מחלת ריאות חסימתית כרונית - מניעת התלקחויות חדות - Chronic obstructive pulmonary disease - prevention of acute exacerbations

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

מחלת ריאות חסימתית כרונית - מניעת התלקחויות חדות
Chronic obstructive pulmonary disease - prevention of acute exacerbations
יוצר הערך	ד"ר מייק סגל

בעבר השתרשה הגישה לפיה COPD היא מחלה בלתי הפיכה, וכנגזרת ישירה מכך – שאין לה טיפול יעיל. אומנם, יש בהגדרת COPD מרכיב בלתי הפיך, אך הגיע הזמן לכך שהגישה הניהיליסטית לטיפול ב-COPD תעבור מן העולם. חשוב להגדיר מה מטרות הטיפול ב-COPD, ולבחון את היעילות של טיפולים שונים בהתאם למטרות אלו.

התלקחויות חדות של COPD ומשמעותן לבריאות החולה

מאפיין בולט של המהלך הטבעי של COPD הוא התלקחויות חדות, AECOPD‏ (Acute COPD Exacerbations). ההגדרה הקלינית של התלקחות היא החמרה חדה בקוצר הנשימה, המלווה בדרך כלל בעלייה בכמות ו/או שינוי בצבע או בסמיכות של הכיח. הטיפול ב-AECOPD מושתת על מתן קורס קצר של סטרואידים במתן סיסטמי, בד"כ עם קורס של אנטיביוטיקה. נוסף על כך, יש לתת טיפול תומך לפי מצבו של החולה. אולם, חשוב לרכז מאמץ דווקא במניעת AECOPD, וזאת מכמה טעמים: ברמה הפרטנית,AECOPD כשלעצמן משפיעות לרעה על איכות החיים של החולה, החל מהמובן מאליו – החמרה בתסמיני המחלה בזמן ההתלקחות עצמה - וכלה בהשפעות עקיפות, כגון השפעה לרעה על תחושת הביטחון ויכולת ההתמודדות הנפשית של החולה עם מחלתו. לטווח ארוך יש ל-AECOPD השפעה חמורה על מצב בריאותו של החולה גם אחרי שהוא מתאושש. התלקחויות של COPD מאיצות את ההחמרה ההדרגתית בהפרעה החסימתית בתפקוד הריאות. במילים אחרות, ב-AECOPD יש ירידה ניכרת בתפקוד הריאות שההתאוששות ממנה היא לעתים קרובות רק חלקית. התלקחויות תכופות של COPD קשורות לתמותה (1). לבסוף, יש מחיר כלכלי אדיר ל-AECOPD. כלכלני בריאות מעריכים כי יש כ-600,000 אשפוזים בשנה בשל AECOPD בארה"ב, שעלותם הישירה היא יותר מ-20 מיליארד דולר.

האם ניתן למנוע AECOPD?

בעבר, מחקרים על COPD התרכזו בשיפור תפקודי הריאות ובסימפטומים, מצד אחד, ובטיפול בהתלקחויות, מצד שני. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים חשובים שבהם הוכחה יעילות של טיפולים שונים במניעת AECOPD. התערבויות מומלצות מפורטות בטבלה 1.

בהרבה מקרים COPD מאובחן לראשונה בגלל AECOPD. תופעה זו מדאיגה מאוד, מכיוון שהתלקחויות שכיחות יותר בשלבים המתקדמים של המחלה. אבחון COPD בזמן התלקחות מעיד על שנים של הפסד הזדמנות להשפיע על המהלך הטבעי של המחלה. כדי למנוע AECOPD צריך ראשית לשפר את האבחון של COPD. מטלה זו מוטלת על הרופאים והאחיות ברפואה הראשונית – חשוב לשאול כל מעשן פעיל ואף מעשנים לשעבר, אם יש לו או לה שיעול יצרני ממושך העשוי להעיד על ברונכיט כרונית; וכן לשאול שאלות המכוונות לאתר קוצר נשימה חבוי, שהחולה מייחס להזדקנות. כאשר יש ספק, חשוב להפנות את החולה לביצוע תפקודי ריאות (לאיתור החולים ניתן להסתפק בספירומטריה פשוטה) כדי לאשר או לשלול נוכחות COPD, ולקבל מדד של חומרת המחלה.

מרחיבי סימפונות

מרחיבי סימפונות הם נדבך חושב בטיפול ב-COPD זה עשרות שנים. בטא-אגוניסטים, כגון Salbutamol‏ (Ventolin), ואנטי-כולינרגים, כגון Ipratropium‏ (Aerovent ,Apovent), משפרים במידה מסוימת את הסימפטומים של חולי COPD (בעיקר את קוצר הנשימה), אך לא משפיעים על הפרוגנוזה לטווח הבינוני והארוך. באספקט הזה חל מהפך מאז החלו להתפרסם המחקרים על מרחיבי סימפונות ארוכי פעולה. הוכח שבטא-אגוניסטים ארוכי פעולה, LABA‏ (Long Acting Beta-Agonists), כמו Salmeterol‏ (Serevent), Formoterol (Oxis או Foradil) ולאחרונה Indacaterol‏ (Onbrez), וכן Tiotropium (Spiriva), שהיא תרופה אנטי-כולינרגית ארוכת פעולה, לא רק יעילים יותר מהתרופות קצרות הטווח בשיפור תפקודי הריאות, קוצר הנשימה וסבולת המאמץ, אלא גם מפחיתים במידה ניכרת את שכיחות ההתלקחויות של COPD. קצרה היריעה מלפרט את כל הממצאים, ונסתפק בציטוטים מהמחקרים הגדולים והחשובים ביותר.

במחקר TORCH נכללו 6,112 חולים עם COPD בחומרה בינונית וקשה (FEV1 ממוצע 44% ± 12% מהחזוי) (2). בממוצע היה לחולים במחקר AECOPD אחד בשנה שקדמה להכללתם במחקר. במחקר שנמשך 3 שנים היו 4 זרועות: תרופת דמה, Salmeterol, Fluticasone ושילוב של Salmeterol ו-Fluticasone. נתמקד כעת בהשוואה בין שתי הקבוצות הראשונות: בהשוואה לקבוצת הביקורת (תרופת דמה), הייתה ירידה של 15% בשיעור ה-AECOPD בקבוצה שטופלה ב-Salmeterol‏ (Serevent).

במחקר ה-UPLIFT‏ (3) אוכלוסיית המחקר הייתה די דומה לזו של ה-TORCH. המחקר ארך 4 שנים והשווה Tiotropium‏ (Spiriva) ל תרופת דמה. נכללו 5,993 חולים. בקבוצת הטיפול היו 14% פחות AECOPD בהשוואה לקבוצת הביקורת. זאת למרות ש-60% מהנבדקים קיבלו טיפול ב-LABA, ו-60% במשאף סטרואידלי. אומנם אין פירוט לפי פילוח של טיפול רקע, אבל יש בכך רמז של-Tiotropium ערך מוסף במניעת התלקחויות מעבר להשפעת LABA ומשאפים סטרואידליים.

במחקר ה-POET נעשתה השוואה בין Tiotropium ל-Salmeterol לגבי יעילותם במניעת AECOPD‏ (4). נכללו 7,376 חולי COPD בחומרה בינונית עד קשה מאוד. בקבוצה שטופלה ב-Tiotropium היו 11% פחות AECOPD בהשוואה לקבוצה שטופלה ב-Salmeterol. שיעור ה-AECOPD שהצריכו אשפוז היה נמוך ב-28% בקבוצה שטופלה ב-Tiotropium בהשוואה לקבוצה שטופלה ב-Salmeterol.

