חיסון לפוליו - Polio vaccine

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

חיסונים לפוליו
'
יוצר הערך	פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר

נגיף הפוליו תוקף את הקרניים הקדמיות בחוט השדרה, שם מצויים תאי העצבים המוטוריים. הנגיף חודר לגוף דרך מערכת העיכול, בדרך כלל ממי שתייה מזוהמים. 5% מהנדבקים מפתחים מנינגיטיס אספטית. הופעה חדה של שיתוק רפה אסימטרי מופיעה בעד 2% מהנדבקים. שני שליש מהחולים נותרים עם דרגה כלשהי של חולשה קבועה – עד שיתוק. הנגיף תוקף לעיתים גם את העצבים הקרניאליים וגם את שרירי הנשימה. שלושה עד ארבעה עשורים לאחר המחלה עלולה להופיע מחלת ה post polio syndrome, המתבטאת בהחמרת חולשה קיימת ואף בשיתוק חדש.

התרכיבים הקיימים בישראל

החל משנת 2005 תוכנית חיסוני הפוליו בישראל מבוססת על החיסון המומת בלבד.

החיסון המומת (תרכיב סלק,IPV), מיוצר ע"י אינאקטיבציה של זני פוליו 1,2,3 שגדלו בתרבית של תאי כליית קוף ע"י פורמאלדהיד. פרט לכך, התרכיב מכיל כמויות מזעריות של סטרפטומיצין, ניאומיצין ופולימיקסין.

החיסון החי מוחלש (תרכיב Sabin, OPV) שניתן בעבר הוכן מזני פוליו 1,2,3 שעברו שינוי ע"י העברה בתרביות של תאי כליית קוף. חיסון זה הוצא משגרת החיסונים עקב הסיכון לגרימת מחלת שיתוק ילדים על ידי הזן המוחלש (סיכון שמוערך כ1 ל2.4 מיליון מנות) ועקב העובדה שהנגיף מופרש בצואת המחוסן במשך מספר שבועות לאחר המתן ועלול היה להיות מועבר לסביבה.

אופן ומועדי המתן

(ראו טבלת חיסונים)

במסגרת שגרת החיסונים בגיל הילדות ניתנת סדרת חיסון ראשונית הכוללת 4 מנות:

• החיסון לפוליו (בשילוב עם החיסון נגד דיפטריה, טטנוס, שעלת והמופילוס אינפלואנזה B) ניתן החל מגיל חודשיים ב-3 מועדים ברווח זמן של 6-8 שבועות ביניהם ומנת דחף הניתנת בגיל שנה (כעבור 6-12 חודשים לאחר המועד השלישי).
• מנת דחף נוספת ניתנת בכיתה ב' (גיל 7-8 שנים) בצרוף עם מנת דחף של חיסון נגד דיפטריה, טטנוס ושעלת.
• ניתן לתת את החיסון IPV בו זמנית או בכל רווח זמן ביחס לתרכיבים אחרים.

תופעות לוואי

לא נרשמו לרוב תופעות לוואי מיוחדות לתרכיב IPV.

הוראות נגד

אין הוראות מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים (קישור).

אין לתת תרכיב IPV המכיל עקבות אנטיביוטיקה (כגון סטרפטומיצין, נאומיצין, פולימיקסין) למחוסנים עם רגישות אנפילקטית לאחת מהאנטיביוטיקות הללו.

הוראות לחיסון במצבים הבאים

1. הריון: ניתן לחסן אם קיים צורך בהגנה מיידית עקב סיכון גבוה לחשיפה.
2. חסר חיסוני: אין מניעה למתן התרכיב המומת לאוכלוסיית חולים הסובלים מחסר חיסוני אם כי התגובה החיסונית עלולה להיות נמוכה.
3. הנקה ומחלה שלשולית קלה אינם מהווים הורית נגד למתן IPV.

ביבליוגרפיה

1. American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;541-545.
2. Pink Book's chapter on Polio [PDF-557KB, 14 pages] Updated April 2011

Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition

1. Cáceres VM, Sutter RW. Sabin monovalent oral polio vaccines: review of past experiences and their potential use after polio eradication. Clin Infect Dis 2001; 33:531.
2. Kim-Farley RJ, Rutherford G, Lichfield P, et al. Outbreak of paralytic poliomyelitis, Taiwan. Lancet 1984; 2:1322.
3. Grassly NC, Jafari H, Bahl S, et al. Mucosal immunity after vaccination with monovalent and trivalent oral poliovirus vaccine in India. J Infect Dis 2009; 200:794.
4. Alexander LN, Seward JF, Santibanez TA, et al. Vaccine policy changes and epidemiology of poliomyelitis in the United States. JAMA 2004; 292:1696.
5. Nkowane BM, Wassilak SG, Orenstein WA, et al. Vaccine-associated paralytic poliomyelitis. United States: 1973 through 1984. JAMA 1987; 257:1335.
6. Sutter, RW, Prevots, DR. Vaccine-associated paralytic poliomyelitis among immunodeficient persons. Infect Med 1994; 11:426.
7. World Health Organization Global Poliomyelitis Eradication Program. Global Eradication Initiative Strategic Plan, 2004-2008. Available at: http://www.polioeradication.org/content/publications/2004stratplan.pdf (Accessed October 30, 2008).
8. Centers for Disease Control and Prevention (CDC). Updated recommendations of the Advisory Committee on Immunization Practices (ACIP) regarding routine poliovirus vaccination. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2009; 58:829.

קישורים חיצוניים

• תדריך החיסונים של משרד הבריאות
• מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"

המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון