כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "התקן תוך רחמי - נייר עמדה"
| שורה 8: | שורה 8: | ||
|יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | |יוצר הערך=[[#צוות הכנת נייר העמדה|צוות הכנת נייר העמדה]] | ||
}} | }} | ||
| − | התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר. | + | '''התקן תוך רחמי''' הינו [[אמצעי מניעה]] יעיל ובטוח ביותר. |
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות. | חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות. | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
==הוריות לשימוש בהתקן== | ==הוריות לשימוש בהתקן== | ||
| − | ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה | + | ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו. |
| − | ==הוריות נגד מוחלטות | + | ==הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי== |
| − | *היריון | + | *[[היריון]] |
| − | *זיהום פעיל ברחם או בטפולות (PID). | + | *[[PID|זיהום פעיל ברחם או בטפולות]] (PID{{כ}}, Pelvic Inflammatory Disease). |
| − | *מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת | + | *מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת [[סוכרת]] עם או ללא תלות ב[[אינסולין]] והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות |
| − | *לאישה שבעברה הריונות חוץ רחמיים - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או פרוגסטרון | + | *לאישה שבעברה [[היריון אקטופי|הריונות חוץ רחמיים]] - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או [[פרוגסטרון]] |
==הוריות כלליות== | ==הוריות כלליות== | ||
| − | ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך יש לדעת כי שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הינו 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה. | + | ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר [[לידה]], אך יש לדעת כי שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הינו 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה. |
| − | אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן. | + | אין צורך במתן [[טיפול אנטיביוטי מניעתי]] לפני או אחרי הכנסת התקן. |
| − | נשים עם סיכון ידוע | + | נשים עם סיכון ידוע ל[[אנדוקרדיטיס חיידקי]] צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן. |
| − | לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים- התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים. | + | לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים. |
==היריון והתקן תוך רחמי== | ==היריון והתקן תוך רחמי== | ||
| − | ההתקן התוך רחמי אינו פוגע | + | ההתקן התוך רחמי אינו פוגע ב[[פוריות|פריון]], וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן. |
בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת. | בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת. | ||
| − | במידה וההתקן נותר ברחם- אין עליה בסיכון | + | במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון ל[[הפלה]] אלוחה או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של [[לידה מוקדמת|לידות מוקדמות]]. |
| − | בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהוה עילה לאישור | + | בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהוה עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון. |
==נקודות לייעוץ לאישה== | ==נקודות לייעוץ לאישה== | ||
גרסה מ־06:29, 2 בנובמבר 2015
 | |
|---|---|
| התקן תוך רחמי - נייר עמדה | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 1 באפריל 2005 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
התקן תוך רחמי הינו אמצעי מניעה יעיל ובטוח ביותר.
חשוב להבהיר לנשים את הסיכונים הקשורים לשימוש בהתקן ולהדגיש בנוסף גם את היתרונות.
הוריות לשימוש בהתקן
ניתן להמליץ על שימוש בהתקן לאישה ללא תלות בגילה ובוולדנותה, לרבות, בכפוף לשיקול קליני בנשים צעירות שטרם ילדו.
הוריות נגד מוחלטות לשימוש בהתקן תוך רחמי
- היריון
- זיהום פעיל ברחם או בטפולות (PID, Pelvic Inflammatory Disease).
- מצבים אחרים, כולל מצבים שנחשבו בעבר להוריות נגד כדוגמת סוכרת עם או ללא תלות באינסולין והיסטוריה של PID, אינן הוריות נגד מוחלטות
- לאישה שבעברה הריונות חוץ רחמיים - מותר להמליץ על התקן תוך רחמי עם נחושת או פרוגסטרון
הוריות כלליות
ניתן להתקין אמצעי זה מיד לאחר לידה, אך יש לדעת כי שיעור הפליטה העצמונית נמוך יותר כאשר מועד ההתקנה הינו 4-8 שבועות לאחר הלידה. אין צורך להמתין לדמם וסתי לאחר הלידה לצורך החדרת ההתקן, במידה ונשללה האפשרות שהאישה הרה.
אין צורך במתן טיפול אנטיביוטי מניעתי לפני או אחרי הכנסת התקן.
נשים עם סיכון ידוע לאנדוקרדיטיס חיידקי צריכות לקבל טיפול אנטיביוטי מונע בעת החדרה והוצאת התקן.
לאחר חשיפה ליחסי מין לא מוגנים - התקן תוך רחמי יעיל ביותר בהגנה נגד היריון בתנאי שההתקן מוחדר תוך 5 ימים.
היריון והתקן תוך רחמי
ההתקן התוך רחמי אינו פוגע בפריון, וניתן להרות מיד לאחר הוצאתו, ללא קשר למשך השימוש בהתקן.
בהיריון המתוכנן להמשך, בנוכחות התקן ברחם, מומלץ להוציאו, אם ניתן לבצע זאת.
במידה וההתקן נותר ברחם - אין עליה בסיכון להפלה אלוחה או למומים בעובר, אך קיימת היארעות גבוהה יותר של לידות מוקדמות.
בישראל, היריון בנוכחות התקן, אם הוצא ואם לא, מהוה עילה לאישור הוועדה להפסקת ההיריון.
נקודות לייעוץ לאישה
הגנה מפני היריון מתחילה מייד לאחר החדרת התקן.
קיים סיכון לניקוב הרחם בעת החדרת ההתקן.
יש עליה קלה בסיכון לזיהום אגני רק בחודש הראשון לאחר החדרת ההתקן.
באישה עם התקן הדמם הוסתי עלול להיות ממושך וכבד יותר למעט בהתקנים עם פרגסטרון.
לנשים עם מנורגיות או דיסמנוריאה, כולל נשים עם נטיה לדימום מומלץ לשקול להשתמש בהתקנים המכילים פרוגסטרון.
ההתקן אינו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.
ההתקן התוך רחמי מקטין את הסיכון להריונות מחוץ לרחם בהשוואה לנשים ללא אמצעי מניעה,
באישה המתעברת בנוכחות התקן תוך רחמי, יתכן היריון מחוץ לרחם.
צוות הכנת נייר העמדה
המסמך הוכן על ידי החברה הישראלית לאמצעי מניעה
- פרופ' דניאל זיידמן (יו"ר), מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
- ד"ר אריה ישעיה, בית החולים לילדים שניידר.
- ד"ר נפתלי שני, מכבי שרותי בריאות, תל-אביב.
- פרופ' מוטי חלק, המרכז רפואי סורוקה, באר-שבע.
- ד"ר דגנית סמואל-אביטל, בית היולדות ליס, תל-אביב.
- ד"ר נגה פורת, מכבי שרותי בריאות, ראשון לציון.
- ד"ר ראול אורבייטו, בי"ח בלינסון, פתח-תקווה.
- ד"ר אידה אמודאי, מרכז רפואי שיבא, תל-השומר.
- ד"ר ירדנה דנציגר, בית החולים לילדים שניידר, פתח-תקווה.
- פרופ' יעקב בורנשטיין, בית החולים לגליל המערבי, נהריה.