משאפים סטרואידליים

משאפים סטרואידליים הם עמוד התווך של הטיפול באסתמה, אבל ב-COPD תפקידם מרכזי פחות. נראה שהתועלת העיקרית של הטיפול במשאפים סטרואידליים היא דווקא במניעת התלקחויות. מחקר ה-ISOLDE שפורסם ב-2000 הראה ש-Fluticasone הפחית בכ-25% את שיעור ה-AECOPD‏ (5). המחברים לא מציינים כמה חולים טופלו במרחיבי סימפונות ארוכי פעולה, אולם סביר להניח ששיעורם זניח, שהרי הגיוס למחקר הסתיים בתחילת 1995, כאשר תרופות אלו היו רק בתחילת דרכן הקלינית. מחקר שפרסמו Kardos וחב' ב-2007 בחן את הערך המוסף של Fluticasone בהפחתת ההיארעות של AECOPD בחולים המקבלים LABA‏ (6). נכללו 994 חולי COPD, שכולם טופלו ב-Salmeterol, מחציתם בשילוב Fluticasone ומחציתם ב-Salmeterol בלבד. תוספת ה-Fluticasone הפחיתה את שיעור ההתלקחויות ב-35%. מעניין שהשיפור ב-FEV1 לא היה שונה בקרב קבוצות הטיפול. כאמור, מחקר ה-TORCH בחן אף הוא את השפעת ה-Fluticasone‏ (2). בהשוואה לתרופת דמה, Fluticasone הפחית את שיעור ה-AECOPD ב-18% - השפעה דומה לזו של ה-LABA Salmeterol, שהפחית, כאמור, את שיעור ההתלקחויות ב-15%. תוצאה חשובה נוספת הייתה שלשתי התרופות הייתה השפעה משולבת טובה יותר באופן מובהק סטטיסטי מהשפעת כל אחת לחוד – השילוב הפחית את שיעור ה-AECOPD ב-25% בהשוואה לתרופת דמה.

תכשירים מכייחים

מכייחים הם טיפול נפוץ מאוד ב-COPD, אולם יעילותם שנויה במחלקות. המכייחים מפחיתים את צמיגות הכיח ובכך הם אמורים להקל את פליטתו וכך לשפר את הסימפטומים של COPD, כגון שיעול ואף קוצר נשימה, ואולי גם להפחית התרבות של חיידקים בדרכי הנשימה ולמנוע התלקחויות. לחלק מהתכשירים יש גם השפעה אנטי-אוקסידנטית שיכולה להפחית נזקי דלקת.

השפעתם של תכשירים מכייחים שונים נבדקו במחקרים רבים ב-COPD החל מלפני יותר מ-30 שנה. השפעתם עדיין לא ברורה דייה, כפי שמשתקף בסקירה של ה-Cochrane Database שהתפרסמה אשתקד (7). אומנם, הסקירה השיטתית מצאה שמכייחים הפחיתו בכ-20% התלקחויות של COPD, אולם מדובר בנתונים מעורבים ממחקרים על תכשירים שונים (N-Acetyl-Cysteine, Bromhexine, Iodinated Glycerol ועוד). נתוני אחד המחקרים הגדולים שהתפרסם ב-2005, לא הראה השפעה על שכיחות AECOPD בכלל החולים, אלא רק באלו שנכללו בתת-הקבוצה שלא קיבלה במקביל סטרואידים במשאף (8). מחקר גדול אחר שבוצע בסין ופורסם ב-2008 הראה ש-Carbocisteine הפחית בכ-25% את שיעור ה-AECOPD, ללא קשר לטיפול מקביל במשאף סטרואידלי, אך רק 18% מהמשתתפים אכן טופלו במשאף סטרואידלי (9). עם זאת, ברור שלמכייחים יש פרופיל בטיחותי מצוין, ולכן סביר אולי לאמץ את מסקנות המחקרים שהראו השפעה מיטיבה במניעת AECOPD, לפחות בחולים המבקשים לקבל את מרב הטיפול התרופתי האפשרי.

האם יש מקום לטיפול אנטיביוטי מונע ב-COPD?

טיפול אנטיביוטי מונע מקובל מאוד (אם כי העדויות המדעיות התומכות בכך לא חזקות) בחולים עם ברונכיאקטזיות, שאצלם קולוניזציה של הריאות ע"י חיידקים, ובכללם חיידקים עמידים כמו פסאודומונס, מהווה גורם תחלואה מרכזי. לעומת זאת, חשיבות החיידקים בפתוגנזה ובמהלך הטבעי של COPD שנויה במחלוקת. ד"ר ודזיצ'ה (Wedzicha) מלונדון וחב' מצאו שב-COPD קולוניזציה של דרכי הנשימה התחתונות ע"י חיידקים מעלה את שיעור ה-AECOPD, ולכן הם בחנו אם יש מקום לטיפול קבוע באנטיביוטיקה גם ב-COPD. במחקר מבוקר תרופת דמה, אקראי וכפול-סמיות שנמשך שנה, המחברים בחרו לתת מינון נמוך יחסית (250 מ"ג פעמיים ביום) של אריתרומיצין, מתוך הבנה ברורה שלתרופה זו מקבוצת המקרולידים יש השפעה נגד חיידקים אך גם השפעות נוגדות דלקת בלתי ספציפיות, במיוחד בריכוזים נמוכים יחסית. גויסו למחקר 109 חולי COPD בחומרה בינונית עד קשה. לכשליש מהנבדקים היו 3 התלקחויות או יותר בשנה שקדמה לגיוסם למחקר. רוב הנבדקים (77%) טופלו ברקע במשאף סטרואידלי, יותר מ-60% במשאף LABA, וכ-30% קיבלו Tiotropium. התוצאות היו מרשימות – הפחתה של כ-35% בשיעור ה-AECOPD בקבוצה שקיבלה אריתרומיצין בהשוואה לקבוצת הביקורת. משך ה-AECOPD הממוצע היה 9 ימים בקבוצה שקיבלה אריתרומיצין לעומת 9 ימים בקבוצת הביקורת. לא פחות חשוב – לא היה שוני בפרופיל הבקטריולוגי של דגימות כיח שנדגמו במהלך שנת המחקר, ובפרט – לא נמצא עודף של חיידקים עמידים בקבוצה שטופלה באריתרומיצין (10). זה אומנם מחקר מבוקר בודד, אך איכותי מאוד, עם תוצאות מרשימות.

בנוגע להשפעת אנטיביוטיקה על שכיחות AECOPD, ראוי לציין ממצא מעניין במחקר שהשווה Gemifloxacin ל-Clarithromycin כטיפול ב-AECOPD‏ (11). אחוזי ההצלחה הקלינית היו דומים, אך במעקב ארוך-טווח (6 חודשים) אחוז החולים עם אירוע חוזר של AECOPD היה גבוה יותר באופן מובהק בקבוצה שטופלה ב-Clarithromycin – 41.5% בהשוואה ל-29% בקבוצה שטופלה ב-Gemifloxacin‏ (p=0.016). המחברים מעלים אפשרות שהסיבה לכך נעוצה באחוז גבוה יותר של מיגור (Eradication) של החיידקים הרלוונטיים בכיח בקבוצה שטופלה ב-Gemifloxacin, אך אין כל ודאות לכך. על כל פנים, מעניין שלטיפול אנטיביוטי (קצר טווח) ב-AECOPD יש לכאורה השפעה ארוכת טווח על תחלואה ב-AECOPD חודשים אחרי סיום הטיפול.

חיסונים

אין מחקרים מבוקרים המוכיחים יעילות של חיסונים נגד שפעת ונגד פנאומוקוק במניעת התלקחויות של COPD. עם זאת, חולי COPD מתאימים להתוויות המקובלות והמוכחות לחיסונים, גם אם המחקרים הממוקדים בקבוצת חולים זו אינם חד-משמעיים. יש מספר נתונים המחזקים את הצורך במתן חיסונים לחולי COPD. הוכח שקולוניזציה ב-Strep. pneumoniae הוא גורם סיכון להתלקחויות בחולי COPD, ושחולי COPD מפתחים ביעילות נוגדנים נגד פנאומוקוק בתגובה לחיסון. מחקרים תצפיתיים מראים ששיעור ההתלקחויות ואף התמותה נמוכים יותר בחולי COPD שחוסנו נגד שפעת בהשוואה לאלו שלא חוסנו. לכן, חיסונים אלו בהחלט מומלצים בכל חולה COPD.

שיקום נשימתי

קשה להעלות על הדעת טיפול יעיל כל כך, שהשימוש בו דל כל כך, כמו שיקום בחולי COPD. שיקום נשימתי הוא התערבות רב תחומית כוללת שבמרכזה אימון גופני. מחקרים רבים הראו את התועלת שבשיקום – שיפור בסימפטומים ובפרט בקוצר נשימה, שיפור בסבולת מאמץ, שיפור במדדים של איכות חיים ועוד. המחקרים על שיקום לא מציינים את מספר ההתלקחויות כמדד ליעילות השיקום, אך יש בהחלט התייחסות לאשפוזים וצריכת שירותי בריאות, המושפעים בראש ובראשונה ממספר ההתלקחויות ומחומרתם. Griffiths וחב' ביצעו מחקר מבוקר שבו 200 חולי COPD בחומרה בינונית עד קשה מאוד טופלו כמקובל, עם או בלי תוספת של תוכנית שיקום נשימתי (12). התוכנית בקבוצת הטיפול ארכה 6 שבועות וכללה 18 מפגשים. המעקב אחר השפעת השיקום ארך שנה שלמה. בקבוצת השיקום היו 1.4 אשפוזים/חולה/שנה בשל בעיה נשימתית, לעומת 1.9 בקבוצת הביקורת – הפחתה של 26%. לא פחות חשוב – סך הימים שבהם המטופל היה מאושפז בשל בעיות נשימה היה 9.4 ימים/חולה/שנה בקבוצת הטיפול, כמחצית מהשיעור בקבוצת הביקורת, שהיה 18.1 ימים/חולה/שנה. Puhan וחב' סקרו בצורה שיטתית שישה מחקרים מבוקרים על שיקום שהתמקדו במטופלים שגויסו למחקר תוך כדי אשפוז בשל AECOPD - קבוצה בסיכון גבוה מאוד להתלקחויות ולאשפוזים חוזרים (13). התוצאות היו דרמטיות – הפחתה של 74% בשיעור האשפוזים, ואף הפחתה של 55% בתמותה!

ניהול מחלה (Disease Management)

תוכניות ניהול למחלות כרוניות תופסות תאוצה. מדובר בתוכניות כוללניות שמטרתם לשפר את מצבם הבריאותי של החולים במחלות כרוניות נפוצות, כמו סוכרת, אי ספיקת לב וגם COPD. תוכניות ניהול מחלה מוצלחות עשויות להביא לא רק לשיפור מצב החולים, אלא גם להפחתת הוצאות על טיפול רפואי. קבוצה בראשות Niewoehner בחנה את השפעתה של תוכנית כזו על COPD (14). ראוי לציין, שהמחקר בוצע במסגרת חמישה מרכזים רפואיים של ה-Veterans Administration האמריקאי, מערכת רפואה ציבורית בעלת אמצעים כלכליים מוגבלים יחסית. החוקרים ביצעו מחקר מבוקר שבו נכללו 743 חולי COPD בחומרה קשה, שהיו בסיכון גבוה להתלקחויות. המחקר ארך 12 חודשים. כל המשתתפים קיבלו טיפול מקובל, ונוסף על כך, כולם קיבלו דף הסבר על עקרונות הטיפול ב-COPD, שבו היה גם מספר טלפון של מוקד סיוע הזמין 24 שעות ביממה.

קבוצת ההתערבות קיבלה גם תוכנית שכללה:

1. פגישה קבוצתית עם מטפל נשימתי (Respiratory Therapist) שעבר הכשרה כ"מנהל מקרה" (Case Manager). במהלך הפגישה ניתנו הסברים על המחלה, הדגמה של שימוש נכון במשאפים, ייעוץ לגבי גמילה מעישון, המלצות לחיסון נגד שפעת ופנאומוקוק, המלצה לפעילות גופנית סדירה והמלצות לשמירה על היגיינת ידיים;
2. הטיפול התרופתי של כל חולה נבחן ושונה לפי הצורך;
3. תכנית פעולה אישית שכללה הדרכה לזיהוי התלקחות, מרשמים לפרדניזון ולאנטיביוטיקה ומספר טלפון של מנהל מקרה אישי;
4. מנהלי המקרה יצרו קשר טלפוני עם כל מטופל לפחות אחת לחודש.

התוצאות הראו שהמטופלים בקבוצת ההתערבות צרכו פי שניים פרדניזון, וקיבלו 4.2 קורסים של אנטיביוטיקה/חולה/שנה בהשוואה ל-1.6 קורסים בקבוצת הביקורת. נצפתה הפחתה של 27% באשפוזים מסיבה כלשהי, מ-1.7 אשפוזים/חולה/שנה בקבוצת הביקורת ל-1.23 בקבוצת ההתערבות. הייתה הפחתה של 39% במספר ימי האשפוז, והפחתה של 75% בימי האשפוז בטיפול נמרץ. הייתה אף ירידה של 27% בתמותה, אך זו לא הגיעה למובהקות סטטיסטית (p=0.09). מחקר חלוצי זה מראה שתוכנית פשוטה וזולה של Disease Management עשויה להועיל מאוד במניעת אשפוזים של חולים הלוקים ב-COPD. דרושים מחקרים נוספים כדי להבין מהם המרכיבים האידאליים לתוכניות כאלה. מכון גרטנר למדיניות בריאות מנהל בימים אלו מחקר על תוכנית ניהול מחלה ב-COPD, ויש לקוות להתפתחויות חיוביות בכיוון זה בשנים הקרובות, אם קובעי המדיניות ישכילו לתת לכך עדיפות.

ניתוח להקטנת ריאה באמפיזמה (Lung Volume Reduction Surgery)

תוצאה מפתיעה של ה-NETT‏ (National Emphysema Treatment Trial) הייתה הפחתה של כ-30% בשיעור ה-AECOPD בקבוצה שעברה ניתוח להקטנת ריאה, בהשוואה לקבוצת הביקורת (15). אומנם לא סביר שחולה יופנה לניתוח הקטנת ריאה רק כדי למנוע התלקחויות של COPD, אבל זו בהחלט השפעה מבורכת נוספת. הממצא חשוב גם כי הוא מדגיש את תרומת החסימה של דרכי הנשימה כשלעצמה לסיכון ל-AECOPD, ובכך מחזקת את ההיגיון הביולוגי לשימוש במרחיבי סימפונות למטרה זו.

התגוננות מפגעי קור

מחקר ה-Eurowinter הוא מחקר אפידמיולוגי שנערך בשמונה ערים באירופה, ובו נבחנה התופעה של עלייה בתמותה בחודשי החורף (16). נמצא שהעלייה בתמותה בחורף בולטת יותר דווקא בערים שבהן הטמפרטורה הממוצעת במשך השנה גבוהה יותר – התמותה בחודשי החורף עולה יותר ביוון ובאיטליה מאשר בפינלנד או בגרמניה. העלייה בתמותה בחודשים הקרים הייתה בקורלציה הפוכה לטמפרטורה בסלון, לשימוש בביגוד חם (מעיל חורף וכובע) ולרמת הפעילות מחוץ לבית. ברור שאין מחקרים מבוקרים המאשרים זאת, אבל נראה שיש היגיון לוודא שבחודשי החורף חולי COPD שוהים בבית מחומם, מתלבשים היטב, אך ממשיכים לצאת מהבית ולהיות פעילים, תוך שהם מגנים על עצמם מפגעי מזג האוויר ע"י מעילים וכובעים.

הפסקת עישון

אין צורך להכביר מילים על ההשפעה השלילית של עישון כשדנים במחלה, כגון COPD, הנגרמת בראש ובראשונה בשל עישון. כבר בשנות ה-70 של המאה הקודמת הוכח שהפסקת עישון עוצרת את התקדמות המחלה. מכיוון ש-AECOPD שכיחות יותר ככל שחומרת ה-COPD קשה יותר, סביר שהפסקת עישון תפחית התלקחויות. אכן, מחקר אפידמיולוגי גדול בדנמרק מצא שהפסקת עישון הייתה כרוכה בהפחתה של כ-43% בסיכון לאשפוז בשל AECOPD‏ (17). חשוב לציין, שהפחתת כמות הסיגריות לא שינתה את הסיכון, וההגנה מפני AECOPD נצפתה רק באלה שהפסיקו לעשן באופן מוחלט.

סוף דבר

בסקירה זו הצגתי יריעה רחבה של אמצעים למניעת התלקחויות של COPD. חלקם – בעיקר האמצעים הפרמקולוגיים – ישימים בנקל ע"י כל רופא המטפל בחולי COPD, ברמת הרפואה הראשונית בקהילה. אמצעים אחרים מחייבים היערכות אסטרטגית ברמת הקהילה או הפניה למערכת הרפואה השניונית והשלישונית. תוכניות שיקום לחולי ריאה לא מספיק זמינות, אולם יעילותן הדרמטית מחייבת כל רופא להפנות את חולי ה-COPD שבטיפולו לתוכנית שיקום, ולהפעיל לחץ מהשטח על המערכת כדי ששיקום נשימתי לכל חולה יהפוך למציאות. בכל פעם שאנו מטפלים בחולה עם AECOPD – בקהילה, במרפאת המומחה או בבית חולים – אנו צריכים לשאול את עצמנו: מה אני יכול לעשות כדי למנוע את ההתלקחות הבאה?

ביבליוגרפיה

1. Soler-Cataluna JJ, Martinez-Garcia MA, Roman Sanchez P, et al. Severe acute exacerbations and mortality in patients with chronic obstructive pulmonary disease. Thorax 2005;60(11):925-931
2. Calverley PM, Anderson JA, Celli B, et al. Salmeterol and fluticasone propionate and survival in chronic obstructive pulmonary disease. NEJM 2007;356(8):775-789
3. Tashkin DP, Celli B, Senn S, et al. Decramer. A 4-year trial of tiotropium in chronic obstructive pulmonary disease. NEJM 2008;359(15):1543-1554
4. Vogelmeier C, Hederer B, Glaab T, et al. Tiotropium versus salmeterol for the prevention of exacerbations of COPD. NEJM 2011;364(12):1093-1103
5. Burge PS, Calverley PM, Jones PW, et al. Randomised, double blind, placebo controlled study of fluticasone propionate in patients with moderate to severe chronic obstructive pulmonary disease: the ISOLDE trial. BMJ 2000;320(7245):1297-1303
6. Kardos P, Wencker M, Glaab T, et al. Impact of salmeterol/fluticasone propionate versus salmeterol on exacerbations in severe chronic obstructive pulmonary disease. Am J Respir Crit Care Med 2007;175(2):144-149
7. Poole P, Black PN. Mucolytic agents for chronic bronchitis or chronic obstructive pulmonary disease. Cochrane Database Syst Rev 2010;(2)
8. Decramer M, Rutten-van Molken M, Dekhuijzen PN, et al. Effects of N-acetylcysteine on outcomes in chronic obstructive pulmonary disease (Bronchitis Randomized on NAC Cost-Utility Study, BRONCUS): A randomised placebo-controlled trial. Lancet 2005;365(9470):1552-1560
9. Zheng JP, Kang J, Huang SG, Chen P, et al. Effect of carbocisteine on acute exacerbation of chronic obstructive pulmonary disease (PEACE Study): a randomised placebo-controlled study. Lancet 2008;371(9629):2013-2018
10. Seemungal TA, Wilkinson TM, Hurst JR, et al. Long-term erythromycin therapy is associated with decreased chronic obstructive pulmonary disease exacerbations. Am J Respir Crit Care Med 2008;178(11):1139-1147
11. Wilson R, Schentag JJ, Ball P, et al. A comparison of gemifloxacin and clarithromycin in acute exacerbations of chronic bronchitis and long-term clinical outcomes. Clin Ther 2002;24(4):639-652
12. Griffiths TL, Burr ML, Campbell IA, et al. Results at 1 year of outpatient multidisciplinary pulmonary rehabilitation: a randomised controlled trial. Lancet 2000;355(9201):362-368
13. Puhan MA, Scharplatz M, Troosters T, et al. Respiratory rehabilitation after acute exacerbation of COPD may reduce risk for readmission and mortality - a systematic review. Respir Res 2005;6:54
14. Rice KL, Dewan N, E BloomfieldH, et al. Disease management program for chronic obstructive pulmonary disease: a randomized controlled trial. Am J Respir Crit Care Med 2010;182(7):890-896
15. Washko GR, Fan VS, Ramsey SD, et al. The effect of lung volume reduction surgery on chronic obstructive pulmonary disease exacerbations. Am J Respir Crit Care Med 2008;177(2):164-169
16. Cold exposure and winter mortality from ischaemic heart disease, cerebrovascular disease, respiratory disease, and all causes in warm and cold regions of Europe. The Eurowinter Group. Lancet 1997;349(9062):1341-1346
17. Godtfredsen NS, Vestbo J, Osler M, et al. Risk of hospital admission for COPD following smoking cessation and reduction: A Danish population study. Thorax 2002;57(11):967-972

קישורים חיצוניים

• התלקחויות חדות של חסמת הריאות (Acute COPD Exacerbations): למה חשוב למנוע אותן? ואיך?, מדיקל מדיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מייק סגל, מומחה למחלות ריאה, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר; הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב

פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, ספטמבר 2011, גיליון מס' 26, מדיקל מדיה