האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "גישה להיפונתרמיה במטופלים מאושפזים - Management of hyponatremia in hospitalized patients"

מתוך ויקירפואה

שורה 34: שורה 34:
 
==טיפול ראשוני==
 
==טיפול ראשוני==
  
הערות כלליות
+
;הערות כלליות
^ הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S. ^ תיקון ההיפונתרמיה:
+
*הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S.  
בחולה מימפטומט׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פ חות מ-48
+
*תיקון ההיפונתרמיה:
שעות) או ברמת נתרן דם נמוכה מ- 110 מא״ק/ליטר - לבצע תיקון מהיר ליי 3% Naci.
+
:בחולה מימפטומטי׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פחות מ-48 שעות) או ברמת נתרן דם נמוכה מ- 110 מא״ק/ליטר - לבצע תיקון מהיר על ידי 3% Nacl.
^ קצב התיקון המהיר הוא 12-10 מ>"ק/ליטר ליממה. להתחיל בקצב של 2 מ>"ק/ליטר לשעה (בחולה סימפטומטי) או 1 מ>"ק/ליטר לשעה (בחולה אםימפטומט׳ עם רמת נתרן 110 נ0"ק/ליטר ומטה) עד 4 השעות הראשונות או עד חלוף הםימפטומימ ואחר כך 0.5 מ>"ק/שעה ב-8 השעות הבאות או יותר כדי להגיע לרמת נתרן בדמ של 120 מ>"ק/ל יטה השלמה למחרת עד 18 מ>"ק/ליט ר ב - 48 השעות הראשונות.
+
*קצב התיקון המהיר הוא 12-10 מא"ק/ליטר ליממה. להתחיל בקצב של 2 מא"ק/ליטר לשעה (בחולה סימפטומטי) או 1 מא"ק/ליטר לשעה (בחולה אסימפטומטי עם רמת נתרן 110 מא"ק/ליטר ומטה) עד 4 השעות הראשונות או עד חלוף הסימפטומים ואחר כך 0.5 מא"ק/שעה ב-8 השעות הבאות או יותר כדי להגיע לרמת נתרן בדם של 120 מא"ק/ליטר. השלמה למחרת עד 18 מא"ק/ליטר ב - 48 השעות הראשונות.
^ בחולה אםימפטומט׳ עמ התפתחות איטית של היפונתרמיה ורמת נתרן בדם מעל 110 מאייק/ליטר: תיקון איטי : 0.5 מ>"ק/ליטר/שעה, להעלאת רמת הנתרן ב- 10-8 מ>"ק/ליטר ב משך 24 השעות הראשונות. השלמה ביומ המחרת עד ל- 18 מאייק/ליטר ב- 48 השעות הראשונות.
+
* בחולה אסימפטומטי עם התפתחות איטית של היפונתרמיה ורמת נתרן בדם מעל 110 מא"ק/ליטר
^ במקרימ של היפונתרמיה ממושכת (מעל 48 שעות) יש להיזהר מתיקון מהיר מדי מחשש ל- OSMOTIC DEMYELINATION.
+
: תיקון איטי : 0.5 מא"ק/ליטר/שעה, להעלאת רמת הנתרן ב- 10-8 מא"ק/ליטר במשך 24 השעות הראשונות.  
 +
:השלמה ביום המחרת עד ל- 18 מא"ק/ליטר ב- 48 השעות הראשונות.
 +
*במקרים של היפונתרמיה ממושכת (מעל 48 שעות) יש להיזהר מתיקון מהיר מדי מחשש ל- OSMOTIC DEMYELINATION.
 
   
 
   
במקרים קשימ (Na<110 mEq/iiter, חולה סימפטומטי) - יש להתחיל טיפול ע"׳ 3% Naci בקצב של 50-100 cc/hr ולהמשיך בהתאמ לניטור רצוף של רמת נתרן הדט 3-2 שעות לאחר התחלת העירוי. בקצב עירוי היפרטונ׳ כנייל יש לצפות לעליית הנתרן בדם ב- 0.5 mEq/ליטר/שעה בערך. ליטר 0ל״ן היפרטונ׳ יעלה את רמת הנתרן בדם ב- 10 mEq בערך.
+
*במקרים קשים (Na<110 mEq/iiter, חולה סימפטומטי) - יש להתחיל טיפול ע"י 3% Nacl בקצב של 50-100 cc/hr ולהמשיך בהתאם לניטור רצוף של רמת נתרן הדם 3-2 שעות לאחר התחלת העירוי. בקצב עירוי היפרטוני כנ"ל יש לצפות לעליית הנתרן בדם ב- 0.5 mEq/ליטר/שעה בערך. ליטר סליין היפרטוני יעלה את רמת הנתרן בדם ב- 10 mEq בערך.
 +
 
