האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "תסמונת מלקרסון-רוזנטל - Melkersson-Rosenthal syndrome"

מתוך ויקירפואה

שורה 13: שורה 13:
 
|אחראי הערך=
 
|אחראי הערך=
 
}}
 
}}
 +
תסמונת מלרקסון-רוזנטל ('''Melkersson- Rosenthal syndrome''') היא תסמונת נדירה המשלבת שלישיה של נפיחות [[גרגירומטית]] (Granulomatous) בשפתיים, שיתוק של עצב הפנים ולשון מחורצת (Scrotal tongue).
  
'''Melkersson Rosenthal Syndrome''' הוא סינדרום נדיר המשלב טריאדה של נפיחות גרנולומטוטית בשפתיים, שיתוק של עצב הפנים ולשון מחורצת (Scrotal Tongue). כל אחד ממאפייני טריאדה זו יכול להופיע באופן מבודד, לדוגמה: לשון מחורצת שכיחה באוכלוסייה הכללית ומשפיעה על כ-5% ממנה. ההופעה הראשונית היא של תפיחות בשפתיים, בעיקר בשפה העליונה, המזכירה בתחילה אנגיואדמה, אך בניגוד אליה נשארת באופן קבוע. בתחילה אומנם התפיחות חולפת, אך לאחר התקפים חוזרים התפיחות נשארת קבועה ומתפתחת בהדרגה. ב-100% מחולי סינדרום זה יש תפיחות של השפתיים, ורק בחלקם מופיעים שני הסימנים הנוספים. ההיסטולוגיה של ביופסיה מהשפתיים היא עם תמונה גרנולומטוטית וקשה להבדלה מהתמונה ההיסטולוגית של סרקואידוזיס או Crohn's Disease. לשון מחורצת מופיעה ב-40%-20% מהחולים. שיתוק עצב הפנים מופיע בחלק מהחולים, ויכולה להיות מעורבות של עצבים קרניאליים אחרים.
+
== אפידמיולוגיה ==
 +
כל אחד ממאפייני שלישיה זו יכול להופיע באופן מבודד, לדוגמה: לשון מחורצת שכיחה באוכלוסייה הכללית ומשפיעה על כ-5% ממנה.  
 +
ב-100% מחולי תסמונת זו יש תפיחות של השפתיים, ורק בחלקם מופיעים שני הסימנים הנוספים. לשון מחורצת מופיעה ב-40%-20% מהחולים. שיתוק עצב הפנים מופיע בחלק מהחולים, ויכולה להיות מעורבות של עצבי הגולגולת (Cranial nerves) אחרים.
 +
 
 +
== אטיולוגיה ==
 +
האטיולוגיה של תסמונת זו אינה ידועה, אך הולכות ומצטברות עדויות שיש מספר רב של גורמים. ייתכן שיש נטייה גנטית המתבטאת בשכיחות גדולה יותר במשפחות. הקשר למחלת קרוהן מוצג במחקרים 1 ו-3. במחקר 1 נמצאה מחלת קרוהן ב-4 מתוך 14 חולים. ב-6 חולים נוספים היו תלונות ב[[מערכת העיכול]], אך ללא ממצאים אופייניים למחלת קרוהן ב[[אנדוסקופיה]]. 9 חולים טופלו ב- [[Clofazimine]] (קלופזמין) ו-8 מתוכם הגיבו לטיפול. לפי מחקר זה יש קשר בכ-30% מהחולים בתסמונת למחלת קרוהן. במחקר 3 נבדק הקשר בילדים, ובכל 6 הילדים שנבדקו הופיעה מחלת קרוהן בשלבים מאוחרים יותר.
 +
 
 +
גורם נוסף הוא הקשר לתגובה אלרגית במנגנון של [[דלקת עור ממגע]] אלרגית. יש מספר רב של מקרים שהוכח קשר לדלקת עור ממגע אלרגית על רקע של רגישות למתכות, כמו כספית וניקל הנמצאים באביזרים דנטאליים (Dental), או לאלרגנים מקבוצת ה-Gallate הנמצאים בשפתונים ובמאכלים שונים כמו מרגרינה. הימנעות ממגע עם אלרגנים אלה בחולים שהוכחה בהם תגובה אלרגית ב[[תבחיני מטלית]], הביאה להיעלמות של התפיחות הקבועה בשפתיים.
 +
 
 +
== קליניקה ==
 +
ההופעה הראשונית היא של תפיחות בשפתיים, בעיקר בשפה העליונה, המזכירה בתחילה [[בצקת תת- עורית]] (Angioedema), אך בניגוד אליה נשארת באופן קבוע. בתחילה אומנם התפיחות חולפת, אך לאחר התקפים חוזרים התפיחות נשארת קבועה ומתפתחת בהדרגה.
 
במהלך השנים האחרונות התרחבה התמונה הקלינית, וכיום ידוע שהתפיחות יכולה להופיע לאו דווקא בשפתיים, אלא גם בחלקים אחרים של הפנים, כולל בלחיים, במצח, בעפעפיים, בקרקפת ובריריות הפה.
 
במהלך השנים האחרונות התרחבה התמונה הקלינית, וכיום ידוע שהתפיחות יכולה להופיע לאו דווקא בשפתיים, אלא גם בחלקים אחרים של הפנים, כולל בלחיים, במצח, בעפעפיים, בקרקפת ובריריות הפה.
 +
קבוצה של חולות תוארה עם תפיחות של הפות (Vulva), כמו המקרה שהוצג ב-Reference 2. הפות עם תמונה היסטולוגית זהה לזו של השפתיים.
 +
 +
== אבחנה ==
 +
כאשר בחולה מופיעה תפיחות קבועה בשפתיים, וכן בחלקים אחרים של הפנים או בפות, יש לברר אם קיימים שני מרכיבי השלישיה האחרים. בחולים אלה יש לעשות בירור מקיף לנוכחות של מחלת מעי דלקתית, בעיקר מחלת קרוהן. כמו כן, יש לבצע תבחיני מטלית מהסדרות הרלבנטיות לבירור הקשר לדלקת עור ממגע אלרגית.
  
קבוצה של חולות תוארה עם תפיחות של הוולווה, כמו המקרה שהוצג ב-Reference 2. הוולווה עם תמונה היסטולוגית זהה לזו של השפתיים.
+
===פתולוגיה===
 +
ההיסטולוגיה של ביופסיה מהשפתיים היא עם תמונה גרגירומטית (Granulomatous) וקשה להבדילה מהתמונה ההיסטולוגית של [[סרקואידוזיס]] (Sarcoidosis) או של מחלת [[קרוהן]] (Crohn's disease).  
  
האטיולוגיה של סינדרום זה אינה ידועה, אך הולכות ומצטברות עדויות שיש מספר רב של גורמים. ייתכן שיש נטייה גנטית המתבטאת בשכיחות גדולה יותר במשפחות. הקשר למחלת Crohn מוצג במחקרים 1 ו-3. במחקר 1 נמצאה מחלת Crohn ב-4 מתוך 14 חולים. ב-6 חולים נוספים היו תלונות גסטרואינטסטינליות, אך ללא ממצאים אופייניים למחלת Crohn באנדוסקופיה. 9 חולים טופלו בקלופזמין ו-8 מתוכם הגיבו לטיפול. לפי מחקר זה יש קשר בכ-30% מהחולים בסינדרום למחלת Crohn. במחקר 3 נבדק הקשר בילדים, ובכל 6 הילדים שנבדקו הופיעה מחלת Crohn בשלבים מאוחרים יותר.
+
== טיפול ==
 +
הטיפול תלוי בגורם לתסמונת.
  
גורם נוסף הוא הקשר לתגובה אלרגית במנגנון של דלקת עור ממגע אלרגית. יש מספר רב של מקרים שהוכח קשר לדלקת עור ממגע אלרגית על רקע של רגישות למתכות, כמו כספית וניקל הנמצאים באביזרים דנטאליים, או לאלרגנים מקבוצת ה-Gallate הנמצאים בשפתונים ובמאכלים שונים כמו מרגרינה. הימנעות ממגע עם אלרגנים אלה בחולים שהוכחה בהם תגובה אלרגית בתבחיני מטלית, הביאה להיעלמות של התפיחות הקבועה בשפתיים.
+
== פרוגנוזה ==
  
לסיכום, כאשר בחולה מופיעה תפיחות קבועה בשפתיים, וכן בחלקים אחרים של הפנים או בוולווה, יש לברר אם קיימים שני מרכיבי הטריאדה האחרים. בחולים אלה יש לעשות בירור מקיף לנוכחות של מחלת מעי אינפלמטורית, בעיקר Crohn's Disease. כמו כן, יש לבצע תבחיני מטלית מהסדרות הרלבנטיות לבירור הקשר לדלקת עור ממגע אלרגית. הטיפול תלוי בגורם לסינדרום.
+
== דגלים אדומים ==
  
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==

גרסה מ־18:51, 27 באוקטובר 2012

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



תסמונת מלקרסון-רוזנטל
Melkersson-Rosenthal syndrome
יוצר הערך ד"ר עקיבא טרטנר
TopLogoR.jpg
 


תסמונת מלרקסון-רוזנטל (Melkersson- Rosenthal syndrome) היא תסמונת נדירה המשלבת שלישיה של נפיחות גרגירומטית (Granulomatous) בשפתיים, שיתוק של עצב הפנים ולשון מחורצת (Scrotal tongue).

