כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "פרע כתפיים - Shoulder dystocia"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
|||
| שורה 13: | שורה 13: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| + | ==אפידמיולוגיה== | ||
| + | שכיחות 0.6-1.4%. השכיחות עלתה בשנים האחרונות, כתוצאה מעליה במשקלי הילודים ועליה בדיווח. | ||
| + | ==אטיולוגיה== | ||
| + | ;גורמי סיכון: | ||
| + | *'''אימהיים''': obesity, סכרת מולטיפרה ו- post term. בכולם צפוי עובר גדול. !-SD בעבר. | ||
| + | *'''הלידה''': השראת לידה, אפידורל, שלב ראשון ושני מאורך, ולידה מכשירנית. | ||
| + | *'''משקל העובר''': הסיכון עולה עם המשקל, אך עדיין יותר מ-50% מהמקרים מתרחשים בעוברים קטנים מ-4 ק״ג. | ||
| − | + | [[קובץ:פרע1.png|מרכז|500px]] | |
| − | שכיחות | + | הגרף הבא מתאר את שכיחות ה-SD ב- 175,000 לידות בקליפורניה ב-1992 כתלות בסכרת ובלידה מכשירנית. |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | לא ניתן לצפות את רוב המקרים של פרע כתפיים | ||
| + | ==קליניקה== | ||
| + | פרע כתפיים מוגדר כאשר יש צורך במנוברות מעבר למשיכה של הראש למטה ואפיזיוטומיה, כדי לחלץ את העובר. לילודים עם SD יש יחס כתף לראש ויחס חזה לראש גדולים. | ||
*'''סיבוכים אמהיים''': דימום לאחר הלידה - PPH, בעיקר מאטוניה ולצרציות בתעלת הלידה. | *'''סיבוכים אמהיים''': דימום לאחר הלידה - PPH, בעיקר מאטוניה ולצרציות בתעלת הלידה. | ||
*'''סיבוכים עובריים''': 25% מהעוברים נפגעים. 2/3 מהם Erb ו - Duchenne. ל- 38% היו שברים בקלביקולה, 17% שברים בהומרוס. | *'''סיבוכים עובריים''': 25% מהעוברים נפגעים. 2/3 מהם Erb ו - Duchenne. ל- 38% היו שברים בקלביקולה, 17% שברים בהומרוס. | ||
| שורה 30: | שורה 34: | ||
שבר בקלביקולה אובחן ב-0.4% מהלידות בבי״ח פרקלנד. לא תמיד השבר היה קשור לאירוע מיוחד בלידה. לא ניתן לצפות אותו ואין לו משמעות קלינית. | שבר בקלביקולה אובחן ב-0.4% מהלידות בבי״ח פרקלנד. לא תמיד השבר היה קשור לאירוע מיוחד בלידה. לא ניתן לצפות אותו ואין לו משמעות קלינית. | ||
| + | ==אבחנה== | ||
| + | Spong וחב' עקבו ב-1995 אחרי 250 לידות ותיעדו שימוש במנוברות ב-11% מהלידות. רק חצי מהמקרים דווחו ע״י הצוות הרפואי. הזמן הממוצע בין יציאת הראש והגוף היה ארוך יותר (79 שניות) בקבוצת הדיסטוציה לעומת 24 שניות בקבוצה השנייה. לכן הוצע הסף של 60 שניות בין יציאת הראש והגוף כהגדרה לדיסטוציה. | ||
| − | + | ==טיפול== | |
| − | + | ===מניעת פרע כתפיים==== | |
| − | + | אין צורך בהשראת לידה או קיסרי פרופילקטי. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
עבודה של גונן - 1997 השוותה השראת לידה מול טיפול שמרני ב-273 מקרים עם הערכת משקל בין 4 ל-4.5 ק״ג. לא היה הבדל בשיעור ה-{{כ}}SD {{כ}}(3.7% ו-4.3%) בין שתי הקבוצות. | עבודה של גונן - 1997 השוותה השראת לידה מול טיפול שמרני ב-273 מקרים עם הערכת משקל בין 4 ל-4.5 ק״ג. לא היה הבדל בשיעור ה-{{כ}}SD {{כ}}(3.7% ו-4.3%) בין שתי הקבוצות. | ||
| שורה 52: | שורה 50: | ||
עפ" המלצת ה-ACOG, בנשים עם סיפור של SD בלידה קודמת, יש לבצע הערכת סיכון לגבי החלטה על הצורך בניתוח קיסרי. לשם כך נעריך את משקל העובר כעת, ונתחשב בגיל ההיריון, חומרת הפגיעה בילוד הקודם ונוכחות סכרת. | עפ" המלצת ה-ACOG, בנשים עם סיפור של SD בלידה קודמת, יש לבצע הערכת סיכון לגבי החלטה על הצורך בניתוח קיסרי. לשם כך נעריך את משקל העובר כעת, ונתחשב בגיל ההיריון, חומרת הפגיעה בילוד הקודם ונוכחות סכרת. | ||
| − | + | ===ניהול=== | |
| − | |||
| − | ==ניהול== | ||
לאחר יציאת הראש, חבל הטבור נלחץ נגד קירות הנרתיק והחימצון יורד. רוב המנוברות מיועדות לשחרר את הכתף הקדמית מאחורי הסימפיזיס פוביס. | לאחר יציאת הראש, חבל הטבור נלחץ נגד קירות הנרתיק והחימצון יורד. רוב המנוברות מיועדות לשחרר את הכתף הקדמית מאחורי הסימפיזיס פוביס. | ||
| שורה 104: | שורה 100: | ||
חתך של הסימפיזיס. | חתך של הסימפיזיס. | ||
| + | |||
| + | ==פרוגנוזה== | ||
| + | ==דגלים אדומים== | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
* Williams 23rd,ACOG 40, ACOG 22 | * Williams 23rd,ACOG 40, ACOG 22 | ||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | {{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | ||
גרסה מ־19:35, 8 בפברואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| פרע כתפיים | ||
|---|---|---|
| Shoulder dystocia | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
אפידמיולוגיה
שכיחות 0.6-1.4%. השכיחות עלתה בשנים האחרונות, כתוצאה מעליה במשקלי הילודים ועליה בדיווח.
אטיולוגיה
- גורמי סיכון
- אימהיים: obesity, סכרת מולטיפרה ו- post term. בכולם צפוי עובר גדול. !-SD בעבר.
- הלידה: השראת לידה, אפידורל, שלב ראשון ושני מאורך, ולידה מכשירנית.
- משקל העובר: הסיכון עולה עם המשקל, אך עדיין יותר מ-50% מהמקרים מתרחשים בעוברים קטנים מ-4 ק״ג.
הגרף הבא מתאר את שכיחות ה-SD ב- 175,000 לידות בקליפורניה ב-1992 כתלות בסכרת ובלידה מכשירנית.
לא ניתן לצפות את רוב המקרים של פרע כתפיים
קליניקה
פרע כתפיים מוגדר כאשר יש צורך במנוברות מעבר למשיכה של הראש למטה ואפיזיוטומיה, כדי לחלץ את העובר. לילודים עם SD יש יחס כתף לראש ויחס חזה לראש גדולים.
- סיבוכים אמהיים: דימום לאחר הלידה - PPH, בעיקר מאטוניה ולצרציות בתעלת הלידה.
- סיבוכים עובריים: 25% מהעוברים נפגעים. 2/3 מהם Erb ו - Duchenne. ל- 38% היו שברים בקלביקולה, 17% שברים בהומרוס.
מתיחת הפלקסוס הברכיאלי בזמן חילוץ הכתף הקדמית גורמת לו נזק והתוצאה - Erb Palsy ו- Klumpke papalysis, אם כי 88% חולפים תוך שנה.
שבר בקלביקולה אובחן ב-0.4% מהלידות בבי״ח פרקלנד. לא תמיד השבר היה קשור לאירוע מיוחד בלידה. לא ניתן לצפות אותו ואין לו משמעות קלינית.
