מחלת אלצהיימר - Alzheimer's disease

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

אלצהיימר
Alzheimer's diseas
ICD-10	Chapter G 30. Chapter F 00.
ICD-9	331.0 , 290.1
MeSH	D000544
יוצר הערך	ד"ר רענן פרידמן

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיטיון

מחלת האלצהיימר היא הגורם העיקרי לדמנציה בעולם כיום. מחלה זו מוגדרת כתהליך מתמשך, אטי וספורדי של אובדן הזיכרון והיא מאופיינת בהפרעות קוגניטיביות והתנהגותיות אשר גורמות לאובדן כושר תעסוקה, בידוד חברתי ותלות באחרים בפעילויות היום יום.
כיוצא מכך, המחלה מהווה מעמסה ניכרת על מערכת הבריאות, כאשר ההוצאה הממוצעת לנפש בארה"ב בשנת 2004 הייתה 33,000 דולר.
מחלת האלצהיימר זוהתה לראשונה בשנת 1901 ע"י הפסיכיאטר הגרמני Alois Alzheimer. ד"ר אלצהיימר טיפל בחולה בן 51 אשר סבל מאיבוד זיכרון. חמש שנים לאחר פטירת החולה ד"ר אלצהיימר שלח את מוחו לבדיקה פתולוגית בה הודגמו השינויים המיקרוסקופיים ברקמת המוח אשר נגרמים על ידי המחלה, קרי משקעי עמילואיד ׁAmyloid senile plaques ושינויים ברקמה Neurofibrillary tangles.

אפידמיולוגיה

שכיחות המחלה עולה עם הגיל כאשר אין הבדל בתחלואה בין המינים. שכיחות המחלה עולה במיוחד בגיל מעל 60 כאשר רק 10% ממקרי מחלת אלצהיימר הם באוכלוסיה מתחת גיל 60. שיעור המחלה בגילאים 65-69 הוא 2.8/1000 ואילו מעל גיל 90 הוא 56/1000.

אטיולוגיה

מעט מאוד ידוע על הגורמים למחלה. מספר תיאוריות משלבות בין גורמים תורשתיים וסביבתיים האחראיים לשינויי מבנה ונזק מוחי אשר גורם למחלה.
גורמי סיכון להתפתחות המחלה:

• גנטיקה- המחלה במידה מסוימת תורשתית (40% בתאומים זהים), בקרובי משפחה הסיכון הוא פחות מ-7%. ישנם שניי חלבונים שמוטציות בגנים המקודדים להם קשורים למחלת האלצהיימר:

1. מוטציות בפרסנילין (Presenilin), גורמים לפלקים במוח "cotton wool" plaques, קשורים בהופעת המחלה בגיל מוקדם 40-60
2. מוטציות באפוליפופרוטאינים Apolipoprotein Eׂ) ApoE) במיוחד E4 קשורים בהתבטאות המחלה בגיל מתקדם

נמצאו מספר גנים נוספים ששונים אצל חולי אלצהיימר אך לא ברור אם גורמים למחלה.

• מחלות אשר פוגעות בחמצון המוח או בזרימת דם פריפרית כגון: מחלות לב, סכרת, כולסטרול גבוה, יתר לחץ-דם, רמות שומנים בדם, רמת אינסולין, הומוציסטאין וגלוקוז
• עישון הוא גורם שנוי במחלוקת
• רמה שכלית נמוכה תורשתית או השכלה פחותה
• מוצא אפריקאי הוא גורם סיכון, עם זאת המחלה מופיעה שבע שנים מוקדם יותר אצל לבנים

למרות ניסיונות רבים לקשר את המחלה לגורמים סביבתיים רבים, לא נמצאו הוכחות לכך

קליניקה

הקליניקה היא הדרגתית כאשר בכל שלב מתווספים עוד תסמינים:

1. בשלב ההתחלתי ישנה ירידה בזיכרון, בתחילה לטווח קצר ולאחר מכן לטווח ארוך. הירידה בזיכרון מחריפה עם השנים בהתמדה
2. בשלב מתקדם יותר ישנה ירידה קוגניטיבית. הירידה הקוגניטיבית מתבטאת בהפרעות בחשיבה ובדיבור (למשל anomia). כמו כן ישנו אובדן של כושר ההבנה, הקריאה והתבוננות והיכולת לבצע מיומנויות בסיסיות שהכרחיות לפעילות יום יומית
3. בשלבים מתקדמים של המחלה מופיעים שינויי בהתנהגות המלווים בתסמינים פסיכוטיים כגון: שיפוט לקוי, בלבול, פחד, מחשבות שווא ותפיסה מוטעית לחלוטין של המציאות.
4. בשלבי המחלה הסופיים החולים מאבדים את כישורי היציבה והתנועה (תופעות אקסטראפירמידליות) עד כדי חוסר אפשרות מוחלט להניע את שרירי הגפיים וריתוק למיטה

אבחנה

שלילת גורמים ראשוניים להפרעה קוגניטיבית

על מנת לאבחן את המחלה ראשית יש לשלול גורמים אחרים הפוגעים בקוגניציה ובמצב ההכרה כגון:

• גורמים סביבתיים : רעלים, אלכוהול , מחסור בקובלאמין (Cobalamin), סמים ומטבוליטים במחלות סיסטמיות (בלוטת המגן)
• שינויים אורגניים של המוח: גידולים, מחלות זיהומיות עגבת Syphilis, שחפת ומחלות צרברווסקולריות (CVA,Multi infarct syndrome)

על מנת לשלול גורמים אלו יש צורך במספר בדיקות ואנמנזה רפואית:

אנמנזה רפואית

חשוב לבצע אנמנזה רפואית מלאה אשר כוללת התייחסות לנושאים הבאים:

• הרגלים (אלכוהול וסמים)
• מחלות רקע כרוניות (יתר לחץ-דם, מחלות לב, סכרת, מחלות מטאבוליות, מחלות כלי דם)
• תרופות שיכולות לפגוע בזיכרון או לגרום לדיכאון.

בדיקות דם

בדיקות דם מבוצעות להערכת:

• אנמיה
• הפרעות אלקטרוליטריות:היפונתרמיה והיפוקלצמיה
• נחושת
• תפקודי כליות וכבד
• תפקודי בלוטת התריס
• ויטמין - Vitamin - B12

הדמיה

יש לשלול שינויים אורגניים של המוח ׁׁעל ידי בדיקות הדמיה CT או MRI. חשוב במיוחד לשלול Multiple Infarction שביטויו הקליני הוא ירידה בזיכרון במקפצות. כמו כן יש לבצע הערכה למקור לאמבוליות למוח על ידי אקו לב ובדיקת דופלר עורקי הצואר.

אנצפלוגרם EEG

בדיקת גלי המוח מתבצעת על מנת לשלול הפרעות בEEG שאופייניות למחלת יעקב-קרויצפלד Creutzfeldt–Jakob disease או לאפילפסיה.

בדיקת נוזל השדרה

ניתן לבדוק את נוזל השדרה לשלילת:

• הידרוצפלוס נורמוטנסיבי (Normotension Hydrocephallus)
• זיהומים כגון: בורליה (Neuroborreliosis), עגבת (Neurosyphilis) וקריפטוקוקוס (Cryptococcus)

שלילת דיכאון כרוני

בתהליך האבחון חשוב לשלול דיכאון, היות שדיכאון כרוני יכול להופיע כתופעה מבודדת ממחלת האלצהיימר אך להתבטא גם בירידה בזיכרון (עד 50% מהמקרים) ובמאפיינים נוספים הדומים למחלת אלצהיימר. עם זאת דיכאון כרוני יכול להיות חלק מביטוי מחלת אלצהיימר. אם מאובחן דיכאון, טיפול נאות עשוי להחזיר את כושר הזיכרון, דבר שלא ייתכן במחלת אלצהיימר.

הערכה קוגניטיבית

לאחר שלילת מחלות אורגניות ניתן להעריך את החולה על ידי בדיקת כושר הזיכרון. מבחן מאוד שימושי וסטנדרטי להערכת הזיכרון הוא מבחן ה"מינימנטל" The Mini-Mental State Exam (MMSE) (Folstein et al. 1975. במבחן נשאל הנבחן על הנושאים הבאים:

• התמצאות בזמן ובמקום
• זכרון לטווח קצר
• ריכוז ותשומת לב
• זכרון לטווח ארוך
• כישורי שפה-קריאה וכתיבה
• ביצוע פקודות
• תפיסת המרחב

בדיקות למטרות מחקר

בדיקת נוזל CSF מעמוד השדרה לזיהוי מספר חלבונים מתבצעת למטרות מחקר בלבד. החלבונים הנבדקים הינם:

• עמילואיד- Amyloid beta(Abeta) peptides
• חלבוני TAU, (Phosporylated Tau) P-tau
• רמות (Apolipoprotein E genotyping (ApoE

טיפול

הטיפול בחולה אלצהיימר הוא מורכב מאוד ומחייב גיוס משאבים שכוללים צוות רפואי, חברתי, פסיכולוגי, מטפלים ומקורות מימון. בנוסף חשוב הטיפול בבני המשפחה או אלה שתומכים במטופל. הסבר (חינוך) על המחלה ומהלכה, על הצרכים של המטופל, על התנהגותו ותגובותיו ומציאת מסגרות תומכות חשובים מאוד למנוע תחלואה משנית אצל המטפל העיקרי בחולה.

טיפול מונע

טיפול מונע כולל שינוי אורחי חיים תוך מטרה "לשמור על המוח". שינוי אורח החיים כולל:

• צריכת מזון בריא
• טיפול בגורמי הסיכון, קרי ירידה במשקל וטיפול נאות ביתר לחץ דם, סכרת ודיסליפידמיה
• עיסוק בפעילות גופנית
• עיסוק בפעילות חברתית וחשיבתית

טיפול בהתקדמות המחלה

קיימות היום תרופות המאפשרות את האטת המחלה אך לא את ריפוייה. התרופות האפשריות הן:

1. מעכבי האנזים כולין אסטראזה cholinesterase inhibitors כגון Galantamine Rivastigmine, Donepezil
2. מווסתי חומצה גלוטמית Memantine
3. אגוניסטים מסוג N -methyl-D-aspartate antagonists

כמו כן, פעילות פיזית וחשיבתית עוזרת להאטת תהליכי אובדן הזכרון אבל לא מונעת אותם.

טיפול תומך

טיפול בתסמינים נלויים:

• תרופות אנטידכאוניות (SSRI), לשפור מצב הרוח
• תרופות אנטיפסיכוטיות להרגעת שינויי התנהגות קיצוניים
• תוספי מזון למניעת תת תזונה

פרוגנוזה

המחלה היא סופנית, אבל מהלכה משתנה וקשה לניבוי. ממוצע תוחלת החיים מגילוי המחלה הוא 6-10 שנים אבל יש שמאריכים אף 20 שנה. התקדמות אטית של המחלה ב-5 שנים ראשונות, היא מדד המנבא משך מחלה ממושך. תופעות פסיכוטיות כמחשבות שווא, פרנויה אלימות, פחדים וכן סימנים אקסטראפירמידליים הם תסמינים המקצרים את משך המחלה ומקדמים את המוות.

דגלים אדומים

ישנם מספר דפוסי התנהגות אשר יכולים להעלות נורה אדומה לקיום המחלה:

• שינוי מצב רוח ודיכאון
• הפרעה בזיכרון: שכחה של שמות, חוסר יכולת להשלים משפטים
• הפרעות קוגניטיביות: בלבול בנקיטת צעדים כספיים וניהול חשבונות, פיזור כספים, האשמות לא הגיוניות כלפי הסביבה
• הפרעות בהתמצאות במרחב: כאשר החולה "הולך לאיבוד" (לא מוצא את דרכו לביתו) זה סימן למסוכנות, ומצב המחייב השגחה של 24 שעות ללא דיחוי וללא פשרות

ביבליוגרפיה

• Alzheimer Disease: Treatment & Medication, Author: Heather S Anderson, MD, http://emedicine.medscape.com/article/1134817-treatment
• Alzheimer Disease, Author: Guy E Brannon, MD, http://emedicine.medscape.com/article/295558-overview
• Alzheimer's Disease Fact Sheet, http://www.nia.nih.gov/Alzheimers/Publications/adfact.htm, Goroll Allan H, Primary Care Medicine: Office Evaluation and Management of the Adult Patient, Part 11 - Neurologic Problems > Chapter 173 - Management of Alzheimer's Disease and Related Dementias

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר רענן פרידמן

עמוד זה מפורסם תחת רישיון CC-BY-SA-3.0, בניגוד לשאר התכנים בוויקירפואה המפורסמים תחת רישיון אחר.