כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "המלצות קליניות לטיפול במחלות זיהומיות שכיחות ברפואת שיניים - Frequent dental infections - clinical recommendations"
| שורה 42: | שורה 42: | ||
==המלצות טיפוליות במצבים קליניים נפוצים== | ==המלצות טיפוליות במצבים קליניים נפוצים== | ||
| + | ===כללי=== | ||
| + | במקרה של מטופל עם סימנים קליניים שיכולים להעיד על מעורבות מערכתית או זיהום חללים אנטומיים עמוקים (למשל קושי בבליעה, קושי בנשימה, הגבלה בפתיחת פה, חום מעל 38.5 ) יש להתייעץ עם מומחה לכירורגיית פה ולסת או להפנות למיון בית-חולים. | ||
| + | ככלל, בעת זיהום חריף יש לטפל במקור הזיהום (עקירה, טיפול שורש, ניקוז מורסה וכדומה). אנטיביוטיקה אינה תחליף לטיפול מקומי, אלא תוספת לו, ואינה מקצרת את משך המחלה אם מקור הזיהום לא טופל. | ||
| + | מתן קורס אנטיביוטי מקדים אינו תנאי הכרחי לביצוע פעולה דפיניטיבית, ואין לדחות הפעולה עד להשלמת קורס טיפולי שכזה. | ||
| + | |||
| + | באופן כללי, למקרים הנפוצים ברפואת שיניים תרופת הבחירה היא Moxyvit/Moxypen) [[Amoxicillin]]). לעומת זאת [[Augmentin]]) Amoxicillin/Clavulanate) היא תרופה בעלת טווח רחב, ואינה תרופת הבחירה הראשונה. | ||
| + | |||
| + | {| class="wikitable" bgcolor="#FFA07A" border="3" | ||
| + | |- | ||
| + | | כשמטופלים מבקשים אנטיביוטיקה, הסבר ששימוש בתכשיר אנטיביוטיקה לא נחוץ ועלול אף להזיק | ||
| + | |} | ||
גרסה מ־05:33, 4 ביוני 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | ||
|---|---|---|
| המלצות קליניות לטיפול במחלות זיהומיות שכיחות ברפואת שיניים | ||
| [[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
| תאריך פרסום | מאי 2020 | |
| הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
- לכבוד, רופאי השיניים בכללית סמייל
מכובדי כולם,
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ובתרופות בכלל, הוא אבן יסוד ברפואת שיניים מודרנית ונכונה. בשאיפתנו לשיפור איכות ובטיחות הטיפול, עלינו להקפיד על מתן טיפול אנטיביוטי התואם את צרכי החולה ואת דפוסי העמידות הצפויים. אם אין צורך במתן אנטיביוטיקה- יש להימנע מכך לחלוטין. בזאת נסייע לבלימת המגמה הגוברת של עמידות חיידקים - מהלך שאומץ על ידי כל חברי הקהילה הרפואית, ורופאי השיניים בתוכם.
אנו תקווה כי תמצאו במידע המקובץ בעלון זה כלי שימושי בעבודת היום יום של רופא השיניים במרפאה, ותפיקו ממנו את מירב התועלת.
- הקדמה
רופא/ה נכבד/ה,
העמידות הגוברת לאנטיביוטיקה הפכה לאחד האתגרים המשמעותיים ברפואה המודרנית, ויש חשש שתור הזהב של האנטיביוטיקה תם. זנים עמידים הפכו לתופעה שכיחה, ויש חיידקים בעלי עמידות לכל סוגי האנטיביוטיקה הקיימים. פרסם הבריאות העולמי ארגון דו"ח חמור שמעריך כי העולם נכנס במהירות לעידן "שלאחר האנטיביוטיקה"; עידן בו זיהומים יומיומיים עלולים להוות סכנת חיים.
עולם המחלות הזיהומיות צועד לעבר רישום קצר ומבוקר יותר בכל התחומים, ועל רופאי השיניים מוטלת האחריות להתגייס אף הם למאמץ זה.
נתונים עדכניים מארצות-הברית מראים כי 80% ממרשמי האנטיביוטיקה נרשמים בקהילה, ורופאי שיניים אחראים על כ 10 אחוזים מכמות זו. ההערכה היא כי חלק לא מבוטל ממתן אנטיביוטיקה על ידי רופאי שיניים אינו מוצדק וחושף את המטופל לתופעות לוואי מיותרות ומידיות, בנוסף לסכנת היווצרות חיידקים עמידים.
