כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אינהיבין Inhibin B"
| שורה 18: | שורה 18: | ||
אינהיבינים A ו-B הם הורמונים חלבוניים הטרודימריים המופרשים על ידי תאי granulosa בשחלות, וכן על ידי תאי Sertoli באשכים. אינהיבינים מדכאים באופן בררני את הפרשת ההורמון follicle-stimulating hormone (להלן FSH) מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ויש להם פעילות פרקרינית בבלוטות הרבייה (gonads). האינהיבינים מורכבים מדימר של שתי תת-יחידות הומולוגיות, תת-יחידה α (משקל מולקולרי 20 קילו-דלטון) ותת-יחידה βA או βB (משקל מולקולרי 3-15 קילו-דלטון), ליצירה של inhibin A או inhibin B, שתי תת היחידות קשורות בקשר די-סולפידי (Hayes וחב' ב- J Clin Endocrinol Metabמשנת 1998). ל-inhibin B משקל מולקולרי של 31-32 קילו-דלטון, וצורות עם משקל מולקולרי גבוה יותר זוהו בנוזלי הזקיק השחלתי, וכן בנוזל המדיום של תאי גרנולוזה ו-Sertoli בתרבית, צורות השונות מזו של 31 קילו-דלטון בכך שיש להן תת-יחידות α גדולות יותר, לדוגמה תת-יחידה α44 ב-inhibin בעל משקל מולקולרי של 58 קילו-דלטון. דימרים של תת-יחידות β, ידועים כאקטיבינים A, B או AB והם בעלי פעילות המעודדת פעילות של FSH, בתלות בהיות הדימר הומודימר של βA או βB, או שהוא הטרודימר של βA ו-βB. בנקבות, inhibin A נוצר בעיקר על ידי זקיק (follicle) דומיננטי וה-corpus luteum, בעוד ש-inhibin B נוצר בעיקר על ידי זקיקים מתפתחים קטנים. רמות inhibin A ו-inhibin B מאוד תנודתיות במהלך המחזור החודשי: רמת Inhibin A נמוכה בפאזה הפוליקולרית המוקדמת, והיא עולה בעת הביוץ ומגיעה לרמה המקסימלית באמצע הפאזה הלוטאלית. לעומת זאת, רמות inhibin B גדלות מוקדם בפאזה הפוליקולרית ומגיעות לשיא באמצע פאזה זו במקביל לדעיכה ברמת FSH. רמות inhibin B דועכות בשלב המאוחר של הפאזה הפוליקולרית. יש שיא קצר של יומיים ברמת inhibin B לאחר השיא של ההורמון ההצהבה LH בסביבות אמצע המחזור החודשי. רמות inhibin B נותרות נמוכות לאורך הפאזה הלוטאלית של המחזור. העיתוי של העלייה ברמת inhibin B מרמז על התפקיד שהוא ממלא בוויסות הפוליקולו-גנזה על ידי משוב שלילי על יצירת FSH. בגיל חידלון הווסת, והחסר בזקיקים שחלתיים, רמות שני האינהיבינים דועכות לרמה נמוכה ביותר או אף לרמה שאינה ניתנת לגילוי. | אינהיבינים A ו-B הם הורמונים חלבוניים הטרודימריים המופרשים על ידי תאי granulosa בשחלות, וכן על ידי תאי Sertoli באשכים. אינהיבינים מדכאים באופן בררני את הפרשת ההורמון follicle-stimulating hormone (להלן FSH) מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ויש להם פעילות פרקרינית בבלוטות הרבייה (gonads). האינהיבינים מורכבים מדימר של שתי תת-יחידות הומולוגיות, תת-יחידה α (משקל מולקולרי 20 קילו-דלטון) ותת-יחידה