האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6832 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6832 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "מניעת כאב ביילודים - הנחיה קלינית"

מתוך ויקירפואה
(/* סוכרוז {{הערה|שם=הערה30}}{{הערה|שם=הערה43|Reece-Stremtan S, Gray L. ABM Clinical Protocol #23: Nonpharmacological Management of Procedure- Related Pain in the Breastfeeding Infant, Revised 2016. Breastfeed Med. 2016. doi:10...)
שורה 234: שורה 234:
 
==נספח מספר 2 - פרוט בנוגע לסוכרוז ותרופות שכיחות המשמשות בפגיות בארץ ובעולם==
 
==נספח מספר 2 - פרוט בנוגע לסוכרוז ותרופות שכיחות המשמשות בפגיות בארץ ובעולם==
 
===סוכרוז {{הערה|שם=הערה30}}{{הערה|שם=הערה43|Reece-Stremtan S, Gray L. ABM Clinical Protocol #23: Nonpharmacological Management of Procedure- Related Pain in the Breastfeeding Infant, Revised 2016. Breastfeed Med. 2016. doi:10.1089/ bfm.2016.29025.srs.}}{{הערה|שם=הערה44|Holsti L, Grunau RE. Considerations for Using Sucrose to Reduce Procedural Pain in Preterm Infants. Pediatrics. 2010. doi:10.1542/peds.2009-2445.}}{{הערה|שם=הערה45|Taddio A, Shah V, Shah P, Katz J. p-Endorphin Concentration after Administration of Sucrose in Preterm Infants. Arch Pediatr Adolesc Med. 2003. doi:10.1001/archpedi.157.11.1071.}}{{הערה|שם=הערה46|Gao H, Gao H, Xu G, et al. Efficacy and safety of repeated oral sucrose for repeated procedural pain in neonates: A systematic review. Int J Nurs Stud. 2016. doi:10.1016/j.ijnurstu.2016.07.015.}}{{הערה|שם=הערה47|McPherson C, Inder T. Perinatal and neonatal use of sedation and analgesia. Semin Fetal Neonatal Med. 2017. doi:10.1016/j.siny.2017.07.007.}}{{הערה|שם=הערה48|Harrison DM. Oral sucrose for pain management in infants: Myths and misconceptions. J Neonatal Nurs. 2008. doi:10.1016/j.jnn.2007.12.002.}}===
 
===סוכרוז {{הערה|שם=הערה30}}{{הערה|שם=הערה43|Reece-Stremtan S, Gray L. ABM Clinical Protocol #23: Nonpharmacological Management of Procedure- Related Pain in the Breastfeeding Infant, Revised 2016. Breastfeed Med. 2016. doi:10.1089/ bfm.2016.29025.srs.}}{{הערה|שם=הערה44|Holsti L, Grunau RE. Considerations for Using Sucrose to Reduce Procedural Pain in Preterm Infants. Pediatrics. 2010. doi:10.1542/peds.2009-2445.}}{{הערה|שם=הערה45|Taddio A, Shah V, Shah P, Katz J. p-Endorphin Concentration after Administration of Sucrose in Preterm Infants. Arch Pediatr Adolesc Med. 2003. doi:10.1001/archpedi.157.11.1071.}}{{הערה|שם=הערה46|Gao H, Gao H, Xu G, et al. Efficacy and safety of repeated oral sucrose for repeated procedural pain in neonates: A systematic review. Int J Nurs Stud. 2016. doi:10.1016/j.ijnurstu.2016.07.015.}}{{הערה|שם=הערה47|McPherson C, Inder T. Perinatal and neonatal use of sedation and analgesia. Semin Fetal Neonatal Med. 2017. doi:10.1016/j.siny.2017.07.007.}}{{הערה|שם=הערה48|Harrison DM. Oral sucrose for pain management in infants: Myths and misconceptions. J Neonatal Nurs. 2008. doi:10.1016/j.jnn.2007.12.002.}}===
−
*דרך הפעולה המשוערת של סוכרוז הינה מסלולים אופיואידים. הספרות חלוקה באשר לאופן השפעתו (ישירה על אזורי מח סנסוריים או רק דיכוי התגובה ההתנהגותית לכאב\9
+
*דרך הפעולה המשוערת של סוכרוז היא מסלולים אופיואידים. הספרות חלוקה באשר לאופן השפעתו (ישירה על אזורי מח סנסוריים או רק דיכוי התגובה ההתנהגותית לכאב)
 
*מתאים כטיפול בתינוקות מונשמים ושאינם מונשמים לפני שאיבת הפרשות, הכנסת זונדה, בדיקת עיניים, חיסון, החלפת חבישה או ביצוע כל פעולה מכאיבה הקשורה בפגיעה בשלמות העור
 
*מתאים כטיפול בתינוקות מונשמים ושאינם מונשמים לפני שאיבת הפרשות, הכנסת זונדה, בדיקת עיניים, חיסון, החלפת חבישה או ביצוע כל פעולה מכאיבה הקשורה בפגיעה בשלמות העור
 
*המינון המקובל של סוכרוז 24%-30% הינו 0.05-0.5 מ"ל/למנה לפגים ו-1-2 מ"ל/למנה ליילודים
 
*המינון המקובל של סוכרוז 24%-30% הינו 0.05-0.5 מ"ל/למנה לפגים ו-1-2 מ"ל/למנה ליילודים

גרסה מ־18:59, 24 בפברואר 2021

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
מניעת כאב ביילודים
HumanNewborn.JPG
הוועדה המקצועית האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה
עריכה *ד"ר איריס מורג
  • ד"ר איילה גובר
  • גב' סופי דומבה - דורון, PhD ,RNN
  • ד"ר סילביה פולדי
  • גב' אדינה דרומבוס, RNN
  • ד"ר איריס פריד
  • ד"ר גדי אבבה קמפינו
  • גב' דליה זילברשטיין PhD ,RN
  • פרופ' מתי ברקוביץ
  • מגר' מאיה ברלין
  • מגר' עדה גלוזמן חן
  • גב' אירנה קליינמן
תחום נאונטולוגיה
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום דצמבר 2020
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב

חברי וועדת הכתיבה

  • ד"ר איריס מורג - מחלקת פגים, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
  • ד"ר איילה גובר - מחלקת פגים, המרכז הרפואי כרמל
  • גב' סופי דומבה - דורון, PhD ,RNN-מחלקת פגים, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
  • ד"ר סילביה פולדי - מחלקת פגים, בית חולים הלל יפה
  • גב' אדינה דרומבוס RNN - מחלקת פגים, שערי צדק
  • ד"ר איריס פריד - המטואונקולוגיה, טיפול תומך, שערי צדק
  • ד"ר גדי אבבה קמפינו - המטואונקולוגיה, טיפול תומך, שיבא
  • גב' דליה זילברשטיין PhD ,RN - מחלקת פגים, המרכז הרפואי מאיר
  • פרופ' מתי ברקוביץ - היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
  • מגר' מאיה ברלין - רוקחת, היחידה לפרמקולוגיה קלינית, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
  • מגר' עדה גלוזמן חן - רוקחת, שירותי רוקחות, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)
  • גב' אירנה קליינמן - רוקחת, שירותי רוקחות, מרכז רפואי "שמיר" (אסף הרופא)

רקע מדעי

המערכות הנוירואנטומית והנוירואנדוקרינית מאפשרות העברת גירויי כאב בפגים החל משבועות צעירים מאד.

פעולות המעוררות כאב במבוגרים מעוררות כאב גם בפגים אולם, בניגוד למבוגרים, תחושת הכאב בפגים חזקה יותר וסף הגירוי הנדרש לגרימת כאב נמוך יחסית [1][2][3][4].

חשיפה חוזרת ונשנית לכאב ודחק (סטרס) בתינוקות ופגים, הנמצאים ממילא בסיכון התפתחותי, קשורה בתחלואות בטווח הקצר ובשינויים בעיבוד ובוויסות כאב וסטרס, הפרעה לקשב וליכולות הקוגניטיביות בטווח הארוך. מניעת כאב יכולה להוביל להפחתת תחלואות אלו [5][6][7][8][9][10].

פגים ותינוקות, לא רק שאינם יכולים לדווח על תחושת כאב ודחק, אלא שלעיתים, התגובות האופייניות לכאב ודחק בתינוקות בריאים, אינן נצפות בפגים או בתינוקות חולים. מכאן, שזיהוי כאב ודחק, הערכת עצמתם ומניעתם הכרחיים ותלויים בעיקר בצוותים הרפואיים [11]. גם טיפולים שגרתיים כגון שינויי מנח, החתלה או רחצה עלולים להוביל לדחק באוכלוסייה זו [12].

מחקרים מראים כי קיים יחס הפוך בין שבוע הלידה, הגיל הכרונולוגי וחומרת התחלואה לבין שכיחות הטיפול למניעת כאב הניתן על-ידי הצוותים [13]. דהיינו, בימים הראשונים לחייהם, דווקא פגים צעירים, חולים ומונשמים אינם מקבלים טיפול מספק למניעת כאב ודחק [14][15].

מטרת המסמך

יצירת בסיס מדעי, שישמש את המחלקות המטפלות ביילודים ובפגים לצורך הכנת נוהל מחלקתי פנימי למניעה, טיפול בכאב ודחק באוכלוסייה זו.

עקרונות והמלצות

מניעת כאב עדיפה על טיפול בכאב. יש לחתור למניעת כאב לפני ובמהלך כל טיפול הכרוך בכאב בתינוקות ופגים. השימוש המשולב בתרופות ובטיפולים שאינם תרופתיים עדיף על כל אחד בנפרד.

כללי

מומלץ, שכל פגייה תנהיג תכנית כתובה למניעת כאב שתכלול את הנושאים הבאים
  1. הפחתת מספר הפעולות המכאיבות.
  2. ניטור סדיר לזיהוי כאב ביילודים המאושפזים ביחידה (שימוש בסולמות כאב)
  3. מניעת כאב אקטיבית ואלקטיבית בטרם ובעת ביצוע כל פעולה פולשנית
  4. הערכת כאב לאחר ניתוח ומניעתו (המסמך לא יעסוק בכך בהרחבה)
  5. התייחסות לכאב כרוני/ סטרס ומניעתו (המסמך לא יעסוק בכך)
  6. מתן טיפול תומך (פליאטיבי) לאוכלוסייה ייעודית (ראו נספח מס' 3)

פירוט העקרונות והמלצות

  1. הפחתת מספר הפעולות המכאיבות:
    • תכנון מראש היא הדרך היעילה ביותר למניעת כאב. לשם כך, נדרשת ערנות. עלינו לוודא שהבדיקה אכן נחוצה ולברר האם תוביל לשינוי בטיפול
    • שימוש בשיטות ניטור שאינן פולשניות כגון מד סטורציה, בילירובין עורי, מד CO2 עורי
    • הרכבת עירוי עורקי לתינוקות הזקוקים לבדיקות תכופות
    • הרכבת עירוי מרכזי לתינוקות הזקוקים לעירוי ממושך
  2. ניטור סדיר לזיהוי כאב ביילודים המאושפזים ביחידה (שימוש באומדן כאב) - מחקרים מראים, כי כאב בפגים אינו מתועד דיו ואינו מטופל דיו. ההנחה היא, כי ניטור ותיעוד טוב יותר, יוביל לשיפור בטיפול [15]. מומלץ, להשתמש באומדן כאב הכולל מדדים פיזיולוגיים והתנהגותיים ומותאם למצבו וגילו של היילוד. הערכת כאב צריכה להתבצע בזמנים קבועים ולפני ואחרי כל פעולה פולשנית/או שינוי בטיפול האנלגטי. יש לתעד את התוצאות. במידה ומדד הכאב גבוה, מומלצת, התערבות ולאחריה הערכה מחדש במטרה לוודא את יעילות ההתערבות. דוגמאות לאומדני כאב תקפים לשימוש בפגים מובאות בנספח מס' 1. (N-PASS או PIPP-R)‏[16][17]. קיים אומדן להערכת כאב ודחק מתמשך בפגים ויילודים, וכן, קיימים אומדנים נפרדים לתינוקות פגים מונשמים אך אלו נבדקו על קבוצות קטנות [18][19][20]. מומלצת, היכרות עם סולמות שונים והתאמת הסולם להתוויה הנדרשת [21]
  3. מניעת כאב אקטיבית ואלקטיבית בטרם ביצוע פעולה פולשנית:
    • מומלצת מניעת כאב לפני כל פעולה הקשורה בכאב או דחק
    • בכל פעולה הקשורה בכאב או דחק יש לשלב התערבויות שאינן תרופתיות דהיינו, סביבתיות והתנהגותיות (פירוט בהמשך)
    • מומלץ, שילוב שיטות (תרופתיות ושאינן תרופתיות) בשל האפקט הסינרגיסטי והאדיטיבי
    • שימוש באנלגזיה בדרגת השפעה עולה (ראו בהמשך)
    • ריכוז ותכנון הפעולה/ות לזמן אחד, תוך מתן תשומת לב למצבו של הפג/יילוד
    • תכנון מועד הדקירה והימנעות מדקירה בזמן שינה או האכלה. הזמן העדיף לדקירות הוא כאשר הפג/יילוד ערני ורגוע
    • הגבלת מספר ניסיונות כושלים
    • שימוש בדוקרנים לדקירת עקב עדיף על פני דקירת עקב באמצעים אחרים
    • שימוש מושכל בדקירת וריד המכאיבה פחות מדקירת עקב

סוגי ההתערבויות והטיפולים

התערבויות סביבתיות והתנהגותיות [22][23][24][25]

בכל פעולה הקשורה בכאב או דחק, יש לשלב התערבויות סביבתיות והתנהגותיות שמטרתן לקדם את נוחיותו של הפג/יילוד (comfort measures).

להלן עקרונות מנחים להתערבויות מסוג זה (לדוגמה דגימת דם, הרכבת עירוי, שאיבת הפרשות):

  • יש לבצע את ההליך באווירה נינוחה, ככל שניתן, תוך הפחתת גירויים עויינים (מניעת תאורה חזקה ישירה ורעש) בסביבת הפג/יילוד. כשנדרשת תאורה בעוצמה גבוהה, יש לספקה באופן המיטבי לביצוע ההליך תוך הגנת עיני הפג/יילוד ע"י כיסוין בבד עדין. מומלץ, להשתמש בתאורה ממוקדת ומתכווננת.
  • יש לגשת לפג/יילוד בהדרגה, להימנע ממגע או שינויי מנח פתאומיים ובכך, לאפשר הסתגלות
  • יש להשתמש במנחים המקדמים את נוחות התינוק: גפיים בכיפוף קל ולכיוון קו האמצע, גו מעוגל, ראש וצוואר בקו המשכי עם הגו. בהליך שיש בו צורך למתוח את אחת הגפיים, יש להמשיך להקפיד על המנח ולהימנע ממתיחה קיצונית של הגפה. להשתמש בתיחום הפג/יילוד בידיים (containment, facilitated tucking) ובעיטוף עדין בשמיכה לתמיכה במנח התינוק (ראו תמונות מס' 1-3)
  • בהליכים מתוכננים, יש לבדוק האם ההורים מעוניינים לתמוך בתינוק, ולהנחותם בהתאם
  • מומלץ, שכל הליך יערב אדם שתפקידו לשמור על נוחות ורגיעת הפג/יילוד לפני ההליך, במהלכו ובסיומו. זוג ידיים נוספות נדרש, כדי לבצע את ההתערבויות ההתנהגותיות באופן מיטבי. כשההנחייה רגישה ונכונה, ההורים יכולים למלא תפקיד זה במגוון הליכים
  • יש לתכנן את ההליכים השונים תוך התחשבות בתופעת הדחק המצטבר הנובע מריבוי הליכים המתבצעים בזמן קצר. בריכוז פעולות, יש לשקול בקפידה, האם הפג/יילוד מסוגל לעמוד ברצף הפעולות/בדיקות, ולאפשר פסק זמן (time out) להתאוששות ביניהן על פי סימני התינוק במטרה למנוע אפקט העצמה (wind up)
  • לאחר ההליך, יש לעודד את הרגעת הפג/יילוד על-ידי ההורים (עיטוף, תיחום עם ידיים, ערסול, החזקה עור לעור)
  • בהליך המערב מתן תמיסה ממותקת כגון סוכרוז, יש להציע מציצה, לשלב תמיכה מוטורית להשגת של תנוחה אסופה (פלקסורית), ולהמתין כ-2 דקות טרם הדקירה
תמונה מס' 1. טיפול ב-"4 ידיים": זוג ידיים לוויסות ותיחום התינוק וזוג ידיים לטיפול
 
תמונה מס' 2. שמירה על מנח אסוף ומכורבל


תמונה מס' 3. שמירה על מנח מכורבל ותינוק מווסת

התערבויות לא תרופתיות (פרוט בהמשך) [26]

הטיפולים הבאים נחשבים ל"טיפולים שאינם תרופתיים". לשילובם עם התערבויות אחרות, השפעה סינרגיסטית: סוכרוז, הנקה, מציצה, מגע עור אל עור ("קנגורו").

טיפולים תרופתיים (פרוט בהמשך)

  1. טיפול טופיקלי כגון משחת Lidocaine/Prilocaine ‏(EMLA/DuoCaine)
  2. מתן אקמול והימנעות מ-NSAIDS
  3. טיפול תוך ורידי כגון Morphine או Fentanyl
  4. מתן תת עורי כגון Lidocaine
  5. הרדמה מלאה

לפירוט הטיפולים התרופתיים שלעיל ראו נספח מס' 2. 

סיכום והמלצות עפ"י פעולות שכיחות (*) [26][27]

פעולה המלצות למניעת כאב
שאיבת הפרשות (סקשן) סוכרוז + התערבויות לא תרופתיות
הכנסת זונדה[28][29] סוכרוז + התערבויות לא תרופתיות
הסרת קיבוע שימוש במסיר דבק ייעודי + התערבויות לא תרופתיות
דקירת עקב [30] חימום העקב עם כרית ייעודית טרם הפעולה, שימוש בדוקרן ייעודי
סוכרוז או הנקה ישירה אם מדובר בפעולה בודדת + התערבויות לא תרופתיות מומלץ, להימנע, ככל האפשר, מסחיטת העקב, פעולה זו מסבה כאב רב
דקירת וריד פריפרי [30] סוכרוז או הנקה ישירה אם מדובר בפעולה בודדת + התערבויות לא תרופתיות
הכנסת צנטר ורידי או עורקי מלעורי (PICC)‏[31] סוכרוז+ התערבויות לא תרופתיות
משחה טופיקלית Lidocaine/Prilocaine‏ (EMLA / DuoCaine)

יש לשקול מתן אופיואיד בהכנסת צנתר מרכזי במונשמים

צנטר טבורי התערבויות לא תרופתיות, לשקול סוכרוז. מומלץ, להימנע מתפר עור
הזרקה לשריר/לתת עור סוכרוז או הנקה ישירה אם מדובר בפעולה בודדת + התערבויות לא תרופתיות + אלחוש מקומי Lidocaine/Prilocaine

‏(EMLA / DuoCaine)

