כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections"
מתוך ויקירפואה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line== | ==הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line== | ||
| − | בטבלה מפורטים סימני | + | בטבלה מפורטים סימני ה[[זיהומים]] השונים והגישה לזיהומים אלה{{הערה|שם=הערה1|הכוונה להיקמן, פורטקט, ברוביאק.}} |
{{-}} | {{-}} | ||
{|border="1" cellpadding="4" | {|border="1" cellpadding="4" | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
|- | |- | ||
|1. | |1. | ||
| − | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis) | + | |זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או [[צלוליטיס]] (Cellulitis) |
| − | |סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור | + | |סימנים מקומיים כגון: [[כאב]], אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
| | | | ||
#תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | #תרבית דם דרך העירוי ותרבית דם דרך דקירת וריד היקפי (לפחות 1) + | ||
#אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | #אם יש הפרשה: לקחת תרבית + | ||
| − | #תחילת טיפול אנטיביוטי{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + | + | #תחילת [[טיפול אנטיביוטי]]{{הערה|שם=הערה2|ראו בהמשך: הטיפול האנטיביוטי המומלץ}} + |
| − | #*תחילת טיפול IV כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר | + | #*תחילת טיפול IV (Intra-Venous) כמעט תמיד כדי "להציל" את הקטטר |
| − | #*התאמת | + | #*התאמת ה[[אנטיביוטיקה]] תהיה על פי תוצאות התרביות |
#*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית | #*משך הטיפול: ייקבע לפי המצב הקליני, ובדרך כלל יימשך עד מספר ימים לאחר ההבראה הקלינית | ||
#הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | #הוצאת הקטטר דרושה בחלק מהמקרים: | ||
#*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר | #*אם יש זיהום > 2 סנטימטרים מה-Exit site. בדרך כלל לא ניתן לחסל את הזיהום מבלי להוציא את הקטטר | ||
| − | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 2 | + | #*אם אין שיפור מלא/כמעט מלא תוך 3-2 ימים |
| − | #*אם יש סימנים סיסטמיים (חום, צמרמורת, הקאה וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף | + | #*אם יש סימנים סיסטמיים ([[חום - Fever|חום]], צמרמורת, [[הקאה]] וכדומה) צריך לשקול הוצאת הקטטר באופן דחוף |
|- | |- | ||
|2. | |2. | ||
| − | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection | + | |זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection |
| − | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי | + | |חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי |
| | | | ||
#תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל + | #תרביות כמו בסעיפים 1.1 ו-1.2 לעיל + | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
|- | |- | ||
|3. | |3. | ||
| − | |בקטרמיה או ספסיס | + | |בקטרמיה או [[ספסיס]] |
| − | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. | + | |חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי [[בחילה]], הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
| | | | ||
#תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + | #תרביות דם כמו בסעיף 1.1 לעיל + | ||
| שורה 62: | שורה 62: | ||
===הטיפול דרך הווריד=== | ===הטיפול דרך הווריד=== | ||
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים. | ||
| − | *בחולה שבא מהקהילה: | + | *בחולה שבא מהקהילה: IV [[Cefazolin]] 1-2 gm* x 3 + IV [[gentamicin|Gentamicin]] במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם ל[[תפקוד כלייתי ירוד|תפקוד הכלייתי]]. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר ל[[צפלוספורינים]] מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV [[Cloxacillin]] 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן [[Vancomycin]] במקום צפזולין. במקרה של [[אי ספיקה כלייתית]] יוחלף ה-Gentamicin ב-[[Ceftazidime]] (עם התאמת המינון לפי פינוי [[קראטינין - Creatinine|קריאטינין]]) |
| − | *בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV | + | *בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV [[Amikacin]]. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או [[Piperacillin-tazobactam|Piperacillin-Tazobactam]] (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין) |
| + | |||
| + | |||
| + | <nowiki>*</nowiki>gm - גרם | ||
===הטיפול הפומי=== | ===הטיפול הפומי=== | ||
| − | במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 mg x 2. | + | במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו [[נויטרופניה - Neutropenia|נויטרופני]] ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil ([[Zinnat]]) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול [[Ciprofloxacin]] 500 **mg x 2. |
| + | |||
| + | <nowiki>**</nowiki>mg - מיליגרם | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה מ־14:43, 10 בינואר 2023
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים
מאת המרכז הרפואי שערי צדק: פרופ' עמוס ינון, פרופ' יחיאל שלזינגר, ד"ר דוד רווה
| שם הספר: שימוש מושכל באנטיביוטיקה ונהלים למניעת זיהומים | |
|---|---|
|
| |
| שם המחבר | פרופסור עמוס ינון, פרופסור יחיאל שלזינגר, דוקטור דוד רווה |
| שם הפרק | שימוש מושכל באנטיביוטיקה - טיפול בזיהום בצנתרים מרכזיים עם תעלה - Treatment of tunneled central line associated infections |
| מוציא לאור |  |
| מועד הוצאה | תשע"א – 2010 |
| מספר עמודים | 196 |
| הקדשה | ספר זה מוקדש לפרופ' חיים הרשקו בהוקרה עמוקה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – צנתר מרכזי, טיפול אנטיביוטי
הטיפול בזיהומים ב-Tunneled Central Line
בטבלה מפורטים סימני הזיהומים השונים והגישה לזיהומים אלה[1]
| מספר | סוג הזיהום | סימני היכר | הגישה האבחנתית וטיפולים |
|---|---|---|---|
| 1. | זיהום באזור יציאת הקטטר מן העור = Exit Site Infection, או צלוליטיס (Cellulitis) | סימנים מקומיים כגון: כאב, אודם, נפיחות המוגבלים לאזור הפתח בעור |
|
| 2. | זיהום בתעלה מסביב לקטטר = Tunnel infection | חום, אודם או נפיחות מסביב לקטטר התת-עורי |
|
| 3. | בקטרמיה או ספסיס | חום סיסטמי ללא סימפטומים או סימנים ממקמים; עם או בלי בחילה, הקאה, הרגשה כללית רעה וכדומה. |
|
הטיפול האנטיביוטי המומלץ
הטיפול דרך הווריד
הדרך הנבחרת ברוב רובם של המקרים היא מתן טיפול דרך הווריד לאור חומרת הזיהומים ובהתחשבות בכך שמטרת הטיפול היא הבראת החולה ו"הצלת" הקטטרים.
- בחולה שבא מהקהילה: IV Cefazolin 1-2 gm* x 3 + IV Gentamicin במנה חד-פעמית ביום, במינון שיותאם לתפקוד הכלייתי. אם יבודד מחולל, יותאם הטיפול האנטיביוטי לפי רגישותו לאנטיביוטיקה. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג נדחה, יוחלף הצפזולין ב-IV Cloxacillin 2 gm x 4. במקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים מסוג מיידי יינתן Vancomycin במקום צפזולין. במקרה של אי ספיקה כלייתית יוחלף ה-Gentamicin ב-Ceftazidime (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
- בחולה המאושפז מעל 72 שעות: IV Vancomycin + IV Amikacin. במקרה של תפקוד כלייתי לקוי יוחלף Amikacin ב-Ceftazidime או Piperacillin-Tazobactam (עם התאמת המינון לפי פינוי קריאטינין)
*gm - גרם
הטיפול הפומי
במקרה של דלקת שטחית קלה (Cellulitis) באזור ה-Exit site בחולה שאינו נויטרופני ניתן באופן יוצא מן הכלל טיפול באופן פומי. במקרים קלים אלה יילקחו תרביות כמצוין מעלה ויוחל בטיפול Cefuroxime axetil (Zinnat) 500 mg x 2, ובמקרה של רגישות יתר לצפלוספורינים בטיפול Ciprofloxacin 500 **mg x 2.
**mg - מיליגרם
הערות שוליים
ביבליוגרפיה
- Mermel LA, et al. Clinical practice guidelines for the diagnosis and management of intravascular catheter-related infection: 2009 update by the Infectious Diseases Society of America. CID 2009: 49:1-45.