למינין - Laminin

הדפס

מדריך בדיקות מעבדה
'
Laminin
מעבדה	כימיה בדם
תחום	מולקולה על פני התא הכרוכה בנגעים שונים כגון סרטן.
טווח ערכים תקין	ממוצע: 0.79 ננוגרם/מ"ל.
יוצר הערך	פרופ' בן-עמי סלע

למינינים הם משפחה של גליקופרוטאינים של המשתית החוץ-תאית בכל בעלי החיים. הם מרכיבים מרכזיים בממברנת הבסיס, דהיינו ה-basal lamina). למינינים משפיעים על הפעילות הביולוגית כגון ההתמיינות של תאים, על תנועת תאים ועל ספיחתם (Timpl וחב' ב-J Biol Chem משנת 1979, ו-Durbeej ב-Cell Tissue Res משנת 2010). קלמינינים הם קומפלקסים חלבוניים הטרוטרימרים עם משקל מולקולרי גבוה (400-900 קילו-דלטון) ומכילים שלוש שרשרות שונות (אלפא, בטא וגאמה) המקודדים על ידי חמישה, ארבעה ושלושה גנים פאראלוגיים באדם, בהתאמה. מולקולות למינין קרויות על פי הרכב השרשרת שלהם, לדוגמה laminin-511 מכילה שרשרות β1, α5 ו-γ1 (ללAumailley וחב' ב-Matrix Biol משנת 2005). החלבונים הטרימרים הם בעלי צורת צלב ומסוגלים להיקשר למולקולות אחרות במשתית החוץ-תאית או בממברנת התא (Haralson ו-Hassell ב-IRL Press משנת 1995). שלושת הזרועות הקצרים הם בעלי זיקה למולקולות למינין אחרות, בעוד שהזרוע הארוכה מסוגלת להיקשר לתאים, ובכך לסייע עיגון של של תאים לממברנת הבסיס. הלמינינים מהווים חלק אינטגרלי מהשלד המבני של כמעט כל רקמה באורגניזם, והם מופרשים ועוברים אינקורפורציה למשתיות חוץ-תאיות הקשורות לתאים. גליקופרוטאינים אלה הכרחיים לעמיות ולחיוניות של הרקמה: למינינים פגומים עלולים לגרום לשרירים להיווצר בצורה לא ראויה, תוך שהם גורמים ל-muscular dystrophy, לפגמים בסינון הכלייתי (תסמונת נפרוטית), ולמחלה קטלנית של שלפוחיות בעור (junctional epidermolysis bullosa) (ללYurchenco ו-Patton ב-Current Pharmaceut Design משנת 2009).