ניקור מתני (LP)
דיקור שלפוחית שתן[26]		 סוכרוז + התערבויות לא תרופתיות + משחה טופיקלית Prilocaine/Lidocaine
החדרת נקז[26] סוכרוז + Lidocaine לתת עור+ לשקול מתן אופיאטים
עדיפות לאופיאטים בעלי השפעה מהירה בזמן החדרת הנקז (בתינוקות לא מונשמים לתת מינון נמוך)
יש לשקול טיפול באופיאטים במשך המצאות הנקז
חבישות/טיפול בפצעים/ ביופסיה סוכרוז + התערבויות לא תרופתיות, אקמול, יש לשקול אופיאטים במצבים מורכבים
בדיקת עיניים ל-ROP‏[32][33][34] סוכרוז + התערבויות לא תרופתיות + אלחוש מקומי בטיפות מתן דגש על שימוש בתאורה עמומה לפני ואחרי הבדיקה
טיפול לייזר/אווסטין ל-ROP‏[33] אלחוש מקומי + יש לשקול מתן atropine בשילוב עם סדציה קצרה לאחר הטיפול, paracetamol או אופיאטים בהתאם למדדי כאב
מניעת כאב לאחר ניתוח[35] שילוב תרופות עדיף: אופיאטים + paracetamol + טיפול מקומי
דלקת מעי נמקית NEC‏[36] מצב ייחודי זה קשור בכאב עז אך בתנועתיות מופחתת של המטופל ולכן, עלול להטעות ולהוביל למדד כאב נמוך ולטיפול שאינו תואם את חומרת הכאב האמיתי
במצב לאחר ניתוח, שילוב של אופיאטים וסדטיבים (באופן מתמשך) וכן, אקמול תוך ורידי
פרמדיקציה לצנרור קנה אלקטיבי [37][38][39][40][41][20][42] צינרור קנה ללא שימוש באנלגזיה / סדציה צריכים להתבצע רק במקרי חרום!
פרהמדיקציה צריכה לכלול נוגדי כאב (remifentanil, morphine, fentanyl, propofol ,ketamine)
יש להימנע ממתן benzodiazepines (כגון midazolam) ללא תוספת נוגדי כאב
ולפגים > 32 שב', מומלץ, להימנע בכלל ממתן benzodiazepines (ראו התייחסות בהמשך)
יש לשקול שימוש בתרופות וגוליטיות (atropine)
יש לשקול תרופות לחסימה נוירומוסקולרית (בנוכחות איש צוות בכיר)
במקרה של תופעות לוואי ניתן להשתמש ב-naloxone
במידה, ואין "וריד פתוח" ניתן לתת עד 2 מנות של midazolam באף
אין מידע מספק בספרות לגבי הטיפול המיטבי במצבים של INSURE. יש לשקול מתן נוגדי כאב שמשך פעולתם קצר ובכלל זה fentanyl, remifentanil או propofol

(*) בכל פעולה מומלצות התערבויות סביבתיות והתנהגותיות (ראו סעיף א').

נספח מס' 1. סולם הערכת כאב וסדציה לתינוקות ופגים: N-PASS 17

כלי הערכה הערכת כאב הערכת סדציה
2 1 0 1 2
בכי/אי שקט בכי בקול גבוה, או שקט, מתמשך, לא נרגע אי שקט/ בכי לפרקים, ניתן להרגעה ללא סימני כאב/ ללא סדציה בוכה או מייבב מעט בתגובה לפעולה מכאיבה אינו בוכה בתגובה לפעולה מכאיבה
מצב התנהגותי ושינה (STATE) התקשתויות ובעיטות או לחלופין לא מתעורר/זז (ללא סדציה) אי שקט, מתפתל, יקיצות תכופות ללא סימני כאב/ ללא סדציה תגובה מינימלית לגירוי, מיעוט תנועות ספונטאניות אינו מתעורר לגירוי אין תנועות ספונטאניות
הבעות פנים הבעות כאב מתמשכות הבעות כאב לסירוגין ללא סימני כאב/ ללא סדציה הבעה מינימלית כתגובה לגירוי נטול הבעה
טונוס ותנועות גפיים מתמשך: איגרוף/פריסת אצבעות ובהונות.
הגוף אינו נוקשה		 לסירוגין: איגרוף/פריסת אצבעות ובהונות. הגוף אינו נוקשה ללא סימני כאב/ ללא סדציה רפלקס אחיזה חלש ללא רפלקס אחיזה
טונוס נמוך
סימנים חיוניים : דופק, נשימות, ל.דם, סטורציה עליה של < 20% מבסיס
ירידת סטורציה מעבר ל-75%,
התאוששות איטית		 עליה 10%-20% מבסיס
ירידת סטורציה ל-76%-85%
התאוששות מהירה (פחות מ-2 ד')		 ללא סימני כאב/ ללא סדציה <10% שינוי מבסיס בתגובה לגירוי אין שינוי בתגובה לגירוי
מיעוט נשימות עצמוניות - אפנאה

בפגים >30 שב' יש להוסיף נקודה.

הערכת כאב
  • ניקוד מ-0 ועד 2+ לכל מדד
  • לפגים ניתן ניקוד נוסף בשל יכולתם המוגבלת להראות סימני כאב התנהגותיים
  • סכום הניקוד נע בין 0 ל-11+
  • טיפול / התערבות מומלצים כשהתוצאה <3+
  • בטרם ביצוע פעולות מכאיבות מומלץ, להתערב טרם ההגעה ל-3+
  • המטרה בעת ביצוע פעולה מכאיבה להגיע ל->3
המלצה להעלות תכיפות לכל 2-4 שעות בשימוש בסולם כאשר
  • המצאות נקז חזי העלול להוביל לכאב בעת תנועה
  • טיפול בסדציה או אנלגזיה
  • 30-60 ד' לאחר מתן אנלגזיה לכאב
  • לאחר פעולה כירורגית 

סולם הערכת כאב - PIPP-R‏[37]:

מדדי יילוד קידוד תוצאת בדיקת היילוד
0 +1 +2 +3
השינוי בקצב הלב (פעימות/ דקה) בסיס 0-4 5-14 15-24 24<
ירידה בסטורציה (%) בסיס 0-2 3-5 6-8 >8 או עלייה ב-02
קמטוטי מצח (שניות) ללא (>3) מינימלי (3-10) בינוני (11-20) מכסימלי (<20)
כווץ עיניים (שניות) ללא (>3) מינימלי (3-10) בינוני (11-20) מכסימלי (<20)
קמט פה-אף (שניות) ללא (>3) מינימלי (3-10) בינוני (11-20) מכסימלי (<20)
(*) ערך ביניים
שבוע הלידה (שבועות+ ימים) >36 שב' 32 עד 35+6 שב' 28 עד 31+6 שב' 28 שב'
מצב ערות פעיל וערני שקט וערני פעיל וישן שקט וישן
(**) ערך סופי

(*) ערך ביניים למדדים התנהגותיים ופיזיולוגיים. אם ערך ביניים <0, יש להוסיף ניקוד על שבוע הלידה ומצב ערנות.

(**) ערך סופי: ערך ביניים + ניקוד שבוע הלידה + ניקוד מצב ערנות.

הנחיות לקידוד
  1. שלב 1 - צפה בתינוק 15 שניות במנוחה, הערך מדדים חיוניים (קצב לב מכסימלי, סטורציה מינימלית) ומצב ערנות
  2. שלב 2 - צפה בתינוק 30 שניות אחרי הפעולה והערך את השינוי במדדים חיוניים (דופק מכסימלי, סטורציה מינימלית, משך השינוי בהבעות הפנים)
    אם יש צורך בהעלאת החמצן הניתן לתינוק טרם או במהלך הטיפול, יש לתת 3 נקודות על החלק של ירידה בסטורציה
  3. שלב 3 - נקד עבור שבוע הלידה ומצב ערנות באם ערך הביניים < 0
  4. שלב 4 - חשב ערך סופי על-ידי חיבור ערך הביניים + שבוע הלידה+ מצב ערות

נספח מספר 2 - פרוט בנוגע לסוכרוז ותרופות שכיחות המשמשות בפגיות בארץ ובעולם

סוכרוז [30][43][44][45][46][47][48]

  • דרך הפעולה המשוערת של סוכרוז היא מסלולים אופיואידים. הספרות חלוקה באשר לאופן השפעתו (ישירה על אזורי מח סנסוריים או רק דיכוי התגובה ההתנהגותית לכאב)
  • מתאים כטיפול בתינוקות מונשמים ושאינם מונשמים לפני שאיבת הפרשות, הכנסת זונדה, בדיקת עיניים, חיסון, החלפת חבישה או ביצוע כל פעולה מכאיבה הקשורה בפגיעה בשלמות העור
  • המינון המקובל של סוכרוז 24%-30% הינו 0.05-0.5 מ"ל/למנה לפגים ו-1-2 מ"ל/למנה ליילודים
  • דווח כי מנות מינימליות של 0.1 מ"ל של סוכרוז 24% היו יעילות באותה מידה כמו מנות גדולות יותר
  • יש לתת על הקצה הקדמי של הלשון כשתי דקות לפני כל דקירה, בשילוב עם מציצה במידת האפשר
  • למנות חוזרות השפעה אנלגטית טובה יותר
  • מתן סוכרוז בשילוב הטיפולים ה"לא תרופתיים" המתוארים לעיל מעצים את האפקט האנלגטי
  • לא מתוארות תופעות לוואי למעט, השתנקויות בודדות וירידות חולפות בסטורציה ודופק
  • סוכרוז אינו מעלה סיכון להיפרגליקמיה או NEC
  • המידע בספרות על ההשפעות לטווח ארוך של מנות חוזרות של סוכרוז, אינו מספק. מחקר אחד דיווח כי מתן מנות חוזרות של סוכרוז בפגים מתחת לשב' 31 נמצא בקורלציה עם תוצאות פחות טובות של מדדים מוטוריים וערנות בשב' 36 ושב' 40 מתוקן
  • יש לתעד מתן סוכרוז בגיליון הרפואי (מועד ומינון)
  • יש להימנע ממתן סוכרוז שלא למטרת מניעת כאב
  • ביילודים, במועד שימוש בחלב אם/ הנקה, פורמולה או גלוקוז 30% מהווים תחליף (כנראה פחות יעיל) לסוכרוז אין מספיק מידע בנוגע ליעילות תחליפים אלו בפגים

3

ביבליוגרפיה והערות שוליים

  1. ↑ Prevention and management of pain in the neonate: An update. Adv Neonatal Care. 2007. doi:10.1097/01.ANC.0000278214.49133.7d.
  2. ↑ Ruda MA, Ling QD, Hohmann AG, Peng YB, Tachibana T. Altered nociceptive neuronal circuits after neonatal peripheral inflammation. Science )80- (. 2000. doi:10.1126/science.289.5479.628
  3. ↑ Anand KJS, Scalzo FM. Can Adverse Neonatal Experiences Alter Brain Development and Subsequent Behavior? Neonatology. 2000. doi:10.1159/000014197.
  4. ↑ Anand KJS. Clinical importance of pain and stress in preterm neonates. Biol Neonate. 1998. doi:10.1159/000013953.
  5. ↑ Johnston CC, Stevens BJ. Experience in a neonatal intensive care unit affects pain response. Pediatrics. 1996. doi:10.1542/peds.107.1.105.
  6. ↑ Brummelte S, Grunau RE, Chau V, et al. Procedural pain and brain development in premature newborns. Ann Neurol. 2012. doi:10.1002/ana.22267.
  7. ↑ Valeri BO, Holsti L, Linhares MBM. Neonatal pain and developmental outcomes in children born preterm: A systematic review. Clin J Pain. 2015. doi:10.1097/AJP.0000000000000114.
  8. ↑ Eckstein Grunau R. Neonatal Pain in Very Preterm Infants: Long-Term Effects on Brain, Neurodevelopment and Pain Reactivity. Rambam Maimonides Med J. 2013. doi:10.5041/RMMJ.10132.
  9. ↑ Vinall J, Grunau RE. Impact of repeated procedural pain-related stress in infants born very preterm. Pediatr Res. 2014. doi:10.1038/pr.2014.16.
  10. ↑ Ranger M, Chau CMY, Garg A, et al. Neonatal Pain-Related Stress Predicts Cortical Thickness at Age 7 Years in Children Born Very Preterm. PLoS One. 2013. doi:10.1371/journal.pone.0076702.
  11. ↑ Newnham CA, Inder TE, Milgrom J. Measuring preterm cumulative stressors within the NICU: The neonatal infant stressor scale. Early Hum Dev. 2009. doi:10.1016/j.earlhumdev.2009.05.002.
  12. ↑ Bellieni C V., Iantorno L, Perrone S, et al. Even routine painful procedures can be harmful for the newborn. Pain. 2009. doi:10.1016/j.pain.2009.08.025.
  13. ↑ Cruz MD, Fernandes AM, Oliveira CR. Epidemiology of painful procedures performed in neonates: A systematic review of observational studies. Eur J Pain (United Kingdom). 2016. doi:10.1002/ejp.757.
  14. ↑ Carbajal R, Rousset A, Danan C, et al. Epidemiology and treatment of painful procedures in neonates in intensive care units. JAMA - J Am Med Assoc. 2008. doi:10.1001/jama.300.1.60.
  15. ↑ 15.0 15.1 Carbajal R, Eriksson M, Courtois E, et al. Sedation and analgesia practices in neonatal intensive care units )EUROPAIN(: Results from a prospective cohort study. Lancet Respir Med. 2015. doi:10.1016/S2213- 2600)15(00331-8.
  16. ↑ Gibbins S, Stevens BJ, Yamada J, et al. Validation of the Premature Infant Pain Profile-Revised )PIPP-R(. Early Hum Dev. 2014. doi:10.1016/j.earlhumdev.2014.01.005.
  17. ↑ Hummel P, Puchalski M, Creech SD, Weiss MG. Clinical reliability and validity of the N-PASS: Neonatal pain, agitation and sedation scale with prolonged pain. J Perinatol. 2008. doi:10.1038/sj.jp.7211861.
  18. ↑ Hunseler C, Merkt V, Gerloff M, Eifinger F, Kribs A, Roth B. Assessing pain in ventilated newborns and infants: Validation of the Hartwig score. Eur J Pediatr. 2011. doi:10.1007/s00431-010-1354-9.
  19. ↑ Milesi C, Cambonie G, Jacquot A, et al. Validation of a neonatal pain scale adapted to the new practices in caring for preterm newborns. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2010. doi:10.1136/adc.2008.144758.
  20. ↑ 20.0 20.1 Ancora G, Lago P, Garetti E, et al. Evidence-based clinical guidelines on analgesia and sedation in newborn infants undergoing assisted ventilation and endotracheal intubation. Acta Paediatr. 2018. doi:10.1111/ apa.14606.
  21. ↑ Statement P. Prevention and Management of Procedural Pain in the Neonate: An Update. Pediatrics. 2016;137)2(:e20154271-e20154271. doi:10.1542/peds.2015-4271.
  22. ↑ Bellieni C V., Buonocore G. What we do in neonatal analgesia overshadows how we do it. Acta Paediatr Int J Paediatr. 2018. doi:10.1111/apa.14125.
  23. ↑ Pillai Riddell RR, Racine NM, Gennis HG, et al. Non-pharmacological management of infant and young child procedural pain. Cochrane Database Syst Rev. 2015. doi:10.1002/14651858.CD006275.pub3.
  24. ↑ Bembich S, Cont G, Causin E, Paviotti G, Marzari P, Demarini S. Infant Analgesia With a Combination of Breast Milk, Glucose, or Maternal Holding. Pediatrics. 2018. doi:10.1542/peds.2017-3416.
  25. ↑ Locatelli C, Bellieni CV. Sensorial saturation and neonatal pain: a review. J Matern Neonatal Med. 2018. doi:10.1080/14767058.2017.1366983.
  26. ↑ 26.0 26.1 26.2 26.3 Witt N, Coynor S, Edwards C, Bradshaw H. A Guide to Pain Assessment and Management in the Neonate. Curr Emerg Hosp Med Rep. 2016;4)1(:1-10. doi:10.1007/s40138-016-0089-y.
  27. ↑ S Anand KJ. Consensus Statement for the Prevention and Management of Pain in the Newborn. Vol 155.; 2001.
  28. ↑ Pandey M, Datta V, Rehan HS. Role of sucrose in reducing painful response to orogastric tube insertion in preterm neonates. Indian J Pediatr. 2013. doi:10.1007/s12098-012-0924-4.
  29. ↑ McCullough S, Halton T, Mowbray D, Macfarlane PI. Lingual sucrose reduces the pain response to nasogastric tube insertion: A randomised clinical trial. Arch Dis Child Fetal Neonatal Ed. 2008. doi:10.1136/adc.2006.110338.
  30. ↑ 30.0 30.1 30.2 Stevens B, Yamada J, Gy L, Ohlsson A. Sucrose for analgesia in newborn infants undergoing painful procedures - The Cochrane Library - Stevens - Wiley Online Library. Cochrane Database Syst Rev 2013. 2013. doi:CD001069 [pii]\r10.1002/14651858.CD001069.
  31. ↑ Lago P, Garetti E, Boccuzzo G, et al. Procedural pain in neonates: The state of the art in the implementation of national guidelines in Italy. Paediatr Anaesth. 2013. doi:10.1111/pan.12107.
  32. ↑ Disher T, Cameron C, Mitra S, Cathcart K, Campbell-Yeo M. Pain-Relieving Interventions for Retinopathy of Prematurity: A Meta-analysis. Pediatrics. 2018. doi:10.1542/peds.2018-0401.
  33. ↑ 33.0 33.1 Pirelli A, Savant Levet P, Garetti E, et al. Literature review informs clinical guidelines for pain management during screening and laser photocoagulation for retinopathy of prematurity. Acta Paediatrica, International Journal of Paediatrics. 2018.
  34. ↑ Chuang LJ, Wang SH, Ma MC, Lin CN, Chen CL, Huang MC. A modified developmental care bundle reduces pain and stress in preterm infants undergoing examinations for retinopathy of prematurity: A randomised controlled trial. Journal of Clinical Nursing. 2018.
  35. ↑ Association of Paediatric Anaesthetists of Great Britain and Ireland. Good Practice in Postoperative and Procedural Pain Management 2nd Edition, 2012 A. Pediatr Anesth. 2012.
  36. ↑ Meesters NJ, Van Dijk M, Knibbe CAJ, Keyzer-Dekker CMG, Tibboel D, Simons SHP. Infants Operated on for Necrotizing Enterocolitis: Towards Evidence-Based Pain Guidelines. Neonatology. 2016. doi:10.1159/000445284.
  37. ↑ 37.0 37.1 Stevens BJ, Gibbins S, Yamada J, et al. Initial Validation and Feasibility.; 2013. www.clinicalpain.com.
  38. ↑ P Kumar, S E Denson, T J Mancuso, L A Papile, A R Stark, D H Adamkin, J E Baley, V K Bhutani, W A Carlo, R A Polin, R C Tan, K L Watterberg, D G Batton, E Bell, W E Engle, G I Martin, W D Barfield, A L Jefferies, S Kilpatrick, T N K Raju, C Wallman, K S W LL. Clinical report - Premedication for nonemergency endotracheal intubation in the neonate. Pediatrics. 2010. doi:doi:10.1542/peds.2009-2863.
  39. ↑ Zeller B, Giebe J. Opioid Analgesics for Sedation and Analgesia During Mechanical Ventilation. Neonatal Netw. 2015. doi:10.1891/0730-0832.34.2.113.
  40. ↑ Perlman JM, McMenamin JB, Volpe JJ. Fluctuating cerebral blood-flow velocity in respiratory-distress syndrome. Relation to the development of intraventricular hemorrhage. N Engl J Med. 1983. doi:10.1056/ nejm198307283090402.
  41. ↑ Ozawa Y, Ades A, Foglia EE, et al. Premedication with neuromuscular blockade and sedation during neonatal intubation is associated with fewer adverse events. J Perinatol. 2019. doi:10.1038/s41372-019- 0367-0.
  42. ↑ Raban MS, Joolay Y, Horn AR, Harrison MC. Newborns should be receiving premedication before elective intubation. S Afr Med J. 2014. doi:10.7196/SAMJ.8305.
  43. ↑ Reece-Stremtan S, Gray L. ABM Clinical Protocol #23: Nonpharmacological Management of Procedure- Related Pain in the Breastfeeding Infant, Revised 2016. Breastfeed Med. 2016. doi:10.1089/ bfm.2016.29025.srs.
  44. ↑ Holsti L, Grunau RE. Considerations for Using Sucrose to Reduce Procedural Pain in Preterm Infants. Pediatrics. 2010. doi:10.1542/peds.2009-2445.
  45. ↑ Taddio A, Shah V, Shah P, Katz J. p-Endorphin Concentration after Administration of Sucrose in Preterm Infants. Arch Pediatr Adolesc Med. 2003. doi:10.1001/archpedi.157.11.1071.
  46. ↑ Gao H, Gao H, Xu G, et al. Efficacy and safety of repeated oral sucrose for repeated procedural pain in neonates: A systematic review. Int J Nurs Stud. 2016. doi:10.1016/j.ijnurstu.2016.07.015.
  47. ↑ McPherson C, Inder T. Perinatal and neonatal use of sedation and analgesia. Semin Fetal Neonatal Med. 2017. doi:10.1016/j.siny.2017.07.007.
  48. ↑ Harrison DM. Oral sucrose for pain management in infants: Myths and misconceptions. J Neonatal Nurs. 2008. doi:10.1016/j.jnn.2007.12.002.