 
חישוב נפח התמימה היומי הדרוש :
 
חישוב נפח התמימה היומי הדרוש :
 +
 
כמות הנתרן הדרושה (120 - serum Na] (mEq/l) x TBW (kg) = (mEq]
 
כמות הנתרן הדרושה (120 - serum Na] (mEq/l) x TBW (kg) = (mEq]
 +
 
TBW = total body water
 
TBW = total body water
באישה: משקל גוף 0.5 x, בגבר: משקל גוף 0.6 x נפח העירוי הדרוש (מייל 3% NaCl) =
+
 
כמות הנתרן הדרושה (mEqn, לפי החישוב הנייל) כפול 1000 חלקי 513 (בלי טר 3% NaCl יש 513 mEq נתרן). לצורך החישוב ניתן להיעזר במחשבון שבאתר האינטרנט:
+
באישה: משקל גוף 0.5 x, בגבר: משקל גוף 0.6 x  
www.medcalc.com/sodium.html
+
 
^ יש לעקוב אחרי רמות הנתרן בדמ כל שעת״מ ולהפסיק את התיקון המהיר
+
נפח העירוי הדרוש (מ"ל 3% NaCl) =
כשר מת הנתרן מגיעה ל-^ח 20ו/ליטר. ^ פרט למקרה של היפו-וולמיה, להוסיף פוםיד לשקית העירוי (40 מייג לליטר
+
:כמות הנתרן הדרושה (mEqn, לפי החישוב הנ"ל) כפול 1000 חלקי 513 (בלי ר 3% NaCl יש 513 mEq נתרן). לצורך החישוב ניתן להיעזר במחשבון שבאתר האינטרנט: http://www.medcalc.com/sodium.html
נוזלים).
+
*יש לעקוב אחרי רמות הנתרן בדם כל שעתיים ולהפסיק את התיקון המהיר כשרמת הנתרן מגיעה ל-mEq 120/ליטר.
הערכה קלינית: מצב היפר-וולמי (CHF, CIRRHOSIS, CRF)-^ טיפול במחלה היסודית. ^ הגבלת שתייה ל - 1000-500 םמייק ליממה.
+
*פרט למקרה של היפו-וולמיה, להוסיף פוסיד לשקית העירוי (40 מ"ג לליטר נוזלים).
^ אמ החולה סימפטומטי או אמ השתן מרוכז (אוםמולליות> 300 mOsm/L) ,׳ש לתקן באמצעות NaCl היפרטונ׳ (ראה לעיל) עמ (I.V. FUROSEMIDE (FUSID 20-40 mg בשקית העירוי.
+
 
^ בחולה אםימפטומט׳, ניתן להסתפק בהגבלת שתייה.
+
==הערכה קלינית: מצב היפר-וולמי (CHF, CIRRHOSIS, CRF)==
 +
 
 +
*טיפול במחלה היסודית.  
 +
*הגבלת שתייה ל - 1000-500 סמ"ק ליממה.
 +
*אם החולה סימפטומטי או אם השתן מרוכז (אוסמולליות> 300 mOsm/L) ,׳ש לתקן באמצעות NaCl היפרטוני (ראה לעיל) עם (I.V. FUROSEMIDE (FUSID 20-40 mg בשקית העירוי.
 +
* בחולה אםימפטומטי, ניתן להסתפק בהגבלת שתייה.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==

גרסה מ־13:32, 15 במאי 2015

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



גישה להיפונתרמיה במטופלים מאושפזים
Management of hyponatremia in hospitalized patients
יוצר הערך ד"ר דוד הומינר
האיגוד לרפואה פנימית
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםנתרן

בירור ראשוני

הערכה האמ החולה סימפטומטי.

הערכת קצב התפתחות ההיפונתרמיה:

  • חדה - תוך פחות מ-48 שעות
  • כרונית - מעל 48 שעות.

היסטוריה מפורטת לגבי תרופות.

אבחנה מבדלת לפי מצב ההידרציה: היפו-וולמיה, נורמו-וולמיה, היפר-וולמיה.

הערכת מצב ההידרציה: בצקת, טורגור, ריריות, משקל, לחץ דמ בשכיבה ובעמידה.

  • ניטור כמות השתן.
  • שתן לאלקטרוליטימ ואוסמולליות .
  • בדיקת דס לאלקטרוליטים, אוםמולליות, אוראה, קריאטינין, נלוקוז, גזים (אפשר בדם ורידי). כשאוסמולליות הדם תקינה: חלבוני הדם, טריגליצרידים (בחשד לפסוידוהיפונתרמיה).
  • בהיפרגליקמיה קשה (גלוקוז בדם מעל 400 מ"נ/ד"ל): לחשב ירידה צפויה בנתרן הדם בהתאם לרמת מוכר הדם (צפויה ירידה של 2.4 מא"ק/ליטר לכל עליית גלוקוז של 100 מ״ג/ד״ל מעל 100 מ"ג/ד"ל). *במקרה קשה - התייעצות עם נפרולוג תורן.

