כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים תגובתית - Reactive arthritis"
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
איילת פרדר (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
| − | דלקת מפרקים תגובתית נקראה בעבר תסמונת רייטר (Reiter) | + | דלקת מפרקים תגובתית נקראה בעבר תסמונת על שם רייטר (Reiter) שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביאה, הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה. |
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| שורה 7: | שורה 7: | ||
החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם: | החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם: | ||
*כלמידיה - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס) | *כלמידיה - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס) | ||
| − | *חיידקים הפוגעים | + | *חיידקים הפוגעים במערכת העירכול וגורמים לשלשול קשה או אף לשלשול דמי (דיזנטריה) כגון שיגלה, סלמונלה, ירסיניה וקמפילובקטר. |
*מיקופלסמה | *מיקופלסמה | ||
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי. | דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי. | ||
| − | בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא | + | בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא במפרקים פריפרים. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי [[איידס]], כמו גם [[דלקת מפרקים ספחתית]] ו[[ספחת]]. תופעה זו קשורה להתנהגות מינית מסוכנת ופגם במערכת החיסון. [[קדחת השיגרון]] (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת. |
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | מתחילה כעבור שבוע עד שלושה | + | הקלינירה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים. |
במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול. | במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול. | ||
כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (enthesitis). | כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (enthesitis). | ||
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב: | דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב: | ||
| − | *דלקת בשופכה | + | *דלקת בשופכה. |
| − | *דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס) | + | *דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס). |
*בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין. | *בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין. | ||
*קרטודרמה בלנוראגיקה (keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה [[ספחת]] ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה. | *קרטודרמה בלנוראגיקה (keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה [[ספחת]] ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה. | ||
| − | *אפטות בפה | + | *אפטות בפה. |
*אדמנת קשרית (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באיזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום בירסיניה. | *אדמנת קשרית (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באיזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום בירסיניה. | ||
*מעורבות עינית - דלקת בלחמית (קונג'וקטיביטיס) ודלקת בעינבית (אובאיטיס). | *מעורבות עינית - דלקת בלחמית (קונג'וקטיביטיס) ודלקת בעינבית (אובאיטיס). | ||
| − | *מעורבות | + | *מעורבות מערכת העיכול. |
*מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה. | *מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה. | ||
| − | *דלקת בעצם (אוסטאיטיס) | + | *דלקת בעצם (אוסטאיטיס). |
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| − | תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של חלבון מגיב C, ושקיעת דם | + | תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של חלבון מגיב C, ושקיעת דם מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הינו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס). |
| − | מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור של זיהום במערכת | + | מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול. |
==טיפול== | ==טיפול== | ||
ברוב המיקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים (Nonsteroidal antiinflammatory drugs, NSAIDs) והזרקות למפרקים. | ברוב המיקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים (Nonsteroidal antiinflammatory drugs, NSAIDs) והזרקות למפרקים. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במיקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים. | טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במיקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום | + | הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב. |
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה מ־09:58, 18 ביוני 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
דלקת מפרקים תגובתית נקראה בעבר תסמונת על שם רייטר (Reiter) שתאר קבוצה של חיילים עם דלקות במפרקים, בשופכה ובלחמית. המחלה נגרמת עקב זיהום בחיידק עם אנטיגנים דומים לאנטיגנים בסינוביאה, הדמיון מוביל לתגובה של מערכת החיסון ולקליניקה במפרקים, במערכת השתן, בעיניים ובמערכות נוספות. הטיפול במחלה כולל בדרך כלל משככי כאבים. הפרוגנוזה טובה וברוב המקרים המחלה חולפת כעבור 4 חודשים ללא חזרה.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
המחלה נגרמת עקב זיהום חיידקי החושף אפיטופים או אנטיגנים מסוימים שגורמים לתגובה חיסונית. יש דימיון בין אנטיגנים של החיידק לאנטיגנים בסינוביאה או בחיבור הגיד לעצם.
החיידקים הגורמים לתגובה חיסונית זו הינם:
- כלמידיה - הביטוי הקליני הוא דלקת של השופכה (אורטריטיס)
- חיידקים הפוגעים במערכת העירכול וגורמים לשלשול קשה או אף לשלשול דמי (דיזנטריה) כגון שיגלה, סלמונלה, ירסיניה וקמפילובקטר.
- מיקופלסמה
דלקת מפרקים תגובתית מתפתחת זמן קצר לאחר זיהום במערכת אחרת כגון מערכת העיכול, אך כאמור לא מדובר בתהליך ספטי. בחלק מהחולים הצליחו להראות שבדלקת מפרקים תגובתית על רקע כלמידיה ניתן למצוא בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction) עדות לנוכחות החיידק בנוזל, אך לא מדובר בתהליך דלקתי הנגרם כתוצאה מנוכחות החיידק. ל-50% מהחולים במחלה יש HLA B27, השכיח יותר בקרב חולים עם מעורבות אקסיאלית בניגוד למרבית החולים אצלם הקליניקה ההשכיחה היא דווקא במפרקים פריפרים. המחלה שכיחה יחסית בקרב חולי איידס, כמו גם דלקת מפרקים ספחתית וספחת. תופעה זו קשורה להתנהגות מינית מסוכנת ופגם במערכת החיסון. קדחת השיגרון (Rheumatic fever) הינה סוג נוסף של דלקת מפרקים תגובתית המופיעה לאחר זיהום בסטרפטוקוקים. הביטויים הקליניים שונים ולכן היא נחשבת למחלה אחרת.
קליניקה
הקלינירה מתחילה כעבור שבוע עד שלושה שבועות לאחר המחלה הזיהומית. תסמינים הכרחיים כוללים חום תת פיברילי, עייפות וכאב דלקתי במפרקים פריפריים או אקסיאלים. במחלה ישנה מעורבות של 3-4 מפרקים, בעיקר במפרקים הגדולים של הגפיים תחתונות כמו מפרק הברך ומפרק הקרסול. כמו כן יכולה להיות דלקת בחיבור הגיד לעצם (enthesitis).
דלקת מפרקים תגובתית הינה מחלה מערכתית וחוץ ממעורבות גרמית יכולה להתבטא ב:
- דלקת בשופכה.
- דלקת בבלוטת הערמונית (פרוסטטיטיס).
- בלניטיס צירצינטה (Balanitis circinata) שהיא אדמנת (אריתמה) ובצקת סביב איבר המין.
- קרטודרמה בלנוראגיקה (keratoderma blennorrhagica) שהיא עיבוי של העור ופריחה ברגליים המזכירה ספחת ונוכחותה מחזקת את סבירות האבחנה.
- אפטות בפה.
- אדמנת קשרית (אריתמה נודוזום) המופיעה כקשריות באיזור הרגליים בעיקר לאחר זיהום בירסיניה.
- מעורבות עינית - דלקת בלחמית (קונג'וקטיביטיס) ודלקת בעינבית (אובאיטיס).
- מעורבות מערכת העיכול.
- מעורבות לבבית - הפרעות הולכה ואי ספיקה של מסתם אבי העורקים בשל מחלה בעורק זה.
- דלקת בעצם (אוסטאיטיס).
אבחנה
תוצאות בדיקות המעבדה אינן ספציפיות ואין בדיקה סרולוגית פתוגנומונית. ניתן למצוא ספירת טסיות גבוהה, אנמיה, רמה גבוהה של חלבון מגיב C, ושקיעת דם מוחשת. הנוזל במפרקים המעורבים הינו בעל מאפיינים דלקתיים ובבדיקות הדמייה ניתן לראות עדות לדלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס). מומלץ לחפש עדות לזיהום שקדם למחלה. ניתן למצוא עדות לזיהום בכלמידיה בעזרת בדיקת תגובת שרשרת של פולימראז בשתן. כדאי לבצע את הבדיקה הזאת אלא אם יש סיפור חד משמעי של זיהום במערכת העיכול.
טיפול
ברוב המיקרים מסתפקים במתן נוגדי דלקת לא סטרואידלים (Nonsteroidal antiinflammatory drugs, NSAIDs) והזרקות למפרקים. כשהמחלה היא כרונית מטפלים בMethotrexate (מתוטרקסט) וב-Salazopyrin (Sulfasalazin) (סולפסלזין). טיפול אנטיביוטי לתקופות ארוכות אינו מקובל אך אפשרי כי מזרז את ההחלמה במיקרים בהם ניתן לזהות כלמידיה במפרקים.
פרוגנוזה
הפרוגנוזה של דלקת מפרקים תגובתית היא טובה. לרוב החולים מבריאים לאחר תקופה של 4 חודשים בממוצע והמחלה לא הופכת לכרונית. מהלך כרוני מופיע בעיקר לאחר זיהום בכלמידיה ופחות לאחר זיהום במערכת העיכול. משערים כי חולים עם התנהלות מינית מסוכנת נמצאים בסיכון לחלות שוב.