כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת HPV DNA test - HPV DNA"
(יצירת דף עם התוכן "{{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= האם הסתיים עידן סקר הפאפ? |שם לועזי= |שמו...") |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הבדיקה המקובלת כיום לגילוי מוקדם של [[סרטן צוואר הרחם]] ומצבים טרום-סרטניים היא ה[[בדיקה ציטולוגית|בדיקה הציטולוגית]]. שיטה זו הוכיחה את עצמה בהורדת התחלואה והתמותה של סרטן צוואר הרחם ומבצעים אותה כל 3 שנים. בסדרות גדולות הוכח שאין הבדל ביעילות השיטה אם מבצעים פאפ כל שנה, כל שנתיים או כל שלוש שנים.{{הערה|שם=הערה1|}} חסרונה באחוז גבוה יחסית של תוצאות שליליות כוזבות עקב רגישות נמוכה (80%-20%). עם זאת, יש לציין שלסקר ציטולוגי סגוליות גבוהה (יותר מ-80%) של תוצאה חיובית עם אטיפיות בדרגה גבוהה.{{הערה|שם=הערה2|}} חיסרון נוסף של הסקר הציטולוגי הוא אי יכולתו להוריד את תחלואת הסרטן הפולשני ממקור בלוטי.{{הערה|שם=הערה3|}} | הבדיקה המקובלת כיום לגילוי מוקדם של [[סרטן צוואר הרחם]] ומצבים טרום-סרטניים היא ה[[בדיקה ציטולוגית|בדיקה הציטולוגית]]. שיטה זו הוכיחה את עצמה בהורדת התחלואה והתמותה של סרטן צוואר הרחם ומבצעים אותה כל 3 שנים. בסדרות גדולות הוכח שאין הבדל ביעילות השיטה אם מבצעים פאפ כל שנה, כל שנתיים או כל שלוש שנים.{{הערה|שם=הערה1|}} חסרונה באחוז גבוה יחסית של תוצאות שליליות כוזבות עקב רגישות נמוכה (80%-20%). עם זאת, יש לציין שלסקר ציטולוגי סגוליות גבוהה (יותר מ-80%) של תוצאה חיובית עם אטיפיות בדרגה גבוהה.{{הערה|שם=הערה2|}} חיסרון נוסף של הסקר הציטולוגי הוא אי יכולתו להוריד את תחלואת הסרטן הפולשני ממקור בלוטי.{{הערה|שם=הערה3|}} | ||
| − | לשם שיפור הרגישות, הוצע להשתמש ב-HPV DNA TEST במסגרת סקר ראשוני: הקשר בין נגיף [[HPV]] לנגעים טרום-סרטניים ולסרטן צוואר הרחם מבוסס היטב, אך לא כל הנגיפים במשפחה זו בעלי פעילות ביולוגית זהה, נגיפי HPV מסווגים לפי זנים בהתאם למבנה | + | לשם שיפור הרגישות, הוצע להשתמש ב-HPV DNA TEST במסגרת סקר ראשוני: הקשר בין נגיף [[HPV]] לנגעים טרום-סרטניים ולסרטן צוואר הרחם מבוסס היטב, אך לא כל הנגיפים במשפחה זו בעלי פעילות ביולוגית זהה, נגיפי HPV מסווגים לפי זנים בהתאם למבנה ה-DNA ולפוטנציאל האונקולוגי. כיום מוכרים יותר מ-100 זנים של הנגיף. בקבוצת הנגיפים האונקוגניים (HIGH RISK HP ,HR-HPV) נכללים ה-16 וה-18 אשר אחראים לכ-70% מכלל הממאירויות של הצוואר. קבוצה של 13 זנים נוספים אחראית ל-30% הנותרים. בקבוצת של הנגיפים ללא פוטנציאל אונקוגני (LOW RISK HPV ,LR-HPV) בולטים ה-6 וה-11 אשר אחראים לכ-90% מנגעי ה[[קונדילומה]]. חשוב להדגיש שלזיהוי נגעים אלה אין חשיבות קלינית מכיוון שנגעי הקונדילומה מהווים ממצא שפיר אשר אינו מסוגל לעבור השתנות ממאירה.{{הערה|שם=הערה4|}} |
| + | |||
ללא חשיפה לנגיף אין אפשרות להתפתחות של ממאירות, אך יש לציין שרוב זיהומי ^HPV חולפים בעצמם תוך שנתיים ולא מובילים לממאירות (זיהום חולף). נוכחות הנגיף היא גורם הכרחי אך לא בלעדי לצורך התפתחות נאופלסיה. רק מיעוט הזיהומים הופכים לקבועים ומסוגלים לגרום למחלה. עדיין לא ברור מה הם הגורמים אשר קובעים במקרים מסוימים שהזיהום יהפוך לקבוע ולממאיר. בין הגורמים המוכרים נמצא: חולשה של המערכת החיסונית, עישון, ולדנות ושימוש בגלולות.6,5 עיקר ההדבקה מתרחשת בתקופה הראשונה לאחר תחילת יחסי מין. מחקר אמריקאי שבוצע בקרב סטודנטיות הראה שתוך 5 שנים מתחילת קיום יחסי מין כ-50% מהנשים נחשפות לנגיף.7 הנגיף שכיח מאוד באוכלוסייה הצעירה (בגילאי 20 כ-30%) ושכיחותו יורדת עם הגיל ומתייצבת סביב ה-10%-9% מעל גיל 30. באחרונה נצפתה בסדרות רבות עלייה נוספת בשכיחות של הנגיף בגילאי 50-40, דבר אשר יכול לבטא חשיפה נוספת בעקבות עלייה באחוז הגירושים בעולם | ללא חשיפה לנגיף אין אפשרות להתפתחות של ממאירות, אך יש לציין שרוב זיהומי ^HPV חולפים בעצמם תוך שנתיים ולא מובילים לממאירות (זיהום חולף). נוכחות הנגיף היא גורם הכרחי אך לא בלעדי לצורך התפתחות נאופלסיה. רק מיעוט הזיהומים הופכים לקבועים ומסוגלים לגרום למחלה. עדיין לא ברור מה הם הגורמים אשר קובעים במקרים מסוימים שהזיהום יהפוך לקבוע ולממאיר. בין הגורמים המוכרים נמצא: חולשה של המערכת החיסונית, עישון, ולדנות ושימוש בגלולות.6,5 עיקר ההדבקה מתרחשת בתקופה הראשונה לאחר תחילת יחסי מין. מחקר אמריקאי שבוצע בקרב סטודנטיות הראה שתוך 5 שנים מתחילת קיום יחסי מין כ-50% מהנשים נחשפות לנגיף.7 הנגיף שכיח מאוד באוכלוסייה הצעירה (בגילאי 20 כ-30%) ושכיחותו יורדת עם הגיל ומתייצבת סביב ה-10%-9% מעל גיל 30. באחרונה נצפתה בסדרות רבות עלייה נוספת בשכיחות של הנגיף בגילאי 50-40, דבר אשר יכול לבטא חשיפה נוספת בעקבות עלייה באחוז הגירושים בעולם | ||
גרסה מ־12:56, 1 בינואר 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| האם הסתיים עידן סקר הפאפ? | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר אדוארדו שכטר | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – נגיף הפפילומה
הבדיקה המקובלת כיום לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם ומצבים טרום-סרטניים היא הבדיקה הציטולוגית. שיטה זו הוכיחה את עצמה בהורדת התחלואה והתמותה של סרטן צוואר הרחם ומבצעים אותה כל 3 שנים. בסדרות גדולות הוכח שאין הבדל ביעילות השיטה אם מבצעים פאפ כל שנה, כל שנתיים או כל שלוש שנים.[1] חסרונה באחוז גבוה יחסית של תוצאות שליליות כוזבות עקב רגישות נמוכה (80%-20%). עם זאת, יש לציין שלסקר ציטולוגי סגוליות גבוהה (יותר מ-80%) של תוצאה חיובית עם אטיפיות בדרגה גבוהה.[2] חיסרון נוסף של הסקר הציטולוגי הוא אי יכולתו להוריד את תחלואת הסרטן הפולשני ממקור בלוטי.[3]
לשם שיפור הרגישות, הוצע להשתמש ב-HPV DNA TEST במסגרת סקר ראשוני: הקשר בין נגיף HPV לנגעים טרום-סרטניים ולסרטן צוואר הרחם מבוסס היטב, אך לא כל הנגיפים במשפחה זו בעלי פעילות ביולוגית זהה, נגיפי HPV מסווגים לפי זנים בהתאם למבנה ה-DNA ולפוטנציאל האונקולוגי. כיום מוכרים יותר מ-100 זנים של הנגיף. בקבוצת הנגיפים האונקוגניים (HIGH RISK HP ,HR-HPV) נכללים ה-16 וה-18 אשר אחראים לכ-70% מכלל הממאירויות של הצוואר. קבוצה של 13 זנים נוספים אחראית ל-30% הנותרים. בקבוצת של הנגיפים ללא פוטנציאל אונקוגני (LOW RISK HPV ,LR-HPV) בולטים ה-6 וה-11 אשר אחראים לכ-90% מנגעי הקונדילומה. חשוב להדגיש שלזיהוי נגעים אלה אין חשיבות קלינית מכיוון שנגעי הקונדילומה מהווים ממצא שפיר אשר אינו מסוגל לעבור השתנות ממאירה.[4]
ללא חשיפה לנגיף אין אפשרות להתפתחות של ממאירות, אך יש לציין שרוב זיהומי ^HPV חולפים בעצמם תוך שנתיים ולא מובילים לממאירות (זיהום חולף). נוכחות הנגיף היא גורם הכרחי אך לא בלעדי לצורך התפתחות נאופלסיה. רק מיעוט הזיהומים הופכים לקבועים ומסוגלים לגרום למחלה. עדיין לא ברור מה הם הגורמים אשר קובעים במקרים מסוימים שהזיהום יהפוך לקבוע ולממאיר. בין הגורמים המוכרים נמצא: חולשה של המערכת החיסונית, עישון, ולדנות ושימוש בגלולות.6,5 עיקר ההדבקה מתרחשת בתקופה הראשונה לאחר תחילת יחסי מין. מחקר אמריקאי שבוצע בקרב סטודנטיות הראה שתוך 5 שנים מתחילת קיום יחסי מין כ-50% מהנשים נחשפות לנגיף.7 הנגיף שכיח מאוד באוכלוסייה הצעירה (בגילאי 20 כ-30%) ושכיחותו יורדת עם הגיל ומתייצבת סביב ה-10%-9% מעל גיל 30. באחרונה נצפתה בסדרות רבות עלייה נוספת בשכיחות של הנגיף בגילאי 50-40, דבר אשר יכול לבטא חשיפה נוספת בעקבות עלייה באחוז הגירושים בעולם