האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "פעילות גופנית לטיפול בטרום-סוכרת וסוכרת סוג 2 - Physical activity for the treatment of prediabetes and type 2 diabetes"

מתוך ויקירפואה

(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= פעילות גופנית לטיפול בטרום-סוכרת / סוכרת סוג 2 |שם לוע...)
 
שורה 15: שורה 15:
  
 
פעילות גופנית סדירה נחשבת לאחד מערוצי הטיפול העיקריים בסוכרת מסוג 2 על כל סיבוכיה.{{הערה|שם=הערה1|Misigoj-Durakovi M, Durakovi Z, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19860101" The Early Prevention of Metabolic Syndrome by Physical Exercise, Coll Antropol, 2009, Sep; 33 (3): 759-64, Review.}} בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים להעלות למודעות את תרומת הפעילות הגופנית במניעת התפתחות הסוכרת באוכלוסייה הבריאה בכלל ובמקרי טרום-סוכרת בפרט,{{הערה|שם=הערה2|Dean E. HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19842862" Physical Therapy in the 21st Century (Part I): Toward Practice Informed by Epidemiology and the Crisis of Lifestyle Conditions, Physiother Theory Pract, 2009, Jul; 25 (5-6): 330-53, Review. }} כפי שסוכם בסקירת מחקרים מבוקרים שנעשו בין השנים 1966־2008.{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Wang Y, Simar D, Fiatarone Singh MA, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19143033" Adaptations to Exercise Training within Skeletal Muscle in Adults with Type 2 Diabetes or Impaired Glucose Tolerance: A Systematic Review, Diabetes Metab Res Rev, 2009, Jan; 25 (1): 13-40, Review.}} הממצאים הראו עלייה בשטח חתך השריר ובצפיפות נימי הדם שבו, אך בעיקר שיפור באיזון הגלוקוז, יחד עם שיפור ברגישות לאינסולין וירידה במדדי דלקת, עלייה בביטוי 4-Glut (הנשא, תלוי אינסולין, שמכניס גלוקוז לתאים), שיפור התפקוד האנזימטי (לדוגמה, גליקוגן סינתאז), עלייה במאגרי הגליקוגן וירידה במטבוליזם השומן. אחד המנגנונים המוצעים לירידה ברמת הגלוקוז בעקבות מאמץ גופני הוא ירידה ברמת האנרגיה הזמינה ( ATP) בתאי השריר, ושפעול קינאזות תאיות כדוגמת AMPK{{כ}}(Activated Protein Kinase) , המעודדות טרנסלוקצית 4-Glut לממברנה, וקליטת גלוקוז מוגברת (זאת נוסף על האצת גליקוליזה וחמצון חומצות שומן). מסלול זה אינו תלוי באינסולין והוא כאמור מושפע מסטטוס האנרגיה בתא ומאפיון המאמץ שמבוצע.
 
פעילות גופנית סדירה נחשבת לאחד מערוצי הטיפול העיקריים בסוכרת מסוג 2 על כל סיבוכיה.{{הערה|שם=הערה1|Misigoj-Durakovi M, Durakovi Z, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19860101" The Early Prevention of Metabolic Syndrome by Physical Exercise, Coll Antropol, 2009, Sep; 33 (3): 759-64, Review.}} בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים להעלות למודעות את תרומת הפעילות הגופנית במניעת התפתחות הסוכרת באוכלוסייה הבריאה בכלל ובמקרי טרום-סוכרת בפרט,{{הערה|שם=הערה2|Dean E. HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19842862" Physical Therapy in the 21st Century (Part I): Toward Practice Informed by Epidemiology and the Crisis of Lifestyle Conditions, Physiother Theory Pract, 2009, Jul; 25 (5-6): 330-53, Review. }} כפי שסוכם בסקירת מחקרים מבוקרים שנעשו בין השנים 1966־2008.{{כ}}{{הערה|שם=הערה3|Wang Y, Simar D, Fiatarone Singh MA, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19143033" Adaptations to Exercise Training within Skeletal Muscle in Adults with Type 2 Diabetes or Impaired Glucose Tolerance: A Systematic Review, Diabetes Metab Res Rev, 2009, Jan; 25 (1): 13-40, Review.}} הממצאים הראו עלייה בשטח חתך השריר ובצפיפות נימי הדם שבו, אך בעיקר שיפור באיזון הגלוקוז, יחד עם שיפור ברגישות לאינסולין וירידה במדדי דלקת, עלייה בביטוי 4-Glut (הנשא, תלוי אינסולין, שמכניס גלוקוז לתאים), שיפור התפקוד האנזימטי (לדוגמה, גליקוגן סינתאז), עלייה במאגרי הגליקוגן וירידה במטבוליזם השומן. אחד המנגנונים המוצעים לירידה ברמת הגלוקוז בעקבות מאמץ גופני הוא ירידה ברמת האנרגיה הזמינה ( ATP) בתאי השריר, ושפעול קינאזות תאיות כדוגמת AMPK{{כ}}(Activated Protein Kinase) , המעודדות טרנסלוקצית 4-Glut לממברנה, וקליטת גלוקוז מוגברת (זאת נוסף על האצת גליקוליזה וחמצון חומצות שומן). מסלול זה אינו תלוי באינסולין והוא כאמור מושפע מסטטוס האנרגיה בתא ומאפיון המאמץ שמבוצע.
 +
 +
 +
==דגלים אדומים==
 +
 +
==ביבליוגרפיה==
 +
 +
<blockquote>
 +
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 +
 +
{{הערות שוליים}}
 +
 +
</div>
 +
</blockquote>
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
 +
{{הרחבה|סוכרת}}
 +
 +
{{ייחוס|שון פורטל, פיזיולוג מאמץ, דוקטורנט למרעי התזונה, המרכז לרפואת ספורט ומחקר מכון וינגייט}}
 +
 +
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]
 +
[[קטגוריה:בריאות הציבור]]

גרסה מ־08:15, 22 ביוני 2012

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פעילות גופנית לטיפול בטרום-סוכרת / סוכרת סוג 2
'
יוצר הערך שון פורטל, פיזיולוג מאמץ
 



פעילות גופנית סדירה נחשבת לאחד מערוצי הטיפול העיקריים בסוכרת מסוג 2 על כל סיבוכיה.[1] בשנים האחרונות נעשים מאמצים רבים להעלות למודעות את תרומת הפעילות הגופנית במניעת התפתחות הסוכרת באוכלוסייה הבריאה בכלל ובמקרי טרום-סוכרת בפרט,[2] כפי שסוכם בסקירת מחקרים מבוקרים שנעשו בין השנים 1966־2008.‏[3] הממצאים הראו עלייה בשטח חתך השריר ובצפיפות נימי הדם שבו, אך בעיקר שיפור באיזון הגלוקוז, יחד עם שיפור ברגישות לאינסולין וירידה במדדי דלקת, עלייה בביטוי 4-Glut (הנשא, תלוי אינסולין, שמכניס גלוקוז לתאים), שיפור התפקוד האנזימטי (לדוגמה, גליקוגן סינתאז), עלייה במאגרי הגליקוגן וירידה במטבוליזם השומן. אחד המנגנונים המוצעים לירידה ברמת הגלוקוז בעקבות מאמץ גופני הוא ירידה ברמת האנרגיה הזמינה ( ATP) בתאי השריר, ושפעול קינאזות תאיות כדוגמת AMPK‏(Activated Protein Kinase) , המעודדות טרנסלוקצית 4-Glut לממברנה, וקליטת גלוקוז מוגברת (זאת נוסף על האצת גליקוליזה וחמצון חומצות שומן). מסלול זה אינו תלוי באינסולין והוא כאמור מושפע מסטטוס האנרגיה בתא ומאפיון המאמץ שמבוצע.


דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Misigoj-Durakovi M, Durakovi Z, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19860101" The Early Prevention of Metabolic Syndrome by Physical Exercise, Coll Antropol, 2009, Sep; 33 (3): 759-64, Review.
  2. Dean E. HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19842862" Physical Therapy in the 21st Century (Part I): Toward Practice Informed by Epidemiology and the Crisis of Lifestyle Conditions, Physiother Theory Pract, 2009, Jul; 25 (5-6): 330-53, Review.
  3. Wang Y, Simar D, Fiatarone Singh MA, HYPERLINK "http://www.ncbi.nlm.nih.gov/ pubmed/19143033" Adaptations to Exercise Training within Skeletal Muscle in Adults with Type 2 Diabetes or Impaired Glucose Tolerance: A Systematic Review, Diabetes Metab Res Rev, 2009, Jan; 25 (1): 13-40, Review.

קישורים חיצוניים

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםסוכרת


המידע שבדף זה נכתב על ידי שון פורטל, פיזיולוג מאמץ, דוקטורנט למרעי התזונה, המרכז לרפואת ספורט ומחקר מכון וינגייט