כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "הפרעה רגשית עונתית - Seasonal affective disorder"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| + | {{ערך בבדיקה}} | ||
| + | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=[[קובץ:Light-box-therapy.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Light-box-therapy.jpg|250px]] | ||
| שורה 8: | שורה 10: | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך=ד"ר | + | |יוצר הערך=ד"ר סוביה וינברגר {{ש}}[[קובץ:TopLogoR.jpg|80px]] |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[דיכאון]], [[SAD]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[דיכאון]], [[SAD]]}} | ||
| − | כאשר | + | SAD היא הפרעה אפקטיבית עונתית, שהיא שילוב של הפרעה ביולוגית והפרעת מצב רוח עם תבנית עונתית. בדרך כלל הפרעה זו מופיעה בסתיו ובחורף ונסוגה באביב ובקיץ, אך יכולה להופיע גם בזמנים אחרים במהלך השנה.1 SAD נחשבת להפרעה משמעותית, מכיוון שהיא חוזרת בכל עונה, ומכיוון שאורכה מגיע לכמעט חצי שנה. על כן, הפרעה זו פוגעת הן בתפקוד המשפחתי והן בתפקוד התעסוקתי. |
| − | + | היארעות ושכיחות | |
| − | + | בקו הרוחב הצפוני מדובר בשכיחות של 10% מקרים של SAD, בארה"ב בשכיחות של 2%-1% ובקנדה ב-2%. בארה"ב ההיארעות בשנה נתונה מגיעה ל-5%, והתסמינים נמשכים לאורך חמישה חודשים מתוך שנה נתונה.3 | |
| − | + | אפשר להבחין בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בגיל הפוריות, המגיעה עד פי ארבע מאצל גברים.4 שיעור ההפרעה הולך ופוחת אצל אנשים מבוגרים, גברים ונשים כאחד. במחקר שבדק גם הורים למתבגרים וגם מתבגרים, דווח שרמת הדיכאון הייתה גבוהה יותר בגיל 18-16 בהשוואה לגיל 16-5, והדיכאון הופיע לרוב בסתיו ובחורף.5 | |
| − | + | אתיולוגיה ופתופיסיולוגיה | |
| − | + | כמה מנגנונים ביולוגיים יכולים לאפיין 3.SAD הראשון והמשמעותי ביותר על פי הספרות הרפואית, מייחס את הגורם להפרעה עקב שינוי במחזור הסירקדיאני של הגוף, הקשור כידוע לשינה, לערות ולתהליכים ביולוגיים נוספים במחזוריות ההורמונלית בגוף האדם. מנגנון נוסף מייחס את הגורם להפרעה של SAD לתפקוד ירוד של נוירוטרנסמיטורים, הגורם לרגישות הרשתית לאור. גם פגמים גנטיים פוגעים במחזור הסירקאדיאני וגורמים להפרעה ברמות הסרוטונין במוח. חוקרי SAD מתארים את ההפרעה כסינדרום המורכב בדרך כלל מצירוף של כמה גורמים.7,6 רוב המחקרים מציינים שיש להתחשב כמובן בגורמי סיכון, הקשורים למנגנונים פסיכולוגיים כגון רגישות לסטרס, מגורים בקווי הרוחב הצפוניים ונוכחות של סימפטומי דיכאון בקרובי משפחה בדרגה ראשונה.6,1 התייצגות סיפוסית, אבחנה ואבחנה מבדלת | |
| − | + | מטופלים הסובלים ^SAD בדרך כלל מגיעים לרופא המטפל עם תסמינים המצביעים על דיכאון. כאשר עולה חשד להפרעה דיכאונית, יש לחשוב גם על SAD, ולבדוק היסטוריה של דיכאון עם תבנית עונתית. כאשר נוכחים גם תסמינים דיכאוניים וגם תבנית עונתית, כנראה מדובר ^SAD (הקריטריונים המדויקים מופיעים ^DSM-V-VI). | |
