הבדלים בין גרסאות בדף "שימור פוריות אלקטיבי - נייר עמדה"
שורה 9: | שורה 9: | ||
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
+ | ==מבוא== | ||
+ | • שימור פריון סוציאלי (social oocyte cryopreservation) או בשם "הקפאת ביציות אלקטיבית" | ||
+ | (anticipated gamete exhaustion (AGE) intervention selective oocyte freezing) הוא הכינוי השמור לפעולות הקפאה של ביציות שאינן על רקע רפואי. | ||
+ | • שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע״פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגראפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית,דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת. | ||
+ | • העשור האחרון סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification). מדובר בשיטת הקפאה המונעת התגבשות ופגיעה בכישור חלוקת התא ע'^ שינו" טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה תקניתלהקפאת ביציות ועוברים. | ||
+ | • הסיכונים הכרוכים בתהליך דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת הריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועדזיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות. | ||
+ | • השגת הריון ולידה בשימוש בביציות המוקפאות אינה מובטחת. השיטה אינה מהווה ערובה לפריון עתידי. | ||
+ | • יש לפעול להגברת מודעות ציבור המטופלות לקשר ההפוך הקיים בין גיל האישה לפוריותה. | ||
+ | המלצות לביצוע שימור פוריות ע"׳ הקפאת ביציות ו\או הקפאת עוברים: | ||
+ | 1. הכנה לטיפול:טרם התחלת הטיפול נדרש דיון מקדים עם המטופלת בו יובהרו עיקרי התכניםהמפורטים לעיל. ההערכה הרפואית טרם הפעולה תהיה זהה למקובל בטיפולי הפריה חוץ גופית. | ||
+ | 2. פרוטוקול הטיפול: מומלץגרוי שחלתיבפרוטוקול אנטגוניסט שלGnRH עם השראת הבשלת ביציות סופית ע'^ אגוניסט שלGnRH קצר טווח. | ||
+ | 3. יעדי הטיפול: סקירת הספרות מצביעה על שיעור הריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה שאחוז העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הינו כ- 60% מתחת לגיל 35,כ- 50% בין גיל -35 37,כ- 35% בין גיל 38-40 ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת הריון הם מביציות שנשאבו והוקפאו בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי. | ||
+ | חובר ע'^ פרופ' אדי שולמן, ד״ר ענת הרשקו קלמנט ופרופ׳ דניאל זיידמן. נדון נערך ואושר ע'^ ועדת ניירות העמדה של איל״ה 2016. | ||
+ | Cobo, A., J. A. Garcia-Velasco, et al. (2013). "Is vitrification of oocytes useful for | ||
+ | fertilitypreservation for age-related fertility decline and in cancer patients?" | ||
+ | Fertil Steril99(6): 1485-1495. | ||
+ | Garcia-Velasco, J. A., J. Domingo, et al. (2013). "Five years' experience using oocyte vitrification to preserve fertility for medical and nonmedical indications." | ||
+ | Fertil Steril99(7): 1994-1999. | ||
+ | Hirshfeld-Cytron, J., W. A. Grobman, et al. (2012). "Fertility preservation for social indications: a cost-baseddecision analysis." Fertil Steril 97(3): 665-670. | ||
+ | Iliodromiti, S., R. A. Anderson, et al. (2015). "Technical and performance characteristics of anti-Mullerian hormone and antral follicle count as biomarkers of ovarianresponse." . Hum Reprod Update 21(6): 6.98-710 Potdar, N., T. A. Gelbaya, et al. (2014). "Oocyte vitrification in the 21st century and post-warming fertility outcomes: a systematic review and meta¬analysis." Reprod Biomed Online 29(2): 159-176. | ||
+ | Stoop, D., F. van der Veen, et al. (2014). "Oocyte banking for anticipated gamete exhaustion AGE) is a preventive intervention, neither social nor nonmedical." Reprod Biomed Online 28(5): 548-551. | ||
+ | Cobo, A, Garcia-Velasco, J.A., Coello, A., Domingo, J., Pellicer, A. and Remohf J. (2016). "Oocyte vitrification as an efficient option for elective fertility preservation". Fertil Steril 105 (3): 755-764^8. http://dx.doi.org/10.1016/j.fertnstert.2015.11.027 | ||
+ | |||
+ | ==ביבליוגרפיה== | ||
+ | {{הערות שוליים|יישור=שמאל}} | ||
[[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]] | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה - פוריות]] |
גרסה מ־12:04, 20 באוקטובר 2019
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| |
---|---|
נייר עמדה 211 - שימור פוריות אלקטיבי | |
ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
תחום | פריון |
האיגוד המפרסם | |
קישור | באתר האיגוד |
תאריך פרסום | 12 ביולי 2017 |
יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
מבוא
• שימור פריון סוציאלי (social oocyte cryopreservation) או בשם "הקפאת ביציות אלקטיבית" (anticipated gamete exhaustion (AGE) intervention selective oocyte freezing) הוא הכינוי השמור לפעולות הקפאה של ביציות שאינן על רקע רפואי. • שימור פריון סוציאלי הוא נגזרת של מגמות עולמיות של דחיית גיל הילודה: בעולם המערבי, כמו גם בישראל (ע״פ נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) קיימת מגמת עלייה בגיל אימהות בלידה ראשונה, המשתקפת גם בעלייה הדרגתית של גיל הנישואין. הבחירה לדחות את גיל הילודה היא תולדה של שיקולי לימודים, קריירה, בחירת בן זוג ומגמות סוציו-דמוגראפיות אחרות. לאור הקשר בין גיל האישה לאיכות הביצית ולרזרבה השחלתית,דחיית גיל האימהות מסיטה את אוכלוסיית הנשים לטווחי גיל בהם פוטנציאל הפריון מופחת. • העשור האחרון סימן פריצת דרך בתחום שימור הפריון על רקע השימוש בשיטת הזיגוג (vitrification). מדובר בשיטת הקפאה המונעת התגבשות ופגיעה בכישור חלוקת התא ע'^ שינו" טמפרטורה קיצוניים ומהירים. שיטת הזיגוג מקובלת כשיטה תקניתלהקפאת ביציות ועוברים. • הסיכונים הכרוכים בתהליך דומים לסיכוני הפריה חוץ גופית. סיכוי ההצלחה להשגת הריון עתידי מהביציות המוקפאות תלויים בגיל האישה במועדזיגוג הביציות ובמספר הביציות המוקפאות. • השגת הריון ולידה בשימוש בביציות המוקפאות אינה מובטחת. השיטה אינה מהווה ערובה לפריון עתידי. • יש לפעול להגברת מודעות ציבור המטופלות לקשר ההפוך הקיים בין גיל האישה לפוריותה. המלצות לביצוע שימור פוריות ע"׳ הקפאת ביציות ו\או הקפאת עוברים: 1. הכנה לטיפול:טרם התחלת הטיפול נדרש דיון מקדים עם המטופלת בו יובהרו עיקרי התכניםהמפורטים לעיל. ההערכה הרפואית טרם הפעולה תהיה זהה למקובל בטיפולי הפריה חוץ גופית. 2. פרוטוקול הטיפול: מומלץגרוי שחלתיבפרוטוקול אנטגוניסט שלGnRH עם השראת הבשלת ביציות סופית ע'^ אגוניסט שלGnRH קצר טווח. 3. יעדי הטיפול: סקירת הספרות מצביעה על שיעור הריון של 7% לביצית מופשרת, ובידיעה שאחוז העוברים התקינים כרומוזומלית (אאופלואידים) הינו כ- 60% מתחת לגיל 35,כ- 50% בין גיל -35 37,כ- 35% בין גיל 38-40 ניתן להמליץ על יעדי טיפול המותאמים לגיל האישה. הסיכויים המיטביים להשגת הריון הם מביציות שנשאבו והוקפאו בנשים עד גיל 35. ככל שגיל האישה עולה, נדרש מספר גבוה יותר של ביציות מוקפאות להשגת לידת חי. חובר ע'^ פרופ' אדי שולמן, ד״ר ענת הרשקו קלמנט ופרופ׳ דניאל זיידמן. נדון נערך ואושר ע'^ ועדת ניירות העמדה של איל״ה 2016. Cobo, A., J. A. Garcia-Velasco, et al. (2013). "Is vitrification of oocytes useful for fertilitypreservation for age-related fertility decline and in cancer patients?" Fertil Steril99(6): 1485-1495. Garcia-Velasco, J. A., J. Domingo, et al. (2013). "Five years' experience using oocyte vitrification to preserve fertility for medical and nonmedical indications." Fertil Steril99(7): 1994-1999. Hirshfeld-Cytron, J., W. A. Grobman, et al. (2012). "Fertility preservation for social indications: a cost-baseddecision analysis." Fertil Steril 97(3): 665-670. Iliodromiti, S., R. A. Anderson, et al. (2015). "Technical and performance characteristics of anti-Mullerian hormone and antral follicle count as biomarkers of ovarianresponse." . Hum Reprod Update 21(6): 6.98-710 Potdar, N., T. A. Gelbaya, et al. (2014). "Oocyte vitrification in the 21st century and post-warming fertility outcomes: a systematic review and meta¬analysis." Reprod Biomed Online 29(2): 159-176. Stoop, D., F. van der Veen, et al. (2014). "Oocyte banking for anticipated gamete exhaustion AGE) is a preventive intervention, neither social nor nonmedical." Reprod Biomed Online 28(5): 548-551. Cobo, A, Garcia-Velasco, J.A., Coello, A., Domingo, J., Pellicer, A. and Remohf J. (2016). "Oocyte vitrification as an efficient option for elective fertility preservation". Fertil Steril 105 (3): 755-764^8. http://dx.doi.org/10.1016/j.fertnstert.2015.11.027