כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "צריכת חלב ומוצריו בקרב תינוקות, ילדים ומתבגרים - נייר עמדה - Dairy and milk consumption in babies, children and adolescents"
מתוך ויקירפואה
ערן רוזנטל (שיחה | תרומות) מ (קישור לוויקיתרופות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{נייר עמדה | {{נייר עמדה | ||
| − | |שם נייר העמדה= | + | |שם נייר העמדה=צריכה מומלצת של חלב פרה ו/או ומוצריו על ידי תינוקות, ילדים |
| + | ומתבגרים | ||
|תחום=[[:קטגוריה: ילדים|ילדים]], [[:קטגוריה: משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה: תזונה|תזונה]] | |תחום=[[:קטגוריה: ילדים|ילדים]], [[:קטגוריה: משפחה|משפחה]], [[:קטגוריה: תזונה|תזונה]] | ||
|האיגוד המפרסם=[[האיגוד לרפואת ילדים]]{{ש}}[[קובץ:ילדים.png|70 פיקסלים]] | |האיגוד המפרסם=[[האיגוד לרפואת ילדים]]{{ש}}[[קובץ:ילדים.png|70 פיקסלים]] | ||
|סימוכין= | |סימוכין= | ||
| − | |קישור=[http://www.pediatrics.org.il/guids/ | + | |קישור=[http://www.pediatrics.org.il/guids/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%92%D7%95%D7%93_%D7%9C%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%AA_%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D_%D7%97%D7%9C%D7%91.pdf CT,R האיגוד הישראלי לרפואת ילדים] |
| − | |תאריך פרסום=נובמבר | + | |תאריך פרסום=נובמבר 2014 |
| − | |יוצר הערך= | + | |יוצר הערך=[[#חברי הוועדה]] |
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תזונה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[חלב]] , [[תזונה]]}} | ||
| − | + | ==רקע== | |
| − | + | *חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה | |
| − | + | בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל 6 חודשים1,2. | |
| − | + | *לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על | |
| − | + | בסיס חלבון סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה1. | |
| − | + | *דחיית החשיפה למזונות אלרגניים מעבר לגיל ששה חודשים עלולה להגביר את הסיכון לתופעות אטופיות ולהחמירן1,3. | |
| − | + | *חשיפה למוצרי חלב פרה מעבר לגיל ששה חודשים, צריכה לכלול מוצרים לא ממותקים ובכמות | |
| − | + | קטנה (לבן, גבינה לבנה, יוגורט). כמו כן, ניתן להוסיף חלב פרה או מוצריו כחלק ממאכלים | |
| − | + | מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים) לאחר החשיפה. את החשיפה לחלב פרה רצוי | |
| − | + | לבצע אחרי שמתחילים במתן מוצרים עשירים בברזל וכן פירות ירקות ובשר. | |
| − | + | *מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה ניגר או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי. | |
| − | + | הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט הינה מניעת אנמיה על ידי ביסוס | |
| − | + | תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי החלב1. | |
| − | + | *תמיסות על בסים צמחי, כמו סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום אינן מספקות בד"כ | |
| − | + | את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תמ"ל1. | |
| − | + | *בילדים ומתבגרים, צריכת סידן בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת | |
| − | + | הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים4,5. מאחר וצריכה נמוכה מהדרוש של סידן | |
| − | + | בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אילו | |
| − | + | ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן במידה והצריכה היא נמוכה מהנדרש לגיל 6. | |
| − | + | *חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים7. ספיגת הסידן | |
| + | מחלב פרה ומוצריו טובה8. | ||
| + | *מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות | ||
| + | ושיניים בריאות9. | ||
| + | *צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח | ||
| + | הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת | ||
| + | מזונות עתירי סידן מהצומח שמפחיתים אובדן זה10 . | ||
| + | *לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם | ||
| + | א. שיעול ונזלת | ||
| + | ב. ריבוי ליחה בדרכי הנשימה | ||
| + | ג. החמרת אסטמה (פרט למקרים הנדירים של אלרגיה המתווכת על ידי igE). | ||
| + | *במצבים של שלשול חד בילדים בד"כ אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו. | ||
| + | מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז12. | ||
| + | *אלרגיה לחלבון חלב הפרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו: | ||
| + | הראשונה והנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון הפרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של | ||
| + | המערכת החיסונית כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא בפריחות, תופעות של | ||
| + | מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף כתגובה אנפילקטית מסכנת חיים. | ||
| + | השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים לקטז. התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם לחומצות שומן קצרות על ידי החיידקים.. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז הינה הכרחית לצורך טיפול מתאים. | ||
| + | א. במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק. | ||
| + | ב. בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו13,14 | ||
| + | ג. ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה | ||
| + | בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחילופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב15,16 | ||
| + | *למרות שחלב מעלה ייצור IGF1, על פי העבודות הקיימות היום לא ניתן להסיק על קשר בין | ||
| + | חלב ומוצריו לבין תסמונת מטבולית17. יתירה מזאת, בספרות לא קיים מידע מדעי עקבי | ||
| + | ובאיכות גבוהה שמוכיח קשר בין צריכת חלב פרה ומוצריו במבוגרים לבין הפחתת או העלאת | ||
| + | השכיחות של מחלות כרוניות במבוגרים7. מכאן שמניעת מחלות בגיל המבוגר אינה סיבה | ||
| + | להימנעות או עידוד של צריכת חלב בילדים ומתבגרים. | ||
| + | *ההמלצה כיום במרבית הארצות היא שיש לצרוך 2-3 מנות חלביות ליום, תוך התחשבות | ||
| + | בתרבויות השונות ובזמינות מוצרי החלב18. | ||
| + | *מסקירה לגבי המקובל בעולם עולה כי מרבית המדינות ממליצות על צריכה של לפחות 500 מ"ל | ||
| + | חלב ליום, כאשר ההמלצה במתבגרים היא לספק בין 750- 1000 מ"ל ליום. חלק מהמדינות | ||
| + | כוללות במנת חלב יוגורט או גבינות19 . | ||
| + | *רצוי להימנע מצריכת חלב שהומתק עקב הצורך להימנע מצריכת יתר של פחמימות20. | ||
| + | |||
| + | ==חברי הוועדה== | ||
| + | *יו"ר :ד"ר אפרת ברוידה, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין. | ||
| + | *ד"ר צחי גרוסמן - מזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים | ||
| + | *פרופ' אלי סומך - יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים. | ||
| + | *פרופ' שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם | ||
| + | *פרופ' רענן שמיר - מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח- תקווה | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־13:23, 4 בדצמבר 2014
 | |
|---|---|
| צריכה מומלצת של חלב פרה ו/או ומוצריו על ידי תינוקות, ילדים
ומתבגרים | |
| תחום | ילדים, משפחה, תזונה |
| האיגוד המפרסם | האיגוד לרפואת ילדים
|
| קישור | CT,R האיגוד הישראלי לרפואת ילדים |
| תאריך פרסום | נובמבר 2014 |
| יוצר הערך | #חברי הוועדה |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
רקע
- חלב אם מהווה את התזונה המיטבית לתינוקות והוא מספק את כמות האנרגיה ורכיבי התזונה
בכמות ובאיכות הדרושים לתינוק עד גיל 6 חודשים1,2.
- לתינוק שאינו יונק, או יונק חלקית, משמש התמ"ל (תרכובת מזון לתינוקות) כמזון עד גיל שנה. במקרה זה, תמ"ל על בסיס חלב פרה הוא המזון המועדף לתינוקות בריאים. תמ"ל על
בסיס חלבון סויה מומלץ רק לתינוקות שאינם יכולים לצרוך תמ"ל על בסיס חלב פרה1.
- דחיית החשיפה למזונות אלרגניים מעבר לגיל ששה חודשים עלולה להגביר את הסיכון לתופעות אטופיות ולהחמירן1,3.
- חשיפה למוצרי חלב פרה מעבר לגיל ששה חודשים, צריכה לכלול מוצרים לא ממותקים ובכמות
קטנה (לבן, גבינה לבנה, יוגורט). כמו כן, ניתן להוסיף חלב פרה או מוצריו כחלק ממאכלים מורכבים (פשטידות, לביבות, מרקים ורטבים) לאחר החשיפה. את החשיפה לחלב פרה רצוי לבצע אחרי שמתחילים במתן מוצרים עשירים בברזל וכן פירות ירקות ובשר.
- מגיל שנה ואילך ניתן להוסיף חלב פרה ניגר או חלב מבעל חיים אחר כמקור שתייה עיקרי.
הסיבה העיקרית לדחיית ההוספה של מוצרי חלב לתפריט הינה מניעת אנמיה על ידי ביסוס תפריט עשיר בברזל לפני הוספת מוצרי החלב1.
- תמיסות על בסים צמחי, כמו סויה (שאינו תמ"ל), אורז, שקדים ושומשום אינן מספקות בד"כ
את הצרכים התזונתיים של תינוקות ולכן אינם מומלצים כתחליף לחלב אם או תמ"ל1.
- בילדים ומתבגרים, צריכת סידן בכמות מספקת היא חיונית להשגת שיא מסת העצם ולהורדת
הסיכון לשברים ולאוסטיאופורוזיס בהמשך החיים4,5. מאחר וצריכה נמוכה מהדרוש של סידן בקבוצות גיל אילו היא שכיחה, מומלץ לבצע הערכה של כמות הסידן בתזונה בגילאים אילו ולהוסיפו בצורת מזון עשיר בסידן במידה והצריכה היא נמוכה מהנדרש לגיל 6.
- חלב פרה ומוצריו מהווים מקור עיקרי לסידן בתזונת תינוקות, ילדים ומתבגרים7. ספיגת הסידן
מחלב פרה ומוצריו טובה8.
- מומלץ לכלול מוצרי חלב פרה בתזונת ילדים כחלק מתזונה מאוזנת ובריאה, לשמירה על עצמות
ושיניים בריאות9.
- צריכת יתר של חלבון מהחי גורמת לאובדן סידן בשתן שעלול לפגוע בבריאות העצם בטווח
הארוך. למרות העדרן של עבודות מבוקרות בילדים שתאששנה הנחה זו, מומלץ לעודד צריכת מזונות עתירי סידן מהצומח שמפחיתים אובדן זה10 .
- לתופעות להלן אין קשר לצריכת חלב פרה ומוצריו, ואין הן סיבה להפסקה או להפחתת התזונה בהם
א. שיעול ונזלת ב. ריבוי ליחה בדרכי הנשימה ג. החמרת אסטמה (פרט למקרים הנדירים של אלרגיה המתווכת על ידי igE).
- במצבים של שלשול חד בילדים בד"כ אין להגביל או להפסיק את צריכת חלב הפרה ומוצריו.
מומלץ להמשיך בתזונה רגילה למעט מקרים של חשד לאי סבילות שניונית ללקטוז12.
- אלרגיה לחלבון חלב הפרה ואי סבילות ללקטוז הן שתי תופעות השונות מהותית זו מזו:
הראשונה והנדירה יותר - רגישות יתר לחלבון הפרה (אלרגיה לחלב), היא תגובה של המערכת החיסונית כנגד חלבון החלב שעלולה להתבטא בפריחות, תופעות של מערכת העיכול בינקות, קוצר נשימה ואף כתגובה אנפילקטית מסכנת חיים. השנייה - אי סבילות ללקטוז, נובעת מהעדר היכולת לפרק את סוכר החלב בשל חסר חלקי או מלא של האנזים לקטז. התוצאה היא שלשולים, כאבי בטן, נפיחות הבטן וריבוי גזים שנובעים מהסוכר שמגיע למעי הגס ומפורק שם לחומצות שומן קצרות על ידי החיידקים.. האבחנה בין אלרגיה לחלבון חלב הפרה לאי סבילות ללקטוז הינה הכרחית לצורך טיפול מתאים. א. במקרה של חשד לאלרגיה יש לעבור אבחון מדויק. ב. בקיום אלרגיה לחלב פרה יש להימנע לחלוטין מצריכת חלב או מוצריו13,14 ג. ההמלצה ללוקים באי סבילות ללקטוז היא לבחור מתוך קבוצת מוצרי חלב הפרה בכאלה שהם בעלי תכולת לקטוז נמוכה, או לחילופין, להשתמש באנזים לקטאז לפני האכילה. חלק מילדים אלו אף יוכלו, בכל זאת, לסבול צריכת כמויות קטנות של חלב ומוצרי חלב15,16
- למרות שחלב מעלה ייצור IGF1, על פי העבודות הקיימות היום לא ניתן להסיק על קשר בין
חלב ומוצריו לבין תסמונת מטבולית17. יתירה מזאת, בספרות לא קיים מידע מדעי עקבי ובאיכות גבוהה שמוכיח קשר בין צריכת חלב פרה ומוצריו במבוגרים לבין הפחתת או העלאת השכיחות של מחלות כרוניות במבוגרים7. מכאן שמניעת מחלות בגיל המבוגר אינה סיבה להימנעות או עידוד של צריכת חלב בילדים ומתבגרים.
- ההמלצה כיום במרבית הארצות היא שיש לצרוך 2-3 מנות חלביות ליום, תוך התחשבות
בתרבויות השונות ובזמינות מוצרי החלב18.
- מסקירה לגבי המקובל בעולם עולה כי מרבית המדינות ממליצות על צריכה של לפחות 500 מ"ל
חלב ליום, כאשר ההמלצה במתבגרים היא לספק בין 750- 1000 מ"ל ליום. חלק מהמדינות כוללות במנת חלב יוגורט או גבינות19 .
- רצוי להימנע מצריכת חלב שהומתק עקב הצורך להימנע מצריכת יתר של פחמימות20.
חברי הוועדה
- יו"ר :ד"ר אפרת ברוידה, היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "אסף הרופא", צריפין.
- ד"ר צחי גרוסמן - מזכ"ל האיגוד הישראלי לרפואת ילדים
- פרופ' אלי סומך - יו"ר האיגוד הישראלי לרפואת ילדים.
- פרופ' שמעון רייף - מנהל מחלקת ילדים מרכז רפואי הדסה עין כרם
- פרופ' רענן שמיר - מנהל היחידה לגסטרואנטרולוגיה ותזונה ילדים, מרכז רפואי "שניידר", פתח- תקווה
ביבליוגרפיה
- ESPGHAN Committee on Nutrition. Complementary feeding: A commentary by the ESPGHAN Committee on Nutrition. J Pediatr Gastroenterol Nutr. 2008;46:99-110.