| − | + | חשוב לציין שתיתכן התייצגות עונתית פחות שכיחה גם של הפרעות אפקטיביות נוספות, כגון הפרעה ביפולרית לסוגיה והפרעה ציקלותמית. | |
| + | האבחנה המבדלת כוללת דיכאון מזיורי, הפרעה ביפולרית, ציקלותמיה ודיסטימיה, תסמונת קדם וסתית, Chronic Fatigue Syndrome, תת-פעילות של בלוטת התריס ושימוש יתר בסמים ו/או באלכוהול או התמכרות להם. ישנם מצבים נדירים נוספים הגורמים לדיכאון שיש לחשוב עליהם, לאחר ששללנו את האבחנות השכיחות שצוינו.9 | ||
| + | סיפול | ||
| + | מחקרים מראים שטיפול באור, טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) יעילים בטיפול ^SAD. יחד עם זה, במצבים מסוימים גם אי-טיפול או שילוב בין הטיפולים שצוינו יכולים להיות יעילים. לכן יש לבחור את הטיפול על פי רצונו ועל פי בחירתו של המטופל ובהנחייתו. | ||
| + | סיפול באור | ||
| + | הפרוטוקול לטיפול באור לסובלים מ - SAD הוא חשיפה לאור בעוצמה של 10,000 LUX ממרחק של 18-12 אינטש (כ-40-30 ס"מ) למשך 30 דקות ביום בשעות הבוקר המוקדמות. המטופלים חייבים להיות ערים עם עיניים פקוחות, אך אינם צריכים להביט ישירות למקור האור. המטופלים יכולים לאכול ולקרוא במהלך הטיפול, כל עוד האור במרחק ובעוצמה שצוינו ועיניהם פקוחות.11 לא הוכח שאור UV יעיל לטיפול בדיכאון, ולכן יש להימנע ממנו.12 | ||
| + | שיפור בתסמינים הודגם לאחר שבוע-שבועיים של טיפול, אולם כאשר הטיפול הופסק, חלה הישנות של הדיכאון בקצב זהה לקצב השיפור. לכן מומלץ שהטיפול יימשך עד האביב או הקיץ, שהוא הזמן שבעבר הייתה מושגת רמיסיה ספונטנית. לאחר הרמיסיה אפשר להמשיך את הטיפול, ולהפחית את משך | ||
| + | |||
| + | החשיפה ואת תכיפותה, כל עוד יש שליטה בתסמיני הדיכאון. כדי למנוע התלקחות של הדיכאון יש להתחיל טיפול לקראת הסתיו, לפני תחילת התסמינים הדיכאוניים.14 | ||
| + | טיפול באור הוא בדרך כלל טיפול בטוח, וייתכנו תופעות לוואי מינימליות של כאבי ראש, מתח בעיניים, בחילות, אי-שקט וראייה מטושטשת. תסמינים אלו קלים וחולפים תוך זמן קצר.15,13,6 אין עדות לנזק עיני (רשתי או עדשתי) תחת טיפול באור.16 | ||
| + | בדיקה של רופא עיניים לפני התחלת הטיפול באור מומלצת רק לאלה הסובלים ממחלות רשתית או ממחלות סיסטמיות המערבות רשתית, וכן לאלו הנוטלים תרופות הגורמות לרגישות לאור.6 | ||
| + | טיפול בחשיפה לאור גבוה יכול לגרום להתלקחות היפומאניה או מאניה אצל הסובלים מהפרעה ביפולרית, כפי שיכולות לגרום לכך תרופות אנטי דיכאוניות. | ||
| + | סיפול תרופתי | ||
| + | במחקרים מבוקרים ואקראיים יש עדות ליעילות התרופות האנטי דיכאוניות מדור שני. מדובר בתרופות מסוג SSRKS ו-SיSNRI. פרוזק במינון 20 מ"ג הוא הטיפול הנחקר ביותר שנמצא כיעיל.13, 22-18 אולם בסקירה של Cochrane משנת 2011, עולה כי איכות המחקרים הייתה נמוכה, וקשה להסיק מהם על יעילות הטיפול בתכשירים אנטי דיכאוניים מדור 2 לטיפול ^23.SAD | ||