βA או βB (משקל מולקולרי 3-15 קילו-דלטון), ליצירה של inhibin A או inhibin B, שתי תת היחידות קשורות בקשר די-סולפידי (Hayes וחב' ב- J Clin Endocrinol Metabמשנת 1998). ל-inhibin B משקל מולקולרי של 31-32 קילו-דלטון, וצורות עם משקל מולקולרי גבוה יותר זוהו בנוזלי הזקיק השחלתי, וכן בנוזל המדיום של תאי גרנולוזה ו-Sertoli בתרבית, צורות השונות מזו של 31 קילו-דלטון בכך שיש להן תת-יחידות α גדולות יותר, לדוגמה תת-יחידה α44 ב-inhibin בעל משקל מולקולרי של 58 קילו-דלטון. דימרים של תת-יחידות β, ידועים כאקטיבינים A, B או AB והם בעלי פעילות המעודדת פעילות של FSH, בתלות בהיות הדימר הומודימר של βA או βB, או שהוא הטרודימר של βA ו-βB. בנקבות, inhibin A נוצר בעיקר על ידי זקיק (follicle) דומיננטי וה-corpus luteum, בעוד ש-inhibin B נוצר בעיקר על ידי זקיקים מתפתחים קטנים. רמות inhibin A ו-inhibin B מאוד תנודתיות במהלך המחזור החודשי: רמת Inhibin A נמוכה בפאזה הפוליקולרית המוקדמת, והיא עולה בעת הביוץ ומגיעה לרמה המקסימלית באמצע הפאזה הלוטאלית. לעומת זאת, רמות inhibin B גדלות מוקדם בפאזה הפוליקולרית ומגיעות לשיא באמצע פאזה זו במקביל לדעיכה ברמת FSH. רמות inhibin B דועכות בשלב המאוחר של הפאזה הפוליקולרית. יש שיא קצר של יומיים ברמת inhibin B לאחר השיא של ההורמון ההצהבה LH בסביבות אמצע המחזור החודשי. רמות inhibin B נותרות נמוכות לאורך הפאזה הלוטאלית של המחזור. העיתוי של העלייה ברמת inhibin B מרמז על התפקיד שהוא ממלא בוויסות הפוליקולו-גנזה על ידי משוב שלילי על יצירת FSH. בגיל חידלון הווסת, והחסר בזקיקים שחלתיים, רמות שני האינהיבינים דועכות לרמה נמוכה ביותר או אף לרמה שאינה ניתנת לגילוי. | ||
| − | סרטן השחלות מתחלק לשלושה סוגים: אפיליאלי (80%), סרטן germ cell (תאי נבט) (0-15%), וסרטן תאי הסטרומה (5-10%). סרטן התאים האפיתליאליים מתחלק בתת-חלוקה נוספת לסרטן סרוזי (serous) המהווה 70% בתת חלוקה זו, סרטן רירי (mucinous) המהווה 10-15%, וסרטן אנדומטרואידי המהווה 10-15%. סרטן תאי גרנולוזה מייצג את רוב הגידולים של תאי הסטרומה. עלייה ברמת inhibin A ו-inhibin B מתגלה בחלק מהמטופלות עם סרטן תאי הגרנולוזה. עלייה ברמת inhibin B מדווחת ב-89-100% מהמקרים של סרטן גרנולוזה (Mom וחב' ב-Gynecol Oncol משנת 2007, Robertson וחב' ב-Cancer Lett משנת 2007, Jamieson ו-Fuller ב-Curr Opin Oncol משנת 2008, ו-Walentowicz וחב' ב-PLos ONe משנת 2014). במטופלות אלו, רמות inhibin B נוטות להיות מוגברות עד פי-60 מעל רמותיהן בתחום הנורמלי. השכיחות של רמות מוגברות של inhibin B משתנה במחקרים השונים, כנראה כתוצאה מדרגת הספציפיות השונה של נוגדנים ששימשו במדידות immunoassay אלו. Inhibin B מסתמן כסמן ראוי בנסיוב להערכת סרטן אפיתליאלי של השחלות מתת הסוג הרירי, עם בערך 55-60% ממקרים אלה עם רמות inhibin B מוגברות. לעומת זאת, inhibin B אינו סמן טוב במיוחד בגידולים אפיתליאליים לא-ריריים של השחלות, בהם רמתו מוגברת רק ב-15-35% מהמקרים. Inhibin B עשוי להיות סמן משלים לסמן הקלאסי CA125 להערכת סרטן השחלות. נראה ש-CA125 אינו סמן טוב במיוחד לגידולי תאים ריריים או תאי גרנולוזה, בהם יש ל-B inhibin יתרון אבחוני. רוב המחקרים על שני סוגי ה-inhibin כסמנים של סרטני השחלות מוגבלים לנשים בגיל המעבר בו רמות inhibin נמוכות ביותר באופן נורמלי. אך כיוון שרמות inhibin עוברות שינויים ניכרים במהלך המחזור החודשי, קשה להתייחס אליהן באינטרפרטציה של סרטן השחלות בנשים בשנות הפוריות שלהן. | + | [[סרטן השחלות]] מתחלק לשלושה סוגים: אפיליאלי (80%), סרטן germ cell (תאי נבט) (0-15%), וסרטן תאי הסטרומה (5-10%). סרטן התאים האפיתליאליים מתחלק בתת-חלוקה נוספת לסרטן סרוזי (serous) המהווה 70% בתת חלוקה זו, סרטן רירי (mucinous) המהווה 10-15%, וסרטן אנדומטרואידי המהווה 10-15%. סרטן תאי גרנולוזה מייצג את רוב הגידולים של תאי הסטרומה. עלייה ברמת inhibin A ו-inhibin B מתגלה בחלק מהמטופלות עם סרטן תאי הגרנולוזה. עלייה ברמת inhibin B מדווחת ב-89-100% מהמקרים של סרטן גרנולוזה (Mom וחב' ב-Gynecol Oncol משנת 2007, Robertson וחב' ב-Cancer Lett משנת 2007, Jamieson ו-Fuller ב-Curr Opin Oncol משנת 2008, ו-Walentowicz וחב' ב-PLos ONe משנת 2014). במטופלות אלו, רמות inhibin B נוטות להיות מוגברות עד פי-60 מעל רמותיהן בתחום הנורמלי. השכיחות של רמות מוגברות של inhibin B משתנה במחקרים השונים, כנראה כתוצאה מדרגת הספציפיות השונה של נוגדנים ששימשו במדידות immunoassay אלו. Inhibin B מסתמן כסמן ראוי בנסיוב להערכת סרטן אפיתליאלי של השחלות מתת הסוג הרירי, עם בערך 55-60% ממקרים אלה עם רמות inhibin B מוגברות. לעומת זאת, inhibin B אינו סמן טוב במיוחד בגידולים אפיתליאליים לא-ריריים של השחלות, בהם רמתו מוגברת רק ב-15-35% מהמקרים. Inhibin B עשוי להיות סמן משלים לסמן הקלאסי CA125 להערכת סרטן השחלות. נראה ש-[[CA125]] אינו סמן טוב במיוחד לגידולי תאים ריריים או תאי גרנולוזה, בהם יש ל-B inhibin יתרון אבחוני. רוב המחקרים על שני סוגי ה-inhibin כסמנים של סרטני השחלות מוגבלים לנשים בגיל המעבר בו רמות inhibin נמוכות ביותר באופן נורמלי. אך כיוון שרמות inhibin עוברות שינויים ניכרים במהלך המחזור החודשי, קשה להתייחס אליהן באינטרפרטציה של סרטן השחלות בנשים בשנות הפוריות שלהן. |
| − | Inhibin B משמש גם כסמן לרזרבה השחלתית ומוצע גם שרמת inhibin B יכולות לנבא את ההצלחה של תרופות מעודדות-ביוץ כגון Clomid. כל אישה נולדת עם מספר ספציפי של זקיקים המכילים אואוציטים, מספר הפוחת באופן הדרגתי וטבעי ככל שהגיל מתקדם. מספר הזקיקים הנותרים בשחלה בכל זמן נתון מוגדר כ"רזרבה שחלתית", וכאשר זו פוחתת, קשה יותר להורמונים המשמשים | + | Inhibin B משמש גם כסמן לרזרבה השחלתית ומוצע גם שרמת inhibin B יכולות לנבא את ההצלחה של תרופות מעודדות-ביוץ כגון Clomid. כל אישה נולדת עם מספר ספציפי של זקיקים המכילים אואוציטים, מספר הפוחת באופן הדרגתי וטבעי ככל שהגיל מתקדם. מספר הזקיקים הנותרים בשחלה בכל זמן נתון מוגדר כ"רזרבה שחלתית", וכאשר זו פוחתת, קשה יותר להורמונים המשמשים ב[[טיפולי IVF]] לגרות התפתחות זקיקית, ולכן קטנה הסבירות של שחזור אואוציטי, של פריון ושל יצירת עובר והיריון תקין. כחלק מתוך הערכה של אי-פריון, נעשים ניסיונות להערכת ה"רזרבה השחלתית", הכוללים מדידת רמות FSH ורמות inhibin B ביום 3, וכן את רמות ההורמון האנטי-מולריאני. כמות inhibin B הנמדדת בנסיוב בשלב המוקדם של הפאזה הפוליקולרית של המחזור החודשי (יום 3), משקפת ישירות את מספר הזקיקים בשחלה. לכן, ככל שרמת inhibin B גבוהה יותר, ישנם יותר זקיקים בשחלה. עם זאת, רמת inhibin B אינה יכולה לנבא תגובה דלה בתגובה לטיפול IVF. בזכרים, רמות inhibin B גבוהות יותר בגברים עם פוריות תקינה מאשר באלה עם אי-פוריות או עם יצירת בלתי תקינה של תאי זרע. לפיכך, מדידת רמת inhibin B בנסיוב, בשילוב עם מדידת FSH, מהוות סמן טוב יותר לספרמטוגנזה מאשר מדידת רמת FSH בלבד. עם זאת, לא נקבעה עדיין הרמה האופטימלית של inhibin B לאשש אי-פוריות זכרית. |
| + | |||
| + | ==עיכוב בבשלות המינית והיפו-גונדיזם== | ||
| + | בבנים עם עיכוב קונסטיטוציוני של בגרות מינית (puberty), וכן בגברים עם היפו-גונדיזם היפו-גונדוטרופי, רמות inhibin B בנסיוב נמוכות. בטיפול עם GnRH, האשכים מתחילים להגיב לגירוי גונדוטרופיני על ידי הפרשה של inhibin B, המגיע לתחום הריכוז הפיזיולוגי ומבסס את המשוב השלילי של בקרת ההפרשה של FSH, כפי שהדבר בא לביטוי במתאם ההופכי בין רמות inhibin B ורמות FSH (Seminara וחב' ב-J Clin Endocrinol Metab משנת 1996, ו-Raivio וחב' ב-Eur J Endocrinol משנת 2000). | ||
גרסה מ־08:14, 30 בדצמבר 2020
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| אינהיבין B | |
|---|---|
| Inhibin B | |
| מעבדה | אנדוקרינולוגיה בדם |
| תחום | פוריות האישה והגבר |
 | |
| טווח ערכים תקין | גברים: 325 –25 ננוגרם/ליטר; נשים: (יום 3 למחזור) פחות מ341 ננוגרם/ליטר; נשים בגיל המעבר: פחות מ-5 ננוגרם/ליטר. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה
סיוע לאבחון של גידולים בתאי גרנולוזה וגידולים ריריים-אפיתליאליים של השחלה; ניטור של מטופלים של מאובחנים עם גידולים בתאי גרנולוזה וגידולים ריריים-אפיתליאליים של השחלה המבטאים inhibin B ביתר; סיוע בבדיקה של רמת FSH במהלך הערכה של בעיות פוריות.
מידע קליני
אינהיבינים A ו-B הם הורמונים חלבוניים הטרודימריים המופרשים על ידי תאי granulosa בשחלות, וכן על ידי תאי Sertoli באשכים. אינהיבינים מדכאים באופן בררני את הפרשת ההורמון follicle-stimulating hormone (להלן FSH) מבלוטת יותרת המוח (היפופיזה) ויש להם פעילות פרקרינית בבלוטות הרבייה (gonads). האינהיבינים מורכבים מדימר של שתי תת-יחידות הומולוגיות, תת-יחידה α (משקל מולקולרי 20 קילו-דלטון) ותת-יחידה βA או βB (משקל מולקולרי 3-15 קילו-דלטון), ליצירה של inhibin A או inhibin B, שתי תת היחידות קשורות בקשר די-סולפידי (Hayes וחב' ב- J Clin Endocrinol Metabמשנת 1998). ל-inhibin B משקל מולקולרי של 31-32 קילו-דלטון, וצורות עם משקל מולקולרי גבוה יותר זוהו בנוזלי הזקיק השחלתי, וכן בנוזל המדיום של תאי גרנולוזה ו-Sertoli בתרבית, צורות השונות מזו של 31 קילו-דלטון בכך שיש להן תת-יחידות α גדולות יותר, לדוגמה תת-יחידה α44 ב-inhibin בעל משקל מולקולרי של 58 קילו-דלטון. דימרים של תת-יחידות β, ידועים כאקטיבינים A, B או AB והם בעלי פעילות המעודדת פעילות של FSH, בתלות בהיות הדימר הומודימר של βA או βB, או שהוא הטרודימר של βA ו-βB. בנקבות, inhibin A נוצר בעיקר על ידי זקיק (follicle) דומיננטי וה-corpus luteum, בעוד ש-inhibin B נוצר בעיקר על ידי זקיקים מתפתחים קטנים. רמות inhibin A ו-inhibin B מאוד תנודתיות במהלך המחזור החודשי: רמת Inhibin A נמוכה בפאזה הפוליקולרית המוקדמת, והיא עולה בעת הביוץ ומגיעה לרמה המקסימלית באמצע הפאזה הלוטאלית. לעומת זאת, רמות inhibin B גדלות מוקדם בפאזה הפוליקולרית ומגיעות לשיא באמצע פאזה זו במקביל לדעיכה ברמת FSH. רמות inhibin B דועכות בשלב המאוחר של הפאזה הפוליקולרית. יש שיא קצר של יומיים ברמת inhibin B לאחר השיא של ההורמון ההצהבה LH בסביבות אמצע המחזור החודשי. רמות inhibin B נותרות נמוכות לאורך הפאזה הלוטאלית של המחזור. העיתוי של העלייה ברמת inhibin B מרמז על התפקיד שהוא ממלא בוויסות הפוליקולו-גנזה על ידי משוב שלילי על יצירת FSH. בגיל חידלון הווסת, והחסר בזקיקים שחלתיים, רמות שני האינהיבינים דועכות לרמה נמוכה ביותר או אף לרמה שאינה ניתנת לגילוי.
סרטן השחלות מתחלק לשלושה סוגים: אפיליאלי (80%), סרטן germ cell (תאי נבט) (0-15%), וסרטן תאי הסטרומה (5-10%). סרטן התאים האפיתליאליים מתחלק בתת-חלוקה נוספת לסרטן סרוזי (serous) המהווה 70% בתת חלוקה זו, סרטן רירי (mucinous) המהווה 10-15%, וסרטן אנדומטרואידי המהווה 10-15%. סרטן תאי גרנולוזה מייצג את רוב הגידולים של תאי הסטרומה. עלייה ברמת inhibin A ו-inhibin B מתגלה בחלק מהמטופלות עם סרטן תאי הגרנולוזה. עלייה ברמת inhibin B מדווחת ב-89-100% מהמקרים של סרטן גרנולוזה (Mom וחב' ב-Gynecol Oncol משנת 2007, Robertson וחב' ב-Cancer Lett משנת 2007, Jamieson ו-Fuller ב-Curr Opin Oncol משנת 2008, ו-Walentowicz וחב' ב-PLos ONe משנת 2014). במטופלות