הבדלים בין גרסאות בדף "זיהום בפרווירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy"
שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה=[[קובץ:מיילדות1.png|250px]] | |תמונה=[[קובץ:מיילדות1.png|250px]] | ||
|שם המחבר=דר' מאור ממן | |שם המחבר=דר' מאור ממן | ||
− | |שם הפרק=זיהום | + | |שם הפרק=זיהום בפרוו-וירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy |
|עורך מדעי= | |עורך מדעי= | ||
|מאת= | |מאת= | ||
שורה 12: | שורה 12: | ||
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
+ | [[קובץ:Parvovirus in Blood.jpg|ממוזער|שמאל|250px|פרוו-וירוס בדם]] | ||
+ | גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis. | ||
− | + | '''הדבקה''': ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב. | |
− | . | + | |
+ | '''וירמיה''': אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים. | ||
+ | |||
+ | שיעור 1-2% - seroconversions בשנה. | ||
+ | |||
+ | IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים. | IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים. | ||
+ | |||
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה. | 50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה. | ||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | |||
− | השפעה על העובר | + | 20-30% :Attack rate |
+ | |||
+ | '''שיעור הדבקה''': | ||
+ | *מגע מזדמן- 5%, | ||
+ | *חשיפה בעבודה (מורים) - 20%, | ||
+ | *מגע הדוק בבית: 50%. | ||
+ | |||
+ | ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון. | ||
+ | |||
+ | ==השפעה על העובר== | ||
+ | |||
שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה). | שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה). | ||
− | הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס). DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I . | + | הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס). |
+ | |||
+ | DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I . | ||
* 10% :overall fetal loss. | * 10% :overall fetal loss. | ||
* בשבועות 19-20: 15% | * בשבועות 19-20: 15% | ||
* אחרי שבוע 20: 2.3% | * אחרי שבוע 20: 2.3% | ||
− | זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM. non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע | + | זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM. |
− | 20. | + | |
− | 85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות | + | non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20. |
− | מההדבקה. | + | |
+ | 85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה. | ||
+ | |||
80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו. | 80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו. | ||
− | אבחנה | + | ==אבחנה== |
− | מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה ! זיהוי הדבקה עוברית: PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס. | + | |
+ | מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה ! | ||
+ | |||
+ | '''זיהוי הדבקה עוברית''': PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס. | ||
− | מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ? | + | ;מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ? |
− | + | #חשיפה אימהית לוירוס. | |
− | + | #הידרופס לא אימוני. | |
− | + | #מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'. | |
− | aplastic crisis וכו'. | ||
השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית: | השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית: | ||
* IgM שלילי ו- IgG חיובי ההרה מחוסנת אין צורך בבירור נוסף. | * IgM שלילי ו- IgG חיובי ההרה מחוסנת אין צורך בבירור נוסף. | ||
* אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים: | * אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים: | ||
− | IgM | + | ** IgM שלילי ו- IgG חיובי ההרה מחוסנת r> אין צורך בבירור נוסף. |
− | IgM | + | ** IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי הדבקה ! |
* IgM ו- IgG חיוביים כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס MCA -\+ USs כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). | * IgM ו- IgG חיוביים כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס MCA -\+ USs כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה). | ||
גרסה מ־12:35, 15 באפריל 2013
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
סיכומי מיילדות שלב ב' | ||
---|---|---|
שם המחבר | דר' מאור ממן | |
שם הפרק | זיהום בפרוו-וירוס B19 בהיריון - Parvovirus B19 infection during pregnancy | |
מועד הוצאה | 2010 | |
גורם ל-erythema infectiosum או Fifth disease. וירוס single stranded DNA, מתרבה בתאים שמתחלקים מהר כמו אריתרובלסטים. נקשר רק לכדוריות דם אדומות שמבטאות P antigen. במחלות המוליטיות כמו אנמיה חרמשית יכול לגרום ל- aplastic crisis.
הדבקה: ההעברה רספירטורית, ומגע יד-פה, נפוץ באביב.
וירמיה: אחרי 4-14 ימים מההדבקה. מתחיל בפריחה בפנים, אריתמה, slapped cheek, שמתפשטת לגו ולגפיים. לפעמים מחלה דמויית שפעת בימים אחרונים של הוירמיה, לפני הופעת הפריחה. 20-30% מהמבוגרים אסימפטומטים.
שיעור 1-2% - seroconversions בשנה.
IgM - עולה 10-12 ימים אחרי הזיהום. נמצא עד 3-6 חודשים.
IgG - עולה מס' ימים לאחר הופעת IgM, ומקנה חסינות לכל החיים.
50% מהנשים ההרות מחוסנות. היריון לא חושף ולא מחמיר את המחלה.
20-30% :Attack rate
שיעור הדבקה:
- מגע מזדמן- 5%,
- חשיפה בעבודה (מורים) - 20%,
- מגע הדוק בבית: 50%.
ההדבקה בעיקר לפני הופעת סימנים קליניים. לכן אין להימנע ממגע עם ילד חולה. אין טיפול מונע או חיסון.
השפעה על העובר
שיעור העברה ורטיקלית לעובר: כשליש. (רק שליש מהעוברים ידבקו אם האם חולה).
הוירוס יכול לגרום להפלה, הידרופס או stillbirth. הווירוס גורם לאנמיה אפלסטית בעובר ול- high cardiac output congestive heart failure. בנוסף פוגע הווירוס גם במיוקרד (מיוקרדיטיס).
DNA של פרווירוס נמצא ב-3% מנפלים בטרימסטר I .
- 10% :overall fetal loss.
- בשבועות 19-20: 15%
- אחרי שבוע 20: 2.3%
זיהום בפרוווירוס הוא הסיבה השכיחה ביותר ל --non immune hydrops בעוברים שנבדקו ב- PM.
non-immune hydrops קורה רק ב- 1% מהנשים שנדבקו בווירוס, אם ההדבקה התרחשה לפני שבוע 20.
85% ממקרי הזיהום העוברי יתרחשו תוך 10 שבועות מההדבקה.
80% מההידרופס נמצאו בטרימסטר שני בשבועות -22 23 בממוצע, מועד הדבקה קריטי בשבועות 13-16 אז ההמטופויזיס הכבדי בשיאו.
אבחנה
מבוססת על סרולוגיה אימהית. PCR יכול לזהות DNA של הוירוס בסרום האם רק בזמן הפרודרום ולא בזמן הפריחה !
זיהוי הדבקה עוברית: PCR ל- DNA בדיקור מי שפיר או - IgM בכורדוצנטזיס.
- מתי נעשה בירור ל- Parvovirus B19 ?
- חשיפה אימהית לוירוס.
- הידרופס לא אימוני.
- מחלה אופיינית: חום, פריחה, נפיחות בפרקים, aplastic crisis וכו'.
השלב הראשון יהיה סרולוגיה אימהית:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ההרה מחוסנת אין צורך בבירור נוסף.
- אם הרה נחשפה ו- IgM ו- IgG שליליים לחזור על הבדיקה תוך 2-4 שבועות. אם לאחר שבועיים:
- IgM שלילי ו- IgG חיובי ההרה מחוסנת r> אין צורך בבירור נוסף.
- IgM חיובי ו- IgG שלילי או חיובי הדבקה !
- IgM ו- IgG חיוביים כנראה הדבקה, נחפש סימני הידרופס MCA -\+ USs כל שבועיים למשך 10 שבועות. (לפני כן לחזור על הבדיקה).
כאמור, אם סרולוגיה אימהית (IgM) חיובית נחפש סימני הידרופס USs ובנוסף נחפש סימני הפטוספלנומגליה, ושליה גדולה. PSV גבוה ב- MCA הוא פרדיקטור לאנמיה עוברית. אם נמצא סימני אנמיה או סימנים אחרים לזיהום, נבצע קורדוצנטזיס להערכת חומרת האנמיה ולברור PCR של הוירוס בדם העובר. במקרה הצורך - עירוי דם. לעובר. מיוקרדיטיס עוברי יכול לגרום להידרופס גם באנמיה פחות חמורה. פרוגנוזה: 30% תמותה במקרה והתפתח הידרופס ולא נטפל בעירוי דם. עם עירוי דם, 94% ממקרי ההידרופס יחלפו תוך 6-12 שבועות, עם תמותה נמוכה מ-10%. לרוב יהיה צורך בעירוי דם אחד, מאחר ולאחר שהזיהום חולף ההמטופויזיס מתחדש. הדעות חלוקות לגבי סקוולות נוירו-התפתחותיות. יש שתיארו שיעור של 32% ! חלק מהמקרים עם סקוולות היו גם ללא אנמיה או אצידמיה קשים.
ביבליוגרפיה
- Williams 23rd 1166
ראו גם
- לנושא הקודם: זיהום בטוקסופלזמה - היבטים מיילדותיים - Toxoplasmosis - obstetric aspects
- לנושא הבא: [[]]
- לתוכן העניינים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מאור ממן, מרכז רפואי רבין, בילינסון-השרון