כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "לידה במצג עכוז - נייר עמדה"
| שורה 9: | שורה 9: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|לידה}} | {{הרחבה|לידה}} | ||
| − | ב[[לידה]] במועד נמצאים | + | ==רקע== |
| + | ב[[לידה]] במועד נמצאים כ-3 עד 4% מכלל העוברים במצג עכוז. שיעור זה משתנה עם גיל ההיריון, ככל שגיל ההיריון עולה שיעור העוברים במצג עכוז יורד. בשבוע 32 שיעור מצג זה הינו 7%, ומתחת לשבוע 28 שיעור זה מגיע לכ-25%. | ||
| − | האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה ב[[בדיקות על-שמע | + | האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה ב[[בדיקות על-שמע]] (Ultrasound). גורמי הסיכון למצג זה כוללים: [[לידה מוקדמת]], מומים עובריים, מומים רחמיים, [[ריבוי מי שפיר]] ומיקום שלייה פתולוגי. שיעור תמותת העוברים סב-לידתית במצג עכוז גבוה פי 3-5 בהשוואה לעוברים הנולדים במצג ראש, ללא קשר לאופן הלידה. [[ניתוח קיסרי]] ביולדת עם מצג עכוז מבוצע בשיעורים גבוהים בארץ ובעולם. |
| − | + | במחקר פרוספקטיבי אקראי שפורסם בשנת 2000 (Term Breech Trial) שהשווה את שיעור התמותה והתחלואה הנאונטלית בניתוח קיסרי לעומת לידה לדנית של עובר במצג עכוז נמצא שיעור תמותה ותחלואה נמוך משמעותית בקבוצת הניתוח הקיסרי בהשוואה לקבוצת הלידה הלדנית (1.6% לעומת 5%) ללא הבדל בשיעור התחלואה האימהית{{הערה|שם=הערה1|}}. היתרון בניתוח קיסרי נמצא משמעותי ביותר במרכזים ממדינות מפותחות עם שיעורי תמותה פרינטלית נמוכים. מאז אותו מחקר התפרסמו מאמרים נוספים עם מסקנות שונות. אותם חוקרים פרסמו מחקר שבחן את תוצאות ההתפתחות בגיל שנתיים של אותם ילדים שנכללו במחקר המקורי. במחקר זה לא נמצא הבדל בשיעור התמותה או עיכוב התפתחותי בגיל שנתיים בין קבוצת הניתוח הקיסרי לקבוצת הלידה הלדנית{{הערה|שם=הערה2|}}. מחקר הולנדי שהשווה תוצאות נאונטליות לפני ואחרי ה- Term Breech Trial מצא ששיעור הניתוחים הקיסריים במצג עכוז עלה בעקבות פרסום אותו מאמר מ-50% ל-80%. שיעור התמותה הניאונטלית ירד מ-0.35% ל-0.18% ושיעור הטראומה בלידה ירד מ-0.29% ל-0.08%{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|}}. מצד שני, מספר עבודות רטרוספקטיביות שבהן המרכזים פעלו לפי פרוטוקולים מוגדרים הראו תוצאות נאונטליות מצוינות בלידה לדנית של מצג עכוז ללא תמותה או תחלואה פרינטלית{{הערה|שם=הערה4|}}{{הערה|שם=הערה5|}}{{הערה|שם=הערה6|}}. | |
המדיניות של ניתוח קיסרי מתוכנן במצג עכוז אינה מתייחסת למקרים בהם היולדת מגיעה בתהליך לידה מתקדם, או כאשר מדובר בעובר שני ב[[היריון מרובה עוברים|היריון תאומים]]. | המדיניות של ניתוח קיסרי מתוכנן במצג עכוז אינה מתייחסת למקרים בהם היולדת מגיעה בתהליך לידה מתקדם, או כאשר מדובר בעובר שני ב[[היריון מרובה עוברים|היריון תאומים]]. | ||
| − | + | האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה סבור שיש לאפשר לידה לדנית של עובר במצג עכוז בהיעדר התווית נגד ולאחר שהיולדת קיבלה הסבר והביעה את רצונה והסכמתה לכך, ובתנאי שרופא מיילד בכיר בעל ניסיון ביילוד לדני של עובר במצג עכוז זמין כדי לנהל את הלידה. | |
| − | |||
| − | האיגוד הישראלי | ||
==המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה== | ==המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה== | ||
גרסה מ־06:10, 6 באוקטובר 2025
 | |
|---|---|
| ניייר עמדה מספר 2 - לידה במצג עכוז | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | מיילדות |
| האיגוד המפרסם |  החברה לרפואת האם והעובר |
| סימוכין | נייר עמדה זה מחליף נייר עמדה קודם מ - 2017 |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | פברןאר 2025 |
| יוצר הערך | פרופ' טל בירון שנטל פרופ' לירן הירש פרופ' חן סלע ד"ר הדר רוזן ד"ר דנה ויטנר פרופ' גלי פריאנטה פרופ' רינת גבאי בן זיו |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לידה
רקע
בלידה במועד נמצאים כ-3 עד 4% מכלל העוברים במצג עכוז. שיעור זה משתנה עם גיל ההיריון, ככל שגיל ההיריון עולה שיעור העוברים במצג עכוז יורד. בשבוע 32 שיעור מצג זה הינו 7%, ומתחת לשבוע 28 שיעור זה מגיע לכ-25%.
האבחנה של מצג עכוז יכולה להתבצע בבדיקה חיצונית או בבדיקה לדנית וניתן לאשרה בבדיקות על-שמע (Ultrasound). גורמי הסיכון למצג זה כוללים: לידה מוקדמת, מומים עובריים, מומים רחמיים, ריבוי מי שפיר ומיקום שלייה פתולוגי. שיעור תמותת העוברים סב-לידתית במצג עכוז גבוה פי 3-5 בהשוואה לעוברים הנולדים במצג ראש, ללא קשר לאופן הלידה. ניתוח קיסרי ביולדת עם מצג עכוז מבוצע בשיעורים גבוהים בארץ ובעולם.
