כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפרעה רגשית עונתית - Seasonal affective disorder"
| שורה 16: | שורה 16: | ||
{{הרחבה|דיכאון}} | {{הרחבה|דיכאון}} | ||
| − | לקראת החורף העומד בפתח אני מביא סיכום בנושא דיכאון עונתי | + | לקראת החורף העומד בפתח אני מביא סיכום בנושא דיכאון עונתי. הכתוב מתבסס על מקורות ספרות שונים, כולם מארצות צפוניות רחוקות מקו המשווה ומאקלים טרופי או סובטרופי. סקרתי את הספרות בנושא ולא מצאתי שום עבודה ראויה המתארת את המצב בארצות שופעות שמש ואור עם השוואה מדעית לאוכלוסיות צפוניות. יש מספר עבודות אנקדוטליות שנעשו בשיטות מחקר חסרות מארצות טרופיות או מארצות הצפון שחקרו בארצם אוכלוסיות אסייתיות המרבות לבקר בארצות המוצא שלהם. לא מצאתי, ולו עבודה אחת, על המצב בישראל. אשמח להתעדכן אם מישהו מכיר עבודה על נושא זה מהארץ. |
| − | + | == אפידמיולוגיה == | |
| − | שכיחות דיכאון עונתי משתנה על פי אזור מגורים, גיל ומין. בארצות צפוניות הוא שכיח יותר כמו גם בקרב בני גיל צעיר, ויותר בקרב נשים, ששיעורן | + | שכיחות דיכאון עונתי משתנה על פי אזור מגורים, גיל ומין. בארצות צפוניות הוא שכיח יותר כמו גם בקרב בני גיל צעיר, ויותר בקרב נשים, ששיעורן 60%-90% מכלל הסובלים. |
אף על פי שאצל רוב האנשים אין קשר בין האפיזודה הדיכאונית לעונות השנה, מבחינה סטטיסטית רוב הגלים של אפיזודות דיכאוניות מתרחשים באביב ובסתיו והגלים של אפיזודות מאניות מתרחשים בקיץ. בכ-20% מהאפיזודות של דיכאון יש נטייה ברורה לאפיזודות חורף חוזרות. | אף על פי שאצל רוב האנשים אין קשר בין האפיזודה הדיכאונית לעונות השנה, מבחינה סטטיסטית רוב הגלים של אפיזודות דיכאוניות מתרחשים באביב ובסתיו והגלים של אפיזודות מאניות מתרחשים בקיץ. בכ-20% מהאפיזודות של דיכאון יש נטייה ברורה לאפיזודות חורף חוזרות. | ||
בארה"ב בעיקר, אך גם באירופה, נמצא שככל שעולים צפונה יותר בקו הרוחב, מוצאים נטייה מוגברת לדיכאון עונתי. השכיחות בארצות הצפון היא בין 1% ל-6% מכלל האוכלוסייה. נטייה פחות מובהקת לרוחב גאוגרפי נמצאה בעלייה באפיזודות מאניות ככל שמתקרבים יותר לקו המשווה. השכיחות יכולה להיות שונה בקרב קבוצות אתניות שונות באותו קו רוחב. | בארה"ב בעיקר, אך גם באירופה, נמצא שככל שעולים צפונה יותר בקו הרוחב, מוצאים נטייה מוגברת לדיכאון עונתי. השכיחות בארצות הצפון היא בין 1% ל-6% מכלל האוכלוסייה. נטייה פחות מובהקת לרוחב גאוגרפי נמצאה בעלייה באפיזודות מאניות ככל שמתקרבים יותר לקו המשווה. השכיחות יכולה להיות שונה בקרב קבוצות אתניות שונות באותו קו רוחב. | ||
| − | לאנשים הסובלים | + | לאנשים הסובלים מדיכאון עונתי יש סיכוי רב שיהיו קרובי משפחה הסובלים גם הם מדיכאון עונתי. במחקרי תאומים הראו שקיים, כנראה, גורם גנטי המגביר את הסיכויים לחלות בדיכאון עונתי. חולי דיכאון עונתי מבקרים את הרופא שלהם לעתים קרובות יותר בחודשי החורף ובאופן שווה לשאר המטופלים בשאר עונות השנה. |
| − | + | == אטיולוגיה == | |
| − | + | דיכאון עונתי קשור בדיסרגולציה סרוטונינרגית וכנראה גם במנגנונים נוראדרנרגיים, ולכן הוא יכול לחפוף אבחנות אחרות שלהן מנגנון דומה, כולל [[הפרעת חרדה כללית]] (Generalized anxiety disorderGeneralized , GAD anxiety disorder), [[הפרעת בעתה]] (Panic disorder), [[בולימיה]] (Bulimia nervosa) ו[[תסמונת עייפות כרונית]] (Chronic fatigue syndrome). דיכאון עונתי יכול להיות קשור גם ל[[הפרעות קשב וריכוז]] (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD) עם או בלי [[היפראקטיביות]]. שני המצבים תוארו כתסמונות של תת-עוררות מרכזית עם רגישות יתר לגירויים סביבתיים. שניהם שכיחים יותר בנשים עם גנוטיפ ספציפי ל-HTR2A, גן המקודד רצפטור לסרוטונין. בקרב חלק מחולים אלו נמצאה גם שתיית יתר של אלכוהול באופן עונתי ויש החושבים שדבר זה הוא למעשה טיפול עצמי בדיכאון. | |
| − | + | == קליניקה == | |
| − | + | דיכאון עונתי הוא תת-קבוצה מוגדרת המופיעה בקרב הסובלים מדיכאון על צורותיו השונות. בצורה זו של דיכאון, התחלת וסיום האפיזודות הדיכאוניות מתרחשות תמיד בעונות מסוימות של השנה. ברוב המקרים האפיזודות מתחילות בסתיו או בחורף ומסתיימות באביב. פחות שכיח לראות דיכאון עונתי בקיץ. | |
| − | + | == אבחנה == | |
| − | + | רופאי משפחה לא מאבחנים כמחצית מהחולים שלהם עם דיכאון ובעיות נפש נוספות, וכך גם המצב לגבי אבחון של דיכאון עונתי. נראה שאין טוב ממרפאות ראשוניות לאיתור הסובלים מהבעיה. | |
| + | על פי ה-[[Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders]]{{כ}} (DSM) ניתן להוסיף את המאפיין "עונתי" לאבחנות של [[הפרעה דו-קוטבית]] (Bipolar disorder) מסוג 1 ומסוג 2 ולדיכאון רבא (Major depressive disorder]], MDD]]) חוזר, אם ההתחלה וסיום האפיזודה הדיכאונית מתרחשות תמיד בעונה מסוימת של השנה. כדי לקבל מאפיין אבחנתי זה (באבחנה לפי ה-DSM) צריכות להיות לפחות שתי אפיזודות דיכאוניות בשנתיים האחרונות, באותה עונה וללא אפיזודות נוספות בעונות שנה אחרות. | ||
| + | ישנו שאלון מיוחד למצבים אלו המשמש ככלי מחקר. ניתן, בעתיד, לתרגמו ולבדוק את תקפותו בארץ. השאלון נקרא QAPS the Seasonal Pattern Assessment) Questionnaire), ומדווח שהוא עם סגוליות רבה (94%) אך רגישות נמוכה (41%). ניתן גם לחבר שאלון ארץ ישראלי ייחודי בנושא, ולתקף אותו. | ||
| − | + | == טיפול == | |
| − | + | הטיפולים המקובלים לדיכאון עונתי הם טיפול באור, בדרך כלל אור פלואורסצנט עם פילטר ל-UV בכמות של 10,000 לוקס ל-30 דקות כל בוקר, והפחתה ל-15 דקות לאחר 2-4 שבועות. הטיפול נמשך מהסתיו המאוחר ועד תחילת האביב. גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון נמצא יעיל, בעיקר ב-[[Zyban]]{{כ}} (Bupropion) ו-[[Prozac]]{{כ}}(Fluoxetine). תרופות אלו נבדקו במחקרים. טיפול יעיל נוסף הוא [[טיפול התנהגותי-קוגניטיבי]] (Cognitive Behavioral Therapy, CBT). | |
| − | + | נמצאו יותר מ-60 מחקרים אקראיים אשר עסקו בטיפול באור בדיכאון עונתי, כמעט כולם הראו יעילות טובה לטיפול. מחקר סמוי קשה יותר לבצע בתחום זה, אך היו שני מחקרים שבהם המטופלים קיבלו מנות אור קטנות ולא תרפויטיות באופן אקראי סמוי. כל המחקרים הראו שטיפול באור הרבה יותר אפקטיבי מאור חלש שקיבלו המשתתפים בקבוצת הביקורת כאינבו (פלסבו). | |
| − | + | מחקר קנדי המצוטט לעיל, עשה השוואה של טיפול באור במינון טוב למתן Prozac{{כ}} במינון 20 מ"ג ליום במשך 8 שבועות. לא נמצאו הבדלים בתוצאות מבחינת אחוז התגובה לטיפול ולהפוגה, אך הטיפול באור השפיע מוקדם יותר מהתרופה והיו לו פחות תופעות לוואי. | |
| − | + | טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נבדק במספר קטן של מחקרים. באחד המחקרים המטופלים חולקו ל-3 קבוצות: שליש קיבלו רק טיפול באור, שליש אור + CBT ושליש רק CBT. התוצאות הראו יעילות שווה לכל 3 הקבוצות, אך מדובר במחקר קטן עם מספר משתתפים קטן. | |
| + | |||
| + | כיום מקובל שטיפול באור הוא טיפול הבחירה בדיכאון עונתי. גם לטיפול באור יש תופעות לוואי. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי ראש קלים וחלק מדווחים על רגישות יתר בעיניים. | ||
| + | |||
| + | == פרוגנוזה == | ||
| + | |||
| + | == דגלים אדומים == | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־11:56, 25 באוקטובר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הפרעה רגשית עונתית | ||
|---|---|---|
| Seasonal affective disorder | ||
| שמות נוספים | דיכאון עונתי | |
| יוצר הערך | ד"ר דב שטיינמץ
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דיכאון
לקראת החורף העומד בפתח אני מביא סיכום בנושא דיכאון עונתי. הכתוב מתבסס על מקורות ספרות שונים, כולם מארצות צפוניות רחוקות מקו המשווה ומאקלים טרופי או סובטרופי. סקרתי את הספרות בנושא ולא מצאתי שום עבודה ראויה המתארת את המצב בארצות שופעות שמש ואור עם השוואה מדעית לאוכלוסיות צפוניות. יש מספר עבודות אנקדוטליות שנעשו בשיטות מחקר חסרות מארצות טרופיות או מארצות הצפון שחקרו בארצם אוכלוסיות אסייתיות המרבות לבקר בארצות המוצא שלהם. לא מצאתי, ולו עבודה אחת, על המצב בישראל. אשמח להתעדכן אם מישהו מכיר עבודה על נושא זה מהארץ.
אפידמיולוגיה
שכיחות דיכאון עונתי משתנה על פי אזור מגורים, גיל ומין. בארצות צפוניות הוא שכיח יותר כמו גם בקרב בני גיל צעיר, ויותר בקרב נשים, ששיעורן 60%-90% מכלל הסובלים. אף על פי שאצל רוב האנשים אין קשר בין האפיזודה הדיכאונית לעונות השנה, מבחינה סטטיסטית רוב הגלים של אפיזודות דיכאוניות מתרחשים באביב ובסתיו והגלים של אפיזודות מאניות מתרחשים בקיץ. בכ-20% מהאפיזודות של דיכאון יש נטייה ברורה לאפיזודות חורף חוזרות.
בארה"ב בעיקר, אך גם באירופה, נמצא שככל שעולים צפונה יותר בקו הרוחב, מוצאים נטייה מוגברת לדיכאון עונתי. השכיחות בארצות הצפון היא בין 1% ל-6% מכלל האוכלוסייה. נטייה פחות מובהקת לרוחב גאוגרפי נמצאה בעלייה באפיזודות מאניות ככל שמתקרבים יותר לקו המשווה. השכיחות יכולה להיות שונה בקרב קבוצות אתניות שונות באותו קו רוחב.
לאנשים הסובלים מדיכאון עונתי יש סיכוי רב שיהיו קרובי משפחה הסובלים גם הם מדיכאון עונתי. במחקרי תאומים הראו שקיים, כנראה, גורם גנטי המגביר את הסיכויים לחלות בדיכאון עונתי. חולי דיכאון עונתי מבקרים את הרופא שלהם לעתים קרובות יותר בחודשי החורף ובאופן שווה לשאר המטופלים בשאר עונות השנה.
אטיולוגיה
דיכאון עונתי קשור בדיסרגולציה סרוטונינרגית וכנראה גם במנגנונים נוראדרנרגיים, ולכן הוא יכול לחפוף אבחנות אחרות שלהן מנגנון דומה, כולל הפרעת חרדה כללית (Generalized anxiety disorderGeneralized , GAD anxiety disorder), הפרעת בעתה (Panic disorder), בולימיה (Bulimia nervosa) ותסמונת עייפות כרונית (Chronic fatigue syndrome). דיכאון עונתי יכול להיות קשור גם להפרעות קשב וריכוז (Attention Deficit Hyperactivity Disorder, ADHD) עם או בלי היפראקטיביות. שני המצבים תוארו כתסמונות של תת-עוררות מרכזית עם רגישות יתר לגירויים סביבתיים. שניהם שכיחים יותר בנשים עם גנוטיפ ספציפי ל-HTR2A, גן המקודד רצפטור לסרוטונין. בקרב חלק מחולים אלו נמצאה גם שתיית יתר של אלכוהול באופן עונתי ויש החושבים שדבר זה הוא למעשה טיפול עצמי בדיכאון.
קליניקה
דיכאון עונתי הוא תת-קבוצה מוגדרת המופיעה בקרב הסובלים מדיכאון על צורותיו השונות. בצורה זו של דיכאון, התחלת וסיום האפיזודות הדיכאוניות מתרחשות תמיד בעונות מסוימות של השנה. ברוב המקרים האפיזודות מתחילות בסתיו או בחורף ומסתיימות באביב. פחות שכיח לראות דיכאון עונתי בקיץ.
אבחנה
רופאי משפחה לא מאבחנים כמחצית מהחולים שלהם עם דיכאון ובעיות נפש נוספות, וכך גם המצב לגבי אבחון של דיכאון עונתי. נראה שאין טוב ממרפאות ראשוניות לאיתור הסובלים מהבעיה. על פי ה-Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM) ניתן להוסיף את המאפיין "עונתי" לאבחנות של הפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder) מסוג 1 ומסוג 2 ולדיכאון רבא (Major depressive disorder]], MDD]]) חוזר, אם ההתחלה וסיום האפיזודה הדיכאונית מתרחשות תמיד בעונה מסוימת של השנה. כדי לקבל מאפיין אבחנתי זה (באבחנה לפי ה-DSM) צריכות להיות לפחות שתי אפיזודות דיכאוניות בשנתיים האחרונות, באותה עונה וללא אפיזודות נוספות בעונות שנה אחרות. ישנו שאלון מיוחד למצבים אלו המשמש ככלי מחקר. ניתן, בעתיד, לתרגמו ולבדוק את תקפותו בארץ. השאלון נקרא QAPS the Seasonal Pattern Assessment) Questionnaire), ומדווח שהוא עם סגוליות רבה (94%) אך רגישות נמוכה (41%). ניתן גם לחבר שאלון ארץ ישראלי ייחודי בנושא, ולתקף אותו.
טיפול
הטיפולים המקובלים לדיכאון עונתי הם טיפול באור, בדרך כלל אור פלואורסצנט עם פילטר ל-UV בכמות של 10,000 לוקס ל-30 דקות כל בוקר, והפחתה ל-15 דקות לאחר 2-4 שבועות. הטיפול נמשך מהסתיו המאוחר ועד תחילת האביב. גם טיפול בתרופות נוגדות דיכאון נמצא יעיל, בעיקר ב-Zyban (Bupropion) ו-Prozac(Fluoxetine). תרופות אלו נבדקו במחקרים. טיפול יעיל נוסף הוא טיפול התנהגותי-קוגניטיבי (Cognitive Behavioral Therapy, CBT).
נמצאו יותר מ-60 מחקרים אקראיים אשר עסקו בטיפול באור בדיכאון עונתי, כמעט כולם הראו יעילות טובה לטיפול. מחקר סמוי קשה יותר לבצע בתחום זה, אך היו שני מחקרים שבהם המטופלים קיבלו מנות אור קטנות ולא תרפויטיות באופן אקראי סמוי. כל המחקרים הראו שטיפול באור הרבה יותר אפקטיבי מאור חלש שקיבלו המשתתפים בקבוצת הביקורת כאינבו (פלסבו).
מחקר קנדי המצוטט לעיל, עשה השוואה של טיפול באור במינון טוב למתן Prozac במינון 20 מ"ג ליום במשך 8 שבועות. לא נמצאו הבדלים בתוצאות מבחינת אחוז התגובה לטיפול ולהפוגה, אך הטיפול באור השפיע מוקדם יותר מהתרופה והיו לו פחות תופעות לוואי.
טיפול התנהגותי-קוגניטיבי נבדק במספר קטן של מחקרים. באחד המחקרים המטופלים חולקו ל-3 קבוצות: שליש קיבלו רק טיפול באור, שליש אור + CBT ושליש רק CBT. התוצאות הראו יעילות שווה לכל 3 הקבוצות, אך מדובר במחקר קטן עם מספר משתתפים קטן.
כיום מקובל שטיפול באור הוא טיפול הבחירה בדיכאון עונתי. גם לטיפול באור יש תופעות לוואי. חלק מהמטופלים סובלים מכאבי ראש קלים וחלק מדווחים על רגישות יתר בעיניים.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Sadock BJ, Sadock VA. Mood disorders. In: Comprehensive textbook of Psychiatry. 8th Edition, 2005;1:1580
- DSM IV 4th edition 389-390
- Seasonal Affective Disorder. DynaMed updated July 2008
- Lurie SJ, Gawinski B, Pierce D, et al. Seasonal Affective Disorder. American Family Physician 2006;74(9):1521-1524
- Lam RW, Levitt AJ, Levitan RD, et al. The Can-SAD Study: A Randomized controlled trail of the effectiveness of light therapy and fluoxetine in patients with winter seasonal affective disorder. Am J Psychiatry 2006;163:805-812
קישורים חיצוניים
- דיכאון עונתי: (Seasonal Affective Disorder) SAD, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר דב שטיינמץ, מומחה ברפואת משפחה ופסיכותרפיסט; שירותי בריאות כללית, מחוז תל אביב-יפו ומחוז הצפון