הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"
(הצבת תבנית לפני בדיקה.) |
(בדיקה אוטומטית.) |
||
שורה 17: | שורה 17: | ||
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} | בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} | ||
{{-}} | {{-}} | ||
− | {| border="1" | + | {| border="1" cellpadding="4" |
!מס' | !מס' | ||
!סוג הזיהום | !סוג הזיהום | ||
שורה 24: | שורה 24: | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
− | |זיהום | + | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis |
− | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים | + | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
| | | | ||
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | #תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | ||
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | #אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | ||
− | #תחילת טיפול אנטיביוטי {{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + | + | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + |
#*תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר. | #*תחילת טיפול כמעט תמיד IV כדי "להציל" את הקטטר. | ||
#*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות. | #*התאמת האנטיביוטיקה תהיה על פי תוצאות התרביות. | ||
שורה 39: | שורה 39: | ||
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
− | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר | + | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel Infection |
|חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | ||
| | | | ||
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל + | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו- 1.2 לעיל + | ||
#הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | #הוצאת הקטטר ושליחת קצהו לתרבית + | ||
− | #תחילת טיפול אנטיביוטי | + | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2}} + |
#התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות. | #התאמת אנטיביוטיקה על פי תוצאות התרביות. | ||
− | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת | + | #משך הטיפול האנטיביוטי: אמפירי, עד הבראת האזור המזוהם. |
|- | |- | ||
|3. | |3. | ||
שורה 52: | שורה 52: | ||
|חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו' | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו' | ||
| | | | ||
− | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל | + | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + |
− | #תחילת טיפול אנטיביוטי IV {{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות | + | #תחילת טיפול אנטיביוטי IV{{הערה|שם=הערה2}} דרך הקטטר. התאמת אנטיביוטיקה לפי תוצאות התרביות + |
− | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום | + | #המשך לקיחת תרביות דם דרך הקטטר ודרך דקירה של וריד היקפי כל יום (לפחות x 1 ליום) ולשקול ביצוע תרביות דם כמותיות (+ ייעוץ). |
− | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר | + | #הקטטר יוצא אם הסימנים הסיסטמיים נמשכים מעבר ל־3-2 ימים ו/או אם הבקטרמיה נמשכת מעבר ל־3-2 ימים{{הערה|שם=הערה3|אם מבודד Pseudomonas או Candida, יש להוציא את הקטטר בכל מקרה}}. |
|} | |} | ||
==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ==הטיפול האנטיביוטי המומלץ== | ||
− | |||
===הטיפול דרך הווריד=== | ===הטיפול דרך הווריד=== | ||
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | ||
− | + | *בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין). | |
− | *בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin | ||
− | |||
*בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין). | *בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין). | ||
===הטיפול הפומי=== | ===הטיפול הפומי=== | ||
− | במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) | + | במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2. |
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
שורה 75: | שורה 72: | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
− | <blockquote> | + | <blockquote> |
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
− | *Mermel LA, et al. | + | *Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45. |
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
− | [[קטגוריה: טיפול נמרץ]] | + | [[קטגוריה:טיפול נמרץ]] |
− | [[קטגוריה: נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] | + | [[קטגוריה:נפרולוגיה ויתר לחץ דם]] |
− | [[קטגוריה: פנימית]] | + | [[קטגוריה:פנימית]] |
גרסה מ־15:30, 8 בינואר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
---|---|
שם המחבר | פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, דר' דוד רווה |
שם הפרק | שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections |
מוציא לאור | |
מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
מספר עמודים | 196 |
הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי
הטיפול בזיהומים ב- Tunneled Central Line
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]
מס' | סוג הזיהום | סימני היכר | הגישה האבחנתית וטיפולים |
---|---|---|---|
1. | זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או Cellulitis | סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
|
2. | זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel Infection | חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי |
|
3. | בקטרמיה או ספסיס | חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכו' |
|
הטיפול האנטיביוטי המומלץ
הטיפול דרך הווריד
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
- בחולה שבא מהקהילה: IV cefazolin 1-2 gm x 3 + IV gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה יוחלף הצפזולין ב- IV cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה- gentamicin ב- ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
- בחולה המאושפז > 72 שעות: IV vancomycin + IV amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף amikacin ב- ceftazidime או piperacillin-tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין).
הטיפול הפומי
במקרה של דלקת שטחית קלה (cellulitis) באזור ה- Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כנ"ל ויוחל ב- cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים ב- ciprofloxacin 500 mg x 2.
הערות שוליים
ביבליוגרפיה
- Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.