האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "התקן תוך רחמי - נייר עמדה"

מתוך ויקירפואה

שורה 27: שורה 27:
 
==הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי==
 
==הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי==
 
*[[היריון]]
 
*[[היריון]]
 +
*דמם לדני לא מאובחן
 
*[[PID|זיהום פעיל ברחם או בטפולות]] (PID{{כ}}, Pelvic Inflammatory Disease).
 
*[[PID|זיהום פעיל ברחם או בטפולות]] (PID{{כ}}, Pelvic Inflammatory Disease).
*מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת [[סוכרת]] עם או ללא תלות ב[[אינסולין]] והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות
+
*שרירנים שמעוותים משמעותית את חלל הרחם.
*לאישה שבעברה [[היריון אקטופי|הריונות חוץ רחמיים]] - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או [[פרוגסטרון]]
+
 
 +
מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד, כדוגמת [[סוכרת]] עם או ללא תלות ב[[אינסולין]], [[היריון אקטופי|היריון חוץ-רחמי]] בעבר, והיסטוריה של PID, '''אינן''' הוריות נגד.
  
 
==הוריות כלליות==
 
==הוריות כלליות==

גרסה מ־13:01, 7 בפברואר 2022

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
התקן תוך רחמי - נייר עמדה

Pregnancy.png

ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תחום גינקולוגיה
האיגוד המפרסם
מיילדות.png
קישור באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה
תאריך פרסום ינואר 2020
יוצר הערך צוות הכנת נייר העמדה
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאמצעי מניעה

דברי הסבר

התקן תוך-רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח, יעיל ובטוח.

חשוב להבהיר לנשים את תופעות הלוואי והסיכונים הקשורים בהתקנה ושימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.

יש לספק מידע על סוגי ההתקנים השונים, תוך שימת דגש על השוני בין התקן נחושת להתקן מפריש לבונורגסטרל.

התקן נחושת מומלץ בד"כ ל-5 שנים, אך ניתן להשאירו בבטחה גם תקופות ארוכות הרבה יותר. התקן מפריש לבונורגסטרל מיועד ל-3 או 5 שנים, לפי הסוג.

הוריות לשימוש בהתקן

מומלץ, שהתקנת ההתקן התוך-רחמי תבוצע על- ידי רופא/ת נשים מומחה או על-ידי רופא שקיבל אישור מהמנהל/ת הממונה בתחום המיילדות והגינקולוגיה.

ניתן להמליץ על שימוש בהתקן (נחושת או מפריש לבונורגסטרל) לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה.

ההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ונשים בגיל העשרה שטרם ילדו ולרוב זקוקות להגנה ארוכת טווח.

הוריות נגד לשימוש בהתקן תוך רחמי

מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד, כדוגמת סוכרת עם או ללא תלות באינסולין, היריון חוץ-רחמי בעבר, והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד.

הוריות כלליות

ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הוא 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.

אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.

נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.

לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.

היריון והתקן תוך רחמי

ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.

בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.

במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון להפלה אלוחה (Septic abortion) או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות.

בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהווה עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון.

נקודות לייעוץ לאישה

הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.

קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.

יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.

באישה עם התקן הדמם הווסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר, למעט בהתקנים עם פרוגסטרון.

לנשים עם מנורגיות (Menorrhagia) או דיסמנוריאה (Dysmenorrhea), כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.

ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.

ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה. באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.

צוות הכנת נייר העמדה

המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה.

צוות עדכון 2017-2019

  • פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר)
  • פרופ' ראול אורבייטו
  • ד"ר אידה אמודאי
  • ד"ר עמוס בר
  • פרופ' מוטי גולדנברג
  • פרופ' יגאל וולמן
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל
  • ד"ר נגה פורת
  • ד"ר יצחק פיינשטיין
  • פרופ' אשר שושן

צוות הכנת נייר העמדה 2006

  • ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר
  • ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב
  • פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע
  • ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב
  • ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון
  • ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה
  • ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר
  • ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה
  • פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה


המידע שבדף זה נכתב על ידי צוות הכנת נייר העמדה