כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בקע בצלקת - Incisional hernia"
(הפניה לדף בקע - Hernia#בקע בצלקת - Incisional hernia) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:כותרתבקעים.jpg|מרכז]] | |
| + | {{ספר| | ||
| + | |שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]] | ||
| + | |תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]] | ||
| + | |שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]] | ||
| + | |שם הפרק= [[בקעים]] | ||
| + | |מוציא לאור= | ||
| + | |מועד הוצאה= | ||
| + | |מספר עמודים= | ||
| + | |אחראי הערך= | ||
| + | }} | ||
| + | |||
| + | בקע זה מהווה כ-10% מכלל הבקעים המתוקנים בבתי חולים. למרות השיטות החדשניות של סגירת הפצעים בבטן, סוגי החוטים החדשים והשגחה טובה יותר לאחר ניתוח, השכיחות של בקעים בצלקת לא השתנתה בצורה בולטת. | ||
| + | |||
| + | סיבות רבות קשורות להופעת בקע בצלקת: | ||
| + | * גיל - בחולים מבוגרים הריפוי איטי יותר, והצלקת לאחר הריפוי היא חלשה יותר. | ||
| + | * מצב כללי של החולים - חולים הלוקים בשחמת הכבד, חולים הלוקים במחלות ממאירות, וחולים במצבים קטבוליים מאוד חשופים להופעת בקע בצלקת - מפני שאצלם חוזק הצלקת ירוד יותר. | ||
| + | * חולים שמנים נוטים יותר לפתח זיהומים ולכן נוצרת חולשה בצלקת. בחולים אלה הלחץ התוך-בטני הגבוה, גורם לניתוק התפרים בפסציה לאחר הניתוח, ולכן לשכיחות יתר של בקעים בצלקת. | ||
| + | * זיהומים בפצע הניתוח גורמים לחולשת הפסציה, ניתוק התפרים המחזיקים אותה, והיווצרות מאוחרת של בקע בצלקת. | ||
| + | * סוג החתך - חתכים רוחביים מתרפאים טוב יותר ובהם שכיחות הבקעים נמוכה יותר. חתכים טרנסרקטליים או פארארקטליים גורמים לניתוק של סיבי העצב וכלי הדם מעבר לחתך, וכתוצאה מכך לליקוי בריפוי של החתכים, חולשה של הדופן והיווצרות של בקעים בצלקת. | ||
| + | * סיבוכים ריאתיים לאחר הניתוח - גורמים לחולים להשתעל בכוח, ועל-ידי כך מעלים את הלחץ התוך בטני, הגורם לקרע בקו התפרים ולבקעים מאוחר יותר. | ||
| + | * ביצוע של פתחים בדופן הבטן כמו קולוסטומיה, אילאוסטומי, נקזים וכוי. | ||
| + | |||
| + | מבחינה קלינית נראה בחולים אלה בליטה או א-סמטריה של דופן הבטן. החולה יספר על א-סימטריה שהופיעה לאחר הניתוח וגדלה. במישוש נמצא מעי מתחת לעור וחור בדופן הבטן מתחת לצלקת הניתוחית בעור (תמונה 2.13). | ||
| + | |||
| + | {|align="center" | ||
| + | |[[קובץ:בקעים27.jpg|300px]] | ||
| + | |[[קובץ:בקעים28.jpg|300px]] | ||
| + | |- | ||
| + | !colspan="2"|תמונה 2.13 : בקע בצלקת ניתוחית | ||
| + | |} | ||
| + | |||
| + | |||
| + | |||
| + | [[קובץ:בקעים29.jpg|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 3.13 : בקע ענק בדופן הבטן לאחר ניתוח לכריתת שלפוחית. לולאות המעי נראות מתחת לעור]] | ||
| + | |||
| + | ===טיפול=== | ||
| + | |||
| + | הטיפול בבקע בצלקת הינו כירורגי מיסודו. לחולים בעלי סיכון גבוה, או לחולים המסרבים להינתח, אפשר להמליץ על שימוש בחגורת בטן אלסטית. בכל שאר החולים רצוי לתקן את הפגם באופן כירורגי. את התיקון יש לבצע בסמוך לאבחון הבקע, מכיוון שבקעים אלה נוטים לגדול ואז תיקונם מסובך יותר. בקעים קטנים ניתן לתקן לפי שיטת מאיו (Mayo) שתוארה. בקעים גדולים יותר, שבהם לא ניתן לבצע שיטה זו ללא מתח, אפשר להשתמש בפסציה של הרקטוס, כפי שכבר תואר, או ברשת סינתטית המגשרת על פני הפתח או מחזקת את הפסציה המתוחה. | ||
| + | |||
| + | גישה אחרת היא הגישה הלפרוסקופית התוך-בטנית, שבה ניתן למשוך את המעי והשק לתוך הבטן ולהניח רשת על הפתח של פתח הבקע. | ||
| + | |||
| + | ===פרוגנוזה=== | ||
| + | |||
| + | שכיחות החזרות לאחר התיקון היא 5%-2% בבקעים קטנים, או 15%-5% בבקעים גדולים. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | |||
| + | * לנושא הקודם: [[בקע אפיגסטרי - Epigastric hernia]] | ||
| + | * לנושא הבא: [בקע על-שם Litter - Litter's hernia]] | ||
| + | |||
| + | * [[בקעים |לתוכן העניינים של הפרק]] | ||
| + | * [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]] | ||
| + | * לפרק הקודם: [[כירורגיה של השד]] | ||
| + | * לפרק הבא: [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות]] | ||
| + | |||
| + | |||
| + | {{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}} | ||
| + | |||
| + | [[קטגוריה:כירורגיה]] | ||
גרסה מ־13:22, 6 בפברואר 2013
| עקרונות בכירורגיה | ||
|---|---|---|
| ||
| שם המחבר | ד"ר צבי קויפמן | |
| שם הפרק | בקעים | |
בקע זה מהווה כ-10% מכלל הבקעים המתוקנים בבתי חולים. למרות השיטות החדשניות של סגירת הפצעים בבטן, סוגי החוטים החדשים והשגחה טובה יותר לאחר ניתוח, השכיחות של בקעים בצלקת לא השתנתה בצורה בולטת.
סיבות רבות קשורות להופעת בקע בצלקת:
- גיל - בחולים מבוגרים הריפוי איטי יותר, והצלקת לאחר הריפוי היא חלשה יותר.
- מצב כללי של החולים - חולים הלוקים בשחמת הכבד, חולים הלוקים במחלות ממאירות, וחולים במצבים קטבוליים מאוד חשופים להופעת בקע בצלקת - מפני שאצלם חוזק הצלקת ירוד יותר.
- חולים שמנים נוטים יותר לפתח זיהומים ולכן נוצרת חולשה בצלקת. בחולים אלה הלחץ התוך-בטני הגבוה, גורם לניתוק התפרים בפסציה לאחר הניתוח, ולכן לשכיחות יתר של בקעים בצלקת.
- זיהומים בפצע הניתוח גורמים לחולשת הפסציה, ניתוק התפרים המחזיקים אותה, והיווצרות מאוחרת של בקע בצלקת.
- סוג החתך - חתכים רוחביים מתרפאים טוב יותר ובהם שכיחות הבקעים נמוכה יותר. חתכים טרנסרקטליים או פארארקטליים גורמים לניתוק של סיבי העצב וכלי הדם מעבר לחתך, וכתוצאה מכך לליקוי בריפוי של החתכים, חולשה של הדופן והיווצרות של בקעים בצלקת.
- סיבוכים ריאתיים לאחר הניתוח - גורמים לחולים להשתעל בכוח, ועל-ידי כך מעלים את הלחץ התוך בטני, הגורם לקרע בקו התפרים ולבקעים מאוחר יותר.
- ביצוע של פתחים בדופן הבטן כמו קולוסטומיה, אילאוסטומי, נקזים וכוי.
מבחינה קלינית נראה בחולים אלה בליטה או א-סמטריה של דופן הבטן. החולה יספר על א-סימטריה שהופיעה לאחר הניתוח וגדלה. במישוש נמצא מעי מתחת לעור וחור בדופן הבטן מתחת לצלקת הניתוחית בעור (תמונה 2.13).
|
|
| תמונה 2.13 : בקע בצלקת ניתוחית | |
|---|---|
טיפול
הטיפול בבקע בצלקת הינו כירורגי מיסודו. לחולים בעלי סיכון גבוה, או לחולים המסרבים להינתח, אפשר להמליץ על שימוש בחגורת בטן אלסטית. בכל שאר החולים רצוי לתקן את הפגם באופן כירורגי. את התיקון יש לבצע בסמוך לאבחון הבקע, מכיוון שבקעים אלה נוטים לגדול ואז תיקונם מסובך יותר. בקעים קטנים ניתן לתקן לפי שיטת מאיו (Mayo) שתוארה. בקעים גדולים יותר, שבהם לא ניתן לבצע שיטה זו ללא מתח, אפשר להשתמש בפסציה של הרקטוס, כפי שכבר תואר, או ברשת סינתטית המגשרת על פני הפתח או מחזקת את הפסציה המתוחה.
גישה אחרת היא הגישה הלפרוסקופית התוך-בטנית, שבה ניתן למשוך את המעי והשק לתוך הבטן ולהניח רשת על הפתח של פתח הבקע.
פרוגנוזה
שכיחות החזרות לאחר התיקון היא 5%-2% בבקעים קטנים, או 15%-5% בבקעים גדולים.
ראו גם
- לנושא הקודם: בקע אפיגסטרי - Epigastric hernia
- לנושא הבא: [בקע על-שם Litter - Litter's hernia]]
- לתוכן העניינים של הפרק
- לתוכן העניינים של הספר
- לפרק הקודם: כירורגיה של השד
- לפרק הבא: כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא