הבדלים בין גרסאות בדף "הגישה להיפרלפידמיה בילדים ומתבגרים - הנחיה קלינית - Approach to hyperlipidemia in children and adolescents"
מתוך ויקירפואה
(←תקציר) |
|||
שורה 54: | שורה 54: | ||
*בדיקת הסקר הכוללת דגימת דם בצום (8-12 שעות) לפרופיל ליפידים מלא הכולל: רמת כולסטרול כללי, LDL-C ,HDL-C ורמת טריגליצרידים, צריכה להתבצע מעל גיל שנתיים ולא יאוחר מגיל 10 שנים. | *בדיקת הסקר הכוללת דגימת דם בצום (8-12 שעות) לפרופיל ליפידים מלא הכולל: רמת כולסטרול כללי, LDL-C ,HDL-C ורמת טריגליצרידים, צריכה להתבצע מעל גיל שנתיים ולא יאוחר מגיל 10 שנים. | ||
*אם הערכים שנתקבלו תקינים יש לחזור על הבדיקה אחת ל־3 עד 5 שנים. | *אם הערכים שנתקבלו תקינים יש לחזור על הבדיקה אחת ל־3 עד 5 שנים. | ||
+ | |||
+ | ===טיפול=== | ||
+ | |||
+ | *הטיפול בדיסליפידמיה בילדים מושתת על דיאטה דלת שומן ועתירת סיבים. איכות השומן חשובה מכמותו (החלפת שומנים רווים בשמנים רב בלתי רווים, הפחתת שומנים מוקשים־ טראנס). כמו כן יש להפחית את כמות הכולסטרול בדיאטה ולהמעיט בצריכת סוכרים פשוטים. | ||
+ | *שמירה על משקל נאות. | ||
+ | *פעילות גופנית. | ||
+ | *טיפול תרופתי בסטטינים וסופחי חומצות מרה נמצאו יעילים ובטוחים בטווח מעקב של מספר שנים, בהורדת רמות כולסטרול LDL-CH בילדים, ושיפור תפקוד תאי דופן כלי הדם (אנדותל). | ||
+ | *אין עדיין מידע לגבי מניעה של מחלות לב וכלי דם כשהטיפול מתחיל בגיל הילדות. | ||
+ | |||
+ | === יש לשקול טיפול תרופתי=== | ||
+ | |||
+ | *לאחר ניסיון של חצי שנה לפחות של טיפול תזונתי. | ||
+ | *במטופלים מעל גיל שמונה (הלוקים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית) או בכל הילדים מעל גיל עשר שנים (עם רמות LDL-C מעל 190 מ"ג/דצ"ל), ההחלטה לטפל בערכי כולסטרול אלו תלויה בשיקול דעת הרופא המטפל לאחר דיון עם משפחת המטופל. | ||
+ | *בנוכחות רמה של LDL-C מעל 160 מ"ג/דצ"ל עם סיפור משפחתי של תחלואה קרדיאלית בגיל מוקדם, או בנוכחות שני גורמי סיכון נוספים. | ||
+ | *לילדים סוכרתיים ובהטרוזיגוטים של היפרכולסטרולמיה משפחתית מומלץ על התחלת טיפול תרופתי מערך של LDL-C מעל 130 מ"ג/דצ"ל. | ||
==הקדמה== | ==הקדמה== |
גרסה מ־16:21, 10 במאי 2014
| ||
---|---|---|
הגישה להיפרלפידמיה בילדים ומתבגרים - הנחיה קלינית - Approach to hyperlipidemia in children and adolescents | ||
[[File:|250px]]Property "Image page" (as page type) with input value "File:" contains invalid characters or is incomplete and therefore can cause unexpected results during a query or annotation process. | ||
הוועדה המקצועית | האיגוד הישראלי לרפואת ילדים החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים החברה הישראלית לפדיאטריה קלינית (חיפ"ק) החברה הישראלית לרפואת ילדים בקהילה (חיפ"א) | |
עריכה | הצוות | |
תאריך פרסום | תשע"ד 2013 | |
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון | ||
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – הגישה להיפרלפידמיה בילדים ומתבגרים , הפרעה בשומני הדם
הצוות
- ד"ר חופית כהן - מומחית ברפואה פנימית, מומחית באנדוקרינולוגיה
- פרופ' רענן שמיר - מומחה ברפואת ילדים, מומחה בגסטרואנטרולוגיה ילדים
- ד"ר חן זמיר שטיין -מומחית ברפואת ילדים, מומחית בבריאות הציבור
- ד"ר אורית פנחס־חמיאל - מומחית ברפואת ילדים, מומחית באנדוקרינולוגיה ילדים
- ד"ר יעל לבנטל - מומחית ברפואת ילדים, מומחית באנדוקרינולוגיה ילדים
- ד"ר דני שור - מומחה ברפואת ילדים
- פרופ' דרור חרץ - מומחה ברפואה פנימית, מומחה ברפואת ריאות
רשימת קיצורים
- TC - Total cholesterol
- LDL-C - Low-density lipoprotein cholesterol TG - Triglycerides
- DL-C - High-density lipoprotein cholesterol
- VLDL-C - Very low-density lipoprotei
- CHD - Coronary heart disease
- CVD - Cardiovascular disease
- CIMT - Carotid-intima media thickness
- FH - Familial hypercholesterolemia
- RCT - Randomized controlled trial
- MI - Myocardial infarction
- FMD - Flow-mediated dilatation
- HAART - Highly active anti retroviral treatment
תקציר
רמות גבוהות של שומנים בדם הן גורם סיכון לטרשת עורקים.
ההנחיות הנוכחיות גובשו ע"י האיגוד הישראלי לרפואת ילדים בשיתוף עם החברה לחקר מניעה וטיפול בטרשת עורקים, והחברות הישראליות לפדיאטריה קלינית ולרפואת ילדים בקהילה. עיקרי המסרים וההמלצות הם:
- מרבית הילדים עם רמות מוגברות בפלסמה של כולסטרול LDL-CH יהפכו למבוגרים הלוקים בהפרעה במשק השומנים עם רמות כולסטרול מוגברות.
- התבטאות של גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם, מתחילה בילדות ומתגברת בשיעור משמעותי בבגרות.
מומלץ לבצע בדיקות סקר להיפרליפידמיה במקרים הבאים
- ילדים אשר במשפחתם, היסטוריה של אירוע קרדיווסקולארי (מחלה כלילית, שבץ מוח, מחלת כלי דם היקפית או מוות פתאומי) בגיל מוקדם להורים ו/או סבים — לפני גיל 55 בגברים או לפני גיל 65 בנשים.
- ילדים אשר להוריהם ערכי כולסטרול הגבוהים מ־240 מ"ג/דצ"ל, או כל דיספלידמיה אחרת.
- בנוכחות שניים או יותר מגורמי הסיכון הבאים: השמנה, עודף משקל (BMI באחוזון בין 85-95), סוכרת, יתר לחץ דם, תסמונת מטבולית, עישון, חוסר פעילות גופנית.
- בדיקת הסקר הכוללת דגימת דם בצום (8-12 שעות) לפרופיל ליפידים מלא הכולל: רמת כולסטרול כללי, LDL-C ,HDL-C ורמת טריגליצרידים, צריכה להתבצע מעל גיל שנתיים ולא יאוחר מגיל 10 שנים.
- אם הערכים שנתקבלו תקינים יש לחזור על הבדיקה אחת ל־3 עד 5 שנים.
טיפול
- הטיפול בדיסליפידמיה בילדים מושתת על דיאטה דלת שומן ועתירת סיבים. איכות השומן חשובה מכמותו (החלפת שומנים רווים בשמנים רב בלתי רווים, הפחתת שומנים מוקשים־ טראנס). כמו כן יש להפחית את כמות הכולסטרול בדיאטה ולהמעיט בצריכת סוכרים פשוטים.
- שמירה על משקל נאות.
- פעילות גופנית.
- טיפול תרופתי בסטטינים וסופחי חומצות מרה נמצאו יעילים ובטוחים בטווח מעקב של מספר שנים, בהורדת רמות כולסטרול LDL-CH בילדים, ושיפור תפקוד תאי דופן כלי הדם (אנדותל).
- אין עדיין מידע לגבי מניעה של מחלות לב וכלי דם כשהטיפול מתחיל בגיל הילדות.
יש לשקול טיפול תרופתי
- לאחר ניסיון של חצי שנה לפחות של טיפול תזונתי.
- במטופלים מעל גיל שמונה (הלוקים בהיפרכולסטרולמיה משפחתית) או בכל הילדים מעל גיל עשר שנים (עם רמות LDL-C מעל 190 מ"ג/דצ"ל), ההחלטה לטפל בערכי כולסטרול אלו תלויה בשיקול דעת הרופא המטפל לאחר דיון עם משפחת המטופל.
- בנוכחות רמה של LDL-C מעל 160 מ"ג/דצ"ל עם סיפור משפחתי של תחלואה קרדיאלית בגיל מוקדם, או בנוכחות שני גורמי סיכון נוספים.
- לילדים סוכרתיים ובהטרוזיגוטים של היפרכולסטרולמיה משפחתית מומלץ על התחלת טיפול תרופתי מערך של LDL-C מעל 130 מ"ג/דצ"ל.