כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תיאזולידינדיונים - Thiazolidinediones"
| שורה 13: | שורה 13: | ||
}} | }} | ||
| − | ה'''תיאוזולידינדיונים''' (הנקראים גם ממריצי PPAR | + | ה'''תיאוזולידינדיונים''' (הנקראים גם ממריצי PPAR{{כ}} [Peroxisome Proliferator Activated Receptor Gamma Agonist] הם קבוצה של תרופות, המגבירות את הרגישות ל[[אינסולין]] (Insulin), וזאת מבלי להשפיע על הפרשת האינסולין. |
| − | השפעתן מתבטאת בירידה בייצור ה[[גלוקוז]] בכבד ובקליטה מוגברת של הגלוקוז ברקמת השריר והשומן. ה-PPAR הם קולטנים ספציפיים בגרעין התא, והפעלתם גורמת למספר שינויים: ממריצים ייצור של תאי שומן ( | + | השפעתן מתבטאת בירידה בייצור ה[[גלוקוז]] (Glucose) בכבד ובקליטה מוגברת של הגלוקוז ברקמת השריר והשומן. ה-PPAR הם קולטנים ספציפיים בגרעין התא, והפעלתם גורמת למספר שינויים: ממריצים ייצור של תאי שומן (Adipocytes) חדשים, קטנים ורגישים יותר לאינסולין הם ממריצים את הייצור של GLUT4{{כ}} (Glucose Transporter) ואת העברתו לפני התא, כך שקליטת הגלוקוז בתגובה לאינסולין יעילה הרבה יותר. |
| − | לשימוש קליני זכו על היום שלוש תרופות מקבוצה זו: [[Troglitazone]] (נאסר לשימוש עקב רעילות לכבד), Rosiglitazone ( | + | לשימוש קליני זכו על היום שלוש תרופות מקבוצה זו: [[Troglitazone]] (נאסר לשימוש עקב רעילות לכבד), Rosiglitazone{{כ}} ([[Avandia]]) ו-Pioglitazone{{כ}} ([[Actos]]). |
| − | ממריצי PPAR שונים במבנה הטבעתי שלהם, דבר המשפיע על עוצמתם הפרמקולוגית. כך למשל, ה | + | ממריצי PPAR שונים במבנה הטבעתי שלהם, דבר המשפיע על עוצמתם הפרמקולוגית (Pharmacological). כך למשל, ה-Avandia חזק פי 100 מה-Troglitazone ופי 30 מה-Pioglitazone. |
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
[[קטגוריה: תרופות]] | [[קטגוריה: תרופות]] | ||
| − | [[קטגוריה: אגודה ישראלית לסוכרת|*, תיאזולידינדיונים]] | + | [[קטגוריה:אגודה ישראלית לסוכרת|*, תיאזולידינדיונים]] |
גרסה מ־00:22, 27 בנובמבר 2017
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| תיאוזולידינדיונים | ||
|---|---|---|
| Thiazolidinediones | ||
| יוצר הערך | הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת
|
|
התיאוזולידינדיונים (הנקראים גם ממריצי PPAR [Peroxisome Proliferator Activated Receptor Gamma Agonist] הם קבוצה של תרופות, המגבירות את הרגישות לאינסולין (Insulin), וזאת מבלי להשפיע על הפרשת האינסולין.
השפעתן מתבטאת בירידה בייצור הגלוקוז (Glucose) בכבד ובקליטה מוגברת של הגלוקוז ברקמת השריר והשומן. ה-PPAR הם קולטנים ספציפיים בגרעין התא, והפעלתם גורמת למספר שינויים: ממריצים ייצור של תאי שומן (Adipocytes) חדשים, קטנים ורגישים יותר לאינסולין הם ממריצים את הייצור של GLUT4 (Glucose Transporter) ואת העברתו לפני התא, כך שקליטת הגלוקוז בתגובה לאינסולין יעילה הרבה יותר.
לשימוש קליני זכו על היום שלוש תרופות מקבוצה זו: Troglitazone (נאסר לשימוש עקב רעילות לכבד), Rosiglitazone (Avandia) ו-Pioglitazone (Actos).
ממריצי PPAR שונים במבנה הטבעתי שלהם, דבר המשפיע על עוצמתם הפרמקולוגית (Pharmacological). כך למשל, ה-Avandia חזק פי 100 מה-Troglitazone ופי 30 מה-Pioglitazone.
המידע שבדף זה נכתב על ידי הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת