הבדלים בין גרסאות בדף "פרוטוקול שחרור מהמלר"ד למטופלים עם DVT/ PE - הנחיה קלינית - ED discharge protocol of patients with DVT/PE"
מתוך ויקירפואה
שורה 69: | שורה 69: | ||
!Variable !!Score | !Variable !!Score | ||
|- | |- | ||
− | + | |Age >80||1 | |
|- | |- | ||
− | | | + | |Cancer||1 |
|- | |- | ||
− | + | |Chronic heart failure / Chronic pulmonary disease||1 | |
|- | |- | ||
− | + | |Pulse rate > 110 b.p.m||1 | |
|- | |- | ||
− | + | |Systolic blood pressure <100 mm Hg||1 | |
|- | |- | ||
− | + | |Arterial oxyhaemoglobin saturation level <90%||1 | |
|} | |} | ||
− | + | ;הטיפול במלר"ד: | |
+ | *יש להתחיל טיפול בנוגדי קרישה במלר"ד לפני השחרור (בתנאי שאין הוראת-נגד לנוגדי קרישה) | ||
+ | :חשוב לבחור ב- DOAC's מאותו סוג שהרופא מתכוון להמליץ עליו לטיפול ביתי (2016 ACCP Guidelines){{כ}}{{הערה|שם=הערה1}} | ||
+ | *בחולים עם PE מאסיבי או תת-מאסיבי המאושפזים בבית החולים יש להעדיף מתן הפרין unfractionated לווריד | ||
+ | *לחולים המשתחררים מהמלר"ד ניתן לתת מנה ראשונה של apixaban או rivaroxaban או SC clexane החל מהיום הראשון (בהתאם לפירוט המינונים בתרשים 1) | ||
+ | *לחולים המשתחררים מהמלר"ד על SC clexane יש להמליץ על המשך טיפול עם אחת מהאופציות הבאות (בהתאם לפירוט המינונים בתרשים 1): | ||
+ | :dabigatran (אחרי לפחות 5 ימים על SC clexane) {{כ}}/ apixaban או rivaroxaban או SC clexane / קומדין (אחרי גישור עם SC clexane ובדיקת INR מעל 2) | ||
+ | *לאישה בגיל הפוריות יש לבצע בדיקת היריון. במידה שחיובית יש להתייעץ עם המטולוג לגבי המשך הטיפול | ||
+ | *בחירת נוגד הקרישה תהיה בהתאם לנהלי המחלקה הספציפיים ולשיקול דעת הרופא המשחרר | ||
− | + | ;רשימת תיוג והמלצות לשחרור מהמלר"ד לטיפול ביתי: | |
− | + | *יש לוודא שהמטופל אכן זכאי לטיפול ב- DOAC's בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסל | |
− | יש לפנות לרופא המטפל (זיהוי דימום או סימני חזרה של VTE | + | *יש לוודא קיומו של רצף טיפולי עד לביקורת הרפואית הקרובה |
− | + | *יש לשקול להמליץ למטופל לפנות להמשך מעקב של מומחה קרישה | |
− | + | *יש לוודא כי המטופל או המלווה האחראי לו מכירים ומבינים את הסימנים שבגללם יש לפנות לרופא המטפל (זיהוי דימום או סימני חזרה של VTE) | |
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
+ | ;תרשים 1. משטר הטיפולים של נוגדי הקרישה: | ||
[[קובץ:DVT-PE.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים]] | [[קובץ:DVT-PE.jpg|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים]] |
גרסה מ־04:36, 30 ביולי 2018
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| ||
---|---|---|
פרוטוקול שחרור מהמלר"ד למטופלים עם DVT/ PE | ||
A deep vein thrombosis in the right leg. Note the swelling and redness
| ||
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פקקת ורידים
קריטריונים להחלטה האם לאשפז או לשחרר מטופל עם DVT/ PE ישירות מהמלר"ד, המלצות לטיפול במלר"ד ורשימת תיוג לשחרור המטופל (נכון לאפריל 2018).
בהתאם להחלטת ועדת סל התרופות 2017, שהכלילה את השימוש ב-DOAC's גם למצבי DVT/ PE, ולאור המלצות 2016 ACCP guidelines[1], קיימת אפשרות לשחרר חולים מהמלר"ד עם המלצה לטיפול בתרופות אלה.
- ככלל, רוב המטופלים המאובחנים עם DVT ישוחררו לביתם, למעט
- חולים עם עדות לקיפוח ווסקולרי (Phlegmasia Cerulea/Alba Dolens)
- חולים עם עדות ל-DVT שמערב את ה- Iliac Vein
- חולים עם בעיות רפואיות נוספות שמצדיקות אשפוז
- חולים שמכל סיבה שהיא לא יכולים לקבל נוגדי קרישה
- חולים שמפתחים DVT כאשר הם כבר מטופלים במינון טיפולי נאות של נוגד קרישה, כולל קומדין
- חולים עם סיכון גבוה לדמם (ניקוד >4, ראו טבלה א)
- ככלל, רוב החולים המאובחנים עם PE יאושפזו. ניתן לשחרר חולים עם PE, בתנאי שמתקיימים שני הסעיפים הבאים (א ו-ב)
- מטופלים עם ניקוד 0=sPESI (ראו טבלה ב)
- מטופלים ללא סימני קיפוח חדר ימין:
- טרופונין תקין
- ב 'אקו' ליד המיטה אין סימני מתח RV (אם מבוצע)
- או ב-CTA אין עדות להרחבה של RV
- לפני השחרור, יש לשלול את המצבים הבאים, שגם הם מהווים אינדיקציה לאשפוז
- חולים עם בעיות רפואיות נוספות שמצדיקות אשפוז
- חולים שמכל סיבה שהיא לא יכולים לקבל נוגדי קרישה
- חולים שמפתחים PE כאשר הם כבר מטופלים במינון טיפולי נאות של נוגד קרישה, כולל קומדין
- חולים עם סיכון גבוה לדמם (ניקוד >4, ראו טבלה א)
- טבלה א - הגדרת סיכון לדמם לפי RIETE Registry[2]
Variable | Score |
---|---|
Recent major bleeding (last 2 weeks) | 2 |
Creatinine levels > 1.2 mg/dl | 1.5 |
Anemia (woman<12, man<13) | 1.5 |
Cancer (active/ on treatment) | 1 |
Clinically overt PE | 1 |
Age >75 years | 1 |
- מקרא:
- Low risk=0
- Intermediate=1-4
- High risk >4
- טבלה ב - Simplified Pulmonary Embolism Severity Index (sPESI)[3]
Variable | Score |
---|---|
Age >80 | 1 |
Cancer | 1 |
Chronic heart failure / Chronic pulmonary disease | 1 |
Pulse rate > 110 b.p.m | 1 |
Systolic blood pressure <100 mm Hg | 1 |
Arterial oxyhaemoglobin saturation level <90% | 1 |
- הטיפול במלר"ד
- יש להתחיל טיפול בנוגדי קרישה במלר"ד לפני השחרור (בתנאי שאין הוראת-נגד לנוגדי קרישה)
- חשוב לבחור ב- DOAC's מאותו סוג שהרופא מתכוון להמליץ עליו לטיפול ביתי (2016 ACCP Guidelines)[1]
- בחולים עם PE מאסיבי או תת-מאסיבי המאושפזים בבית החולים יש להעדיף מתן הפרין unfractionated לווריד
- לחולים המשתחררים מהמלר"ד ניתן לתת מנה ראשונה של apixaban או rivaroxaban או SC clexane החל מהיום הראשון (בהתאם לפירוט המינונים בתרשים 1)
- לחולים המשתחררים מהמלר"ד על SC clexane יש להמליץ על המשך טיפול עם אחת מהאופציות הבאות (בהתאם לפירוט המינונים בתרשים 1):
- dabigatran (אחרי לפחות 5 ימים על SC clexane) / apixaban או rivaroxaban או SC clexane / קומדין (אחרי גישור עם SC clexane ובדיקת INR מעל 2)
- לאישה בגיל הפוריות יש לבצע בדיקת היריון. במידה שחיובית יש להתייעץ עם המטולוג לגבי המשך הטיפול
- בחירת נוגד הקרישה תהיה בהתאם לנהלי המחלקה הספציפיים ולשיקול דעת הרופא המשחרר
- רשימת תיוג והמלצות לשחרור מהמלר"ד לטיפול ביתי
- יש לוודא שהמטופל אכן זכאי לטיפול ב- DOAC's בהתאם לקריטריונים שנקבעו בסל
- יש לוודא קיומו של רצף טיפולי עד לביקורת הרפואית הקרובה
- יש לשקול להמליץ למטופל לפנות להמשך מעקב של מומחה קרישה
- יש לוודא כי המטופל או המלווה האחראי לו מכירים ומבינים את הסימנים שבגללם יש לפנות לרופא המטפל (זיהוי דימום או סימני חזרה של VTE)
- תרשים 1. משטר הטיפולים של נוגדי הקרישה