כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "חלבון לבבי קושר חומצות שומן - Heart-fatty acid binding protein"
| שורה 2: | שורה 2: | ||
|שם עברי=חלבון לבבי קושר חומצות שומן | |שם עברי=חלבון לבבי קושר חומצות שומן | ||
|שם לועזי=Heart-fatty acid binding protein | |שם לועזי=Heart-fatty acid binding protein | ||
| − | |קיצור= | + | |קיצור=H-FABP; mammary-derived growth inhibitor או MDGI; FABP11; |
| + | M-FABP; O-FABP | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |מעבדה= | + | |מעבדה=[[כימיה בדם]] |
| − | |תחום= | + | |תחום=מפגעי לב |
|יחידות מדידה= | |יחידות מדידה= | ||
| − | |טווח ערכים תקין= | + | |טווח ערכים תקין= פחות מ-5.0 ננוגרם/מ"ל. |
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | |יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן-עמי סלע]] | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | ==בסיס פיזיולוגי== | ||
| + | טרופונינים קרדיאליים המהווים כבר מסוף שנות ה-80 אבן-פינה לאבחון של MI, מתחילים להופיע בצירקולציה בין 6-8 שעות לאחר תחילת האוטם בשריר הלב, ורגישות מדד זה נמוכה יחסית באלה המגיעים לחדר מיון במהלך 4 השעות הראשונות מתחילת ההתקף (McCann וחב' ב-Eur Heart J משנת 2008). כיוון שכך יש צורך לדגום את המאושפז פעמיים נוספות: אחת מהן לאחר 6-9 שעות, ופעם נוספת 12-24 שעות מתחילת הופעת הכאבים בחזה, זאת אם תוצאת הטרופונין תקינה עם הקבלה לאשפוז, בעוד שהתסמינים הקליניים כן מחשידים ל-AMI. גם CK-MB הנחשב כבר מדד "מיושן" מופרש מרקמת הלב הפגועה לציקולציה בין 5-7 שעות מתחילת האירוע הלבבי, ולכן אין לו יתרון כמדד מוקדם לאבחון AMI (על פי Rajappa ו-Sharma ב-Angiology משנת 2005). | ||
| + | |||
| + | לעומת אלה, hFABP כחלבון קטן יחסית הנמצא בציטופלזמה של תאי שריר הלב בריכוז מאוד גבוה, מופרש לצירקולציה מוקדם לאחר הופעת הנמק ברקמת הלב, והוא יכול להוות מדד רגיש ומוקדם לאירוע הלבבי (Nagahara וחב' ב-Circ J משנת 2006 ו-Ruzgar וחב' ב-Heart Vessels משנת 2006). למרבה האכזבה, כל הערכות המסחריות למדידת רמת h-FABP בעשור הקודם, היו מבוססות על שיטות ELISA או של שיטות immunoassay כרומטוגרפיות (Sorichter וחב' ב-Br J Sports Med משנת 1998, Valle וחב' ב-Eur J Emerg Med ו-Liao וחב' ב-Int J Cardiol משנת 2009). | ||
גרסה מ־17:59, 18 במאי 2017
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| חלבון לבבי קושר חומצות שומן | |
|---|---|
| Heart-fatty acid binding protein | |
| שמות אחרים | H-FABP; mammary-derived growth inhibitor או MDGI; FABP11;
M-FABP; O-FABP |
| מעבדה | כימיה בדם |
| תחום | מפגעי לב |
 | |
| טווח ערכים תקין | פחות מ-5.0 ננוגרם/מ"ל. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
בסיס פיזיולוגי
טרופונינים קרדיאליים המהווים כבר מסוף שנות ה-80 אבן-פינה לאבחון של MI, מתחילים להופיע בצירקולציה בין 6-8 שעות לאחר תחילת האוטם בשריר הלב, ורגישות מדד זה נמוכה יחסית באלה המגיעים לחדר מיון במהלך 4 השעות הראשונות מתחילת ההתקף (McCann וחב' ב-Eur Heart J משנת 2008). כיוון שכך יש צורך לדגום את המאושפז פעמיים נוספות: אחת מהן לאחר 6-9 שעות, ופעם נוספת 12-24 שעות מתחילת הופעת הכאבים בחזה, זאת אם תוצאת הטרופונין תקינה עם הקבלה לאשפוז, בעוד שהתסמינים הקליניים כן מחשידים ל-AMI. גם CK-MB הנחשב כבר מדד "מיושן" מופרש מרקמת הלב הפגועה לציקולציה בין 5-7 שעות מתחילת האירוע הלבבי, ולכן אין לו יתרון כמדד מוקדם לאבחון AMI (על פי Rajappa ו-Sharma ב-Angiology משנת 2005).
לעומת אלה, hFABP כחלבון קטן יחסית הנמצא בציטופלזמה של תאי שריר הלב בריכוז מאוד גבוה, מופרש לצירקולציה מוקדם לאחר הופעת הנמק ברקמת הלב, והוא יכול להוות מדד רגיש ומוקדם לאירוע הלבבי (Nagahara וחב' ב-Circ J משנת 2006 ו-Ruzgar וחב' ב-Heart Vessels משנת 2006). למרבה האכזבה, כל הערכות המסחריות למדידת רמת h-FABP בעשור הקודם, היו מבוססות על שיטות ELISA או של שיטות immunoassay כרומטוגרפיות (Sorichter וחב' ב-Br J Sports Med משנת 1998, Valle וחב' ב-Eur J Emerg Med ו-Liao וחב' ב-Int J Cardiol משנת 2009).