הבדלים בין גרסאות בדף "סרטן השחלה - Ovarian cancer"
שורה 15: | שורה 15: | ||
{{הרחבה|סרטן השחלות}} | {{הרחבה|סרטן השחלות}} | ||
==אפידמיולוגיה וגורמי סיכון== | ==אפידמיולוגיה וגורמי סיכון== | ||
− | שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-5% | + | שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים){{הערה|שם=הערה1|}} והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי2 מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות עם סרטן שחלה. |
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הינם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי. הגורמים הידועים כמעלים את הסיכון לסרטן שחלה כוללים מוטציות בגן BRCA )המעלה גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצה בעיקר בקרב יוצאות אשכנז( ומנופאוזה מאוחרת, ואילו גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון. כ-80% מגידולי השחלה הינם ממקור אפיתיאלי, שהיתר הנם ממקור Germ cells או סרקומות. | סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הינם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי. הגורמים הידועים כמעלים את הסיכון לסרטן שחלה כוללים מוטציות בגן BRCA )המעלה גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצה בעיקר בקרב יוצאות אשכנז( ומנופאוזה מאוחרת, ואילו גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון. כ-80% מגידולי השחלה הינם ממקור אפיתיאלי, שהיתר הנם ממקור Germ cells או סרקומות. |
גרסה מ־07:24, 28 ביולי 2014
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
סרטן השחלה | ||
---|---|---|
Ovarian cancer | ||
יוצר הערך | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן השחלות
אפידמיולוגיה וגורמי סיכון
שיעור ההיארעות של סרטן השחלה הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים (אחת לשבעים נשים)[1] והוא מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגינקולוגיות. על פי רישום הסרטן הלאומי2 מידי שנה מתגלות במדינת ישראל כ-320 חולות חדשות עם סרטן שחלה.
סרטן החצוצרות וסרטן הצפק הראשוני הינם נדירים יחסית ונחשבים כחלק מסרטן השחלה הן בהיבט הניתוחי והן בהיבט הטיפולי והפרוגנוסטי. הגורמים הידועים כמעלים את הסיכון לסרטן שחלה כוללים מוטציות בגן BRCA )המעלה גם את הסיכון לסרטן השד ונפוצה בעיקר בקרב יוצאות אשכנז( ומנופאוזה מאוחרת, ואילו גורמים המפחיתים את הסיכון ללקות במחלה כוללים ריבוי הריונות, הנקה ונטילת תרופות למניעת הריון. כ-80% מגידולי השחלה הינם ממקור אפיתיאלי, שהיתר הנם ממקור Germ cells או סרקומות.
סימפטומים
סרטן השחלה מתאפיין בהיעדר תסמינים קליניים ״חודיים בשלבים ההתחלתיים של המחלה. תסמינים אפשריים כוללים כאבי בטן, דימומים, ירידה במשקל, עצירות, בחילות והקאות, מיימת ועוד.
שלבי המחלה ופרוגנוזה
שלב התפשטות המחלה נקבע בהתאם למיקום המחלה בעת האבחון, על פי FIGO )הפדרציה הבינלאומית לגינקולוגיה( כתוצאה מהיעדר תסמינים ספציפיים של המחלה המוקדמת, קרוב לשני שלישים מהחולות מתגלות בשלב מתקדם של המחלה (111/ IV), בהם קיימת מעורבות של איברים מחוץ לחלל האגן והבטן התחתונה3.
מלבד שלב המחלה, הפרוגנוזה תלויה גם בגורמים נוספים כדוגמת קיום שארית גידול לאחר ניתוח וכמותה, ומחלות רקע.
טיפול
הטיפול בסרטן השחלה כולל שילוב של טיפול ניתוחי אגרסיבי וכמותרפיה הכוללת לרוב מספר תרופות ציטוטוקסיות3.
טיפול ניתוחי
מטרת הטיפול הניתוחי הינה להסיר את כמות הגידול המרבית על מנת להגיע לשארית גידולית מינימאלית (optimal debulking), המוגדרת כהיעדר שארית גידולית מאקרוסקופית לאחר הניתוח. זאת לאור העובדה שחולות אשר נותרות עם שארית גידולית כלשהי לאחר הניתוח, ובפרט אם היא מעל ו ס״מ, הינן בעלות סיכון מוגבר לחזרת המחלה ופרוגנוזה גרועה יותר. לצורך השגת מטרה זו משלבים בניתוחים אלו כריתת רחם, שחלות ואומנטום כאיברים בעלי הסיכון המרבי למעורבות במחלה, ובמידת הצורך גם כריתת מקטעי מעי, טחול או כל איבר אחר המעורב במחלה3.
כמותרפיה
לאחר ניתוחים נרחבים אלו מקובל, גם בשלבי מחלה יחסית מוקדמים ובעיקר בשלבי מחלה מתקדמים, לתת טיפול כימי משלים (אדגיוונטי)5 לצורך השמדת שארית גידולית מיקרוסקופית או מאקרוסקופית במידה שנותרה לאחר הניתוח. קיימות מספר קבוצות של תרופות כמותרפיות המשמשות לטיפול בסרטן השחלה. הטיפול הראשוני המקובל לאחר ניתוח הנו משלב של פלטינום וטקסנים (לרוב קרבופלאטין וטקסול)5. במצבים בהם בעת האבחון קיימת מחלה מפושטת המערבת משמעותית את חלל הצפק או מחוצה לו, המקשה על השגת הסרה מלאה של רקמת הגידול, ניתן לתת טיפול כמותרפי מקדים (ניאואדגיוונטי) שהוכח כמסייע בהפחתת התחלואה הניתוחית של חולות אלו7.
בהישנות או התקדמות המחלה מקובל להבחין בין מחלה חוזרת רגישה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת לאחר יותר מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם) למחלה חוזרת עמידה לפלטינום (כאשר החזרה מתרחשת תוך פחות מ-6 חודשים מסיום הטיפול הכימי הקודם). במחלה חוזרת רגישה לפלטינום מקובל לתת משלב של קרבופלאטין וטקסול/ גימזר, ואילו במחלה חוזרת עמידה לפלטינום לרוב מקובל לתת כמותרפיה בודדת כדוגמת דוקסיל, טופוטקאן, טקסול או גימזר6.
טיפולים ביולוגיים
מנגנון פעולה
אנגיוגנזה (היווצרות כלי דם חדשים) הינו תהליך המאפשר לגידולים ממאירים לקבל אספקת חמצן וחומרי מזון, ולפיכך חיוני לצמיחתם ולשליחת גרורות לאיברים מרוחקים. תהליך זה משופעל ע״י הגידול באמצעות הפרשת החלבון Vascular Endothelial Growth Factor) VEGF). כלי הדם החדשים שנוצרים נבדלים במבנם ובתכונותיהם מכלי דם בשלים, והישרדותם תלויה בהמשך נוכחות VEGF. רמות מוגברות של VEGF הודגמו בממאירויות שונות בהן סרטן השחלה
Avastin® (Bevacizumab) (אווסטין אווסטין הינה הטיפול הביולוגי הראשון שהדגים יעילות משמעותית בסרטן שחלה. זהו נוגדן מונוקלונלי הנקשר ספציפית ^VEGF ומונע ממנו להיקשר לקולטנים על פני תאי האנדותל ולשפעלם, וכך מעכב את תהליך האנגיוגנזה. בנוסף, אווסטין משפרת את הגעת הכמותרפיה לגידול ע"י הפחתת החדירות הגבוהה המאפיינת את דופן כלי-הדם שנוצרו בתהליך האנגיוגנזה. הפגיעה באספקת הדם לגידול ושיפור הגעת הכמותרפיה אליו גורמים לנסיגתו ולעיכוב התפשטותו בגוף.
יעילות
טיפול ראשוני
היעילות של הוספת אווסטין למשלב הכמותרפי המקובל כטיפול ראשוני במחלה נבדקה בשני מחקרי פאזה (218 1C0N7- GOG) שכללו למעלה מ-3300 חולות עם ממאירות שחלתית9,8. תוצאות המחקרים הדגימו שבקרב חולות בשלב מחלה מתקדם המצויות בסיכון מוגבר להתקדמות המחלה הוספת אווסטין לקרבופלטין ופקליטקסל הביאה להארכת הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (PFS) בכ-6 חודשים בהשוואה לכימותרפיה בלבד, תוך הפחתה של כ-30% בסיכון להתקדמות המחלה או מוות (0.001>p). במחקר ה-7 ICON אף הודגם כי אווסטין הביאה להארכת ההישרדות הכוללת החציונית ב-9.4 חודשים (0.03=P). פרופיל תופעות הלוואי בחולות היה עקבי למוכר עם אווסטין בהתוויות אחרות.
טיפול בהישנות/התקדמות המחלה
יעילות הוספת אווסטין לכמותרפיה כטיפול לאחר הישנות/התקדמות מחלה רגישה לפלטינום8 הודגמה במחקר הפאזה ה-10OCEANS Ill. המחקר כלל 484 חולות סרטן שחלה שמחלתן חזרה תוך יותר מ-6 חודשים מסיום טיפול מבוסס-פלטינום בקו הראשון, שקיבלו אווסטין בשילוב עם קרבופלטין וגימזר או כמותרפיה בלבד.
תוצאות המחקר הדגימו כי הוספת אווסטין הביאה להארכה של 4 חודשים במשך הזמן החציוני עד להתקדמות המחלה (PFS) בהשוואה לכמותרפיה בלבד (12.4 לעומת 8.4 חודשים בהתאמה), תוך הפחתה של 52% בסיכון להתקדמות המחלה או למוות p<0.0001) ,0.48 = HR). פרופיל הבטיחות של אווסטין שנצפה במחקר היה עקבי למוכר מהתוויות אחרות, ללא תופעות לוואי חדשות או בלתי-צפויות.
References: 1. Jemal.A, et al. Cancer statistics 2006 .CA Cancer J.Clin 2006;56:106-130. 2. Israeli MoH cancer registry. Available at: http://www.health.gov.il. 3. Berek.JS, et al. Practical Gynecologic Oncology 4th Edition Ed. Philadelphia,PA:Lippincott Wiliams &Wilkins 2005:443-541. 4. Heintz.APM, et al. Carcinoma of the ovary. 26th Annual Report on the results of treatment in gynecological cancer. IJGO 2006;95(1):S161-S192. 5. Polverino.G, et al. Survival and prognostic factors of women with advanced ovarian cancer and complete response after a carboplatin- paclitaxel chemotherapy. Gynecol Oncol 2005 ;99:343-347. 6. Vergote.l, et al. Neoadjuvant chemotherapy or primarysurgery in stage IIIC or IV ovarian cancer. NEJM 2010 Sept 2 pp 943-53. 7. National Comprehensive Cancer Network (NCCN): Clinical practice guidelines in oncology: Ovarian Cancer 2/2014. 8. Burger.RA, Brady MF, et al. Incorporation of Bevacizumab in the Primary Treatment of Ovarian Cancer . NEJM 2011; 365 : 2473-83. 9. Perren.J, et al. A Phase 3 Trial of Bevacizumab in Ovarian Cancer; NEJM 2011 ; 365 : 2484-96. 10. Aghajanian.C, et al. OCEANS: A Randomized, Double-Blind, Placebo-Controlled Phase Ill Trial of Chemotherapy With or Without Bevacizumab in Patients With Platinum-Sensitive Recurrent Epithelial Ovarian, Primary Peritoneal, or Fallopian Tube Cancer, J Clin Oncol. 2012 Jun 10;30(17):2039-45. 11. Avastin Israeli MoH approved prescribing information.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי המידע שבדף זה נערך על ידי ד"ר תמי בירנבוים גל, מנהלת רפואית, חברת רוש. המידע באדיבות חברת רוש.