לראשונה בכללית סמייל ובשרותי בריאות כללית, מוגשים לציבור הרופאים קווים מנחים לשימוש מושכל באנטיביוטיקה ברפואת שיניים. ההמלצות מתבססות על הספרות העולמית, ומתייחסות הן לטיפול בזיהומים קיימים, והן למניעת זיהומים אודונטוגניים ו/או אנדוקרדיטיס. פרק ייעודי מוקדש למצבים בהם אין התוויה למתן אנטיביוטיקה.
ככלל, הטיפול בזיהומים אודונטוגניים הוא כירורגי בראש ובראשונה (ניקוז אבצס / עקירת שן / טיפול שורש). הטיפול האנטיביוטי הוא טיפול מלווה בלבד, ניתן להתוויות מצומצמות, ויש להגביל את משכו ככל שניתן. גם ההתוויות לטיפול אנטיביוטי מניעתי צומצמו מאד.
המלצות חוברת זו מתייחסות למטופלים בריאים (1/2 ASA) לטיפול במסגרת מרפאות הקהילה בלבד.
מצבים בהם אין צורך בטיפול אנטיביוטי
- כאב שיניים אינו התוויה לטיפול אנטיביוטי וניתן לטפל בו לרב בטיפול מקומי
- כשגרה אין צורך בטיפול אנטיביוטי לפני או אחרי עקירת שן
- אין צורך בטיפול אנטיביוטי לדלקת מוך חריפה (Pulpitis)
- כשגרה אין צורך בטיפול אנטיביוטי לאחר טיפול שורש
- אין צורך בטיפול אנטיביוטי בדלקת חניכיים (Gingivitis)
- אין צורך בטיפול למניעת אנדוקרדיטיס לפני פעולות או מצבים שאינם נכללים ברשימת ההתוויות לטיפול זה (ראו בהמשך)
- ככלל אין צורך בטיפול אנטיביוטי מניעתי לפני טיפול שיניים למטופלים עם מפרקים מלאכותיים
המלצות טיפוליות במצבים קליניים נפוצים
כללי
במקרה של מטופל עם סימנים קליניים שיכולים להעיד על מעורבות מערכתית או זיהום חללים אנטומיים עמוקים (למשל קושי בבליעה, קושי בנשימה, הגבלה בפתיחת פה, חום מעל 38.5 ) יש להתייעץ עם מומחה לכירורגיית פה ולסת או להפנות למיון בית-חולים.
ככלל, בעת זיהום חריף יש לטפל במקור הזיהום (עקירה, טיפול שורש, ניקוז מורסה וכדומה). אנטיביוטיקה אינה תחליף לטיפול מקומי, אלא תוספת לו, ואינה מקצרת את משך המחלה אם מקור הזיהום לא טופל.
מתן קורס אנטיביוטי מקדים אינו תנאי הכרחי לביצוע פעולה דפיניטיבית, ואין לדחות הפעולה עד להשלמת קורס טיפולי שכזה.
באופן כללי, למקרים הנפוצים ברפואת שיניים תרופת הבחירה היא Moxyvit/Moxypen) Amoxicillin). לעומת זאת Augmentin) Amoxicillin/Clavulanate) היא תרופה בעלת טווח רחב, ואינה תרופת הבחירה הראשונה.
| כשמטופלים מבקשים אנטיביוטיקה, הסבר ששימוש בתכשיר אנטיביוטיקה לא נחוץ ועלול אף להזיק |
המידע שבדף זה נכתב על ידי
ד"ר טמיר ברונר
ד"ר רולנדה ברקוביץ
ד"ר בת שבע גוטסמן וד"ר מרסלו לאו PhD. מנהלי התכנית לשימוש מושכל באנטיביוטיקה בקהילה.
ד"ר עופר כהן
ד"ר אמיר לביב
ד"ר דורון נצר - ראש אגף רפואה, חטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית.
ד"ר אוה סהר לאור - ראש תחום בריאות השן, חטיבת הקהילה שרותי בריאות כללית.
ד"ר חגי סלוצקי - רופא שיניים ראשי כללית סמייל -ש.ל.ה.
ד"ר אמיר שוסטד, יועץ להנה"ר לאנטיביוטיקה רפואת שיניים