כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אאורה מיגרנוטית - Migraine aura"
| שורה 24: | שורה 24: | ||
ככלל, אבחנה של מיגרנה עם אורה יכולה להינתן רק לאחר שלילת אטיולוגיות אחרות כגון אירוע מוח איסכמי, דיסקציה, AVM, פרכוס ועוד. במקרים מסוימים קיימים מספר סימני אזהרה המצדיקים את הרחבת הבירור: חסר מוקדי ללא כאב ראש, הופעה ראשונית לאחר גיל 40, תסמינים שליליים בלבד, מהלך ומשך לא טיפוסיים. | ככלל, אבחנה של מיגרנה עם אורה יכולה להינתן רק לאחר שלילת אטיולוגיות אחרות כגון אירוע מוח איסכמי, דיסקציה, AVM, פרכוס ועוד. במקרים מסוימים קיימים מספר סימני אזהרה המצדיקים את הרחבת הבירור: חסר מוקדי ללא כאב ראש, הופעה ראשונית לאחר גיל 40, תסמינים שליליים בלבד, מהלך ומשך לא טיפוסיים. | ||
| − | החלוקה העדכנית של מיגרנה עם אורה עם פי הקלסיפיקציה החדשה{{הערה|שם=הערה2}} | + | טבלה מספר 1: החלוקה העדכנית של מיגרנה עם אורה עם פי הקלסיפיקציה החדשה{{הערה|שם=הערה2}} |
| + | |||
| + | {| width="75%" style="margin-bottom: 1em; border: 1.5px solid #80D0FF; padding: 5px; font-size: 100%;" align="center" | ||
| + | |- valign="top" dir="ltr" | ||
| + | | | ||
| + | #Migraine with aura | ||
| + | ##Migraine with typical aura | ||
| + | ###Typical aura with headache | ||
| + | ###Typical aura without headache | ||
| + | ##Migraine with brainstem aura | ||
| + | ##Hemiplegic migraine | ||
| + | ###Familial hemiplegic migraine (FHM) | ||
| + | ####Familial hemiplegic migraine type 1 (FHM1) | ||
| + | ####Familial hemiplegic migraine type 2 (FHM2) | ||
| + | ####Familial hemiplegic migraine type 3 (FHM3) | ||
| + | ####Familial hemiplegic migraine, other loci | ||
| + | ###Sporadic hemiplegic migraine | ||
| + | ##Retinal migraine | ||
| + | |} | ||
==סוגי אורה== | ==סוגי אורה== | ||
גרסה מ־13:52, 13 באוקטובר 2014
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אורה מיגרנוטית | ||
|---|---|---|
| Migraine aura | ||
| ||
| ICD-10 | Chapter G 43.1 | |
| ICD-9 | 346.0 | |
| יוצר הערך | ד"ר ג'רמי מולד, וד"ר אמנון מוסק | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – כאב ראש
התיאורים הראשונים של אורה בעת התקף מיגרנה מוכרים כבר מלפני כ-150 שנה[1]. באופן מסורתי אורה הוגדרה כמכלול התסמינים הנוירולוגיים ההפיכים, המופיעים טרם או במקביל להופעת כאב ראש מיגרנוטי. תסמינים מוקדמים המופיעים 24-48 שעות טרם הופעת כאב הראש המיגרנוטי כגון חולשה כללית, בחילות, פיהוקים והפרעות בריכוז אינם נחשבים כאורה. הקשר הפתופיזיולוגי בין אורה לכאב ראש עדיין אינו מובן באופן מלא. סקירה זו תתאר את סוגי האורה ומאפייניה, במטרה לעזור בזיהוי נכון של מצבים אלו.
אורה - הגדרה
ב-2013 התפרסם עדכון של הקלסיפיקציה הבינלאומית להגדרת כאבי ראש[2] , [3] (טבלה 1). הקלסיפיקציה קובעת את התנאים להגדרת אורה טיפוסית - migraine with typical aura (טבלה 2). הגדרת אורה מצריכה הופעה של שני התקפים לפחות הכוללים תסמינים של הפרעות ויזואליות, תחושתיות או הפרעות בדיבור, ללא הפרעה מוטורית. התפתחות התסמינים תמשך לרוב יותר מחמש דקות - בין אם מדובר בהתפשטות של תסמין אחד או בהתווספות של תסמינים נוספים. משך כל תסמין לא יעלה על שעה, ובתום תקופה זו תהיה רזולוציה מלאה של התופעות.
אורה טיפוסית יכולה להתבטא עם כאב ראש מיגרנוטי שיופיע במקביל או שכאב הראש יופיע עד 60 דקות לאחר התסמינים המוקדיים. כאשר מתפתח לאחר האורה כאב ראש שאינו עונה למאפיינים של מיגרנה, האבחנה היא typical aura with headache, ואם כלל לא מתפתח כאב ראש האבחנה היא typical aura without headache. הופעת אורה ללא כאב ראש אינה תופעה נדירה[4]. מצב זה מתרחש במרבית המקרים בחולים הסובלים גם מאירועי מיגרנה עם אורה, ורק במיעוט קטן של המקרים בחולים הסובלים באופן עקבי מאירועים של אורה ללא כאב ראש. במחקר שבדק את שכיחות התופעות בקרב חולי מיגרנה בדנמרק נמצא כי בקרב 38% (62/163) תוארו אירועים של אורה גם עם וגם ללא כאב ראש, אך רק בקרב 4% תוארו אירועים עקביים של אורה ללא כאב ראש[1]. תופעה זו שכיחה יותר בקרב גברים, והגיל הממוצע להופעה ראשונית של האירועים הוא בסביבות 30 שנה לעומת עשור מוקדם יותר בקרב חולים הסובלים מהתקפים של אורה עם כאב ראש4[4]. נתון מעניין נוסף הוא שבקרב חולים הסובלים משני סוגי האירועים קיימת עלייה בשכיחות התקפי אורה ללא כאב ראש עם הגיל וירידה בתדירות הופעת כאבי הראש.
ככלל, אבחנה של מיגרנה עם אורה יכולה להינתן רק לאחר שלילת אטיולוגיות אחרות כגון אירוע מוח איסכמי, דיסקציה, AVM, פרכוס ועוד. במקרים מסוימים קיימים מספר סימני אזהרה המצדיקים את הרחבת הבירור: חסר מוקדי ללא כאב ראש, הופעה ראשונית לאחר גיל 40, תסמינים שליליים בלבד, מהלך ומשך לא טיפוסיים.
טבלה מספר 1: החלוקה העדכנית של מיגרנה עם אורה עם פי הקלסיפיקציה החדשה[2]
|
סוגי אורה
אורה מיגרנוטית יכולה להתבטא בצורות שונות, להתפתח מתסמין אחד לאחר, ולהופיע בצדדים שונים בזמן התקפים שונים. החלוקה הנוכחית של סוגי המיגרנה לוקחת בחשבון את אופי האורה לצורך ההגדרה של סוג המיגרנה[2].
אורה ויזואלית: האורה הנפוצה ביותר המופיעה בכ-99% מהחולים[1]. התסמינים יכולים להיות חיוביים (הבהוב, זיגזג, ברקים, סינוור, כתם צבעוני) או שליליים (חסר ראיה - סקוטומה, טשטוש בשדה הראיה). תסמינים חיוביים מתחילים על פי רוב במרכז שדה הראיה, מתפשטים לצדדים, וחולפים בממוצע לאחר 20-30 דקות. בחלק מהמקרים תשאר בשדה הראיה סקוטומה החולפת תוך כשעה. הופעת התסמינים לרוב הדרגתית, ורק בקרב כ-3% מהחולים מדובר בהופעה פתאומית וחדה של חסר ראיה. התלונות הן חד-צדדיות בקרב כ-70% מהחולים, אך יכולות להופיע בצדדים שונים בזמן התקפים שונים.
אורה תחושתית: השנייה בשכיחותה מבין צורות האורה, מופיעה בקרב כ-3%-40% מהחולים{{הערה|שם=הערה1} , [2]. הפרעות תחושה יכולות לכלול תסמינים חיוביים (דקירות, עקצוץ) או שליליים (נימול, תחושה מופחתת). בקרב כ-97% מהחולים הפרעות התחושה מערבות את היד, הפנים או הלשון (חשוב לציין כי מעורבות לשון אינה תסמין אופייני בשבץ) . מעורבות גפיים תחתונות תוארה בכרבע מהחולים, ומעורבות של הגו בפחות מחמישית מהחולים. תיתכן התפשטות של הפרעות התחושה, לרוב מחלק דיסטלי לפרוקסימלי תוך 5-30 דקות. בקרב 80% מהחולים התסמינים חולפים תוך שעה, ובשאר ייתכן מהלך ממושך יותר. אם כאבי הראש הינם חד צדדים, בלמעלה מ-90% מהמקרים הפרעת התחושה תהיה בצד הנגדי לכאב.
אורה שפתית (זיספזית): הפרעות דיבור מופיעות בקרב כ-18% מהחולים[1]. צורת ההפרעה יכולה להיות מסוג אפאזיה מוטורית, אפאזיה סנסורית או דיסארתריה. בחלק מהחולים יהיה קושי לאפיין במדויק את ההפרעה. הפרעות השפה נמשכות לרוב 20-40 דקות.
אורה עם תסמיני גזע-מוח: בעבר נקראה אורה בזילארית. זוהי אורה הכוללת הן תסמינים ויזואליים, תחושתיים ו/או שפתיים הפיכים ולא חולשה מוטורית[2]. בנוסף, לפחות שניים מבין התסמינים הבאים נדרשים לקרות בעת אורה ממקור גזע המוח: דיסארתריה, ורטיגו, טנטון, היפאקוזיס, דיפלופיה, אטקסיה, ירידה במצב ההכרה. התסמינים יופיעו באופן הדרגתי, יהיו הפיכים, וילוו בכאב ראש שיופיע תוך שעה.
אורה מוטורית (sporadic/ familial hemiplegic migraine): אורה מוטורית מופיעה בעד 6% מהחולים[1]. ההפרעה המוטורית היא תמיד חד-צדדית, מערבת את היד (89%), הרגל (56%), ו/או הפנים (44%).
ביבליוגרפיה
- ↑ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 Russell MB, Olesen J, Brain, 1996; 119,355
- ↑ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Headache Classification Committee of The International Headache Society. The International Classification of Headache Disorders, 3rd edition (beta version). Cephalalgia, 2013; 33,644
- ↑ Headache Classification Committee of The International Headache Society. The International Classification of Headache Disorders, 2nd edition. Cephalalgia, 2004; 24,24
- ↑ 4.0 4.1 Eriksen MK, Thomsen LL, Olesen J, Headache, 2006; 46,286
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ג'רמי מולד וד"ר אמנון מוסק, המחלקה לנוירולוגיה, המרכז הרפואי תל אביב