אלו, רמות inhibin B נוטות להיות מוגברות עד פי-60 מעל רמותיהן בתחום הנורמלי. השכיחות של רמות מוגברות של inhibin B משתנה במחקרים השונים, כנראה כתוצאה מדרגת הספציפיות השונה של נוגדנים ששימשו במדידות immunoassay אלו. Inhibin B מסתמן כסמן ראוי בנסיוב להערכת סרטן אפיתליאלי של השחלות מתת הסוג הרירי, עם בערך 55-60% ממקרים אלה עם רמות inhibin B מוגברות. לעומת זאת, inhibin B אינו סמן טוב במיוחד בגידולים אפיתליאליים לא-ריריים של השחלות, בהם רמתו מוגברת רק ב-15-35% מהמקרים. Inhibin B עשוי להיות סמן משלים לסמן הקלאסי CA125 להערכת סרטן השחלות. נראה ש-CA125 אינו סמן טוב במיוחד לגידולי תאים ריריים או תאי גרנולוזה, בהם יש ל-B inhibin יתרון אבחוני. רוב המחקרים על שני סוגי ה-inhibin כסמנים של סרטני השחלות מוגבלים לנשים בגיל המעבר בו רמות inhibin נמוכות ביותר באופן נורמלי. אך כיוון שרמות inhibin עוברות שינויים ניכרים במהלך המחזור החודשי, קשה להתייחס אליהן באינטרפרטציה של סרטן השחלות בנשים בשנות הפוריות שלהן.
Inhibin B משמש גם כסמן לרזרבה השחלתית ומוצע גם שרמת inhibin B יכולות לנבא את ההצלחה של תרופות מעודדות-ביוץ כגון Clomid. כל אישה נולדת עם מספר ספציפי של זקיקים המכילים אואוציטים, מספר הפוחת באופן הדרגתי וטבעי ככל שהגיל מתקדם. מספר הזקיקים הנותרים בשחלה בכל זמן נתון מוגדר כ"רזרבה שחלתית", וכאשר זו פוחתת, קשה יותר להורמונים המשמשים בטיפולי IVF לגרות התפתחות זקיקית, ולכן קטנה הסבירות של שחזור אואוציטי, של פריון ושל יצירת עובר והיריון תקין. כחלק מתוך הערכה של אי-פריון, נעשים ניסיונות להערכת ה"רזרבה השחלתית", הכוללים מדידת רמות FSH ורמות inhibin B ביום 3, וכן את רמות ההורמון האנטי-מולריאני. כמות inhibin B הנמדדת בנסיוב בשלב המוקדם של הפאזה הפוליקולרית של המחזור החודשי (יום 3), משקפת ישירות את מספר הזקיקים בשחלה. לכן, ככל שרמת inhibin B גבוהה יותר, ישנם יותר זקיקים בשחלה. עם זאת, רמת inhibin B אינה יכולה לנבא תגובה דלה בתגובה לטיפול IVF. בזכרים, רמות inhibin B גבוהות יותר בגברים עם פוריות תקינה מאשר באלה עם אי-פוריות או עם יצירת בלתי תקינה של תאי זרע. לפיכך, מדידת רמת inhibin B בנסיוב, בשילוב עם מדידת FSH, מהוות סמן טוב יותר לספרמטוגנזה מאשר מדידת רמת FSH בלבד. עם זאת, לא נקבעה עדיין הרמה האופטימלית של inhibin B לאשש אי-פוריות זכרית.
עיכוב בבשלות המינית והיפו-גונדיזם
בבנים עם עיכוב קונסטיטוציוני של בגרות מינית (puberty), וכן בגברים עם היפו-גונדיזם היפו-גונדוטרופי, רמות inhibin B בנסיוב נמוכות. בטיפול עם GnRH, האשכים מתחילים להגיב לגירוי גונדוטרופיני על ידי הפרשה של inhibin B, המגיע לתחום הריכוז הפיזיולוגי ומבסס את המשוב השלילי של בקרת ההפרשה של FSH, כפי שהדבר בא לביטוי במתאם ההופכי בין רמות inhibin B ורמות FSH (Seminara וחב' ב-J Clin Endocrinol Metab משנת 1996, ו-Raivio וחב' ב-Eur J Endocrinol משנת 2000).