אפידמיולוגיה

כל אחד ממאפייני שלישיה זו יכול להופיע באופן מבודד, לדוגמה: לשון מחורצת שכיחה באוכלוסייה הכללית ומשפיעה על כ-5% ממנה. ב-100% מחולי תסמונת זו יש תפיחות של השפתיים, ורק בחלקם מופיעים שני הסימנים הנוספים. לשון מחורצת מופיעה ב-40%-20% מהחולים. שיתוק עצב הפנים מופיע בחלק מהחולים, ויכולה להיות מעורבות של עצבי הגולגולת (Cranial nerves) אחרים.

אטיולוגיה

האטיולוגיה של תסמונת זו אינה ידועה, אך הולכות ומצטברות עדויות שיש מספר רב של גורמים. ייתכן שיש נטייה גנטית המתבטאת בשכיחות גדולה יותר במשפחות. הקשר למחלת קרוהן מוצג במחקרים 1 ו-3. במחקר 1 נמצאה מחלת קרוהן ב-4 מתוך 14 חולים. ב-6 חולים נוספים היו תלונות במערכת העיכול, אך ללא ממצאים אופייניים למחלת קרוהן באנדוסקופיה. 9 חולים טופלו ב- Clofazimine (קלופזמין) ו-8 מתוכם הגיבו לטיפול. לפי מחקר זה יש קשר בכ-30% מהחולים בתסמונת למחלת קרוהן. במחקר 3 נבדק הקשר בילדים, ובכל 6 הילדים שנבדקו הופיעה מחלת קרוהן בשלבים מאוחרים יותר.

גורם נוסף הוא הקשר לתגובה אלרגית במנגנון של דלקת עור ממגע אלרגית. יש מספר רב של מקרים שהוכח קשר לדלקת עור ממגע אלרגית על רקע של רגישות למתכות, כמו כספית וניקל הנמצאים באביזרים דנטאליים (Dental), או לאלרגנים מקבוצת ה-Gallate הנמצאים בשפתונים ובמאכלים שונים כמו מרגרינה. הימנעות ממגע עם אלרגנים אלה בחולים שהוכחה בהם תגובה אלרגית בתבחיני מטלית, הביאה להיעלמות של התפיחות הקבועה בשפתיים.

קליניקה

ההופעה הראשונית היא של תפיחות בשפתיים, בעיקר בשפה העליונה, המזכירה בתחילה בצקת תת- עורית (Angioedema), אך בניגוד אליה נשארת באופן קבוע. בתחילה אומנם התפיחות חולפת, אך לאחר התקפים חוזרים התפיחות נשארת קבועה ומתפתחת בהדרגה. במהלך השנים האחרונות התרחבה התמונה הקלינית, וכיום ידוע שהתפיחות יכולה להופיע לאו דווקא בשפתיים, אלא גם בחלקים אחרים של הפנים, כולל בלחיים, במצח, בעפעפיים, בקרקפת ובריריות הפה. קבוצה של חולות תוארה עם תפיחות של הפות (Vulva), כמו המקרה שהוצג ב-Reference 2. הפות עם תמונה היסטולוגית זהה לזו של השפתיים.

אבחנה

כאשר בחולה מופיעה תפיחות קבועה בשפתיים, וכן בחלקים אחרים של הפנים או בפות, יש לברר אם קיימים שני מרכיבי השלישיה האחרים. בחולים אלה יש לעשות בירור מקיף לנוכחות של מחלת מעי דלקתית, בעיקר מחלת קרוהן. כמו כן, יש לבצע תבחיני מטלית מהסדרות הרלבנטיות לבירור הקשר לדלקת עור ממגע אלרגית.

פתולוגיה

ההיסטולוגיה של ביופסיה מהשפתיים היא עם תמונה גרגירומטית (Granulomatous) וקשה להבדילה מהתמונה ההיסטולוגית של סרקואידוזיס (Sarcoidosis) או של מחלת קרוהן (Crohn's disease).

טיפול

הטיפול תלוי בגורם לתסמונת.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. Ratzinger G, Sepp N, Vogetseder W, et al. Cheilitis granulomatosa and Melkersson-Rosenthal syndrome: evaluation of gastrointestinal involvement and therapeutic regimens in a series of 14 patients. J Eur Acad Dermatol Venereol 2007;21(8):1065-1070
  2. Sbano P, Rubegni P, Risulo M, et al. A case of idiopathic granulomatous cheilitis and vulvitis. Int J Dermatol 2007;46(7):720-721
  3. Khouri JM, Bohane TD, Day AS. Is orofacial granulomatosis in children a feature of Crohn's disease? Acta Paediatr 2005;94(4):501-504

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עקיבא טרטנר, מנהל שירות העור האמבולטורי, המרכז הרפואי רבין, קמפוס בילינסון, פתח תקווה; מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב


פורסם בכתב העת Israeli Journal of Pediatrics, אוקטובר 2008, גיליון מס' 143, מדיקל מדיה