כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התקן תוך רחמי - נייר עמדה"
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | |האיגוד המפרסם=[[קובץ:מיילדות.png|מרכז|180 פיקסלים|קישור=האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[ | + | |קישור=[https://www.ima.org.il/userfiles/image/Ne138_Hetken.pdf באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה] |
| − | |תאריך פרסום= | + | |תאריך פרסום=ינואר 2020 |
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הוריות לשימוש בהתקן== | ==הוריות לשימוש בהתקן== | ||
| − | |||
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו. | ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו. | ||
| שורה 34: | שורה 33: | ||
==היריון והתקן תוך רחמי== | ==היריון והתקן תוך רחמי== | ||
| − | |||
ההתקן התוך רחמי אינו פוגע ב[[פוריות|פריון]], וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן. | ההתקן התוך רחמי אינו פוגע ב[[פוריות|פריון]], וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן. | ||
| שורה 44: | שורה 42: | ||
==נקודות לייעוץ לאישה== | ==נקודות לייעוץ לאישה== | ||
| − | |||
הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן. | הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן. | ||
| שורה 60: | שורה 57: | ||
==צוות הכנת נייר העמדה== | ==צוות הכנת נייר העמדה== | ||
| + | המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה. | ||
| − | + | ===צוות עדכון 2017-2019=== | |
| + | *פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר) | ||
| + | *פרופ' ראול אורבייטו | ||
| + | *ד"ר אידה אמודאי | ||
| + | *ד"ר עמוס בר | ||
| + | *פרופ' מוטי גולדנברג | ||
| + | *פרופ' יגאל וולמן | ||
| + | *ד"ר דגנית סמואל-אביטל | ||
| + | *ד"ר נגה פורת | ||
| + | *ד"ר יצחק פיינשטיין | ||
| + | *פרופ' אשר שושן | ||
| − | + | ===צוות הכנת נייר העמדה 2006=== | |
*ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר | *ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר | ||
*ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב | *ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב | ||
גרסה מ־12:56, 7 בפברואר 2022
 | |
|---|---|
| התקן תוך רחמי - נייר עמדה | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | ינואר 2020 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אמצעי מניעה
התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר.
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.
הוריות לשימוש בהתקן
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו.
הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי
- היריון
- זיהום פעיל ברחם או בטפולות (PID, Pelvic Inflammatory Disease).
- מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת סוכרת עם או ללא תלות באינסולין והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות
- לאישה שבעברה הריונות חוץ רחמיים - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או פרוגסטרון
הוריות כלליות
ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הוא 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.
אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.
לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.
היריון והתקן תוך רחמי
ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.
בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.
במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון להפלה אלוחה (Septic abortion) או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות.
בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהווה עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון.
נקודות לייעוץ לאישה
הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.
קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.
יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.
באישה עם התקן הדמם הווסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר, למעט בהתקנים עם פרוגסטרון.
לנשים עם מנורגיות (Menorrhagia) או דיסמנוריאה (Dysmenorrhea), כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.
ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.
ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.
צוות הכנת נייר העמדה
המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה.
צוות עדכון 2017-2019
- פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
- פרופ' ראול אורבייטו
- ד"ר אידה אמודאי
- ד"ר עמוס בר
- פרופ' מוטי גולדנברג
- פרופ' יגאל וולמן
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל
- ד"ר נגה פורת
- ד"ר יצחק פיינשטיין
- פרופ' אשר שושן
צוות הכנת נייר העמדה 2006
- ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
- ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב
- פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב
- ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
- ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
- ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
- ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
- פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה