כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קידום בריאות ורפואה מונעת - רפואה מונעת בגיל 12-7 - Health promotion and preventive medicine - recommendations from seven years to twelve years"
| שורה 10: | שורה 10: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
| − | |||
== יעוץ== | == יעוץ== | ||
זהו שלב המשפחה עם ילדים בגיל בי״ס כולל בעיות הקשורות במשמעת, לימודים Schooln phobia. מבחינת יעוץ להורים ולילדים יש לברר ולייעץ בנושא הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה - ראו נספח 19), תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ״ג ליום (ראו פירוט בנספח מסי 8). יש לברר נושא העישון והשימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה (ראו פירוט בנספח מסי 12). | זהו שלב המשפחה עם ילדים בגיל בי״ס כולל בעיות הקשורות במשמעת, לימודים Schooln phobia. מבחינת יעוץ להורים ולילדים יש לברר ולייעץ בנושא הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה - ראו נספח 19), תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ״ג ליום (ראו פירוט בנספח מסי 8). יש לברר נושא העישון והשימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה (ראו פירוט בנספח מסי 12). | ||
| − | פעילות גופנית: יש לייעץ בנושא פ"ג סדירה. פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. גיל זה מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדי) ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, רכיבת אופניים, שחיה, קראטה וגיודו וכדי) במסגרות שונות או באופן עצמאי. מומלץ לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה 60 דקות לפחות מידי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע ובשלושה ימים גם פעילות המחזקת שרירים ועצמות. פעילות בעצימות גבוהה היא כזו הגורמת לילד להתנשם ולהזיע - כגון ריצה או שחיה. פעילות בעצימות בינונית היא כזו המאיצה את קצב הנשימה וגורמת להזעה קלה, כגון רכיבה על אופניים או משחקי חצר. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו, סמארטפון) - לשעתיים ביום לכל היותר. | + | |
| + | '''פעילות גופנית:''' יש לייעץ בנושא פ"ג סדירה. פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. גיל זה מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדי) ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, רכיבת אופניים, שחיה, קראטה וגיודו וכדי) במסגרות שונות או באופן עצמאי. מומלץ לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה 60 דקות לפחות מידי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע ובשלושה ימים גם פעילות המחזקת שרירים ועצמות. פעילות בעצימות גבוהה היא כזו הגורמת לילד להתנשם ולהזיע - כגון ריצה או שחיה. פעילות בעצימות בינונית היא כזו המאיצה את קצב הנשימה וגורמת להזעה קלה, כגון רכיבה על אופניים או משחקי חצר. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו, סמארטפון) - לשעתיים ביום לכל היותר. | ||
| + | |||
יש לחזק ילדים וילדות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות, אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מהפרעות אכילה או מהצורך לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), אשר עלולים לגרום נזק. | יש לחזק ילדים וילדות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות, אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מהפרעות אכילה או מהצורך לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), אשר עלולים לגרום נזק. | ||
| + | |||
חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית. | חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית. | ||
| + | |||
חשוב מאוד לשמור על בריאות השן - ראו נספח 4. | חשוב מאוד לשמור על בריאות השן - ראו נספח 4. | ||
| + | |||
יש חשיבות לנושא חגורות בטיחות ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אכסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים. תשומת לב לנושא בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש (ראה פירוט בנספח 5). ולנושא הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולית. | יש חשיבות לנושא חגורות בטיחות ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אכסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים. תשומת לב לנושא בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש (ראה פירוט בנספח 5). ולנושא הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולית. | ||
* קרינה מייננת: יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה. | * קרינה מייננת: יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה. | ||
| − | + | ||
| + | ==סקירה ואיתור מוקדם== | ||
| + | |||
בין השנים 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל (לפחות פעם ב-4 שנים בגיל 7, 11), וכן מומלץ לבדוק ראיה ושמיעה פעם אחת בתקופה זו. | בין השנים 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל (לפחות פעם ב-4 שנים בגיל 7, 11), וכן מומלץ לבדוק ראיה ושמיעה פעם אחת בתקופה זו. | ||
| + | |||
כמו כן, מומלצת בדיקת רופא, אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, הפרעות יציבה (לפי המלצת משרד הבריאות). לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת (ראה נושאים שנויים במחלוקת נספח 23). יש לברר נושא אנקופרזיס והרטבה לילית. וכן הפרעות התנהגות ולמידה ולאתר הפרעות אכילה. יש להעריך תיפקוד הורה/ משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ ביצוע תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבוצות סיכון. | כמו כן, מומלצת בדיקת רופא, אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, הפרעות יציבה (לפי המלצת משרד הבריאות). לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת (ראה נושאים שנויים במחלוקת נספח 23). יש לברר נושא אנקופרזיס והרטבה לילית. וכן הפרעות התנהגות ולמידה ולאתר הפרעות אכילה. יש להעריך תיפקוד הורה/ משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ ביצוע תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבוצות סיכון. | ||
| − | + | ||
| + | ==חיסונים== | ||
| + | |||
החיסונים בתקופה זו כוללים: | החיסונים בתקופה זו כוללים: | ||
א) השלמת חיסונים שלא ניתנו בעבר. | א) השלמת חיסונים שלא ניתנו בעבר. | ||
| שורה 37: | שורה 46: | ||
זה רשום גם לבנים החל מגיל 9 שנים. (ראה פירוט בנספח 7) | זה רשום גם לבנים החל מגיל 9 שנים. (ראה פירוט בנספח 7) | ||
| − | רפואה מונעת מגיל 12-7 שנים | + | ==רפואה מונעת מגיל 12-7 שנים== |
| + | |||
| + | |cellpadding="4" border="1" | ||
| + | |יעוץ | ||
| + | |סקירה ואיתור מוקדם | ||
| + | |חיסונים ותרופות למניעה | ||
| + | |- | ||
| + | |valign="top"| | ||
| − | |||
טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' (Tdap-IPV). משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. הרגלי ניקיון | טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' (Tdap-IPV). משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. הרגלי ניקיון | ||
(הרטבה לילית, Encopresis) | (הרטבה לילית, Encopresis) | ||
| שורה 54: | שורה 69: | ||
הפרעות התנהגות ולמידה. | הפרעות התנהגות ולמידה. | ||
איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. | איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. | ||
| + | |} | ||
| + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה מהדורת 2000|רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000]] פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169 | ||
| + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004]] פריטים 213, 214, 220, 221 | ||
| + | * [[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008|תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008]] פריטים 572-575, 655 | ||
| + | *[[המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת/ביבליוגרפיה למהדורת 2013|ביבליוגרפיה למהדורת 2013]] פריטים 657, 799, 897-898 | ||
גרסה מ־07:39, 20 בינואר 2013
| המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת | ||
|---|---|---|
| ||
| שם הפרק | קידום בריאות ורפואה מונעת מגיל 12-7 שנים | |
| עורך מדעי | פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד - איגוד רופאי המשפחה | |
| מוציא לאור | ההסתדרות הרפואית בישראל, האגף למדיניות רפואית, איגוד רופאי המשפחה בישראל | |
| מועד הוצאה | מהדורת 2013 | |
| מספר עמודים | 249 | |
יעוץ
זהו שלב המשפחה עם ילדים בגיל בי״ס כולל בעיות הקשורות במשמעת, לימודים Schooln phobia. מבחינת יעוץ להורים ולילדים יש לברר ולייעץ בנושא הרגלי שינה (לפחות 9 שעות שינה ביממה - ראו נספח 19), תזונה נכונה, והפרעות אכילה. יש להפחית במאכלים המכילים חומצות שומן רוויות ובממתקים, לשמור על איזון קלוריות תקין ולהסביר חשיבות תזונה נכונה כולל כמות מספקת של סידן במזון עקב הגדילה. הכמות היומית הדרושה היא 1.300 מ״ג ליום (ראו פירוט בנספח מסי 8). יש לברר נושא העישון והשימוש באלכוהול (מגיל 10), ולייעץ בנושא נזקי העישון האקטיבי והכפוי ודרכים למניעה (ראו פירוט בנספח מסי 12).
