כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "תיאזולידינדיונים - Thiazolidinediones"
(דף חדש: {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי=תיאוזולידינדיונים |שם לועזי= |שמות נוספים= |ICD-10= |ICD-9= |MeSH= |יוצר הערך=פ...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך להשלמה}} | ||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 8: | שורה 9: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| שורה 19: | שורה 20: | ||
| − | {{ייחוס| | + | {{ייחוס|הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת}} |
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | [[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]] | ||
גרסה מ־13:04, 25 בנובמבר 2010
אם הינך רופא/ה, אנחנו מזמינים אותך לשפר את הערך ולהוסיף את המידע הדרוש להשלמתו. אם אין לך הרשאות עריכה ניתן לבקש זאת (קבלת הרשאות), וללמוד כיצד לערוך (עריכה בוויקירפואה). |
| תיאוזולידינדיונים | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת | |
התיאוזולידינדיונים (הנקראים גם ממריצי PPAR - Peroxisome Proliferator-Activated Receptor Gamma Agonist) הם קבוצה של תרופות, המגבירות את הרגישות לאינסולין, וזאת מבלי להשפיע על הפרשת האינסולין. השפעתן מתבטאת בירידה בייצור הגלוקוז בכבד ובקליטה מוגברת של הגלוקוז ברקמת השריר והשומן. ה- PPAR הם קולטנים ספציפיים בגרעין התא, והפעלתם גורמת למספר שינויים: ממריצים ייצור של תאי שומן (adipocytes) חדשים, קטנים ורגישים יותר לאינסולין הם ממריצים את הייצור של GLUT4 (glucose transporter) ואת העברתו לפני התא, כך שקליטת הגלוקוז בתגובה לאינסולין יעילה הרבה יותר.
לשימוש קליני זכו על היום שלוש תרופות מקבוצה זו: Troglitazone (נאסר לשימוש עקב רעילות לכבד), Rosiglitazone (היחיד שנמצא בארץ בשם Avandia) ו-Pioglitazone (נמצא בשימוש בארה"ב בשם Actos).
ממריצי PPAR שונים במבנה הטבעתי שלהם, דבר המשפיע על עוצמתם הפרמקולוגית. כך למשל, הרוזיגליטזון חזק פי 100 מהטרוגליטזון ופי 30 מהפיוגליטזון.
המידע שבדף זה נכתב על ידי הועבר על ידי האגודה הישראלית לסוכרת