כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איזון גליקמי בסוכרת על ידי טיפול בטירזפטייד"
| שורה 29: | שורה 29: | ||
==ממצאי מחקרים== | ==ממצאי מחקרים== | ||
| − | מחקרי הפאזה השלישית של טירזפטייד (מחקרי ה־SURPASS, תרשים מספר 1) בוחנים את התרופה בסיטואציות שונות במטופל הסוכרתי: בתור מונותרפיה, קומבינציה עם [[מטפורמין]], קומבינציה עם מטפורמין ומעכב SGLT2 וכתוספת לאינסולין. טירזפטייד מושווית במחקרים אלה לפלצבו, ל[[סמאגלוטייד]] או לאינסולין ארוך טווח ([[גלרג'ין]] או [[דגלודק]]), ומראה עליונות בשליטה גליקמית מול כל התרופות האחרות (מחקרי | + | מחקרי הפאזה השלישית של טירזפטייד (מחקרי ה־SURPASS, תרשים מספר 1) בוחנים את התרופה בסיטואציות שונות במטופל הסוכרתי: בתור מונותרפיה, קומבינציה עם [[מטפורמין]], קומבינציה עם מטפורמין ומעכב SGLT2 וכתוספת לאינסולין. טירזפטייד מושווית במחקרים אלה לפלצבו, ל[[סמאגלוטייד]] או לאינסולין ארוך טווח ([[גלרג'ין]] או [[דגלודק]]), ומראה עליונות בשליטה גליקמית מול כל התרופות האחרות (מחקרי SURPASS1-5), כולל הגעה ליעדי איזון חסרי תקדים, הן מבחינת האיזון הגליקמי והן מבחינת ירידה במשקל. |
[[קובץ:SURPASS 1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים 1. מחקרי ה-SURPASS השונים'''{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה11|}}{{הערה|שם=הערה12|}}{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}]] | [[קובץ:SURPASS 1.png|ממוזער|מרכז|600 פיקסלים|'''תרשים 1. מחקרי ה-SURPASS השונים'''{{הערה|שם=הערה10|}}{{הערה|שם=הערה11|}}{{הערה|שם=הערה12|}}{{הערה|שם=הערה13|}}{{הערה|שם=הערה14|}}{{הערה|שם=הערה15|}}{{הערה|שם=הערה16|}}]] | ||
גרסה מ־08:55, 11 באוקטובר 2024
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| טירזפטייד: קו־אגוניסט ל־GIP ול־1-GLP לטיפול בסוכרת מציג עליונות באיזון גליקמי עם יתרונות מטבוליים | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר עידית דותן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אינקרטינים, טיפול תרופתי בסוכרת
סוכרת הפכה להיות למגיפה עולמית ושכיחותה עולה משנה לשנה בישראל ומחוץ לה. על פי נתוני הפדרציה הבינלאומית לסוכרת, 10.5% מהאוכלוסייה הבוגרת בעולם (גילאי 79-20) סובלים מסוכרת, וברוב המקרים הסוכרת קשורה גם בהשמנת יתר, שמהווה קטליזטור להתפתחותה[1].
סוכרת עשויה לגרום הן לסיבוכים מיקרוווסקולרים (רטינופטיה, נפרופטיה ונוירופטיה) והן לסיבוכים מקרוווסקולרים (מחלת לב איסכמית, מחלה צרברו-ווסקולרית ומחלת עורקים פריפרית). השמנה קשורה אף היא בגורמי סיכון נוספים לתחלואה קרדיווסקולרית כמו דיסליפידמיה, יתר לחץ דם, מחלת הכבד השומני, דום נשימה בשינה.
בנוסף, השמנה מעלה סיכון למחלת כליה כרונית (ירידה ב־GFR ואלבומינוריה)[2][3]. אי לכך, השילוב של סוכרת סוג 2 והשמנה הינו הרה אסון עבור המטופל, שכן קיימת הגברה של הסיכון לתחלואה ולתמותה קרדיווסקולרית וכלייתית[4].
מסיבה זו, יש חשיבות לכך שטיפולים תרופתיים לסוכרת סוג 2 יהיו בעלי השפעה על ירידה במשקל והפחתה של גורמי סיכון קרדיו־-מטבולים אחרים. בנוסף, הטיפול המוקדם בסוכרת, המשיג איזון גליקמי קפדני כבר בשנה הראשונה למחלה, מפחית תחלואה ותמותה בעתיד[5].
עולה השימוש בתרופות ממשפחת האגוניסטים ל-1-GLP. תרופות אלו הוכחו כבעלות השפעה מעבר לשליטה הגליקמית, על ידי כך שהן מסייעות בירידה במשקל, מפחיתות תחלואה ותמותה קרדיווסקולרית, מסייעות בהפחתת התקדמות מחלת הכליה הסוכרתית ומפחיתות גורמי סיכון קרדיו־מטבוליים[6].
יתרונות הטיפול בטירזפטייד
טירזפטייד היא מולקולה המשלבת בתוכה קו-אגוניזם ל-1-GIPול- GLP. מדובר בפפטיד באורך 39 חומצות אמינו המבוסס על הרצף של ה־GIP הנטיבי ומפעיל הן את הרצפטור ל-GIP והן את הרצפטור ל־1-GLP.
טירזפטייד משפיעה על מספר איברי מטרה, כאשר הראשון והמרכזי שבהם בהקשר של המטופל הסוכרתי הוא הלבלב. ברמת הלבלב, השפעתה נטו היא הגברת הפרשת אינסולין תלוית גלוקוז (פאזה ראשונה ושנייה) והפחתת הפרשת גלוקגון. בנוסף, היא גורמת לדיכוי תיאבון ברמת מערכת העצבים המרכזית ולהאטה בהתרוקנות הקיבה, שני אלמנטים אשר מפחיתים צריכה קלורית. בנוסף, טירזיפטייד הפחיתה שומן כבדי, יש לה השפעה חיובית על מטבוליזם רקמת השומן והיא מעלה רגישות לאינסולין ברמה סיסטמית[7][8][9].
ממצאי מחקרים
מחקרי הפאזה השלישית של טירזפטייד (מחקרי ה־SURPASS, תרשים מספר 1) בוחנים את התרופה בסיטואציות שונות במטופל הסוכרתי: בתור מונותרפיה, קומבינציה עם מטפורמין, קומבינציה עם מטפורמין ומעכב SGLT2 וכתוספת לאינסולין. טירזפטייד מושווית במחקרים אלה לפלצבו, לסמאגלוטייד או לאינסולין ארוך טווח (גלרג'ין או דגלודק), ומראה עליונות בשליטה גליקמית מול כל התרופות האחרות (מחקרי SURPASS1-5), כולל הגעה ליעדי איזון חסרי תקדים, הן מבחינת האיזון הגליקמי והן מבחינת ירידה במשקל.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה7 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה8 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה9 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה10 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה11 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה12 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה13 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה14 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה15 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה16
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עידית דותן, מנהלת שירות סוכרת והשמנת יתר, המכון לאנדוקרינולוגיה, סוכרת ומחלת מטבוליות, המרכז הרפואי רבין