כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "יוזמת "האומה המועדפת" של הנשיא טראמפ"
| שורה 32: | שורה 32: | ||
ב־31 ביולי 2025 נשלחו מטעם הנשיא טראמפ מכתבים ל־17 מנכ"לים של חברות פרמצבטיקה מובילות בטענה שהם לא נענו לדרישותיו הראשונות שפורסמו בחודש מאי להפחתת מחירים מרצון. הנשיא החליט לכן לקצוב זמן להפחתת מחירים - עד 29 בספטמבר 2025 (60 יום) - ואיים בפעולה רגולטורית אם לא ייענו{{הערה|שם=הערה3}}. במכתבו פירט הנשיא ארבע דרישות מרכזיות: | ב־31 ביולי 2025 נשלחו מטעם הנשיא טראמפ מכתבים ל־17 מנכ"לים של חברות פרמצבטיקה מובילות בטענה שהם לא נענו לדרישותיו הראשונות שפורסמו בחודש מאי להפחתת מחירים מרצון. הנשיא החליט לכן לקצוב זמן להפחתת מחירים - עד 29 בספטמבר 2025 (60 יום) - ואיים בפעולה רגולטורית אם לא ייענו{{הערה|שם=הערה3}}. במכתבו פירט הנשיא ארבע דרישות מרכזיות: | ||
#אספקת כלל התרופות הקיימות במחיר MFN המוזל למטופלי Medicaid | #אספקת כלל התרופות הקיימות במחיר MFN המוזל למטופלי Medicaid | ||
| − | #הבטחת מחירי MFN ל־,Medicare | + | #הבטחת מחירי MFN ל־,Medicare, Medicaid והמבטחים המסחריים עבור כל התרופות החדשות שייכנסו לשוק |
| − | Medicaid והמבטחים המסחריים עבור כל התרופות החדשות שייכנסו לשוק | + | #מכירה ואספקה ישירה לצרכנים - ביטול עמלות למתווכים |
| − | + | #דרישה לניהול מו"מ קשוח עם מדינות אחרות להעלאת מחירים, כדי לאפשר הוזלה במחירי התרופות בארה"ב. צוין שמדיניות הסחר של ארה"ב תתמוך במאמץ זה. | |
| − | + | ||
| − | בהודעה לעיתונות של הבית הלבן ב־4 באוגוסט 2025 דווח על כך ששתי חברות כבר פנו לממשל לדון בדרכים להפחתה במחירי התרופות | + | בהודעה לעיתונות של הבית הלבן ב־4 באוגוסט 2025 דווח על כך ששתי חברות כבר פנו לממשל לדון בדרכים להפחתה במחירי התרופות{{הערה|שם=הערה4|}}. |
| + | |||
| + | ==תמיכה ציבורית== | ||
| + | ארגונים ציבוריים, כמו איגוד הגמלאים האמריקאי AARP, הביעו תמיכה ביוזמה של הנשיא מתוך תקווה להפחתת מחירים עבור הקשישים שנאלצים לעתים לוותר על טיפולים תרופתיים שאינם יכולים להרשות לעצמם. באופן כללי, קיימת תמיכה ציבורית רחבה במהלך להורדת עלויות תרופות המרשם{{הערה|שם=הערה5|}}. | ||
| + | |||
| + | ==תגובות נגד יוזמת ה־MFN== | ||
| + | בתעשיית התרופות הביעו כבר התנגדות עזה ליוזמה והיצרניות צפויות להפעיל לובי פוליטי חזק בקונגרס ובסנאט בטענה לפגיעה ברווחיות, בחדשנות ובשוק העבודה האמריקאי. כצפוי, גם היוזמה הנוכחית צפויה להיתקל בהתנגדות משפטית מצד חברות התרופות בטענה לפגיעה בזכויות קניין רוחני ולשימוש לא חוקי במחירים זרים כבסיס לקביעת מחירים בארה"ב. | ||
