הבדלים בין גרסאות בדף "הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית - Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients"
שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|הפטיטיס C}} | {{הרחבה|הפטיטיס C}} | ||
− | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C בישראל היא בין 0.7 | + | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C{{כ}} (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסיה הכללית. |
− | בין נגיף HCV למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול | + | בין נגיף HCV{{כ}} (Hepatitis C Virus) למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות כגון קריוגלובולינמיה {{כ}}(Cryoglobulinemia) ו-Membrano-proliferative glomerulonephritis ודרך עלייה בשכיחות של Insulin resistance וסוכרת{{הערה|שם=הערה1|Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.}},{{הערה|שם=הערה2|[http://www.cdc.gov/diabetes/pubs/pdf/kidney_factsheet.pdf Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014] (accessed August 2015)}}; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338}}, עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה (Hemodialysis) בארץ. |
− | ו-Membrano-proliferative | ||
הימצאות של HCV מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה של חולי CKD, תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת {{הערה|שם=הערה4|Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24}}. ריפוי של הפטיטיס Cנ(SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים. | הימצאות של HCV מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה של חולי CKD, תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת {{הערה|שם=הערה4|Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24}}. ריפוי של הפטיטיס Cנ(SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים. |
גרסה מ־06:02, 1 באפריל 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | ||
---|---|---|
Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients | ||
שמות נוספים | הטיפול בהפטיטיס C במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | |
יוצר הערך | ד"ר הלנה קצמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפטיטיס C
השכיחות המוערכת של הפטיטיס C (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסיה הכללית.
בין נגיף HCV (Hepatitis C Virus) למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות כגון קריוגלובולינמיה (Cryoglobulinemia) ו-Membrano-proliferative glomerulonephritis ודרך עלייה בשכיחות של Insulin resistance וסוכרת[1],[2]; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV[3], עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה (Hemodialysis) בארץ.
הימצאות של HCV מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה של חולי CKD, תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת [4]. ריפוי של הפטיטיס Cנ(SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים.
הטיפול התרופתי
טיפול ב-HCV במטופל עם CKD היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+Ribavirin בחולים עם פגיעה כלייתית.
גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה (CCT מתחת ל-30) מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי Sofosbuvir כגון Harvoni ו-Sovaldi בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים של התרופה [5].
בין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD.
AbbVie - ו-Exviera - לא עוברים פינוי כלייתי ולכן, על פי מחקרים פרמקוקינטיים אינם דורשים התאמת מינון במטופלים עם פגיעה כלייתית בכל דרגות הקושי. במחקר RUBY-1[6] טופלו 20 חולים עם אי ספיקת כליות קשה (GFR פחות מ-30) בפרוטוקולים ללא ריבבירין (7 חולים) ועם ריבבירין (13 חולים). הטיפול נסבל היטב, לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות והביא לריפוי מלא (SVR) ב-90% מהחולים.
התכשיר Zepatir אשר משלב שתי תרופות, Gazoprevir ו-Elbasvir, הראה תוצאות מצוינות במחקר C-Surfer[7]. מתוך 116 מטופלים עם אי ספיקת כליות קשה, כולל מטופלי המודיאליזה אשר טופלו ב-Zepatir, הגיעו 115 מתוכם להבראה מלאה (SVR של 99%) עם פרופיל בטיחותי גבוה.
לסיכום, מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוה לטיפול בהפטיטיס C בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסיה זו. תרופות אנטי-ויראליות מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה בדרך בטוחה ויעילה.
הערות שוליים
- ↑ Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014 (accessed August 2015)
- ↑ Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338
- ↑ Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24
- ↑ EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.
- ↑ Pockros P, et al. Hepatology 2015; 62(suppl):716–717A.
- ↑ Roth D, et al. Lancet 2015; 386 (10003):1537-45
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי