כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית - Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר הלנה קצמן | + | |יוצר הערך= ד"ר הלנה קצמן |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|הפטיטיס C}} | {{הרחבה|הפטיטיס C}} | ||
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| − | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C{{כ}} (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז | + | השכיחות המוערכת של הפטיטיס C{{כ}} (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסייה הכללית. |
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== קליניקה == | == קליניקה == | ||
| − | בין נגיף ה-HCV{{כ}} למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: קריוגלובולינמיה {{כ}}([[קריוגלובולינים - Cryoglobulins|Cryoglobulinemia]]) ו-{{כ}}[[Membrano proliferative glomerulonephritis|Membrano-proliferative glomerulonephritis]] ודרך עלייה בשכיחות של [[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|Insulin resistance]] ו[[סוכרת]]{{הערה|שם=הערה1|Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.}} | + | בין נגיף ה-HCV{{כ}} למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: קריוגלובולינמיה {{כ}}([[קריוגלובולינים - Cryoglobulins|Cryoglobulinemia]]) ו-{{כ}}[[Membrano proliferative glomerulonephritis|Membrano-proliferative glomerulonephritis]] ודרך עלייה בשכיחות של [[תנגודת לאינסולין - Insulin resistance|Insulin resistance]] ו[[סוכרת]]{{הערה|שם=הערה1|Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.}}{{הערה|שם=הערה2|[http://www.cdc.gov/diabetes/pubs/pdf/kidney_factsheet.pdf Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014] (accessed August 2015)}}; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338}}, עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה ([[Hemodialysis]]) בארץ. |
== אבחנה == | == אבחנה == | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[t:הטיפול_בהפטיטיס_C_במטופלים_עם_אי-ספיקת_כליות_כרונית|טיפול ב-HCV במטופל עם CKD]] היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ [[t:Ribavirin|Ribavirin]] בחולים עם [[פגיעה כלייתית]]. | [[t:הטיפול_בהפטיטיס_C_במטופלים_עם_אי-ספיקת_כליות_כרונית|טיפול ב-HCV במטופל עם CKD]] היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ [[t:Ribavirin|Ribavirin]] בחולים עם [[פגיעה כלייתית]]. | ||
| − | גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי [[t:ה-FDA_העניק_מעמד_של_"טיפול_פרץ_דרך"_ל-_daclatasvir_בשילוב_sofosbuvir_לדלקת_כבד_נגיפית_מסוג_C|Sofosbuvir]], כגון: [[Harvoni]] ו-[[Sovaldi]], בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה {{הערה|שם=הערה5|EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.}}. | + | גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי [[t:ה-FDA_העניק_מעמד_של_"טיפול_פרץ_דרך"_ל-_daclatasvir_בשילוב_sofosbuvir_לדלקת_כבד_נגיפית_מסוג_C|Sofosbuvir]], כגון: [[Harvoni]] ו-[[Sovaldi]], בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה{{הערה|שם=הערה5|EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.}}. |
מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD. | מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD. | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
== פרוגנוזה == | == פרוגנוזה == | ||
| − | מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה | + | מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסייה זו. תרופות אנטי-ויראליות (Anti- viral) מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה, בדרך בטוחה ויעילה. |
== דגלים אדומים == | == דגלים אדומים == | ||
גרסה מ־07:35, 4 ביוני 2019
| הפטיטיס C - טיפול במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | ||
|---|---|---|
| Hepatitis C - treatment in chronic kidney disease patients | ||
| ||
וירוס ההפטיטיס C
| ||
| שמות נוספים | הטיפול בהפטיטיס C במטופלים עם אי ספיקת כליות כרונית | |
| יוצר הערך | ד"ר הלנה קצמן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – הפטיטיס C
אפידמיולוגיה
השכיחות המוערכת של הפטיטיס C (Hepatitis C) בישראל היא בין 0.7 ל-1 אחוז מהאוכלוסייה הכללית.
אטיולוגיה
הימצאות של HCV (Hepatitis C Virus) מחמירה באופן משמעותי את הפרוגנוזה (Prognosis) של חולי CKD (מחלת כליה כרונית), תורמת להידרדרות התפקוד הכלייתי ומפחיתה את הסיכויים להשתלת כליה מוצלחת[1]. ריפוי של הפטיטיס C (Sustained Viral Response -SVR) מוריד תחלואה ומעלה את שרידות המטופלים.
קליניקה
בין נגיף ה-HCV למחלת כליה כרונית (CKD) קיים קשר כפול: מחד גיסא, הפטיטיס C גורם לפגיעה כלייתית דרך תופעות חוץ כבדיות, כגון: קריוגלובולינמיה (Cryoglobulinemia) ו-Membrano-proliferative glomerulonephritis ודרך עלייה בשכיחות של Insulin resistance וסוכרת[2][3]; מאידך גיסא, למטופלים עם CKD קיים סיכון מוגבר של עד 15 אחוזים להידבקות ב-HCV[4], עם עלייה בשכיחות של HCV במטופלי המודיאליזה (Hemodialysis) בארץ.
אבחנה
הטיפול התרופתי
טיפול ב-HCV במטופל עם CKD היה קשה עד בלתי אפשרי בשל תופעות לוואי חמורות ביותר של טיפולים מבוססי Peg Interferon+ Ribavirin בחולים עם פגיעה כלייתית.
גם בעידן של התרופות החדשות להפטיטיס C, הטיפול בחולי CKD מהווה אתגר טיפולי. אי ספיקת כליות חמורה [(CCT (Creatinine Clearance Test מתחת ל-30] מהווה התוויית נגד לטיפול בתכשירים מבוססי Sofosbuvir, כגון: Harvoni ו-Sovaldi, בשל פינוי כלייתי של מטבוליטים (Metabolits) של התרופה[5].
מבין התרופות אשר נכנסו לסל התרופות עבור טיפול בהפטיטיס C, רק שני תכשירים נמצאו מתאימים לשימוש במטופלים עם CKD.
Exviera) Dasabuvir)- לא עוברים פינוי כלייתי ולכן, על פי מחקרים פרמקוקינטיים (Pharmacokinetics), אינם דורשים התאמת מינון במטופלים עם פגיעה כלייתית בכל דרגות הקושי. במחקר RUBY-1[6], טופלו 20 חולים עם אי ספיקת כליות קשה [(GFR (Glomerular Filtration Rate פחות מ-30] בפרוטוקולים ללא Ribavirin (7 חולים) ועם Ribavirin (13 חולים). הטיפול נסבל היטב, לא גרם לתופעות לוואי מיוחדות והביא לריפוי מלא (SVR) ב-90 אחוזים מהחולים.
התכשיר Zepatir, אשר משלב שתי תרופות: Gazoprevir ו-Elbasvir, הראה תוצאות מצוינות במחקר C-Surfer[7]. מתוך 116 מטופלים עם אי ספיקת כליות קשה, כולל מטופלי המודיאליזה אשר טופלו ב-Zepatir, הגיעו 115 מתוכם להבראה מלאה (SVR של 99 אחוזים) עם פרופיל בטיחותי גבוה.
פרוגנוזה
מטופלים עם CKD נמצאים בעדיפות גבוהה לטיפול בהפטיטיס C, בשל עלייה משמעותית בתחלואה והתמותה באוכלוסייה זו. תרופות אנטי-ויראליות (Anti- viral) מסוגלות להביא להכחדה של הפטיטיס C גם בחולים עם אי ספיקת כליות קשה, בדרך בטוחה ויעילה.
דגלים אדומים
הערות שוליים
- ↑ Fabrizi F, et al., J Viral Hepat. 2014 May;21(5):314-24
- ↑ Tsui JI eat al., Arch Intern Med. 2007;167(12):1271-6.
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Factsheet 2014 (accessed August 2015)
- ↑ Aguirre Valadez J, et al. Ther Clin Risk Manag 2015; 11:329–338
- ↑ EASL Recommendations on Treatment of Hepatitis C. J Hepatol 2015.
- ↑ Pockros P, et al. Hepatology 2015; 62(suppl):716–717A.
- ↑ Roth D, et al. Lancet 2015; 386 (10003):1537-45
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר הלנה קצמן מנהלת שירות לטיפול במושתלי כבד, בית החולים איכילוב, המרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי