הבדלים בין גרסאות בדף "פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי - Axillary-Subclavian Venous Thrombosis"
מ (Motyk העביר את הדף Axillary-Subclavian Venous Thrombosis לשם פקקת ורידי בית שחי-תת בריחי - Axillary-Subclavian Venous Thrombosis: שם בעברית) |
|
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־13:59, 29 בספטמבר 2018
עקרונות בכירורגיה | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
שם הפרק | כירורגיה של המערכת הוורידית | |
מצב המתבטא בנפיחות של הגף העליון, כאשר הנפיחות גוברת בזמן מאמץ. מערכת הוורידים השטחית בולטת. ההוכחה לחסימה של המערכת מתקבלת על-ידי דופלקס.
שכיחות
חסימות אלה הן נדירות, הסיבה לכך היא: נפח הדם, הקטן יחסית, הזורם ביד והתנועה המתמדת של הגף. שני שלישים מכלל הדלקות העמוקות מקורם בפקקת של הווריד האקסילרי או ה-Subclavian vein. הסיבות השכיחות לחסימה הן:
- צנתרים המוחדרים לוורידים העמוקים
- חבלות חיצוניות. המקום הפגוע ביותר מחבלות חיצוניות הוא האזור בין הקלויקולה לבין הצלע הראשונה
- שאתות ראשוניות וגרורתיות
- אי-ספיקת לב קשה
- יתר-קרישת הדם
תסמינים קליניים התמונה הקלינית כוללת:
- כאבים המופיעים תוך 24 שעות ומתפשטים בכל היד. הכאב החריף ביותר הוא בבית-השחי
- נפיחות של כל היד (Non-pitting edema)
- מעל הכתף ובבית החזה ניתן לראות הבלטה של הוורידים השטחיים
- היד יכולה להיות כחולה עקב וזוקונסטריקציה היקפית
- ב-1/3 מהחולים ניתן למשש מיתר (Cord) בבית-השחי
אבחנה
התמונה הקלינית היא בדרך כלל אבחנתית. חיזוק לאבחנה אפשר לקבל על-ידי פלבוגרפיה. בדופלקס של הווריד האקסילרי אפשר לראות חסימה של הווריד או לחץ חיצוני על הווריד. הדופלקס היא בדיקת הבחירה. החסימות הן בעיקר בגובה הצלע הראשונה.
סיבוכים
- גנגרנה ורידית נדירה
- תסחיפים בריאות שכיחים ב-12% מהחולים
- הפרעות בתפקוד היד
טיפול
- רוב החולים מחלימים מהתסמונת הקלינית די מהר, על-ידי הרמת היד בלבד
- הטיפול באנטיקואגולנטים מטרתו למנוע תסחיפים ריאתיים
- כאשר יש וזוקונסטריקציה היקפית נלווית, יש לבצע חסימה של גנגליון Stellated
- תרומבקטומיה ורידית מתבצעת לעתים רחוקות מכיוון ששיעור הכישלונות בניתוחים אלה גבוה. שיעור ההצלחות גבוה יותר בחולים בעלי חסימה עקב לחץ חיצוני, לאחר הסרת הגורם לחסימה
פרוגנוזה
ב-85%-60% מהחולים המטופלים שמרנית נשארים שרידים בידיים למשך תקופה ארוכה. למרות זאת הנפיחות והכאבים חולפים כעבור מספר ימים או שבועות. נפיחות חוזרת, נימול, חולשה ודלקות ורידיות חוזרות - שכיחות. התסמינים מוחמרים בתנועה. יש הטוענים שהתסמונות המאוחרות פחותות בחולים שעברו תרומבקטומיה.
ראו גם
- לנושא הקודם פקקת ורידים שטחית
- לנושא הבא: Chronic Deep Vein Insufficiency
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
- לפרק הבא: חבלות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן - מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד מרכז רפואי מאיר, כפר סבא