כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment"
מתוך ויקירפואה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פנקס| | {{פנקס| | ||
| − | |שם המחבר= | + | |שם המחבר=ד"ר יוסף פלקסין |
|שם הפרק={{שם הדף}} | |שם הפרק={{שם הדף}} | ||
| − | |עורך מדעי=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, | + | |עורך מדעי=פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה |
|מאת= | |מאת= | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
==אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס== | ==אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס== | ||
| − | |||
במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי. | במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי. | ||
| שורה 41: | שורה 40: | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
| − | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | |||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| שורה 53: | שורה 50: | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| − | |||
* לנושא הקודם: [[פצעים מזוהמים לאחר ניתוח - טיפול אנטיביוטי - Infected surgical wounds - antibiotic therapy]] | * לנושא הקודם: [[פצעים מזוהמים לאחר ניתוח - טיפול אנטיביוטי - Infected surgical wounds - antibiotic therapy]] | ||
* לנושא הבא: [[חום ביילוד עד גיל 3 חודשים - Fever in infants younger than 3 months old]] | * לנושא הבא: [[חום ביילוד עד גיל 3 חודשים - Fever in infants younger than 3 months old]] | ||
גרסה מ־17:49, 30 בספטמבר 2021
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
| |
| שם המחבר | ד"ר יוסף פלקסין |
| שם הפרק | דלקת צפק בחולה מבוגר המטופל בדיאליזה צפקית - טיפול - Peritonitis in adult patients undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis - treatment |
| עורך מדעי | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – מחלות של הצפק, טיפול אנטיביוטי
גישה אבחנתית
חולה CAPD המגיע עם כאבי בטן והנוזל הינו עכור, עם או בלי חום סיסטמי, עם או בלי רגישות בבטן, חשוד כסובל מפריטוניטיס:
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי במבחנה של ספירת דם לספירת תאים. אם יש מעל 100 תאים לבנים בסמ"ק, הרי מדובר בפריטוניטיס.
- יש לשלוח נוזל פריטוניאלי לתרבית: 50 סמ"ק במבחנה סטרילית + 5 סמ"ק בבקבוק של תרבית דם.
אשפוז/שחרור במקרה של פריטוניטיס
במידה שהמצב הכללי של החולה טוב, אפשר לתת טיפול אמבולטורי. במידה והחולה ספטי, יש להשאירו להשגחה או לאשפזו. בכל מקרה יש ליידע את הכונן הנפרולוגי.
הטיפול האמפירי
- עפ"י הטבלה שלהלן
- המשך מעקב וטיפול במסגרת יחידת הדיאליזה, ושם יותאם הטיפול האנטיביוטי עפ"י רגישות החיידק, אם יצמח מהנוזל הפריטוניאלי
- אם הנוזל עכור מאד, יש להוסיף 2,500 יח' heparin לכל שקית דיאליזה
| המצב הקליני | הטיפול המומלץ [1] | |
|---|---|---|
| 1. | חולה שאינו נותן שתן | טיפול
|
| 2. | חולה שנותן שתן > 250 סמ"ק/יממה | טיפול
|
הערות שוליים
- ↑ IP - intraperitoneal. כל הטיפולים הנ"ל יינתנו בתוך שקית דיאליזה חדשה במינונים הרשומים בטבלה.
ביבליוגרפיה
- Yinnon AM, Gabbay D, Raveh D, Schlesinger Y, Slotki I, Attias D, Rudensky B. Comparison of peritoneal fluid culture results from adults and children undergoing continuous ambulatory peritoneal dialysis. Perit Dial Inter 1999; 19:51-5.