הבדלים בין גרסאות בדף "קביעת יעד מטרה לאיזון סוכרת בחולה הבודד - Treatment goal of glycemic control in an individual patient"
שורה 37: | שורה 37: | ||
[[קובץ:UKPDS2.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 2:<div style="text-align: left; direction: ltr">What is Optimal the HbA1c?{{ש}} | [[קובץ:UKPDS2.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 2:<div style="text-align: left; direction: ltr">What is Optimal the HbA1c?{{ש}} | ||
Adjusted hazard ratios for all-cause mortality by HBA1C deciles in people given oral combination and insulin-based therapies Cox propotional hazards models were used, with the HbA1C base case scenario. Vertical error bars show 95% Cls, horizontal bars show HbA range. Red circle-refrence decile. *truncated at lower quartile. t Truncated at upper quartile. Metformin plus sulponylureas (A); and insulin-based regimes (B).</div>]] | Adjusted hazard ratios for all-cause mortality by HBA1C deciles in people given oral combination and insulin-based therapies Cox propotional hazards models were used, with the HbA1C base case scenario. Vertical error bars show 95% Cls, horizontal bars show HbA range. Red circle-refrence decile. *truncated at lower quartile. t Truncated at upper quartile. Metformin plus sulponylureas (A); and insulin-based regimes (B).</div>]] | ||
+ | |||
+ | במטרה לעזור לרופא המשפחה בבחירה פשוטה של יעד מטרה 7-A1C לחולה הבודד פיתחנו אלגוריתם לבחירת יעד A1C המתבסס על A,B,C,D (טבלה 3){{כ}}{{הערה|שם=הערה6|}} | ||
+ | |||
+ | לאחרונה הוספנו גם E שמשקף קשר למחנך לסוכרת ורמת הבנה גבוהה של המחלה והטיפול הנלווה. | ||
+ | |||
+ | {|border="1" dir="ltr" cellpadding="4" | ||
+ | !colspan="2"| Setting the Aic Target - ABCDE :טבלה 3 | ||
+ | |- | ||
+ | |A=Age | ||
+ | |rowspan="5"|The A1C and ABCD of glycaemia management in type 2 | ||
+ | diabetes: a physician's personalized approach | ||
+ | |- | ||
+ | |B=BMI | ||
+ | |- | ||
+ | |C=Complication | ||
+ | |- | ||
+ | |D=Diabetes Duration / D= Drug | ||
+ | |- | ||
+ | |E= Diabetes Education | ||
+ | |} | ||
+ | |||
+ | בהחלטות לגבי יעד מטרה ל- HBA1C יש להתבסס בעיקר על גיל החולה (A=age), משקלו (B=Body Weight/BMI) האם הוא סובל מסיבוכי סוכרת משמעותיים או מחלת לב (c=Complication) משך מחלתו (D=Disease duration), ובאם יש לו קשר למחנך סוכרת והוא מקפיד על אורח חיים בריא ועל הטיפול במחלה (E=Education) כמו כן אנו נאלצים לשקול לעתים גם יכולות כלכליות (E= Economy). | ||
+ | |||
+ | בהתאם נבנה אלגוריתם (תמונה 4) עם מרווח A1C בין 8%-6% כיעד מטרה כאשר בחולה צעיר וללא סיבוכי סוכרת עם הבנה של המחלה והיצמדות לטיפול נשאף 7-6%>A1C ובחולה המבוגר עם סיבוכי סוכרת וללא תמיכה מספקת של מחנך לסוכרת נסתפק 2-8%-7% >A1C. | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== |
גרסה מ־17:51, 15 בינואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
המדריך לטיפול בסוכרת | ||
---|---|---|
שם המחבר | פרופ' איתמר רז, ד"ר עופרי מוסנזון | |
שם הפרק | קביעת יעד מטרה לאיזון סוכרת בחולה הבודד | |
מוציא לאור | המועצה הלאומית לסוכרת, משרד הבריאות |
|
מועד הוצאה | 2013 | |
מספר עמודים | 354 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סוכרת
יעד המטרה באיזון הסוכרת מתבסס על ערך מטרה של HBAIC.
מחקר UKPDS הדגים בחולים עם סוכרת חדשה שאובחנה סביב הכניסה למחקר, ושבהם נשמרה רמת המוגלובין מסוכרר בכ-1% נמוכה מזו של קבוצת הבקרה, הפחתה של 25% בסיבוכים מיקרווסקולריים (001>P) ו-15% מקרווסקולריים (0.052 P) במעקב ממוצע של 10 שנים.
מעקב המשך למשך 10 שנים נוספות הדגים שאותם חולים שאוזנו טוב יותר בתחילה הדגימו ירידה של %25 בסיבוכים מיקרווסקולריים 001 >P ו-15% בסיבוכים מאקרווסקולריים 005 >P גם לאחר 10 שנות מעקב נוספות למרות שבתקופה זו איזון הסוכרת היה דומה לזו של קבוצת הבקרה [1][2] (תמונה 1).
מחקרים מאוחרים יותר - ACCORD ,ADVANCE ,VADT - בחולים עם סוכרת סוג 2 (טבלה 1) מבוגרים יותר שמשך מחלתם כ-10 שנים, הוכיחו שניסיון לאיזון לרמת 6% > HBAIC כרוך בסיכון לעלייה בתמותה, בפרט בחולים עם סוכרת ממושכת, עם סיבוכי סוכרת, או מחלת לב איסכמית ידועה. מחקרים אלה היוו הוכחה ברורה לכך שטיפול מוקדם בסוכרת קרוב ככל האפשר לזמן האבחנה בחולים ללא סיבוכים, כרוך בהורדה משמעותית של סיבוכים מיקרווסקולריים וכנראה גם מאקרווסקולריים מבלי להעמיד את החולה בסיכון גבוה מהטיפול עצמו. לעומת זאת, חולים עם סוכרת ממושכת וסיבוכי סוכרת נתונים לסיכון גבוה יחסית מהטיפול וסיכוי נמוך יותר שהטיפול יפחית משמעותית סיבוכים מיקרו או מאקרווסקולריים[3][4][5].
תרומה נכבדה נוספת לסיכון בהשגת יעדי מטרה תלויה בסוג הטיפול.
תרופות המהוות סיכון גבוה להיפוגליקמיה כרוכות בסיכון רב יותר לחולה, הן לאירועים קרדיווסקולריים והן לתמותה.
עבודה רטרוספקטיבית שפורסמה לאחרונה עקבה אחר 48,000 חולי סוכרת סוג 2 תחת טיפול במטפורמין שלא שמרו על יעד המטרה. בחלקם הוסף סולפונילאוראה ולחלקם אינסולין.
מעקב רטרוספקטיבי לאחר 22 שנה אחרי רמת HBAIC של חולים אלה הדגים עלייה בתמותה ועלייה בתחלואה הקרדיווסקולרית של החולים המגיעים ליעד מטרה נמוך מ-8%-7.5%[5] (תמונה 2). הדבר בלט במיוחד בטיפול באינסולין בחולים שהגיעו ליעד מטרה של 6%-6.5%-A1C עם עלייה בתמותה של קרוב ל-80%. עבודות אלו מלמדות שיש להתמקד ביעדי מטרה שונים בחולים שונים ובהתאם לטיפול אותו הם מקבלים. יש לשאוף ליעד מטרה נמוך מ-7% ואף נמוך מ-6.5% בחולים המקפידים על טיפול נכון, עם משך מחלה קצר, צעירים שצפויים לחיות שנים רבות, ושבהם הסיכון מהיפוגליקמיה נמוך, חולים שאינם סובלים מסיבוכי סוכרת, או מחלת לב איסכמית ידועה, ומקבלים תמיכה קבועה של מחנך לסוכרת.
במטרה לעזור לרופא המשפחה בבחירה פשוטה של יעד מטרה 7-A1C לחולה הבודד פיתחנו אלגוריתם לבחירת יעד A1C המתבסס על A,B,C,D (טבלה 3)[6]
לאחרונה הוספנו גם E שמשקף קשר למחנך לסוכרת ורמת הבנה גבוהה של המחלה והטיפול הנלווה.
Setting the Aic Target - ABCDE :טבלה 3 | |
---|---|
A=Age | The A1C and ABCD of glycaemia management in type 2
diabetes: a physician's personalized approach |
B=BMI | |
C=Complication | |
D=Diabetes Duration / D= Drug | |
E= Diabetes Education |
בהחלטות לגבי יעד מטרה ל- HBA1C יש להתבסס בעיקר על גיל החולה (A=age), משקלו (B=Body Weight/BMI) האם הוא סובל מסיבוכי סוכרת משמעותיים או מחלת לב (c=Complication) משך מחלתו (D=Disease duration), ובאם יש לו קשר למחנך סוכרת והוא מקפיד על אורח חיים בריא ועל הטיפול במחלה (E=Education) כמו כן אנו נאלצים לשקול לעתים גם יכולות כלכליות (E= Economy).
בהתאם נבנה אלגוריתם (תמונה 4) עם מרווח A1C בין 8%-6% כיעד מטרה כאשר בחולה צעיר וללא סיבוכי סוכרת עם הבנה של המחלה והיצמדות לטיפול נשאף 7-6%>A1C ובחולה המבוגר עם סיבוכי סוכרת וללא תמיכה מספקת של מחנך לסוכרת נסתפק 2-8%-7% >A1C.
ביבליוגרפיה
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה1
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה2
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה3
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה4
- ↑ 5.0 5.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה5
- ↑ שגיאת ציטוט: תג
<ref>
לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםהערה6
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' איתמר רז, מנהל מרכז הסוכרת, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים ד"ר עופרי מוסנזון, מרכז הסוכרת, ביה"ח האוניברסיטאי הדסה עין כרם, ירושלים