| + | סיפול באור לעומת סיפול תרופתי | ||
| + | במחקר אקראי כפול סמיות שבדק את שני הטיפולים אחד לעומת השני, חולקו המטופלים לשתי קבוצות. קבוצה אי קיבלה טיפול בחשיפה לאור על פי הפרוטוקול של חצי שעה עם ההשכמה בעוצמה של 10,000 LUX במשך שמונה שבועות וגם כדורי פלצבו, וקבוצה בי קיבלה חשיפה לאור כמו קבוצה אי, אולם עוצמת האור עמדה על 100 LUX בלבד, וגם כדורי פרוזק במינון 20 מ"ג במשך שמונה שבועות. | ||
| + | התוצאות הראו ששני הטיפולים עזרו והיו יעילים בהפחתת התסמינים הדיכאוניים. הקבוצה שקיבלה אור במינון הגבוה הראתה רמיסיה מהירה יותר ומיעוט תופעות לוואי, בהשוואה לקבוצה שטופלה בפרוזק. | ||
| + | סיפול קוגניסיבי התנהגותי | ||
| + | פותחה תכנית CBT מותאמת לסובלים ^SAD. תכנית זו הדגימה במחקרים יעילות לא פחותה מטיפול באור בלבד, ושילוב של שני הטיפולים הדגים יעילות טיפולית נוספת.26,25,24 נוסף על כך, אפשר היה להתרשם ^CBT יכול להוות טיפול מונע ^SAD. | ||
| + | מניעה | ||
| + | לאור ההיכרות עם התבנית העונתית החוזרת של SAD, יש להתחיל טיפול באור כבר בתחילת הסתיו ולפני שהתסמינים הדיכאוניים מתחילים.21 CBT יכול להפחית את העוצמה ואת ההישנות של התסמינים הדיכאוניים.26 | ||
| + | מחקר אחד הדגים נטילת בופרופריון 300 מ"ג ביום עם תחילת הסתיו, והראה הישנות נמוכה יותר של התסמינים הדיכאוניים, אך חוזקם הסטטיסטי של הממצאים היה נמוך.27 יש חוקרים הממליצים על אורח חיים מסוים במטרה למנוע הישנות SAD. אורח חיים זה כולל פעילות גופנית תכופה יותר, הגברת עוצמת האור בבית, תרגול של הרפיה והפחתת לחצים, יציאה תכופה יותר מהבית לסביבה החיצונית, ואם אפשר גם מעבר לאזורים גיאוגרפיים שבהם מזג האוויר חם יותר ושמשי יותר.28 | ||
| + | סיכום | ||
| + | כפי שאפשר להבין SAD שכיחה פחות במדינות עתירות שמש, אך אינה נדירה. וכפי שהומלץ במאמר, יש מקום לשאול כל מטופל ומטופלת הסובלים מתסמינים דיכאוניים, על תבנית עונתית. יש לשאול שאלות מכוונות כדי לשלול גורמים כגון אלכוהול וסמים והפרעות נפשיות או גופניות אחרות, וכן יש לבצע כרוטינה בדיקות מעבדה בסיסיות, כדי לשלול תת פעילות של בלוטת התריס ובעיות נוספות. | ||
| + | להערכתי, למרות שאין עדיין עדות מחקרית לכך, שיעור הפרעת SAD צפוי לעלות גם במדינות עתירות שמש. הסיבה לכך היא "תרבות ריבוי זמן מסכים", שבעקבותיה האדם נמצא יותר שעות בביתו מול מסך מחשב או מול הטלוויזיה, ולא בסביבה חיצונית עם אור שמש, זאת גם בעקבות ההמלצה להימנע משמש ישירה, עקב הסכנה לממאירות בעור. H | ||
| + | |||
| − | + | ||
| − | + | 1. Byrne B, Brainard GC. Seasonal affective disorder and light therapy. Sleep Med Clin. 2008;3(2):307-315. | |
| − | + | 2. American Psychiatric Association. Diagnostic and StatisticalManual of Mental Disorders. 4th ed., text revision.Washington, DC: American Psychiatric Association; 2000. | |
| − | + | 3. Rohan KJ, Roecklein KA, Haaga DA. Biological and psychological mechanisms of seasonal affective disorder: a review and integration. Curr Psychiatry Rev. 2009;5(1):37-47. | |
| − | + | 4. Jepson TL, Ernst ME, Kelley MW. Current perspectives on the management of seasonal affective disorder.J Am Pharm Assoc (Wash). | |
| − | + | 1999;39(6):822-829. | |
| − | + | 5. Nillni YI, Rohan KJ, Rettew D, Achenbach TM. Seasonal trends in depressive problems among United States children and adolescents: a representative population survey. Psychiatry Res. 2009;170(2-3):224-228. | |
| − | + | 6. Westrin A, Lam RW. Seasonal affective disorder: a clinical update. Ann Clin Psychiatry. 2007;19(4):239-246. | |
| − | + | 7. Levitan RD. The chronobiology and neurobiology of winter seasonal affective disorder. Dialogues Clin Neurosci. 2007;9(3):315-324. | |
| − | + | 8. American Psychiatric Association. DSM-5: the future of psychiatric diagnosis. http://www.dsm5.org/Pages/ Default.aspx. Accessed August 30, 2012. | |
| − | + | 9. BMJ Best Practice. Seasonal affective disorder. http://bestpractice.bmj. com/best-practice/monograph/985/diagnosis/differential.html (subscription required). Accessed January 16, 2012. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| שורה 59: | שורה 65: | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 73: | שורה 74: | ||
| − | {{ייחוס|ד"ר | + | {{ייחוס|ד"ר סוביה וינברגר מומחה ברפואת המשפחה, מנהל מרפאת איילון, מחוז תל אביב, שירותי בריאות כללית; מומחה בפסיכיאטריה של המבוגר, עובד כרופא נלווה במרכז לבריאות הנפש גהה; פסיכותרפיסט דינמי ומנחה קבוצות CBT.}} |
| − | <center>'''פורסם בכתב העת | + | |
| + | |||
| + | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, פברואר 2013, גיליון מס' 174, מדיקל מדיה'''</center> | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
[[קטגוריה:פסיכיאטריה]] | [[קטגוריה:פסיכיאטריה]] | ||
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]] | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] | ||
גרסה מ־16:13, 17 באפריל 2015
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| הפרעה רגשית עונתית | ||
|---|---|---|
| Seasonal affective disorder | ||
| 250px | ||
| שמות נוספים | דיכאון עונתי | |
| יוצר הערך | ד"ר סוביה וינברגר 
|
|
SAD היא הפרעה אפקטיבית עונתית, שהיא שילוב של הפרעה ביולוגית והפרעת מצב רוח עם תבנית עונתית. בדרך כלל הפרעה זו מופיעה בסתיו ובחורף ונסוגה באביב ובקיץ, אך יכולה להופיע גם בזמנים אחרים במהלך השנה.1 SAD נחשבת להפרעה משמעותית, מכיוון שהיא חוזרת בכל עונה, ומכיוון שאורכה מגיע לכמעט חצי שנה. על כן, הפרעה זו פוגעת הן בתפקוד המשפחתי והן בתפקוד התעסוקתי. היארעות ושכיחות בקו הרוחב הצפוני מדובר בשכיחות של 10% מקרים של SAD, בארה"ב בשכיחות של 2%-1% ובקנדה ב-2%. בארה"ב ההיארעות בשנה נתונה מגיעה ל-5%, והתסמינים נמשכים לאורך חמישה חודשים מתוך שנה נתונה.3 אפשר להבחין בשכיחות גבוהה יותר אצל נשים בגיל הפוריות, המגיעה עד פי ארבע מאצל גברים.4 שיעור ההפרעה הולך ופוחת אצל אנשים מבוגרים, גברים ונשים כאחד. במחקר שבדק גם הורים למתבגרים וגם מתבגרים, דווח שרמת הדיכאון הייתה גבוהה יותר בגיל 18-16 בהשוואה לגיל 16-5, והדיכאון הופיע לרוב בסתיו ובחורף.5 אתיולוגיה ופתופיסיולוגיה כמה מנגנונים ביולוגיים יכולים לאפיין 3.SAD הראשון והמשמעותי ביותר על פי הספרות הרפואית, מייחס את הגורם להפרעה עקב שינוי במחזור הסירקדיאני של הגוף, הקשור כידוע לשינה, לערות ולתהליכים ביולוגיים נוספים במחזוריות ההורמונלית בגוף האדם. מנגנון נוסף מייחס את הגורם להפרעה של SAD לתפקוד ירוד של נוירוטרנסמיטורים, הגורם לרגישות הרשתית לאור. גם פגמים גנטיים פוגעים במחזור הסירקאדיאני וגורמים להפרעה ברמות הסרוטונין במוח. חוקרי SAD מתארים את ההפרעה כסינדרום המורכב בדרך כלל מצירוף של כמה גורמים.7,6 רוב המחקרים מציינים שיש להתחשב כמובן בגורמי סיכון, הקשורים למנגנונים פסיכולוגיים כגון רגישות לסטרס, מגורים בקווי הרוחב הצפוניים ונוכחות של סימפטומי דיכאון בקרובי משפחה בדרגה ראשונה.6,1 התייצגות סיפוסית, אבחנה ואבחנה מבדלת מטופלים הסובלים ^SAD בדרך כלל מגיעים לרופא המטפל עם תסמינים המצביעים על דיכאון. כאשר עולה חשד להפרעה דיכאונית, יש לחשוב גם על SAD, ולבדוק היסטוריה של דיכאון עם תבנית עונתית. כאשר נוכחים גם תסמינים דיכאוניים וגם תבנית עונתית, כנראה מדובר ^SAD (הקריטריונים המדויקים מופיעים ^DSM-V-VI). חשוב לציין שתיתכן התייצגות עונתית פחות שכיחה גם של הפרעות אפקטיביות נוספות, כגון הפרעה ביפולרית לסוגיה והפרעה ציקלותמית. האבחנה המבדלת כוללת דיכאון מזיורי, הפרעה ביפולרית, ציקלותמיה ודיסטימיה, תסמונת קדם וסתית, Chronic Fatigue Syndrome, תת-פעילות של בלוטת התריס ושימוש יתר בסמים ו/או באלכוהול או התמכרות להם. ישנם מצבים נדירים נוספים הגורמים לדיכאון שיש לחשוב עליהם, לאחר ששללנו את האבחנות השכיחות שצוינו.9 סיפול מחקרים מראים שטיפול באור, טיפול תרופתי וטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT) יעילים בטיפול ^SAD. יחד עם זה, במצבים מסוימים גם אי-טיפול או שילוב בין הטיפולים שצוינו יכולים להיות יעילים. לכן יש לבחור את הטיפול על פי רצונו ועל פי בחירתו של המטופל ובהנחייתו. סיפול באור הפרוטוקול לטיפול באור לסובלים מ - SAD הוא חשיפה לאור בעוצמה של 10,000 LUX ממרחק של 18-12 אינטש (כ-40-30 ס"מ) למשך 30 דקות ביום בשעות הבוקר המוקדמות. המטופלים חייבים להיות ערים עם עיניים פקוחות, אך אינם צריכים להביט ישירות למקור האור. המטופלים יכולים לאכול ולקרוא במהלך הטיפול, כל עוד האור במרחק ובעוצמה שצוינו ועיניהם פקוחות.11 לא הוכח שאור UV יעיל לטיפול בדיכאון, ולכן יש להימנע ממנו.12 שיפור בתסמינים הודגם לאחר שבוע-שבועיים של טיפול, אולם כאשר הטיפול הופסק, חלה הישנות של הדיכאון בקצב זהה לקצב השיפור. לכן מומלץ שהטיפול יימשך עד האביב או הקיץ, שהוא הזמן שבעבר הייתה מושגת רמיסיה ספונטנית. לאחר הרמיסיה אפשר להמשיך את הטיפול, ולהפחית את משך
החשיפה ואת תכיפותה, כל עוד יש שליטה בתסמיני הדיכאון. כדי למנוע התלקחות של הדיכאון יש להתחיל טיפול לקראת הסתיו, לפני תחילת התסמינים הדיכאוניים.14 טיפול באור הוא בדרך כלל טיפול בטוח, וייתכנו תופעות לוואי מינימליות של כאבי ראש, מתח בעיניים, בחילות, אי-שקט וראייה מטושטשת. תסמינים אלו קלים וחולפים תוך זמן קצר.15,13,6 אין עדות לנזק עיני (רשתי או עדשתי) תחת טיפול באור.16 בדיקה של רופא עיניים לפני התחלת הטיפול באור מומלצת רק לאלה הסובלים ממחלות רשתית או ממחלות סיסטמיות המערבות רשתית, וכן לאלו הנוטלים תרופות הגורמות לרגישות לאור.6 טיפול בחשיפה לאור גבוה יכול לגרום להתלקחות היפומאניה או מאניה אצל הסובלים מהפרעה ביפולרית, כפי שיכולות לגרום לכך תרופות אנטי דיכאוניות. סיפול תרופתי במחקרים מבוקרים ואקראיים יש עדות ליעילות התרופות האנטי דיכאוניות מדור שני. מדובר בתרופות מסוג SSRKS ו-SיSNRI. פרוזק במינון 20 מ"ג הוא הטיפול הנחקר ביותר שנמצא כיעיל.13, 22-18 אולם בסקירה של Cochrane משנת 2011, עולה כי איכות המחקרים הייתה נמוכה, וקשה להסיק מהם על יעילות הטיפול בתכשירים אנטי דיכאוניים מדור 2 לטיפול ^23.SAD סיפול באור לעומת סיפול תרופתי במחקר אקראי כפול סמיות שבדק את שני הטיפולים אחד לעומת השני, חולקו המטופלים לשתי קבוצות. קבוצה אי קיבלה טיפול בחשיפה לאור על פי הפרוטוקול של חצי שעה עם ההשכמה בעוצמה של 10,000 LUX במשך שמונה שבועות וגם כדורי פלצבו, וקבוצה בי קיבלה חשיפה לאור כמו קבוצה אי, אולם עוצמת האור עמדה על 100 LUX בלבד, וגם כדורי פרוזק במינון 20 מ"ג במשך שמונה שבועות. התוצאות הראו ששני הטיפולים עזרו והיו יעילים בהפחתת התסמינים הדיכאוניים. הקבוצה שקיבלה אור במינון הגבוה הראתה רמיסיה מהירה יותר ומיעוט תופעות לוואי, בהשוואה לקבוצה שטופלה בפרוזק. סיפול קוגניסיבי התנהגותי פותחה תכנית CBT מותאמת לסובלים ^SAD. תכנית זו הדגימה במחקרים יעילות לא פחותה מטיפול באור בלבד, ושילוב של שני הטיפולים הדגים יעילות טיפולית נוספת.26,25,24 נוסף על כך, אפשר היה להתרשם ^CBT יכול להוות טיפול מונע ^SAD. מניעה לאור ההיכרות עם התבנית העונתית החוזרת של SAD, יש להתחיל טיפול באור כבר בתחילת הסתיו ולפני שהתסמינים הדיכאוניים מתחילים.21 CBT יכול להפחית את העוצמה ואת ההישנות של התסמינים הדיכאוניים.26 מחקר אחד הדגים נטילת בופרופריון 300 מ"ג ביום עם תחילת הסתיו, והראה הישנות נמוכה יותר של התסמינים הדיכאוניים, אך חוזקם הסטטיסטי של הממצאים היה נמוך.27 יש חוקרים הממליצים על אורח חיים מסוים במטרה למנוע הישנות SAD. אורח חיים זה כולל פעילות גופנית תכופה יותר, הגברת עוצמת האור בבית, תרגול של הרפיה והפחתת לחצים, יציאה תכופה יותר מהבית לסביבה החיצונית, ואם אפשר גם מעבר לאזורים גיאוגרפיים שבהם מזג האוויר חם יותר ושמשי יותר.28 סיכום כפי שאפשר להבין SAD שכיחה פחות במדינות עתירות שמש, אך אינה נדירה. וכפי שהומלץ במאמר, יש מקום לשאול כל מטופל ומטופלת הסובלים מתסמינים דיכאוניים, על תבנית עונתית. יש לשאול שאלות מכוונות כדי לשלול גורמים כגון אלכוהול וסמים והפרעות נפשיות או גופניות אחרות, וכן יש לבצע כרוטינה בדיקות מעבדה בסיסיות, כדי לשלול תת פעילות של בלוטת התריס ובעיות נוספות. להערכתי, למרות שאין עדיין עדות מחקרית לכך, שיעור הפרעת SAD צפוי לעלות גם במדינות עתירות שמש. הסיבה לכך היא "תרבות ריבוי זמן מסכים", שבעקבותיה האדם נמצא יותר שעות בביתו מול מסך מחשב או מול הטלוויזיה, ולא בסביבה חיצונית עם אור שמש, זאת גם בעקבות ההמלצה להימנע משמש ישירה, עקב הסכנה לממאירות בעור. H
1. Byrne B, Brainard GC. Seasonal affective disorder and light therapy. Sleep Med Clin. 2008;3(2):307-315. 2. American Psychiatric Association. Diagnostic and StatisticalManual of Mental Disorders. 4th ed., text revision.Washington, DC: American Psychiatric Association; 2000. 3. Rohan KJ, Roecklein KA, Haaga DA. Biological and psychological mechanisms of seasonal affective disorder: a review and integration. Curr Psychiatry Rev. 2009;5(1):37-47. 4. Jepson TL, Ernst ME, Kelley MW. Current perspectives on the management of seasonal affective disorder.J Am Pharm Assoc (Wash). 1999;39(6):822-829. 5. Nillni YI, Rohan KJ, Rettew D, Achenbach TM. Seasonal trends in depressive problems among United States children and adolescents: a representative population survey. Psychiatry Res. 2009;170(2-3):224-228. 6. Westrin A, Lam RW. Seasonal affective disorder: a clinical update. Ann Clin Psychiatry. 2007;19(4):239-246. 7. Levitan RD. The chronobiology and neurobiology of winter seasonal affective disorder. Dialogues Clin Neurosci. 2007;9(3):315-324. 8. American Psychiatric Association. DSM-5: the future of psychiatric diagnosis. http://www.dsm5.org/Pages/ Default.aspx. Accessed August 30, 2012. 9. BMJ Best Practice. Seasonal affective disorder. http://bestpractice.bmj. com/best-practice/monograph/985/diagnosis/differential.html (subscription required). Accessed January 16, 2012.
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- דיכאון עונתי: (Seasonal Affective Disorder) SAD, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר סוביה וינברגר מומחה ברפואת המשפחה, מנהל מרפאת איילון, מחוז תל אביב, שירותי בריאות כללית; מומחה בפסיכיאטריה של המבוגר, עובד כרופא נלווה במרכז לבריאות הנפש גהה; פסיכותרפיסט דינמי ומנחה קבוצות CBT.