כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "ספונדילוליסטזיס - Spondylolisthesis"
מ (גרסה אחת) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| תמונה=[[קובץ:306px-SpondylolisthesisL5S1.jpg|180px]] | | תמונה=[[קובץ:306px-SpondylolisthesisL5S1.jpg|180px]] | ||
| − | | כיתוב תמונה= ספונדילוליסטזיס בעמ"ש המותני, L5-S1 | + | | כיתוב תמונה=ספונדילוליסטזיס בעמ"ש המותני, L5-S1 |
| שם עברי=ספונדילוליסטזיס | | שם עברי=ספונדילוליסטזיס | ||
| שם לועזי=Spondylolisthesis | | שם לועזי=Spondylolisthesis | ||
| שמות נוספים= | | שמות נוספים= | ||
| − | | ICD-10= {{ICD10|M|43|1|m|40}} | + | | ICD-10= {{ICD10|M|43|1|m|40}} {{ICD10|Q|76|2|q|65}} |
| − | | ICD-9= {{ICD9|738.4}} | + | | ICD-9= {{ICD9|738.4}} {{ICD9|756.12}} |
| − | | MeSH= D013168 | + | | MeSH={{MeSH|D013168}} |
| יוצר הערך= | | יוצר הערך= | ||
| אחראי הערך= | | אחראי הערך= | ||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
| + | |||
האטיולוגיה האמיתית אינה ברורה, אך חושבים כי מדובר בהתקדמות של [[ספונדילוליזיס]] דו צדדית.[4,11] המנגנון עשוי להיות עומס - יתר על האלמנטים הפוסטריוריים של החוליה עם שברים דו צדדיים של ה- Pars interarticularis. ענפי ספורט הכוללים תנועות פלקסיה, אקסטנציה והיפראקסטנציה נישנות, עלולים להביא לעומס יתר על עמוד השדרה. ההיארעות גבוהה יותר בענפי ספורט מסויימים. למשל, ספונדילוליסטזיס נצפתה ב- 7% ממרימי המשקולות.[17] | האטיולוגיה האמיתית אינה ברורה, אך חושבים כי מדובר בהתקדמות של [[ספונדילוליזיס]] דו צדדית.[4,11] המנגנון עשוי להיות עומס - יתר על האלמנטים הפוסטריוריים של החוליה עם שברים דו צדדיים של ה- Pars interarticularis. ענפי ספורט הכוללים תנועות פלקסיה, אקסטנציה והיפראקסטנציה נישנות, עלולים להביא לעומס יתר על עמוד השדרה. ההיארעות גבוהה יותר בענפי ספורט מסויימים. למשל, ספונדילוליסטזיס נצפתה ב- 7% ממרימי המשקולות.[17] | ||
===גורמי סיכון=== | ===גורמי סיכון=== | ||
| + | |||
גורמי הסיכון כוללים דרגה ראשונית של תזוזה מעל 20% וייתכן כי אף [[Spina bifida occulta]]. למרות שהסיכון לספונדילוליסטזיס לא תלוי במין, נשים נוטות להציג תזוזה רבה יותר של החוליה בעת האבחנה.[9] תנועתיות יתר (היפרמוביליות) של המקטע בצילומי פלקסיה-אקסטנציה, עשויה להיות קשורה בתזוזה.[16] לא ידוע על מיתאם (קורלאציה) בין אתלטיקה ככלל ובין התקדמות המצב.[9] במעקב של 5 שנים, אתלטים צעירים הדגימו שיעור תזוזה של 38%, שלא היה שונה משמעותית מהאוכלוסיה הכללית.[1] מחקרים לגבי היארעות משפחתית מדגימים סיכון גנטי אפשרי.[16] ל- 50% מהמטופלים עם ספונדילוליסטזיס יש קרובים מדרגה ראשונה עם אותה אבחנה. השכיחות של ספונדילוליסטזיס הודגמה בעד 50% מילידי אלסקה. | גורמי הסיכון כוללים דרגה ראשונית של תזוזה מעל 20% וייתכן כי אף [[Spina bifida occulta]]. למרות שהסיכון לספונדילוליסטזיס לא תלוי במין, נשים נוטות להציג תזוזה רבה יותר של החוליה בעת האבחנה.[9] תנועתיות יתר (היפרמוביליות) של המקטע בצילומי פלקסיה-אקסטנציה, עשויה להיות קשורה בתזוזה.[16] לא ידוע על מיתאם (קורלאציה) בין אתלטיקה ככלל ובין התקדמות המצב.[9] במעקב של 5 שנים, אתלטים צעירים הדגימו שיעור תזוזה של 38%, שלא היה שונה משמעותית מהאוכלוסיה הכללית.[1] מחקרים לגבי היארעות משפחתית מדגימים סיכון גנטי אפשרי.[16] ל- 50% מהמטופלים עם ספונדילוליסטזיס יש קרובים מדרגה ראשונה עם אותה אבחנה. השכיחות של ספונדילוליסטזיס הודגמה בעד 50% מילידי אלסקה. | ||
| + | ==קליניקה== | ||
| − | |||
הממצא הקליני הוא כאב גב תחתון ממוקד, בדומה לספונדילוליזיס. הספורטאי הלוקה בספונדילוליזיסעשוי להיות נטול תסמינים עד שמתרחשת ספונדילוליסטזיס.[10-12] כאב הקורן לרגל וממצאים נוירולוגיים עשויים להיות נפוצים יותר בספונדילוליזיס בהשוואה לספונדילוליסטזיס, כיוון שלחץ על חוט השדרה או על שורש עצבי נפוצים יותר בספונדילוליסטזיס. בבדיקה גופנית של הגב, מישוש מטה של הזיזים החולייתיים בדרך כלל ידגים "מדרגה" ("Step off") אופיינית.[11,12,23] כמו בספונדילוליזיס, בדרך כלל מגלים נוקשות של ה- Hamstrings ו[[היפרלורדוזיס]].[20] בספורטאי הלוקה בספונדילוליסטזיס, נוקשות ה- Hamstrings עשויה להיות דו צדדית. | הממצא הקליני הוא כאב גב תחתון ממוקד, בדומה לספונדילוליזיס. הספורטאי הלוקה בספונדילוליזיסעשוי להיות נטול תסמינים עד שמתרחשת ספונדילוליסטזיס.[10-12] כאב הקורן לרגל וממצאים נוירולוגיים עשויים להיות נפוצים יותר בספונדילוליזיס בהשוואה לספונדילוליסטזיס, כיוון שלחץ על חוט השדרה או על שורש עצבי נפוצים יותר בספונדילוליסטזיס. בבדיקה גופנית של הגב, מישוש מטה של הזיזים החולייתיים בדרך כלל ידגים "מדרגה" ("Step off") אופיינית.[11,12,23] כמו בספונדילוליזיס, בדרך כלל מגלים נוקשות של ה- Hamstrings ו[[היפרלורדוזיס]].[20] בספורטאי הלוקה בספונדילוליסטזיס, נוקשות ה- Hamstrings עשויה להיות דו צדדית. | ||
| + | ==אבחנה== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
[[קובץ:דירוג ספונדילוליסטזיס.jpg|180px|left|ממוזער|דירוג ספונדילוליסטזיס]] | [[קובץ:דירוג ספונדילוליסטזיס.jpg|180px|left|ממוזער|דירוג ספונדילוליסטזיס]] | ||
הבדיקה הראשונית להערכת ספונדילוליסטזיס היא צילום צידי של עמוד השדרה המותני. ניתן לדרג את התזוזה של החוליה בהתבסס על המנח של מקטעים שכנים (תמונה 4). ספונדילוליסטזיס מדורגת בסולם של I עד V: | הבדיקה הראשונית להערכת ספונדילוליסטזיס היא צילום צידי של עמוד השדרה המותני. ניתן לדרג את התזוזה של החוליה בהתבסס על המנח של מקטעים שכנים (תמונה 4). ספונדילוליסטזיס מדורגת בסולם של I עד V: | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
אף על פי שצילומי רנטגן מספיקים לאבחנה ולהפניה של ספורטאי עם תסמינים של ספונדילוליסטזיס, דרוש עיבוד נוסף במידה וקיימים תסמינים נוירולוגיים. MRI עשוי לסייע בהערכת רקמות רכות במקרה של תסמינים נוירולוגיים.[12] ניתן להעריך את חוט השדרה ושורשי העצב לדחיקה או חסך. | אף על פי שצילומי רנטגן מספיקים לאבחנה ולהפניה של ספורטאי עם תסמינים של ספונדילוליסטזיס, דרוש עיבוד נוסף במידה וקיימים תסמינים נוירולוגיים. MRI עשוי לסייע בהערכת רקמות רכות במקרה של תסמינים נוירולוגיים.[12] ניתן להעריך את חוט השדרה ושורשי העצב לדחיקה או חסך. | ||
| + | ==טיפול== | ||
| + | לרוב הספורטאים, הטיפול המומלץ הוא טיפול שמרני, עם אחוזי הצלחה של 78%.[9] ספונדילוליסטזיס דרגה I ו- II מטופלת על ידי פיזיותרפיה המתמקדת בתרגילי יציבה. ספורטאים עם שלד שעדיין אינו בשל יש לנטר לתזוזה נוספת של החוליה, במיוחד עם זווית התזוזה מעל 20%. | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
לספורטאים עם דרגה גבוהה יותר של ספונדילוליסטזיס, ייתכן כי יהיה צורך בשחזור (רדוקציה) ואיחוי. שחזור בדרך כלל דרוש על מנת להקל על תסמינים נוירולוגיים, ובדרך כלל דרוש גם איחוי. | לספורטאים עם דרגה גבוהה יותר של ספונדילוליסטזיס, ייתכן כי יהיה צורך בשחזור (רדוקציה) ואיחוי. שחזור בדרך כלל דרוש על מנת להקל על תסמינים נוירולוגיים, ובדרך כלל דרוש גם איחוי. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| + | |||
חזרה לפעילות מלאה אפשרית רק לאחר שהתסמינים מבוקרים והחוזק וטווח התנועה חזרו לתקין.[12,21,23] | חזרה לפעילות מלאה אפשרית רק לאחר שהתסמינים מבוקרים והחוזק וטווח התנועה חזרו לתקין.[12,21,23] | ||
| + | |||
בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות גופנית שאיננה contact sport אך זה מבוצע על בסיס פרטני. אין נתונים לטווח ארוך לגבי חזרה לפעילות לאחר שחזור ואיחוי. יש הממליצים להגביל את הספורטאי לפעילויות סטטיות בעצימות נמוכה עד מתונה עם יש מעורבות של מספר רמות.[12,23] | בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות גופנית שאיננה contact sport אך זה מבוצע על בסיס פרטני. אין נתונים לטווח ארוך לגבי חזרה לפעילות לאחר שחזור ואיחוי. יש הממליצים להגביל את הספורטאי לפעילויות סטטיות בעצימות נמוכה עד מתונה עם יש מעורבות של מספר רמות.[12,23] | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==דגלים אדומים== | ==דגלים אדומים== | ||
גרסה מ־17:53, 21 במאי 2011
| ספונדילוליסטזיס | ||
|---|---|---|
| Spondylolisthesis | ||
| ||
ספונדילוליסטזיס בעמ"ש המותני, L5-S1
| ||
| ICD-10 | Chapter M 43.1 Chapter Q 76.2 | |
| ICD-9 | 738.4
756.12 |
|
| MeSH | D013168 | |
| יוצר הערך | ||
ספונדילוליסטזיס הינה החלקה של חוליה על גבי המקטע השכן שלה. יש להבדיל בין ספונדילוליסזטיס ל ספונדילוליזיס, שהיא בעיית גב נפוצה המתבטאת בפגם בחוליות.
אפידמיולוגיה
אטיולוגיה
האטיולוגיה האמיתית אינה ברורה, אך חושבים כי מדובר בהתקדמות של ספונדילוליזיס דו צדדית.[4,11] המנגנון עשוי להיות עומס - יתר על האלמנטים הפוסטריוריים של החוליה עם שברים דו צדדיים של ה- Pars interarticularis. ענפי ספורט הכוללים תנועות פלקסיה, אקסטנציה והיפראקסטנציה נישנות, עלולים להביא לעומס יתר על עמוד השדרה. ההיארעות גבוהה יותר בענפי ספורט מסויימים. למשל, ספונדילוליסטזיס נצפתה ב- 7% ממרימי המשקולות.[17]
גורמי סיכון
גורמי הסיכון כוללים דרגה ראשונית של תזוזה מעל 20% וייתכן כי אף Spina bifida occulta. למרות שהסיכון לספונדילוליסטזיס לא תלוי במין, נשים נוטות להציג תזוזה רבה יותר של החוליה בעת האבחנה.[9] תנועתיות יתר (היפרמוביליות) של המקטע בצילומי פלקסיה-אקסטנציה, עשויה להיות קשורה בתזוזה.[16] לא ידוע על מיתאם (קורלאציה) בין אתלטיקה ככלל ובין התקדמות המצב.[9] במעקב של 5 שנים, אתלטים צעירים הדגימו שיעור תזוזה של 38%, שלא היה שונה משמעותית מהאוכלוסיה הכללית.[1] מחקרים לגבי היארעות משפחתית מדגימים סיכון גנטי אפשרי.[16] ל- 50% מהמטופלים עם ספונדילוליסטזיס יש קרובים מדרגה ראשונה עם אותה אבחנה. השכיחות של ספונדילוליסטזיס הודגמה בעד 50% מילידי אלסקה.
קליניקה
הממצא הקליני הוא כאב גב תחתון ממוקד, בדומה לספונדילוליזיס. הספורטאי הלוקה בספונדילוליזיסעשוי להיות נטול תסמינים עד שמתרחשת ספונדילוליסטזיס.[10-12] כאב הקורן לרגל וממצאים נוירולוגיים עשויים להיות נפוצים יותר בספונדילוליזיס בהשוואה לספונדילוליסטזיס, כיוון שלחץ על חוט השדרה או על שורש עצבי נפוצים יותר בספונדילוליסטזיס. בבדיקה גופנית של הגב, מישוש מטה של הזיזים החולייתיים בדרך כלל ידגים "מדרגה" ("Step off") אופיינית.[11,12,23] כמו בספונדילוליזיס, בדרך כלל מגלים נוקשות של ה- Hamstrings והיפרלורדוזיס.[20] בספורטאי הלוקה בספונדילוליסטזיס, נוקשות ה- Hamstrings עשויה להיות דו צדדית.
אבחנה
הבדיקה הראשונית להערכת ספונדילוליסטזיס היא צילום צידי של עמוד השדרה המותני. ניתן לדרג את התזוזה של החוליה בהתבסס על המנח של מקטעים שכנים (תמונה 4). ספונדילוליסטזיס מדורגת בסולם של I עד V:
- דרגה I - מוגדרת כתזוזה של 0% עד 25%
- דרגה II - תזוזה של 25%-50%
- דרגה III - תזוזה של 50% עד 75%
- דרגה IV - תזוזה של 75% עד 100%
- דרגה V - תזוזה של 100%[12,20]
אף על פי שצילומי רנטגן מספיקים לאבחנה ולהפניה של ספורטאי עם תסמינים של ספונדילוליסטזיס, דרוש עיבוד נוסף במידה וקיימים תסמינים נוירולוגיים. MRI עשוי לסייע בהערכת רקמות רכות במקרה של תסמינים נוירולוגיים.[12] ניתן להעריך את חוט השדרה ושורשי העצב לדחיקה או חסך.
טיפול
לרוב הספורטאים, הטיפול המומלץ הוא טיפול שמרני, עם אחוזי הצלחה של 78%.[9] ספונדילוליסטזיס דרגה I ו- II מטופלת על ידי פיזיותרפיה המתמקדת בתרגילי יציבה. ספורטאים עם שלד שעדיין אינו בשל יש לנטר לתזוזה נוספת של החוליה, במיוחד עם זווית התזוזה מעל 20%.
לספורטאים עם דרגה גבוהה יותר של ספונדילוליסטזיס, ייתכן כי יהיה צורך בשחזור (רדוקציה) ואיחוי. שחזור בדרך כלל דרוש על מנת להקל על תסמינים נוירולוגיים, ובדרך כלל דרוש גם איחוי.
פרוגנוזה
חזרה לפעילות מלאה אפשרית רק לאחר שהתסמינים מבוקרים והחוזק וטווח התנועה חזרו לתקין.[12,21,23]
בדרך כלל ניתן לשוב לפעילות גופנית שאיננה contact sport אך זה מבוצע על בסיס פרטני. אין נתונים לטווח ארוך לגבי חזרה לפעילות לאחר שחזור ואיחוי. יש הממליצים להגביל את הספורטאי לפעילויות סטטיות בעצימות נמוכה עד מתונה עם יש מעורבות של מספר רמות.[12,23]