כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "קרדיומיופתיה סביב לידה - Peripartum cardiomyopathy"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
קרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא [[אי ספיקת לב]] שמופיעה בין החודש האחרון ל[[הריון]] ועד 5 חודשים לאחר הלידה. הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: [[דלקת שריר לב]] נגיפית, מחסור בסלניום (Selenium) והפרעה חיסונית. ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-[[רעלת הריון]], [[חום]], [[אנמיה]] וזיהום. האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה לכשל הלבבי. המצב דומה ל[[קרדיומיופתיה מורחבת]] עלומה (Idiopathic dilated cardiomyopathy) של אנשים שאינם בהריון. טיפול זהה לטיפול באי ספיקת לב. עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. | קרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא [[אי ספיקת לב]] שמופיעה בין החודש האחרון ל[[הריון]] ועד 5 חודשים לאחר הלידה. הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: [[דלקת שריר לב]] נגיפית, מחסור בסלניום (Selenium) והפרעה חיסונית. ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-[[רעלת הריון]], [[חום]], [[אנמיה]] וזיהום. האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה לכשל הלבבי. המצב דומה ל[[קרדיומיופתיה מורחבת]] עלומה (Idiopathic dilated cardiomyopathy) של אנשים שאינם בהריון. טיפול זהה לטיפול באי ספיקת לב. עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. | ||
| − | == | + | ==אפידמיולוגיה== |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000. | השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000. | ||
| − | + | ==אטיולוגיה== | |
גורמי סיכון אפשריים: | גורמי סיכון אפשריים: | ||
*גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30 | *גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30 | ||
| שורה 46: | שורה 38: | ||
ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה (peripartum) יש סיבוכים מילדותיים כמו פרהאקלמפסיה, חום, אנמיה וזיהום. | ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה (peripartum) יש סיבוכים מילדותיים כמו פרהאקלמפסיה, חום, אנמיה וזיהום. | ||
| − | |||
==קליניקה== | ==קליניקה== | ||
| − | |||
סימנים של אי ספיקת לב: דיספנאה (הנפוץ), אורטופנאה, שיעול, פלפיטציות וכאבים בחזה, PND, כאבי בטן מגודש בכבד. | סימנים של אי ספיקת לב: דיספנאה (הנפוץ), אורטופנאה, שיעול, פלפיטציות וכאבים בחזה, PND, כאבי בטן מגודש בכבד. | ||
| שורה 58: | שורה 48: | ||
כאשר Ejection fractions קטן מ-35% קיים סיכון לטרומבוס בחדר שמאל. בהמשך יכולות להישלח אמבוליות סיסטמיות כולל למוח, לעורק המזנטריאלי, ואפילו לעורקים הקורונרים. | כאשר Ejection fractions קטן מ-35% קיים סיכון לטרומבוס בחדר שמאל. בהמשך יכולות להישלח אמבוליות סיסטמיות כולל למוח, לעורק המזנטריאלי, ואפילו לעורקים הקורונרים. | ||
| + | ==אבחנה== | ||
| + | ;קריטריונים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000) | ||
| + | |||
| + | #התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה. | ||
| + | #לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב. | ||
| + | #אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון. | ||
| + | #הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה מודגמת באקו לפי קיצור של ה- Ejection fraction . | ||
| + | אלקיים וחב' תארו ב-2005 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "pregnancy associated". בהשוואה ל-100 נשים עם PPCM הקליניקה לא הייתה שונה. | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
טיפול: | טיפול: | ||
זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב. | זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב. | ||
| שורה 74: | שורה 71: | ||
*יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב. | *יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב. | ||
| − | ==אופן הלידה== | + | ===אופן הלידה=== |
אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר השראת לידה. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באורטה) יש לבצע ניתוח קיסרי. | אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר השראת לידה. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באורטה) יש לבצע ניתוח קיסרי. | ||
| + | ===מעקב=== | ||
| + | יש לבצע אקו לב לאחר 3 ו-6 חודשים. מיפוי דובוטמין מנבא היטב את ההתאוששות של החדר השמאלי. | ||
| + | |||
| + | נשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה, יכולות להפסיק מעקב. | ||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| − | |||
מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: טרומבואמבוליזם, CVA ,PE, ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%. לעומת 31% מהנשים שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר. | מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: טרומבואמבוליזם, CVA ,PE, ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%. לעומת 31% מהנשים שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר. | ||
| שורה 92: | שורה 92: | ||
בנשים בהן התפקוד חזר לנורמה - לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן לא מומלץ להרות שוב אם 50%>EF. Idiopathic cardiomyopathy of pregnancy : 1:15,000 לידות. שכיחות דומה ל- Idiopathic cardiomyopathy של נשים צעירות לא בהריון. | בנשים בהן התפקוד חזר לנורמה - לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן לא מומלץ להרות שוב אם 50%>EF. Idiopathic cardiomyopathy of pregnancy : 1:15,000 לידות. שכיחות דומה ל- Idiopathic cardiomyopathy של נשים צעירות לא בהריון. | ||
| − | == | + | ==דגלים אדומים== |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
*Williams 971, Lancet 19.8.2006, Critical care medicine 2005 | *Williams 971, Lancet 19.8.2006, Critical care medicine 2005 | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | {{ייחוס| ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון}} | ||
| − | |||
[[קטגוריה:מיילדות]] | [[קטגוריה:מיילדות]] | ||
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | [[קטגוריה:קרדיולוגיה]] | ||
גרסה מ־15:17, 9 בפברואר 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| קרדיומיופתיה סביב לידה | ||
|---|---|---|
| Peripartum cardiomyopathy | ||
| יוצר הערך | דר' מאור ממן | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – קרדיומיופתיה, הריון
קרדיומיופתיה סביב לידה (Peripartum cardiomyopathy) היא אי ספיקת לב שמופיעה בין החודש האחרון להריון ועד 5 חודשים לאחר הלידה. הוצעו מספר גורמים לקרדיומיופתיה סביב לידה, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: דלקת שריר לב נגיפית, מחסור בסלניום (Selenium) והפרעה חיסונית. ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה יש סיבוכים מילדותיים כמו קדם-רעלת הריון, חום, אנמיה וזיהום. האבחנה על דרך השלילה, לאחר שלא נמצאה בבירור סיבה לכשל הלבבי. המצב דומה לקרדיומיופתיה מורחבת עלומה (Idiopathic dilated cardiomyopathy) של אנשים שאינם בהריון. טיפול זהה לטיפול באי ספיקת לב. עושה רושם שהפרוגנוזה בקרדיומיופתיה סביב לידה טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה.
אפידמיולוגיה
השכיחות משתנה באיזורים שונים בעולם: בהאיטי 1:300, בדרום אפריקה 1:1,000 ובארה״ב 1:4,000.
אטיולוגיה
גורמי סיכון אפשריים:
- גיל - יכול להתרחש בכל גיל, אך לרוב מעל גיל 30
- Gravidity
- מוצא אפריקאי
- יתר ל.ד או toxemia - ב-43% מהמקרים (בהשוואה ל- 8-10% בנשים הרות באוכלוסיה הכללית).
- שימוש בטוקוליטיקה
- הריון תאומים
הוצעו מספר גורמים ל-PPCM, אך לא נמצאה סיבה ברורה. בין הסיבות: מיוקרדיטיס ויראלית, מחסור בסלניום והפרעה אימונית.
בביופסיות מהמיוקרד, רק ב-50% מהמקרים נמצאה הסיבה ל-PPC, הרוב היו מיוקרדיטיס. יתר ל.ד כרוני ופרהאקלמפסיה - הסיבה הנפוצה לכישלון לב במהלך הריון.
Obesity נחשבת קו-פקטור ליתר ל.ד כרוני ותורמת גם היא להיפרטרופיה החדרית.
השמנה כשלעצמה מכפילה את הסיכון ל-heart failure באנשים לא בהיריון.
dilated cardiomyopathy מתוארת גם אצל חולי HIV.
ללא קשר לסיבה, לנשים עם אי ספיקת לב סביב הלידה (peripartum) יש סיבוכים מילדותיים כמו פרהאקלמפסיה, חום, אנמיה וזיהום.
קליניקה
סימנים של אי ספיקת לב: דיספנאה (הנפוץ), אורטופנאה, שיעול, פלפיטציות וכאבים בחזה, PND, כאבי בטן מגודש בכבד.
בשלבים המתקדמים, עם התקדמות הכישלון הלבבי נראה ירידה בלחץ הדם. החולות מגיעות ב- NYHA class III or IV .
בצילום יש הגדלה משמעותית של צל הלב.
באקו - EF קטן מ-45%, הפרקציה התקצרה בפחות מ-30%. גודל חדר בסוף הדיאסטולה מעל 2.7 cm/m2.
כאשר Ejection fractions קטן מ-35% קיים סיכון לטרומבוס בחדר שמאל. בהמשך יכולות להישלח אמבוליות סיסטמיות כולל למוח, לעורק המזנטריאלי, ואפילו לעורקים הקורונרים.