אבחנה
Spong וחב' עקבו ב-1995 אחרי 250 לידות ותיעדו שימוש במנוברות ב-11% מהלידות. רק חצי מהמקרים דווחו ע״י הצוות הרפואי. הזמן הממוצע בין יציאת הראש והגוף היה ארוך יותר (79 שניות) בקבוצת הדיסטוציה לעומת 24 שניות בקבוצה השנייה. לכן הוצע הסף של 60 שניות בין יציאת הראש והגוף כהגדרה לדיסטוציה.
טיפול
מניעת פרע כתפיים=
אין צורך בהשראת לידה או קיסרי פרופילקטי. עבודה של גונן - 1997 השוותה השראת לידה מול טיפול שמרני ב-273 מקרים עם הערכת משקל בין 4 ל-4.5 ק״ג. לא היה הבדל בשיעור ה-SD (3.7% ו-4.3%) בין שתי הקבוצות.
חושב כי כדי למנוע Sholder dystocia אחד בעוברים גדולים, יהיה צורך ב- 1,000 ניתוחים קיסריים.
על פי המלצת ה-ACOG מ-2002, ניתוח קיסרי בשל מקרוזומיה יבוצע לצורך מניעת Sholder dystocia רק בהערכת משקל מעל 5,000 גר' או בסכרתית- 4,500 גר'.
שיעור חזרה בהריון הבא נע לפי המחקרים בין -13 25%.
עפ" המלצת ה-ACOG, בנשים עם סיפור של SD בלידה קודמת, יש לבצע הערכת סיכון לגבי החלטה על הצורך בניתוח קיסרי. לשם כך נעריך את משקל העובר כעת, ונתחשב בגיל ההיריון, חומרת הפגיעה בילוד הקודם ונוכחות סכרת.
ניהול
לאחר יציאת הראש, חבל הטבור נלחץ נגד קירות הנרתיק והחימצון יורד. רוב המנוברות מיועדות לשחרר את הכתף הקדמית מאחורי הסימפיזיס פוביס.
יש ויכוח לגבי הצורך בביצוע/הרחבת האפיזיוטומיה מאחר ו-Sholder dystocia אינה נגרמת בגלל הפרעת הרקמות הרכות.
לאחר קריאה לעזרה:
suprapubic pressure
לחץ על הפוביס תוך כדי משיכת הראש למסה.
McRoberts maneuver
פלקסיה של הרגליים לכיוון הבטן.
הפרוצדורה גורמת לישור של הסקרום יחסית לחוליה הלומברית והטיה של הסימפיזיס פוביס לכיוון הראש של האמא מה שממגדיל את outlets של האגן (ומאפשר חילוץ כתפיים), אך לא מגדיל את מימדי האגן. המנוברה מפחיתה את הכוח שצריך להפעיל לחילוץ הכתף.
Woods corkscrew maneuver
סיבוב הכתף האחורית ב- 180° משחרר את הכתף הקדמית.
Rubin maneuver
ניסיון לטלטל מצד לצד את הכתפיים של העובר דרך הבטן של האם, אם הכתף לא משתחררת מכניסים יד ומכופפים את הכתף הקדמית אל החזה של העובר. הקוטר בין הכתפיים קטן.
חילוץ כתף אחורית=
שבירת הקלויקולה
תוך כדי לחץ עליה לכיוון ה-pubic ramus. השבר יחלים מהר, ובכל מקרה עדיף על סיבוכי אספיקציה.
Hibbard maneuver
לחץ על הלסת והצוואר של העובר לכיוון הרקטום של האם יחד עם לחץ פונדלי. שיעור סיבוכים גבוה.
Zavanelli
הכנסת הראש לרחם וסיום בניתוח קיסרי. סיבוב הראש חזרה ל-OA או OP, כיפוף הראש ודחיפתו לנרתיק. 250 µg של טרבוטלין מסייעם להרפיית הרחם. שיעור הצלחה: 91% בראש, 100% בעכוז (כשהראש נתקע).
Cleidotomy
חיתוך הקלביקולה עם מספריים.
לעובר מת.
Symphysiotomy
חתך של הסימפיזיס.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Williams 23rd,ACOG 40, ACOG 22
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון