הבדלים בין גרסאות בדף "גישה טיפולית בטרום סוכרת - Treatment aproach in prediabetes"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{ספר| |שם הספר= המדריך לטיפול בסוכרת |תמונה=120px |valign="top"|שם המחבר= ...) |
|||
שורה 12: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|סוכרת}} | {{הרחבה|סוכרת}} | ||
+ | תחת ההגדרה של טרום סוכרת נכללים כלל האנשים עם אי סבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance = IGT - ערכי גלוקוז בדם ורידי בין 140 ל-200 מ"ג/ ד"ל שעתיים לאחר העמסת סוכר 75 גרם), ו/או גלוקוז מופרע בצום (impaired Fasting Glucose = IFG, בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל בדם ורידי{{הערה|שם=הערה1|}}. | ||
+ | |||
+ | ההנחיות האמריקאיות האחרונות של ה-ADA מאפשרות הגדרה נוספת של מצבי טרום סוכרת עפ"י המוגלובין מסוכרר (HBA1C) בין הערכים 6.4%-5.7%. | ||
+ | |||
+ | בישראל הגדרה זו לא נתקבלה עדיין, כחלק מבעיית הסטנדרטיזציה במעבדות בהן מתבצעת בדיקת ההמוגלובין המסוכרר. | ||
+ | |||
+ | כ-285 מיליון איש בעולם לוקים בסוכרת, מתוכם כ-55 מיליון באירופה וכ-500 אלף בישראל (נכון לשנת 2010). כ-90% מהם סובלים מסוכרת סוג 2. ההערכה היא כי בישראל מצויים כ-400 אלף אנשים עם סיכון גבוה לסוכרת המכונה לעתים גם "סוכרת סמויה". על פי נתוני התכנית הלאומית למניעת סוכרת מסוג 2. קצב ההפיכה (Conversion rate) מסוכרת "סמויה" ל"גלויה", על פי מחקרים שונים, נע בין 5% ל-10% לשנה. בישראל, ההערכה היא שקצב ההפיכה לסוכרת הוא כ-6% בשנה. מניעת סוכרת מותנית באיתור מוקדם של אותם אנשים עם "סוכרת סמויה". קהל היעד הוא החולים הסובלים מהתסמונת המטבולית. מתוצאות מחקרים אפידמיולוגים על קבוצות אוכלוסייה שונות, מתברר כי לא קיימת חפיפה הולמת בין מבחן העמסת הסוכר ובדיקת רמות הגלוקוז בצום, כך שהאבחנה של מצב טרום סוכרתי מתייחסת לכל אלה שרמת הסוכר בדמם נמצאה חורגת מהטווח הנורמוגליקמי לפחות במבחן אחד, ואינה מחייבת מתאם בדיקות. | ||
גרסה מ־11:07, 14 בינואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המדריך לטיפול בסוכרת | ||
---|---|---|
שם המחבר | ד"ר ברוך יצחק | |
שם הפרק | הגישה הטיפולית בטרום סוכרת | |
מוציא לאור | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
מועד הוצאה | 2013 | |
מספר עמודים | 354 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
תחת ההגדרה של טרום סוכרת נכללים כלל האנשים עם אי סבילות לגלוקוז (Impaired Glucose Tolerance = IGT - ערכי גלוקוז בדם ורידי בין 140 ל-200 מ"ג/ ד"ל שעתיים לאחר העמסת סוכר 75 גרם), ו/או גלוקוז מופרע בצום (impaired Fasting Glucose = IFG, בין 100 ל-125 מ"ג/ד"ל בדם ורידי[1].
ההנחיות האמריקאיות האחרונות של ה-ADA מאפשרות הגדרה נוספת של מצבי טרום סוכרת עפ"י המוגלובין מסוכרר (HBA1C) בין הערכים 6.4%-5.7%.
בישראל הגדרה זו לא נתקבלה עדיין, כחלק מבעיית הסטנדרטיזציה במעבדות בהן מתבצעת בדיקת ההמוגלובין המסוכרר.
כ-285 מיליון איש בעולם לוקים בסוכרת, מתוכם כ-55 מיליון באירופה וכ-500 אלף בישראל (נכון לשנת 2010). כ-90% מהם סובלים מסוכרת סוג 2. ההערכה היא כי בישראל מצויים כ-400 אלף אנשים עם סיכון גבוה לסוכרת המכונה לעתים גם "סוכרת סמויה". על פי נתוני התכנית הלאומית למניעת סוכרת מסוג 2. קצב ההפיכה (Conversion rate) מסוכרת "סמויה" ל"גלויה", על פי מחקרים שונים, נע בין 5% ל-10% לשנה. בישראל, ההערכה היא שקצב ההפיכה לסוכרת הוא כ-6% בשנה. מניעת סוכרת מותנית באיתור מוקדם של אותם אנשים עם "סוכרת סמויה". קהל היעד הוא החולים הסובלים מהתסמונת המטבולית. מתוצאות מחקרים אפידמיולוגים על קבוצות אוכלוסייה שונות, מתברר כי לא קיימת חפיפה הולמת בין מבחן העמסת הסוכר ובדיקת רמות הגלוקוז בצום, כך שהאבחנה של מצב טרום סוכרתי מתייחסת לכל אלה שרמת הסוכר בדמם נמצאה חורגת מהטווח הנורמוגליקמי לפחות במבחן אחד, ואינה מחייבת מתאם בדיקות.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ברוך יצחק, מומחה ברפואת משפחה, המועצה הלאומית לסוכרת