אבחנה
- קריטריונים לאבחנה (נקבעו בשנת 2000)
- התפתחות אי ספיקת לב בחודש האחרון להריון או תוך 5 חודשים מהלידה.
- לא נמצאה סיבה אחרת לאי ספיקת הלב.
- אין מחלת לב ידועה מלפני החודש האחרון להריון.
- הירידה בתפקוד החדר השמאלי בסיסטולה מודגמת באקו לפי קיצור של ה- Ejection fraction .
אלקיים וחב' תארו ב-2005 23 מקרים של קרדיומיופתיה בשבועות 17-36. הם כינו את המצב "pregnancy associated". בהשוואה ל-100 נשים עם PPCM הקליניקה לא הייתה שונה.
טיפול
טיפול: זהה לטיפול באי ספיקת לב. המטרה: להוריד preload -afterload ולהגביר את התכווצות הלב.
- הגבלת נתרן, ומשתנים להורדת preload.
- כל זמן שהאישה בהריון יש להימנע מ- ACE בגלל ההשפעה עוברית. אבל, לאחר הלידה -מומלץ להשתמש.
- נשתמש ב- 3-blockers לאור השכיחות של אריתמיות.
- השימוש ב-ACE ו/או ב- p-blockers ימשך לפחות שנה.
- דיגוקסין - תרופה אינוטרופית, בטוח בהריון, אך להזהר בהפרעות קצב.
- הידרלזין להורדת אפטרלוד.
- הפרין - מומלץ בגלל השכיחות של טרומבואמבוליזם. אם בהמשך האישה נשארת עם EF קטן מ-35% נעבור לקומדין.
- נעשה ניסיון טיפול בסטרואידים - ללא תוצאות משמעותיות.
- תמיכה מכנית - inta-aortic balloon .
- יש מקרים שיגיעו לצורך בהשתלת לב.
אופן הלידה
אם התפקוד הלבבי יציב ניתן לאפשר לידה רגילה לאחר השראת לידה. אבל, אם יש צורך באינוטרופים או תמיכה מכנית (בלון באורטה) יש לבצע ניתוח קיסרי.
מעקב
יש לבצע אקו לב לאחר 3 ו-6 חודשים. מיפוי דובוטמין מנבא היטב את ההתאוששות של החדר השמאלי.
נשים שהחלימו לחלוטין והתפקוד התקין שלהן נשאר יציב לפחות שנה, יכולות להפסיק מעקב.
פרוגנוזה
מחצית מהחולות חוזרות לתפקוד לבבי תקין תוך חצי שנה. יש להן פרוגנוזה טובה. אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה יש סיכוי טוב יותר לחזרה לתפקוד לבבי תקין. לחצי השני של הנשים, שלא חוזרות לתפקוד לבבי תקין, יש תחלואה ותמותה גבוהים. עד 85% תמותה תוך 5 שנים. סיבוכים נוספים: טרומבואמבוליזם, CVA ,PE, ואף השתלת לב. בדיווח מהאיטי, שיעור התמותה היה 15%. לעומת 31% מהנשים שחזרו לתפקוד לבבי תקין. בעבר תואר כי החזרה לתפקוד תקין (אם תתרחש) תארך 6 חודשים. בעבודה מהאיטי התהליך נמשך זמן רב יותר.
עושה רושם שהפרוגנוזה ב-PPCM טובה יותר בהשווה לצורות האחרות של קרדיומיופתיה. 5-10 years survival קטן יותר במחלה האידיופטית. והכי גרוע ב-HV כפי שניתן לראות בגרף הבא:
ההיריון הבא מעמיד את האישה בסיכון להישנות, גם אם התפקוד הלבבי חזר לנורמה.
אלקיים תאר כי בהריון הבא, 20% מהנשים שתפקוד החדר השמאלי שלהן חזר לנורמה לפני ההיריון, פיתחו שוב סימפטומים של אי ספיקת לב, לעומת 44% כאשר הן הרו כשהתפקוד הסיסטולי של חדר שמאל לקוי. בנוסף, כל מקרי התמותה תוארו בקבוצה שהרתה תחת תפקוד לבבי לקוי.
היה סיכוי טוב יותר לחזור שוב לתפקוד לבבי תקין, אם ה- EF היה גבוה מ-30% בזמן האבחנה הראשונית של PPCM .
בנשים בהן התפקוד חזר לנורמה - לא הייתה תמותה אימהית בהריון הבא. לכן לא מומלץ להרות שוב אם 50%>EF. Idiopathic cardiomyopathy of pregnancy : 1:15,000 לידות. שכיחות דומה ל- Idiopathic cardiomyopathy של נשים צעירות לא בהריון.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Williams 971, Lancet 19.8.2006, Critical care medicine 2005
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון