כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis"
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
המחלה מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול לדוגמה, אך לא מדובר בתהליך ספטי. | המחלה מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול לדוגמה, אך לא מדובר בתהליך ספטי. | ||
| − | בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע [[כלמידיה]] ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) | + | בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע [[כלמידיה]] ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, ששכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא פריפרית. המחלה תוארה הרבה שכיחה יחסית בקרב חולי [[איידס]], כמו גם [[דלקת מפרקים ספחתית]] ו[[ספחת]]. הופעה זו קשורה להתנהגות מינית ופגם במערכת החיסון. |
| − | |||
| − | יש | ||
| − | |||
| − | |||
גרסה מ־03:32, 17 ביוני 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
Reactive arthritis:
המחלה נקראה פעם תסמונת reiter, הוא השני שתאר את זה והפיץ את התסמונת. תאר קבוצה של חיילים עם תסמונת דומה: ארטריטיס, אורטריטיס ללא גונוקוקים וקונקטיביטיס.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
המחלה מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול לדוגמה, אך לא מדובר בתהליך ספטי. בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, ששכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא פריפרית. המחלה תוארה הרבה שכיחה יחסית בקרב חולי איידס, כמו גם דלקת מפרקים ספחתית וספחת. הופעה זו קשורה להתנהגות מינית ופגם במערכת החיסון.
חיידקים קשורים:
כלמידיה- הביטוי הקליני הוא אורטריטיס
זיהומי מעיים שגורמים לדיזינטריה ושלשול קשה- שיגלה, סלמונלה, ירסיניה, קמפילובקטר
מיקופלסמה
rheumatic fever הוא סוג של ארטריטיס ראקטיבי אחרי זיהום בסטרפטוקוקים, הביטויים קצת שונים ולכן נחשבת למחלה אחרת.
פתוגנזה:
זיהום חיידקי חושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית יש דימיון לאנטיגנים בסינוביאה או enthesitis.
קליניקה
1-3 שבועות אחרי המחלה.
סימפטומים קונסטיטוטיביים: חום תת פיברילי, עייפות, כאב פריפרי או אקסיאלי דלקתי
מעורבות של 3-4 מפריקים בעיקר במפרקים גדולים של גפיים תחתונות (ברך, קרסול)
יכולה להתבטא כ-enthesitis.
זוהי מחלה סיסטמית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
אורטריטיס, פרוסטטיטיס
מעורבות של איבר המין עם אריטמה ובצקת סביב איבר המין- balanitis circinata
keratoderma blennorhagica- עיבוי של העור ופריחה ברגליים שמזכירה פסוריאזיס- מחזקת את האבחנה.
אפטות בפה
אריטמה נודוזום- קרשיות על הרגליים- בעיקר אחרי זיהום בירסיניה
מעורבות בעינים- קוניקטיביטיס, uveitis
מעורבות מעי.
יכולה להיות מעורבות לבבית, אי ספיקה אורטלית בגלל מחלה באאורטה והפרעות הולכה.
יש מעורבות של אוסטאיטיס
זה ספקטרום רחב.
אבחנה
ממצאי מעבדה ורדיולוגיה:
בדיקות המעבדה לא ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית: טרומבוציטוזיס, אנמיה, CRP, שקיעה מואצת. סקרואילאיטיס, נוזל דלקתי במפרק.
לחפש זיהום ישן- מחפשים עדות לכלמידיה ב-PCR בשתן אלא אם יש סיפור ב-GI שהוא חד משמעי, גם הסיפור מספיק.
טיפול
לרוב לא נזקקים למשהו מעבר של NSAID והזרקות למפרקים.
למחלה כרונית: מטוטרקסט, סולפאסאלאזין
אנטיביוטיקה לתקופות ארוכות- ניתן לזהות כלמידיה במפריקם ואולי ז היזרז את ההחלמה במעט (ע"פ מחקרים). לא מקובל.
פרוגנוזה
טובה, לרוב החולים יש אירוע של 4 חודשים בממוצע והם מבריאים ולא הופך לכרוני. יכול להפוך לכרוני, בעיקר אחרי כלמידיה ופחות אחרי דיזינטריה. השערה היא שהחולים הם עם התנהלות מינית מסוימת ונדבקים שוב.