פעילות גופנית: יש לייעץ בנושא פ"ג סדירה. פעילות גופנית בגיל הילדות חשובה גם להתפתחות אישית (דימוי וביטחון עצמי), חברתית וקוגניטיבית. גיל זה מתאים להצטרפות למסגרת ספורטיבית מאורגנת (חוגי מחול, התעמלות, ריצה, כדורגל, כדורסל וכדי) ויש לעודד זאת. לילדים שאינם משתלבים במסגרות הספורטיביות הקבוצתיות יש להציע חלופות אחרות לפעילות גופנית (טניס, רכיבת אופניים, שחיה, קראטה וגיודו וכדי) במסגרות שונות או באופן עצמאי. מומלץ לבצע פעילות גופנית בעצימות בינונית - גבוהה 60 דקות לפחות מידי יום. על פעילות זו לכלול פעילות בעצימות גבוהה בשלושה מימות השבוע ובשלושה ימים גם פעילות המחזקת שרירים ועצמות. פעילות בעצימות גבוהה היא כזו הגורמת לילד להתנשם ולהזיע - כגון ריצה או שחיה. פעילות בעצימות בינונית היא כזו המאיצה את קצב הנשימה וגורמת להזעה קלה, כגון רכיבה על אופניים או משחקי חצר. חשוב מאוד להפחית את השעות ללא פעילות ובעיקר שעות מסך (טלוויזיה, מחשב, וידאו, סמארטפון) - לשעתיים ביום לכל היותר.
יש לחזק ילדים וילדות הנמצאים במסגרות ספורט תחרותיות להמשך פעילות, אך מצד שני להיות ערים לעיסוק מוגזם ו/או כפייתי בפעילות גופנית שייתכן ונובע מרצון להפחית משקל כחלק מהפרעות אכילה או מהצורך לעמוד בציפיות ובלחצים של גורמים חיצוניים (הורים, חברים, מאמן), אשר עלולים לגרום נזק.
חשוב להסביר להורים את חשיבות הדוגמה האישית בעיסוק בפעילות גופנית.
חשוב מאוד לשמור על בריאות השן - ראו נספח 4.
יש חשיבות לנושא חגורות בטיחות ושימוש בקסדת מגן בעת רכיבה על אופניים, אכסון כלי נשק, תרופות וחומרים רעילים. תשומת לב לנושא בטיחות בשחייה וזהירות מפני אש (ראה פירוט בנספח 5). ולנושא הימנעות מחשיפה לשמש ושימוש במיסוכי הגנה כנגד קרינה אולטרה סגולית.
- קרינה מייננת: יש למעט בחשיפה לקרינת רנטגן ככל האפשר בעיקר צמצום שיקופים, צילומי CT, אנגיוגרפיה וצינטורים הכרוכים בקרינה ניכרת. מומלץ להשתמש במונה קרינה להערכת מידת הקרינה.
סקירה ואיתור מוקדם
בין השנים 12-7 מומלץ לבדוק גובה ומשקל (לפחות פעם ב-4 שנים בגיל 7, 11), וכן מומלץ לבדוק ראיה ושמיעה פעם אחת בתקופה זו.
כמו כן, מומלצת בדיקת רופא, אחת ל-3 שנים לאיתור בעיות גדילה והתפתחות, כולל התפתחות מערכת המין, הפרעות יציבה (לפי המלצת משרד הבריאות). לפי המלצת ארגון הבריאות העולמי וכוח המשימה האמריקאי לרפואה מונעת, אין מקום לבדיקות סקירה לעקמת (ראה נושאים שנויים במחלוקת נספח 23). יש לברר נושא אנקופרזיס והרטבה לילית. וכן הפרעות התנהגות ולמידה ולאתר הפרעות אכילה. יש להעריך תיפקוד הורה/ משפחה-ילד/ילדים. יש לשים לב להזנחה, סימני התעללות, אלימות במשפחה, אבל ממושך, דיכאון ונטיות אובדניות. מומלץ ביצוע תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבוצות סיכון.
חיסונים
החיסונים בתקופה זו כוללים: א) השלמת חיסונים שלא ניתנו בעבר. ב) חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכיתה בי (Tdap-IPV) ג) חיסון כנגד טטנוס, דיפתריה ושעלת (Tdap) בכיתה ח' ד) חיסון עונתי נגד שפעת מומלץ לכל אדם מגיל חצי שנה ומעלה. ה) חיסון פוליסכרידי נגד מנינגוגוקוקים ונגד פנאומוקוקים מומלץ לילדים בקבוצות הסיכון. כן מומלץ החיסון המצומד נגד פנאומוקוקים לילדים בקבוצות הסיכון. ו) החיסון נגד נגיף הפפילומה מומלץ לבנות מגיל 11 שנים ומעלה (אפשר כבר מגיל 9). קימת אפשרות שהוא יכלל בתכנית חיסוני השגרה של תלמידות כתות ח' ב-2013. חיסון זה רשום גם לבנים החל מגיל 9 שנים. (ראה פירוט בנספח 7)
רפואה מונעת מגיל 12-7 שנים
|cellpadding="4" border="1" |יעוץ |סקירה ואיתור מוקדם |חיסונים ותרופות למניעה |- |valign="top"|
טטנוס, דיפתריה, שעלת ופוליו בכתה ב' (Tdap-IPV). משקל וגובה לפחות פעם ב-4 שנים. הרגלי ניקיון (הרטבה לילית, Encopresis) השלמת חיסוני השגרה. בדיקות התפתחות וגדילה (כולל אשכים, אוושות). הפרעות אכילה, הרגלי אכילה, ותזונה נכונה. הרגלי שינה, פעילות גופנית סדירה לפחות שעה ביום במצטבר בעצימות בינונית- גבוהה. פעילות גופנית מהנה בעצימות בינונית-גבוהה למשך 60 דקות לפחות מידי יום הכוללת פעילות עצימה ופעילות לחיזוק שריר ועצם לפחות 3 פעמים בשבוע. צמצום שעות מסך לעד שעתיים ביום. שמירה על בריאות השיניים. חיסון עונתי נגד שפעת לקראת כל חורף. חיסון נגד מנינגוקוקים ונגד פנאומוקוקים לקבוצות הסיכון. בדיקת ראייה ושמיעה פעם אחת בכיתה אי הימנעות מתאונות ופגיעות, חשיבות חגורות בטיחות וקסדות מגן. תבחין טוברקולין בכיתה זי לילדים בקבי סיכון, בעיקר עולים חדשים. הימנעות מחשיפה יתרה לקרני השמש. חיסון נגד נגיף הפפילומה לבנות החל מגיל 11 שנים ומעלה. מותר לחסן בו גם בנים בגילאים הנ"ל. בדיקת שיניים והיגיינת הפה נזקי העישון הכפוי. נזקי העישון הפעיל ושתיית אלכוהול (מגיל 10). עירנות לגבי התעללות בילדים. הפרעות התנהגות ולמידה. איתור ילדים בסיכון לדיכאון ונטיות אובדניות. |}
- רשימה ביבליוגרפית מהדורת 2000 פריטים 1, 2, 5, 8-16, 132, 166-169
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2004 פריטים 213, 214, 220, 221
- תוספת ביבליוגרפיה למהדורת 2008 פריטים 572-575, 655
- ביבליוגרפיה למהדורת 2013 פריטים 657, 799, 897-898