דלקת מפרקים אנטרופתית - Enteropathic arthritis

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

לחולים בדלקת מפרקים אנטרופתית יש מחלה דלקתית במעי עם ביטוי קליני שיכולה להיות מאובחנת או לא מאובחנת.

דלקת מפרקים אנטרופתית נחלקת לדלקת מפרקים בחולי מחלת מעי דלקתית (Inflammatory bowel disease), בחולי כרסת (צליאק), בחולי וויפל (Whipple disease) ובחולים עם תסמונת דלקתית של המעי והעור לאחר ניתוח מעקף מעיים (Bypass arthritis dermatitis syndrome).

דלקת מפרקים בחולי מחלת מעי דלקתית

יכולות להיות שתי הסתמנויות מרכזיות למחלה:

• הסתמנות פריפרית הדומה לזו של דלקת מפרקים תגובתית ומערבת בעיקר מפרקים גדולים בגפיים תחתונות, אם כי יכולה להיות מעורבות של מפרקים קטנים. המחלה הינה סרונגטיבית, עם גורם שגרוני שלילי. ההסתמנות במפרקים הפריפריים מופיעה עם התלקחות מחלת המעי.
• הסתמנות אקסיאלית הדומה לזו של דלקת חוליות מקשחת (Ankylosing spondylitids) עם HLA-27 חיובי. דלקת המפרקים מופיעה בעיקר בחולי מחלת קרוהן ומהלך המחלה מקביל לזה של מחלת המעי הדלקתית. חושבים כי לחולים יש גם דלקת חוליות מקשחת וגם מחלת מעי דלקתית. אין קשר בין ההסתמנות האקסיאלית להתלקחות המחלה במעי.

מלבד מחלה במעי ובמפרקים ניתן לראות גם תסמינים מערכתיים הנפוצים במיוחד בחולי מחלת מעי דלקתית עם דלקת במפרקים. התסמינים העוריים כוללים:

• תופעות עוריות הכוללות אדמנת קשרית (Erythema nodosum) ומיגול עור (Pyoderma gangrenosum).
• דלקת בדרכי המרה בכבד.
• דלקת הענביה (Uveitis).
• עמילואידוזיס שיכול להתפתח בסופו של דבר כתוצאה מדלקת ממושכת.

מטפלים במחלת המפרקים בהתאם לשלב המחלה ולתסמינים. מאחר וקיים קשר ברור בין מחלת מפרקים פריפרים לבין המחלה במעי יש לטפל במחלת המעי הדלקתית ולהוסיף שדרוג לטיפול. התרופות המקובלות הינן Salazopyrin‏ (Sulfasalazin) (סלזופירין ; סולפסלזין), Abitrexate‏ (Methotrexate) (אביטרקסאט ; מתוטרקסאט) ו-Imuran ‏(Azathioprine) (אימורן ; אזתיופרין). כשיש מעורבות אקסיאלית הטיפול היחיד שעוזר הינו נוגד גורם נמק גידול (Tumor necrosis factor) אלפא. החולים הללו לא סובלים טוב טיפול בנוגדי דלקת לא סטרואידלים (Nonsteroidal antiinflammatory drugs, NSAIDs) הגורמים להחמרה של התסמינים במפרקים ולהתלקחות המחלה במעי ולכן מגיעים בחולים אלה מהר לטיפולים יותר מורכבים.

כרסת

בעבר היה נהוג לחשוב כי כרסת הינה מחלה רק של ילדים אך כיום יודעים שיש גם מבוגרים החולים במחלה וההסתמנות אצלם פחות ברורה. בילדים ניתן לראות שלשולים, ירידה במשקל והפרעה בהתפתחות. במבוגרים כאמור ההסתמנות הקלינית הרבה יותר ערמומית, יש הרבה פחות תופעות במערכת העיכול ויותר תופעות חוץ מפרקיות כמו אנמיה מחוסר ברזל ואוסטיאופורוזיס כתוצאה מהפרעה בספיגת סידן. מחלת המפרקים מתבטאת כהפרעה במפרקי עמוד השדרה (Spondyloarthropathy) עם מעורבות אקסיאלית, דלקת במפרק האגן (סקרואילאיטיס) ומעורבות פריפרית עם דלקת במספר מועט של מפרקים (אוליגוארתריטיס). על מנת לאבחן את המחלה ניתן לבדוק נוכחות נוגדנים לגליאדין (Anti-gliadin) ולאנדומיזיום (Anti-endomysial) אך האבחנה הסופית היא בביופסיה. שולחים בדיקות גם לחולים ללא הסתמנות במעי. לא תמיד יש התאמה בין דיאטה דלת גלוטן לקליניקה במפרקים, אך הדיאטה חשובה לשיפור ההסתמנות במעי וסיבוכי המחלה.

מחלת וויפל

המחלה הינה מאוד נדירה הנגרמת על ידי החיידק טרופרימה וויפלי (Tropheryma whipplei). הביטוי הקליני דומה לדלקת מפרקים תגובתית עם דלקת במספר מועט של מפרקים ודלקת במפרק האגן.

הסתמנות חוץ מפרקית של המחלה כוללת:

• שלשול
• מעורבות לבבית כמו בדלקת חוליות מקשחת הכוללת דלקת פנים הלב (אנדוקרדיטיס) ואי ספיקת מסתם אבי העורקים.
• הפרעה במערכת הלימפה (לימפואדנופתיה)
• פריחה
• דלקת הענביה

אבחנת המחלה מתבצעת בביופסיה של המעי, ניתן לזהות את החיידק בבדיקת תגובת שרשרת של פולימראז (Polymerase chain reaction). הטיפול במחלת וויפל הינו טיפול אנטיביוטי ממושך בפניצילינים או טטרה-ציקלינים.

תסמונת דלקתית של המעי והעור לאחר ניתוח מעקף מעיים

בעבר לאחר ביצוע של ניתוח מעקף מעיים להרזיה. הצליח לגרום להרזיה ע"י מניעת ספיגת מזון. תיארו שחולים שעברו מעקף פיתחו תסמונת דמוית מה שרואים מחוץ למעיים ב-IBD: אוליגוארטריטיס, סקרואילאיטיס, פריחה, אריתמה נודוזום. אולי יש יותר חיידקים בגלל המעקף. זה אחד הביטויים של entherophatic arthritis.