| + | מנכ"ל PhRMA בארה"ב הצהיר כי "ייבוא מחירים זרים ממדינות סוציאליסטיות יהיה עיסקה גרועה למטופלים ולעובדים אמריקאים". לטענתו מודל ה־MFN יוביל ל"פחות טיפולים ותרופות ויסכן את מאות מיליארדי הדולרים שחברותינו מתכננות להשקיע באמריקה ובכך יאיים על מקומות עבודה, יפגע בכלכלה ויהפוך אותנו לתלויים יותר בסין עבור תרופות חדשניות"{{הערה|שם=הערה5|}}. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־08:09, 19 בדצמבר 2025
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| יוזמת "האומה המועדפת" של הנשיא טראמפ | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
| יוצר הערך | ד"ר אריאל המרמן, עו"ד יואל ליפשיץ | |
מבוא
ב-20 במאי 2025 הכריזו הנשיא דונלד טראמפ ומשרד הבריאות האמריקאי (Department of Health & Human Services - HHS) על חידוש המהלך להוזלת מחירי תרופות המרשם בארה"ב תחת הכותרת: "Delivering Most-Favored-Nation Prescription Drug Pricing to American Patients". מטרתה המרכזית של היוזמה היא להביא להפסקת המצב שבו אזרחי ארה"ב משלמים עבור תרופות מחירים גבוהים משמעותית בהשוואה למדינות בעלות עוצמה כלכלית דומה. לפי ההודעה של הממשל האמריקאי, מחירי התרופות יוצמדו למחיר הנמוך ביותר שמשלמות מדינות ה־OECD שהתמ"ג לנפש שלהן הוא לפחות 60% מהתמ"ג לנפש האמריקאי[1].
הנשיא טראמפ הודיע שהפעלת מנגנון ה־MFN להוזלת מחירי התרופות תבוצע בשני שלבים:
- שלב וולונטרי - חברות התרופות תתבקשנה לאמץ מרצונן את מחיר היעד
- שלב רגולטורי - אם לא תושג הסכמה מרצון, יופעלו אמצעים חקיקתיים מחייבים[2]
הוחלט שמודל ה־MFN יחול רק על תרופות מקור שאין להן תחליף גנרי או ביוסימילרי בארה"ב.
רקע כלכלי ופוליטי
מחירי התרופות בארה"ב גבוהים באופן חריג - לעתים פי שלושה עד חמישה יותר ממדינות מערביות אחרות, ובכך מהווים נטל כבד על המטופלים, המבטחים ומערכת הבריאות באופן כללי. הממשל בארה"ב רואה בכך תופעת free riding של מדינות שנהנות מהשקעות המחקר האמריקאיות לפיתוח תרופות חדשות, מבלי לממן אותן. לדברי הנשיא טראמפ, "יותר מדי אמריקאים מוותרים על תרופות חיוניות בגלל המחיר. זה נגמר עכשיו".
הצו הנוכחי מבוסס על ניסיון קודם להפעיל מנגנון דומה משנת 2020. ניסיון זה, במהלך כהונתו הראשונה של הנשיא טראמפ, כוון ל־50 התרופות היקרות ביותר הניתנות במסגרת Medicare Part B - תכנית ביטוח וולונטרית לתושבים מעל גיל 65 - אך נחסם בהוראת בית המשפט בשל כשלים פרוצדורליים (היעדר שימוע, חריגה מסמכות ועוד). הצו החדש מנסה לעקוף את המכשולים שעלו בניסיון הקודם באמצעות קביעת השלב הוולונטרי ושינויים אחרים בנוסח הצו. התכנית הנוכחית של הממשל רחבה הרבה יותר ותקפה בנוסף ל־Medicare גם ל־Medicaid (תכנית הביטוח לתושבים עניים) ולתכניות הביטוח הפרטיות. גם בתוך Medicares אין יותר מגבלה רק לתרופות הניתנות ב־Part Bתבנית:העהר.
ההצדקה למודל ה־MFN
בניגוד לרוב מדינות המערב, בארה"ב אין פיקוח ממשלתי ישיר על מחירי תרופות ולבד מרשימת תרופות מצומצמת מוגדרת, המדינה נמנעה עד כה במרבית המקרים ממשא ומתן מרכזי עם יצרניות התרופות. לפי ממשל טראמפ, הדבר אפשר את תופעת "הפרזיטיות הגלובלית" שבה האזרחים האמריקאים מסבסדים למעשה את שאר העולם. לדברי הממשל, אין זה הוגן שכ־75% מרווחי תעשיית התרופות העולמית מקורם בארה"ב, על אף שארה"ב מונה רק כ־4% מאוכלוסיית העולם[3]. הצו החדש שואף ליישור מחירים גלובלי כך שצרכנים אמריקאים ישלמו לפי המחירים שבהן התרופות נמכרות במדינות בעלות כלכלה דומה. להערכת הממשל האמריקאי, יישום תמחור MFN יפחית את מחירי התרופות הנוכחיים ב־30% עד 80%[1].
קיצוב השלב הוולונטרי
ב־31 ביולי 2025 נשלחו מטעם הנשיא טראמפ מכתבים ל־17 מנכ"לים של חברות פרמצבטיקה מובילות בטענה שהם לא נענו לדרישותיו הראשונות שפורסמו בחודש מאי להפחתת מחירים מרצון. הנשיא החליט לכן לקצוב זמן להפחתת מחירים - עד 29 בספטמבר 2025 (60 יום) - ואיים בפעולה רגולטורית אם לא ייענו[3]. במכתבו פירט הנשיא ארבע דרישות מרכזיות:
- אספקת כלל התרופות הקיימות במחיר MFN המוזל למטופלי Medicaid
- הבטחת מחירי MFN ל־,Medicare, Medicaid והמבטחים המסחריים עבור כל התרופות החדשות שייכנסו לשוק
- מכירה ואספקה ישירה לצרכנים - ביטול עמלות למתווכים
- דרישה לניהול מו"מ קשוח עם מדינות אחרות להעלאת מחירים, כדי לאפשר הוזלה במחירי התרופות בארה"ב. צוין שמדיניות הסחר של ארה"ב תתמוך במאמץ זה.
בהודעה לעיתונות של הבית הלבן ב־4 באוגוסט 2025 דווח על כך ששתי חברות כבר פנו לממשל לדון בדרכים להפחתה במחירי התרופות[4].
תמיכה ציבורית
ארגונים ציבוריים, כמו איגוד הגמלאים האמריקאי AARP, הביעו תמיכה ביוזמה של הנשיא מתוך תקווה להפחתת מחירים עבור הקשישים שנאלצים לעתים לוותר על טיפולים תרופתיים שאינם יכולים להרשות לעצמם. באופן כללי, קיימת תמיכה ציבורית רחבה במהלך להורדת עלויות תרופות המרשם[5].
תגובות נגד יוזמת ה־MFN
בתעשיית התרופות הביעו כבר התנגדות עזה ליוזמה והיצרניות צפויות להפעיל לובי פוליטי חזק בקונגרס ובסנאט בטענה לפגיעה ברווחיות, בחדשנות ובשוק העבודה האמריקאי. כצפוי, גם היוזמה הנוכחית צפויה להיתקל בהתנגדות משפטית מצד חברות התרופות בטענה לפגיעה בזכויות קניין רוחני ולשימוש לא חוקי במחירים זרים כבסיס לקביעת מחירים בארה"ב. מנכ"ל PhRMA בארה"ב הצהיר כי "ייבוא מחירים זרים ממדינות סוציאליסטיות יהיה עיסקה גרועה למטופלים ולעובדים אמריקאים". לטענתו מודל ה־MFN יוביל ל"פחות טיפולים ותרופות ויסכן את מאות מיליארדי הדולרים שחברותינו מתכננות להשקיע באמריקה ובכך יאיים על מקומות עבודה, יפגע בכלכלה ויהפוך אותנו לתלויים יותר בסין עבור תרופות חדשניות"[5].
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2 - ↑ 3.0 3.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3 - ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4 - ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5