האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פקקת ורידים עמוקים - עישון כגורם סיכון - Deep vein thrombosis - smoking as a risk factor"

מתוך ויקירפואה

(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= פקקת ורידים עמוקים – עישון כגורם סיכון ...")
 
שורה 66: שורה 66:
 
תפקידנו כרופאי משפחה להסביר, לשכנע, לעודד ולתמוך במטופלי□ שלנו ובעיקר במטופלות להפסיק לעשן.
 
תפקידנו כרופאי משפחה להסביר, לשכנע, לעודד ולתמוך במטופלי□ שלנו ובעיקר במטופלות להפסיק לעשן.
  
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=6843&sheetid=518 פקקת ורידים Smoking, Surgery and Venous Thromboembolism Risk in Women United Kingdom cohort study], מדיקל מדיה
  
  
 
{{ייחוס|ד"ר שלומית ירון - רופאת משפחה, אחראית מדדי איכות, מחוז דן-פ"ת, שירותי בריאות כללית}}
 
{{ייחוס|ד"ר שלומית ירון - רופאת משפחה, אחראית מדדי איכות, מחוז דן-פ"ת, שירותי בריאות כללית}}
 +
 +
 +
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה'''</center>
  
 
[[קטגוריה: כירורגיה]]
 
[[קטגוריה: כירורגיה]]

גרסה מ־08:58, 21 בספטמבר 2015

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פקקת ורידים עמוקים – עישון כגורם סיכון
Deep vein thrombosis – smoking as a risk factor
יוצר הערך ד"ר שלומית ירון
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםפקקת ורידים

פקקת ורידים עמוקה, DVT, היא מחלה שבה נוצר קריש דם בוורידי הגפיים התחתונות.

הקריש עלול לנדוד באמצעות זרם הדם, ולהגיע לריאות, שם הוא גורם לתסחיף ריאתי, PE, המתבטא בקוצר נשימה, כאבים בחזה ואף מוות.

על פי VIRCHOW קיימים שלושה גורמי סיכון להיווצרות קרישי דם:

  1. סטזיס, ירידה בזרימת הדם: אי-מוביליזציה אחרי ניתוח, שבר, אשפוז אורך, טיסה ארוכה, אי ספיקת לב, דליות בגפיים תחתונות.
  2. היפרקואגולוביליות - קרישיות יתר: מצבים מולדים הגורמים לקרישיות יתר, תרופות, תסמונת נפרוטית, טראומה, השמנת יתר ועישון.
  3. נזק לדפנות כלי דם: לחץ ישיר, יל"ד, זיהומים, דלקות וכדומה.

נשים נמצאות בסיכון יתר לפקקת ורידים עמוקה עקב נטילת גלולות למניעת היריון, היריון, פוסט-לידה.

תסמינים של פקקת ורידים עמוקה כוללים כאב, נפיחות ואודם בגפה התחתונה. האבחון נעשה באמצעות סונר דופלר של ורידי גפיים תחתונות !-D דימר.

DVT/PE הן תופעות קשות שאפשר למנוע. ההיארעות של DVT גבוהה יחסית ב-12 השבועות שלאחר ניתוח, והסיכון עולה במטופלות שמנות או מעשנות.

אין הוכחה חד-משמעית לקשר בין עישון לבין DVT. המידע הקיים בספרות לגבי אפקט העישון על הסיכון לפתח DVT אחרי ניתוח מוגבל.

במחקר שלפנינו, שנערך בבריטניה והתפרסם CIRCULATIONS, נבדק הקשר בין עישון לבין DVT, הן בהיעדר ניתוח והן 12 שבועות לאחר ניתוח.

כמו כן, נבדק האם למטופלות מעשנות יש סיכוי גדול יותר לעבור ניתוח בהשוואה למטופלות לא מעשנות.

מחקר בשם Million Study עקב אחר יותר מ-3.1 מיליון נשים באנגליה ובסקוטלנד במשך 6 שנים (2001-1996).

לנשים אלו נשלחו שאלונים בנושאי עישון, שימוש בגלולות, שימוש בטיפול הורמונלי חלופי, גובה, משקל, פעילות גופנית, צריכת אלכוהול, ילודה, מחלות רקע, השכלה ועוד.

החוקרים עקבו אחר הנשים במהלך השנים הללו, ובחנו מקרי מוות, רישומי סרטן, אשפוזים, ניתוחים, רישומים של DVT ועישון בעבר או בהווה.

מעשנות סווגו לפי כמות סיגריות ביום: כבדות - יותר מ-15 סיגריות ביום ומעשנות קלות - פחות מ-15 סיגריות ביום.

מהמחקר הוצאו נשים עם היסטוריה של קרישיות יתר, אשפוז קודם עקב DVT, נשים שעברו ניתוח 3 חודשים לפני תחילת המחקר, נשים עם מחלות אונקולוגיות או מטופלות ללא מידע על הרגלי עישון.

כאמור, המחקר כלל יותר מ-3.1 מיליון נשים והוצאו מהמחקר כ-200,000 נשים לאור האמור לעיל, ונותרו כ-1,100,000 נשים. הגיל ממוצע: 56. 51% מהנשים מעולם לא עישנו, 28% עישנו בעבר, 20% מעשנות בהווה, חציין מעשנות כבדות וחציין מעשנות קלות.

רוב המעשנות נטלו טיפול הורמונלי חלופי, לא עסקו בפעילות גופנית וסבלו מיל"ד.

במשך 6 שנות המחקר 4,630 ממשתתפות המחקר אושפזו בבית חולים לפחות פעם אחת עקב DVT או מתו כתוצאה מ-DVT וסיבוכיו. כ-630,000 נשים עברו ניתוח אחד לפחות, כ-1,800 מתוכן סבלו מ-DVT עד 12 שבועות לאחר הניתוח.

מתוך 4,630 הנשים, ל-2,054 היה PE, עם או בלי DVT. ואילו ל-2,576 היה רק DVT.

נשים מעשנות היו בסיכון גבוה גם בקבוצה זו. ללא ניתוח: ההיארעות של DVT/PE בקרב מעשנות הייתה גבוהה יותר מאשר בהשוואה ללא מעשנות, באופן יחסי למספר הסיגריות. מעשנות עברו יותר ניתוחים מאשר לא מעשנות.

בקרב נשים שעברו ניתוח, ההיארעות של 12 DVT/PE שבועות לאחר הניתוח הייתה גבוהה יותר בהשוואה ללא מעשנות.

מסקנה: מחקר גדול, פרוספקטים, שנערך על נשים בבריטניה מצא שלמעשנות יש 40% יותר סיכון לפתח DVT, להתאשפז או אף למות בהשוואה לנשים שלא עישנו מעולם.

היארעות של DVT גבוהה יותר בקרב מעשנות כבדות. מעשנות נוטות להתאשפז יותר לניתוחים בהשוואה ללא מעשנות, ולפתח DVT כסיבוך לאחר ניתוח.

מכאן נובע שעישון הוא גורם סיכון לפתח DVT במטופלות מעשנות והעוברות ניתוח.

תפקידנו כרופאי משפחה להסביר, לשכנע, לעודד ולתמוך במטופלי□ שלנו ובעיקר במטופלות להפסיק לעשן.

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר שלומית ירון - רופאת משפחה, אחראית מדדי איכות, מחוז דן-פ"ת, שירותי בריאות כללית



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, מאי 2014 גיליון מס' 180, מדיקל מדיה