במחקר פרוספקטיבי אקראי שפורסם בשנת 2000 (Term Breech Trial) שהשווה את שיעור התמותה והתחלואה הנאונטלית בניתוח קיסרי לעומת לידה לדנית של עובר במצג עכוז נמצא שיעור תמותה ותחלואה נמוך משמעותית בקבוצת הניתוח הקיסרי בהשוואה לקבוצת הלידה הלדנית (1.6% לעומת 5%) ללא הבדל בשיעור התחלואה האימהית[1]. היתרון בניתוח קיסרי נמצא משמעותי ביותר במרכזים ממדינות מפותחות עם שיעורי תמותה פרינטלית נמוכים. מאז אותו מחקר התפרסמו מאמרים נוספים עם מסקנות שונות. אותם חוקרים פרסמו מחקר שבחן את תוצאות ההתפתחות בגיל שנתיים של אותם ילדים שנכללו במחקר המקורי. במחקר זה לא נמצא הבדל בשיעור התמותה או עיכוב התפתחותי בגיל שנתיים בין קבוצת הניתוח הקיסרי לקבוצת הלידה הלדנית[2]. מחקר הולנדי שהשווה תוצאות נאונטליות לפני ואחרי ה- Term Breech Trial מצא ששיעור הניתוחים הקיסריים במצג עכוז עלה בעקבות פרסום אותו מאמר מ-50% ל-80%. שיעור התמותה הניאונטלית ירד מ-0.35% ל-0.18% ושיעור הטראומה בלידה ירד מ-0.29% ל-0.08%[3]. מצד שני, מספר עבודות רטרוספקטיביות שבהן המרכזים פעלו לפי פרוטוקולים מוגדרים הראו תוצאות נאונטליות מצוינות בלידה לדנית של מצג עכוז ללא תמותה או תחלואה פרינטלית[4][5][6].
המדיניות של ניתוח קיסרי מתוכנן במצג עכוז אינה מתייחסת למקרים בהם היולדת מגיעה בתהליך לידה מתקדם, או כאשר מדובר בעובר שני בהיריון תאומים.
האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה סבור שיש לאפשר לידה לדנית של עובר במצג עכוז בהיעדר התווית נגד ולאחר שהיולדת קיבלה הסבר והביעה את רצונה והסכמתה לכך, ובתנאי שרופא מיילד בכיר בעל ניסיון ביילוד לדני של עובר במצג עכוז זמין כדי לנהל את הלידה.
המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה הן:
- בעת קבלת יולדת עם עובר במצג עכוז יש להציג לה את הנתונים המפורטים מעלה ולתעד זאת בכתובים
- אם תבחר היולדת בניסיון ללידה לדנית רופא מיילד בכיר חייב לבצע הערכה
- הלידה תנוהל על ידי הרופא הבכיר בעזרת רופא נוסף
- רופא מרדים ורופא ילדים יהיו זמינים לחדר לידה בזמן היילוד
התוויות נגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז
התוויות הנגד ליילוד לדני של עובר במצג עכוז הן:
- חוסר הסכמתה של היולדת ללידת עכוז לדנית
- משקל עובר שהוערך בהערכה קלינית או בבדיקת על-קול מעל 3,800 גרם או מתחת ל-1,500 גרם
- עובר במצג רגליים
- זקיפות ראש של העובר בבדיקת על-קול
הבהרות נוספות
- מומלץ לבצע בדיקת על-קול הכוללת הערכת משקל ועמדת הראש לפני קבלת ההחלטה על אופן היילוד
- ניתן לבצע כל אלחוש, כולל אלחוש אפידוראלי
- בהיעדר מידע על שיטת היילוד העדיפה בעוברים שמתחת לשבוע 32 הנמצאים במצג עכוז, ניתן לילדם הן בלידה לדנית והן בניתוח קיסרי, על פי החלטת הרופא הבכיר והפרוטוקול המחלקתי
- ניתן לבצע השראת לידה והחשת לידה בהתאם להתוויות מילדותיות רגילות על-פי שיקוליו של הרופא הבכיר
- ניתן לבצע לידת עכוז בגישה לדנית גם במבכירות בתנאי והיולדת עומדת בקריטריונים המופיעים בסעיף המלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
- כשהלידה בשלב מתקדם רשאי המיילד הבכיר להחליט על ילוד לדני כפוף להמלצות האיגוד הישראלי במיילדות וגינקולוגיה
- בכל שלב בלידה הלדנית המתוכננת, כאשר היולדת מבקשת לבצע ניתוח קיסרי, יש לבצעו, אלא אם התנאים ו/או מצבה הרפואי מהווים התווית נגד לביצוע ניתוח כזה
כותבי הערך
- ד"ר אריאל מני – המרכז הרפואי ליס ליולדות, תל-אביב
- ד"ר משה מנשה – המרכז הרפואי הדסה עין-כרם, ירושלים
צוות הכנת העדכון 2017
- פרופ' אריאל מני
- פרופ' טל בירון-שנטל
- פרופ' משנה זהר נחום
- פרופ' יואב ינון
- ד"ר חן סלע
- פרופ' משנה עדו שולט
- פרופ' אייל שיינר
מהדורת 2025
- פרופ' טל בירון שנטל
- פרופ' לירן הירש
- פרופ' חן סלע
- ד"ר הדר רוזן
- ד"ר דנה ויטנר
- פרופ' גלי פריאנטה
- פרופ' רינת גבאי בן זיו
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6