האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "Anti-factor Xa"

מתוך ויקירפואה

שורה 28: שורה 28:
  
 
השימושיות של בדיקת anti-factor Xa לגבי ניטור הפארין שלם (UFH), לגבי LMWH, וכן לגבי fondaparinux ו-rivaroxaban, מופיעים בטבלה למטה:
 
השימושיות של בדיקת anti-factor Xa לגבי ניטור הפארין שלם (UFH), לגבי LMWH, וכן לגבי fondaparinux ו-rivaroxaban, מופיעים בטבלה למטה:
 +
 +
 +
{| class="wikitable"
 +
|-
 +
! תרופה !! צורת טיפול !! תחום תרפויטי למבוגרים!!ידע לגבי PTT !!נדרש ניטור תכוף
 +
|-
 +
|
 +
|-
 +
|
 +
|}
 +
 +
 +
UFH                  לרוב ורידי              0.3-0.7 יח'/מ"ל                    בדרך כלל                        כן
 +
 +
LMWH                תת עורי              0.5-1.0 יח'/מ"ל                        לא                            לא
 +
 +
fondaparinux      תת-עורי                      לא ידוע                            לא                            לא
 +
 +
rivaroxaban          פומי                          לא ידוע                            לא                            לא

גרסה מ־13:22, 21 בספטמבר 2016

     מדריך בדיקות מעבדה      
 
Anti-factor Xa
 שמות אחרים  Heparin assay; anti-Xa; fragmin (Dalteparin) ; Heparin Anti-Xa Assay, Plasma; enoxaparin (Lovenox); UFH Assay; LMWH Assay
מעבדה תפקודי קרישה
תחום הערכה וניטור של נוגדי קרישה ממשפחת ההפארין.
Covers bdikot.jpg
 
טווח ערכים תקין מבדק anti-factor Xa נועד למדוד רמות הפארין (unfractionated להלן UFH) והפארין קטן-מולקולארי (low molecular weight heparin להלן LMWH), על מנת לנטר טיפול נוגד קרישה. התחומים התרפויטיים של הפארין הם כדלקמן מעל גיל 18 שנה: רמת LMWH תרפויטית היא: 0.5-1.0 IU/ml (למינון כפול ביום, או 1.0-2.0 IU/ml למינון יחיד ביום) על פי Weitz ב- Hematology: Basic Principles & Practice משנת 2009; רמת UFH תרפויטית לבני 18 שנה ומעלה היא: 0.3-0.7 IU/ml על פי Lehman ו-Frank ב-LabMedicine משנת 2009. תחום ריכוזים פרופילקטיים של הפארין הוא כדלקמן: LMWH היא 0.2-0.5 IU/ml על פי Weitz, ואילו תחום הריכוזים הפרופילקטי של UFH הוא 0.1-0.4 IU/ml על פי Hirsh וחב' ב-Chest משנת 2001. לא גובשו תחומי נורמה לתינוקות בגיל שמתחת 8 שבועות.
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםתפקודי קרישה

בסיס פיזיולוגי

הִפּארינים הם גליקוזאמינוגליקנים (GAGs) הגורמים לאינאקטיבציה של תרומבין (factor IIa), של factor-Xa, ושל מספר גורמי קרישה נוספים. הפארינים פועלים על ידי זירוז פעילותו של נוגד קרישה בפלזמה, הלא הוא antithrombin III, כמו כן הִפּארינים מאריכים את aPTT, אם כי LMWH הוא בעל השפעה מינימאלית על aPTT, ונדרשת שיטה חלופית כמו המבדק anti-Xa לנטר את פעילות האחרון (Houbouyan וחב' ב-Clin Chem משנת 1996).

תכונות תכשירי הפארין: UFH ,LMWH, fondaparinux ו-rivaroxaban

UFH, מכיל מולקולות הפארין על מגוון רחב של משקלים מולקולאריים הנע בין 3,000 ל-30,000 דלטון, עם משקל מולקולארי ממוצע של 15,000-18,000 דלטון, המתאים לפולימרים באורך של 45-50 מונוסכרידים. לעומתו, LMWH מיוצר על ידי פילטרציה ותהליכי דה-פולימריזציה אנזימטיים או כימים. LMWH מכיל רק פולימרים קצרים יותר עם משקל מולקולארי ממוצע של 5,000 דלטון, המכיל בערך 17-18 מונוסכרידים, הכוללים את הרצף הפנטה-סכרידי הספציפי הנדרש כדי להיקשר ל-anti-thrombin.

בה בשעה שהקישור הספציפי של LMWH דרך הפנטה-סכריד ל-anti-thrombin מספיק לגרום לנטרול של factor-Xa, הקישור הלא-ספציפי של שרשראות פוליסכרידיות ארוכות יותר (מעל 18 מונו-סכרידים) נדרש כדי לנטרל את פעילות תרומבין. לכן, LMWH מעכב קרישה באופן יותר ספציפי על ידי נטרול של factor-Xa מאשר UFH. בנוסף, LMWH מעכב תרומבין (factor IIa), אך עיכוב זה תלוי ביחס של מרכיבים בעלי משקל מולקולארי גבוה יותר. בדיקת רמות factor Xa נועדה כאמור לנטר השפעות נוגדות קרישה. הניטור של תרפיה נוגדת קרישה נדרש במקרים של עירוי תוך-ורידי של התכשיר נוגד הקרישה, ואינו חיוני במקרים של תרפיה בהזרקה תת-עורית.

Fondaparinux הוא המעכב הסינתטי הראשון של factor-Xa. בדומה ל-LMWH, פנטה-סכריד זה משיג את פעילותו נוגדת הקרישה על ידי התקשרות ל-antithrombin, וזירוז פעולתו של האחרון בעיכוב factor-Xa. אך בניגוד ל-LMWH אין fondaparinux מעכב את factor-IIa. כיוון שהפעולה נוגדת הקרישה של fondaparinux מתרחשת בלעדית על ידי עיכוב factor Xa, בדיקת anti-factor Xa היא הבחירה הראשונה לניטור פעולתו התרפויטית של fondaparinux. מאידך גיסא, אין עדיין הסכמה כללית באשר לתחום הריכוזים התרפויטי הרצוי של תרופה זו, אך מקובל שבגברים בריאים המקבלים מינון בודד של 2.5 מיליגרם של fondaparinux, שיא ריכוזה בדם לאחר 3 שעות הוא 0.39-0.5 מיליגרם/ליטר (נתוני GSK משנת 2004). במטופלים עם DVT או עם תסחיף ריאתי (PE) שהוזרקו עם fondaparinux במינון של 5 מיליגרם (בעלי משקל קטן מ-50 ק"ג), במינון של 7.5 מיליגרם (בעלי משקל של 50 עד 100 ק"ג) או במינון של 10 מיליגרם (בעלי משקל מעל 100 ק"ג), הגיעו לשיא ריכוז התרופה בדם בריכוז של 1.26-1.50 מיליגרם/ליטר (Castellone ו-Van Cott ב-Am J Hematol משנת 2010).

Rivaroxaban הוא תכשיר פומי המעכב באופן בלעדי את factor-Xa, ולמרה שניטור שגרתי שלו אינו נחוץ, בדיקת anti-factor Xa היא הבדיקה החיונית לאשש אפשרות של נטילת מינון-יתר, או שאלה בדבר היענות המטופל. התחום התרפויטי של תרופה זו לא נקבע סופית, אך שיא רמת התרופה בדם מופיע לאחר 2-4 שעות מנטילת התרופה (Toschi ו-Lettino ב-Br J Clin Pharmacol משנת 2011), ותקופת מחצית החיים שלה בקשישים היא 11-12 שעות, ואילו במטופלים צעירים היא 5-9 שעות (Buller וחב' ב-Blood משנת 2013).

השימושיות של בדיקת anti-factor Xa לגבי ניטור הפארין שלם (UFH), לגבי LMWH, וכן לגבי fondaparinux ו-rivaroxaban, מופיעים בטבלה למטה:


תרופה צורת טיפול תחום תרפויטי למבוגרים ידע לגבי PTT נדרש ניטור תכוף


UFH לרוב ורידי 0.3-0.7 יח'/מ"ל בדרך כלל כן

LMWH תת עורי 0.5-1.0 יח'/מ"ל לא לא

fondaparinux תת-עורי לא ידוע לא לא

rivaroxaban פומי לא ידוע לא לא