פרולקטינומה - Prolactinoma

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

פרולקטינומה
Prolactinoma
ICD-10	D35.2
ICD-9	253.1
MeSH	D015175
יוצר הערך	ד"ר נירית אבירן ברק

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פרולקטין

פרולקטינומה (Prolactinoma) היא גידול שפיר מסוג אדנומה (Adenoma) של בלוטת יותרת-המוח (Pituitary gland). היא מורכבת מתאים מפרישי פרולקטין (Prolactin)- הורמון ההנקה, ושכיחה יותר בנשים צעירות. תסמיני הגידול קשורים לעובדת היותו תהליך תופס מקום במוח או להפרשת הפרולקטין מתאי הגידול. הטיפול הוא לרוב תרופתי עם תוצאות טובות תוך פרק זמן קצר יחסית, אם כי במקרים נדירים מסוימים בהם אין תגובה לטיפול או בהופעת סיבוכים, יש צורך בניתוח להסרת הגידול.

אפידמיולוגיה

פרולקטינומה זעירה (Microprolactinoma) מוגדרת כאדנומה הקטנה מסנטימטר אחד, ואילו פרולקטינומה גדולה (Macroprolactinoma) היא גידול מעל סנטימטר אחד. מרבית הגידולים הם מהסוג הזעיר.

מדובר בגידול די שכיח, יותר בנשים אך קיים גם בגברים, הנפוץ יותר בגילאים הצעירים, טרום תום-הווסת (Menopause).

קליניקה

התסמינים נחלקים לשניים - תסמינים הנובעים מגודל האדנומה ולחץ מקומי על איברים סמוכים, כפי שנפוץ יותר באדנומות גדולות, או תסמינים הנוסעים מהפרשת פרולקטין, השכיחים יותר וקיימים גם באדנומות זעירות.

התסמינים הנובעים מהתהליך תופס המקום השכיחים ביותר הם כאבי ראש והפרעה בראיה - לרוב כפל ראיה (Diplopia) עקב לחץ על עצב הראיה (Optic nerve), ובמקרים של אדנומה תוקפנית הפולשת לגת המחילתית (Cavernous sinus) או לגת היתד (Sphenoid sinus), ייתכנו תסמינים של חסר נוירולוגי.

התסמינים הקשורים להפרשת פרולקטין כוללים זיבת חלב (Galactorrhea), תת-פעילות בלוטות מין (Hypogonadism) מסיבה מרכזית, כלומר רמות נמוכות של הורמונים גונדוטרופים (Gonadotropins) והורמוני המין - אסטרוגן (Estrogen) וטסטוסטרון (Testosterone), על כל המשתמע מכך - אין אונות, הפרעות במחזור או הפסקת מחזור (Amenorrhea), אי פריון, תסמיני אל-וסת או גיל המעבר של גברים (Andropause) ולעתים גינקומסטיה (Gynecomastia) בגברים.

בדרך כלל רמות הפרולקטין יהיו ביחס ישיר לגודל הגידול.

חובה לשלול מקור תרופתי לרמות הפרולקטין המוגברות, בעיקר תרופות נוגדות פסיכוזה (Antipsychotic medications), גלולות/אסטרוגן ו- Pramin.

גם בתת-פעילות קשה של בלוטת התריס (Hypothyroidism) עלולה להופיע עליה ברמות הפרולקטין, והטיפול בבעיה בבלוטת התריס מביא לתיקון רמות הפרולקטין.

אבחנה

בכל אבחנה חדשה של פרולקטינומה יש לבצע בדיקת דימות תהודה מגנטית (MRI ‏,Magnetic Resonance Imaging) של המוח, ומומלץ לבדוק גם את רמות הורמוני בלוטת יותרת-המין הנוספים- הורמון ממריץ בלוטת התריס (TSH ‏,Thyroid Stimulating Hormone), הורמון גדילה (Growth hormone), קורטיזול (Cortisol) וההורמונים הגונדוטרופיים. במקרים של פרולקטינומה גדולה מומלץ לבדוק את שדה הראיה (על מנת לבחון האם קיים לחץ על עצב הראיה), ובמקרים של תת-פעילות ממושכת של בלוטות המין, מומלץ לבצע בדיקת צפיפות העצם.

טיפול

הטיפול בפרולקטינומה הוא כמעט תמיד תרופתי, אם כי במקרים של אדנומה תוקפנית מאוד, כאשר אין תגובה לטיפול התרופתי, בהופעת תופעות לוואי קשות או בהופעת סיבוך של אפופלקסיה (Apoplexy), כלומר נמק של האדנומה שיתבטא לרוב בכאב ראש חד, יש לנתח ולהסיר את האדנומה בניתוח בגישה התוך-יתדית (TSS ‏,Transsphenoidal Surgery).

הטיפול התרופתי המקובל הוא באגוניסטים של דופמין (Dopamine agonists), אשר מעכבים את ייצור הפרולקטין.

התכשיר הנפוץ הוא Cabergoline שניתן במינון משתנה, בדרך כלל פעם עד פעמיים בשבוע. תופעות הלוואי מעטות וכוללות בעיקר ירידה בלחץ הדם ובחילות. התופעות חולפות לרוב עם הפסקת השימוש בתרופה. במינונים גבוהים במיוחד עלול להיגרם נזק למסתמי הלב, בפרט אי-ספיקת המסתם התלת-צניפי (Tricuspid insufficiency), ועל כן מומלץ במקרים אלו לבצע מעקב תקופתי באמצעות בדיקת דימות על-שמעי של הלב (Echocardiogram).

תכשיר טיפולי נוסף הוא Parilac‏ (Bromocriptine). טיפול בתכשיר זה כרוך במתן יומי ויותר תופעות לוואי. נשים שמנסות להרות יטופלו ב- Parilac עקב טרטוגניות (Teratogenicity) פחותה בהשוואה ל- Cabergoline.

נשים שאינן חפצות בהיריון והתסמינים לא מפריעים להן, כמו גם נשים לאחר תום-הווסת, לא חייבות לקבל טיפול תרופתי. מרבית האדנומות הזעירות, אם לא כולן, לא גדלות בדרך כלל בתקופת המעקב.

נשים הסובלות מרמות גבוהות ותסמיניות של פרולקטין על רקע טיפול פסיכיאטרי, יכולות לקבל טיפול בגלולות אסטרוגן ופרוגסטרון (Progesterone) על מנת לשמור על הרחם והעצמות.

נשים עם אדנומה זעירה שנכנסות להיריון, יכולות להפסיק את הטיפול התרופתי. במקרים של אדנומה גדולה מומלץ להמשיך את הטיפול התרופתי, על מנת להימנע מסיכון לאפופלקסיה. ברוב הנשים ניתן להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת האל-וסת, מכיוון והן סובלות מתת-פעילות בלוטות מין ממילא.

תחת טיפול תרופתי, יש לבדוק את רמת הפרולקטין אחת לששה שבועות עד לתיקון הרמות, ולאחר מכן להמשיך את המעקב אחת למספר חודשים.

פרוגנוזה

הטיפול התרופתי הניתן עבור פרולקטינומות הינו יעיל מאוד, הן עבור הקטנת גודל הגידול והן עבור תיקון רמות הפרולקטין, ותוצאות הטיפול נראות בדרך כלל באופן מעבדתי והדמייתי תוך מספר שבועות. רמות הפרולקטין יורדות די מהר לאחר תחילת הטיפול התרופתי, ואילו תיקון תת-פעילות בלוטות המין עשוי לקחת מספר חודשים.

ביבליוגרפיה

• Casanueva FF, Molitch ME, Schlechte JA, et al. Guidelines of the Pituitary Society for the diagnosis and management of prolactinomas. Clin Endocrinol (Oxf) 2006; 65:265.

• Melmed S, Casanueva FF, Hoffman AR, et al. Diagnosis and treatment of hyperprolactinemia: an Endocrine Society clinical practice guideline. J Clin Endocrinol Metab 011;96:273-288.

• Schlechte JA. Long-term management of prolactinomas. J Clin Endocrinol Metab. 2007 Aug;92(8):2861-5. Review

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר נירית אבירן ברק