הבדלים בין גרסאות בדף "לאכול ולגדול - רקע ומבוא"
שורה 8: | שורה 8: | ||
|שם המחבר= | |שם המחבר= | ||
|שם הפרק=מבוא | |שם הפרק=מבוא | ||
− | |עורך מדעי=גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור, | + | |עורך מדעי=גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור, |
− | {{ש}}גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות, | + | {{ש}}גב' אורית זילברברג, BSc ,RD, המחלקה לתזונה משרד הבריאות, |
− | {{ש}}טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב, | + | {{ש}}טל פרילינג, BSc ,RD, לשכת בריאות תל אביב, |
{{ש}}גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים | {{ש}}גב' קרן מור-רוזנברג, MS, מנהלת תוכניות קידום בריאות, עמותת אשלים | ||
− | |מאת=|valign="top"|שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, | + | |מאת=|valign="top"|שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, |
{{ש}}דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות | {{ש}}דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות | ||
|מוציא לאור=משרד הבריאות שירותי בריאות הציבור האגף לתזונה | |מוציא לאור=משרד הבריאות שירותי בריאות הציבור האגף לתזונה | ||
שורה 18: | שורה 18: | ||
|מספר עמודים=31 | |מספר עמודים=31 | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
− | }} | + | }} |
{{הרחבה|המלצות תזונתיות}} | {{הרחבה|המלצות תזונתיות}} | ||
==מטרות== | ==מטרות== | ||
שורה 25: | שורה 25: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
− | תינוקות, פעוטות וילדים נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות המספקות ארוחות בהתאם למשך השהות במסגרת ( | + | תינוקות, פעוטות וילדים נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות המספקות ארוחות בהתאם למשך השהות במסגרת (3–4 ארוחות ביום). חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל, חל שינוי בתפיסת בריאות הילד, תוך העברת הדגש בתוכניות ממניעת חסרים תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום תזונה נאותה, רכישת דפוסי אכילה בריאים ומניעת מחלות כרוניות (למשל, [[עששת שיניים]], [[עודף משקל]], [[השמנה]], [[סוכרת]]). ידוע כי כבר בגיל הרך קיימת חשיבות רבה להקניית הרגלי אכילה בריאים וחינוך לתזונה מקיימת. לפיכך, יש הכרח לאמץ מדיניות שתבטיח אורח חיים פעיל ובריא. |
==תמיכה מדעית== | ==תמיכה מדעית== | ||
− | ההנחיות מבוססות על ההמלצות התזונתיות לצריכת רכיבי תזונה (DRI’s – Dietary Reference Intakes{{כ}}) מהשנים | + | ההנחיות מבוססות על ההמלצות התזונתיות לצריכת רכיבי תזונה (DRI’s – Dietary Reference Intakes{{כ}}) מהשנים 1997–2019, על [[ההמלצות התזונתיות החדשות, של משרד הבריאות 2019]] וההזנה הבית ספרית בארצות הברית. |
במסגרות החינוכיות יש להקפיד על תזונה בריאה, דהיינו, לספק מזון מגוון ומאוזן, הכולל ירקות, פירות, בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים (מגיל 5). מזונות אלו תורמים לבריאות טובה, לאיכות חיים ואף ליכולת ריכוז טובה יותר בילדים ומהווים חלק מהתזונה המומלצת לאוכלוסייה. מזונות אלו מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים, שומנים בריאים, ללא סוכר מוסף ומעט מלח. | במסגרות החינוכיות יש להקפיד על תזונה בריאה, דהיינו, לספק מזון מגוון ומאוזן, הכולל ירקות, פירות, בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים (מגיל 5). מזונות אלו תורמים לבריאות טובה, לאיכות חיים ואף ליכולת ריכוז טובה יותר בילדים ומהווים חלק מהתזונה המומלצת לאוכלוסייה. מזונות אלו מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים, שומנים בריאים, ללא סוכר מוסף ומעט מלח. | ||
שורה 36: | שורה 36: | ||
יש להבטיח, מעורבות ושיתוף של דיאטנית מוסמכת בקביעת ההרכב והגיוון של התפריטים השבועיים בתפריט רגיל וכן בתפריטים מותאמים לצרכים מיוחדים, כמו גם בקביעת גודל המנות המוגשות לפי גילאים במסגרות החינוכיות. הבסיס לדרישות התזונתיות ולהרכבי הארוחות והסטנדרטים נקבעו לפי איכות המזונות ואופן ייצורם ונמצאים בנספח 1. | יש להבטיח, מעורבות ושיתוף של דיאטנית מוסמכת בקביעת ההרכב והגיוון של התפריטים השבועיים בתפריט רגיל וכן בתפריטים מותאמים לצרכים מיוחדים, כמו גם בקביעת גודל המנות המוגשות לפי גילאים במסגרות החינוכיות. הבסיס לדרישות התזונתיות ולהרכבי הארוחות והסטנדרטים נקבעו לפי איכות המזונות ואופן ייצורם ונמצאים בנספח 1. | ||
− | תזונה טבעונית לילדים מצריכה התייחסות תזונתית מקצועית מיוחדת. לכן יש להתייעץ עם דיאטנית/תזונאית שתדריך ותלווה את המבשלות במסגרת החינוכית בהכנת מגוון של מנות ומזונות לתפריטים המוגשים | + | תזונה טבעונית לילדים מצריכה התייחסות תזונתית מקצועית מיוחדת. לכן יש להתייעץ עם דיאטנית/תזונאית שתדריך ותלווה את המבשלות במסגרת החינוכית בהכנת מגוון של מנות ומזונות לתפריטים המוגשים. |
− | |||
− | |||
− | הקפדה על תנאי תברואה נאותים הכרחית בכל שלבי הטיפול במזון על פי | + | ילדים עם רגישות או אלרגיות צריכים לקבל תזונה מותאמת על פי הנחיה מדיאטנית/תזונאית שתדריך את הצוות ותתאים את המזונות הנדרשים בנהלים למגבלות הקיימות במסגרת. |
+ | |||
+ | הקפדה על תנאי תברואה נאותים הכרחית בכל שלבי הטיפול במזון על פי נוהלי בריאות הסביבה ב[[סטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך - חוזר משרד הבריאות]] (בנוגע לתברואה בלבד). | ||
[[קטגוריה: ילדים]] | [[קטגוריה: ילדים]] | ||
[[קטגוריה: תזונה]] | [[קטגוריה: תזונה]] |
גרסה מ־07:52, 31 בדצמבר 2020
לאכול ולגדול - תדריך להזנת תינוקות, פעוטות וילדים במסגרת חינוכית
מאת שירותי המזון והתזונה המחלקה לתזונה, דיאטניות לשכות הבריאות שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות
לאכול ולגדול | ||
---|---|---|
שם הפרק | מבוא | |
עורך מדעי | גב' חוה אלטמן, MPH,RD, אחראית ארצית בבריאות הציבור,
|
|
מוציא לאור | משרד הבריאות שירותי בריאות הציבור האגף לתזונה | |
מועד הוצאה | מהדורת מאי 2020 | |
מספר עמודים | 31 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – המלצות תזונתיות
מטרות
- לפרט את התנאים הנדרשים לאספקת מזון נאותה במסגרות חינוכיות יומיות לתינוקות, פעוטות וילדים בהתאם לצרכיהם התזונתיים במעונות היום בישראל
- לכוון את העוסקים בהזנה בהיבטים של תכנון ובניית ארוחות ותפריטים מגוונים ומתאימים לגיל הרך
רקע
תינוקות, פעוטות וילדים נמצאים במשך שעות רבות במסגרות חינוכיות המספקות ארוחות בהתאם למשך השהות במסגרת (3–4 ארוחות ביום). חל גידול במספר הילדים הנמצאים במסגרות חינוכיות שונות. במקביל, חל שינוי בתפיסת בריאות הילד, תוך העברת הדגש בתוכניות ממניעת חסרים תזונתיים (מחסור בחלבון לדוגמה) לקידום תזונה נאותה, רכישת דפוסי אכילה בריאים ומניעת מחלות כרוניות (למשל, עששת שיניים, עודף משקל, השמנה, סוכרת). ידוע כי כבר בגיל הרך קיימת חשיבות רבה להקניית הרגלי אכילה בריאים וחינוך לתזונה מקיימת. לפיכך, יש הכרח לאמץ מדיניות שתבטיח אורח חיים פעיל ובריא.
תמיכה מדעית
ההנחיות מבוססות על ההמלצות התזונתיות לצריכת רכיבי תזונה (DRI’s – Dietary Reference Intakes) מהשנים 1997–2019, על ההמלצות התזונתיות החדשות, של משרד הבריאות 2019 וההזנה הבית ספרית בארצות הברית.
במסגרות החינוכיות יש להקפיד על תזונה בריאה, דהיינו, לספק מזון מגוון ומאוזן, הכולל ירקות, פירות, בשר, דגים, מוצרי חלב, קטניות, דגנים מלאים, אגוזים (מגיל 5). מזונות אלו תורמים לבריאות טובה, לאיכות חיים ואף ליכולת ריכוז טובה יותר בילדים ומהווים חלק מהתזונה המומלצת לאוכלוסייה. מזונות אלו מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים, שומנים בריאים, ללא סוכר מוסף ומעט מלח.
ההנחיות שלהלן מיועדות לכל המסגרות החינוכיות המספקות מזון במהלך שהות הילדים במסגרת בין גיל 3 חודשים עד 5 שנים. הן מתייחסות לגיוון התפריט, לאכילה מסודרת, מדגישות את חשיבות השתייה בכלל ושתיית מים בפרט, שמות דגש על אכילת ירקות, פירות, קטניות ודגנים מלאים. דגש מיוחד ניתן בנוהל זה לתפריט עשיר בברזל בארוחות הצהרים.
יש להבטיח, מעורבות ושיתוף של דיאטנית מוסמכת בקביעת ההרכב והגיוון של התפריטים השבועיים בתפריט רגיל וכן בתפריטים מותאמים לצרכים מיוחדים, כמו גם בקביעת גודל המנות המוגשות לפי גילאים במסגרות החינוכיות. הבסיס לדרישות התזונתיות ולהרכבי הארוחות והסטנדרטים נקבעו לפי איכות המזונות ואופן ייצורם ונמצאים בנספח 1.
תזונה טבעונית לילדים מצריכה התייחסות תזונתית מקצועית מיוחדת. לכן יש להתייעץ עם דיאטנית/תזונאית שתדריך ותלווה את המבשלות במסגרת החינוכית בהכנת מגוון של מנות ומזונות לתפריטים המוגשים.
ילדים עם רגישות או אלרגיות צריכים לקבל תזונה מותאמת על פי הנחיה מדיאטנית/תזונאית שתדריך את הצוות ותתאים את המזונות הנדרשים בנהלים למגבלות הקיימות במסגרת.
הקפדה על תנאי תברואה נאותים הכרחית בכל שלבי הטיפול במזון על פי נוהלי בריאות הסביבה בסטנדרטים לנושאי תברואה למסגרת חינוכית - מעונות לגיל הרך - חוזר משרד הבריאות (בנוגע לתברואה בלבד).