טיפול ראשוני

הערות כלליות
  • הפסקת תרופות שעלולות לגרום להיפונתרמיה, כגון דיזותיאזיד, SSRI'S.
  • תיקון ההיפונתרמיה:
בחולה מימפטומטי׳ עמ התפתחות מהירה של ההיפונתרמיה (תוך פחות מ-48 שעות) או ברמת נתרן דם נמוכה מ- 110 מא״ק/ליטר - לבצע תיקון מהיר על ידי 3% Nacl.
  • קצב התיקון המהיר הוא 12-10 מא"ק/ליטר ליממה. להתחיל בקצב של 2 מא"ק/ליטר לשעה (בחולה סימפטומטי) או 1 מא"ק/ליטר לשעה (בחולה אסימפטומטי עם רמת נתרן 110 מא"ק/ליטר ומטה) עד 4 השעות הראשונות או עד חלוף הסימפטומים ואחר כך 0.5 מא"ק/שעה ב-8 השעות הבאות או יותר כדי להגיע לרמת נתרן בדם של 120 מא"ק/ליטר. השלמה למחרת עד 18 מא"ק/ליטר ב - 48 השעות הראשונות.
  • בחולה אסימפטומטי עם התפתחות איטית של היפונתרמיה ורמת נתרן בדם מעל 110 מא"ק/ליטר
תיקון איטי : 0.5 מא"ק/ליטר/שעה, להעלאת רמת הנתרן ב- 10-8 מא"ק/ליטר במשך 24 השעות הראשונות.
השלמה ביום המחרת עד ל- 18 מא"ק/ליטר ב- 48 השעות הראשונות.
  • במקרים של היפונתרמיה ממושכת (מעל 48 שעות) יש להיזהר מתיקון מהיר מדי מחשש ל- OSMOTIC DEMYELINATION.
  • במקרים קשים (Na<110 mEq/iiter, חולה סימפטומטי) - יש להתחיל טיפול ע"י 3% Nacl בקצב של 50-100 cc/hr ולהמשיך בהתאם לניטור רצוף של רמת נתרן הדם 3-2 שעות לאחר התחלת העירוי. בקצב עירוי היפרטוני כנ"ל יש לצפות לעליית הנתרן בדם ב- 0.5 mEq/ליטר/שעה בערך. ליטר סליין היפרטוני יעלה את רמת הנתרן בדם ב- 10 mEq בערך.

חישוב נפח התמימה היומי הדרוש :

כמות הנתרן הדרושה (120 - serum Na] (mEq/l) x TBW (kg) = (mEq]

TBW = total body water

באישה: משקל גוף 0.5 x, בגבר: משקל גוף 0.6 x

נפח העירוי הדרוש (מ"ל 3% NaCl) =

כמות הנתרן הדרושה (mEqn, לפי החישוב הנ"ל) כפול 1000 חלקי 513 (בלי ר 3% NaCl יש 513 mEq נתרן). לצורך החישוב ניתן להיעזר במחשבון שבאתר האינטרנט: http://www.medcalc.com/sodium.html
  • יש לעקוב אחרי רמות הנתרן בדם כל שעתיים ולהפסיק את התיקון המהיר כשרמת הנתרן מגיעה ל-mEq 120/ליטר.
  • פרט למקרה של היפו-וולמיה, להוסיף פוסיד לשקית העירוי (40 מ"ג לליטר נוזלים).

הערכה קלינית: מצב היפר-וולמי (CHF, CIRRHOSIS, CRF)

  • טיפול במחלה היסודית.
  • הגבלת שתייה ל - 1000-500 סמ"ק ליממה.
  • אם החולה סימפטומטי או אם השתן מרוכז (אוסמולליות> 300 mOsm/L) ,׳ש לתקן באמצעות NaCl היפרטוני (ראה לעיל) עם (I.V. FUROSEMIDE (FUSID 20-40 mg בשקית העירוי.
  • בחולה אםימפטומטי, ניתן להסתפק בהגבלת שתייה.

ראו גם

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דוד הומינר, סגן מנהל מחלקה פנימית ד', מרכז רפואי רבין, בית חולים בילינסון, פתח תקווה



פורסם ב"מדריך לרופא תורן במחלקה פנימית", בהוצאת האיגוד לרפואה פנימית