האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "טנדינופתיה - Tendinopathy"

מתוך ויקירפואה

שורה 14: שורה 14:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|דלקת גידים}}
 
{{הרחבה|דלקת גידים}}
 +
==גישה כללית לאבחון==
  
 +
===אנמנזה===
 +
 +
הביטוי האופייני לטנדינופטיה הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות פיזית הכולל התחלת כאב והחמרה הדרגתית בו. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד, בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר של הטנדינופטיה הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות אינטנסיבית, ולעתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.
 +
 +
===בדיקה פיזית===
 +
 +
הבדיקה כוללת בדיקה של אטרופיית שרירים, אסימטריה, נפיחות, אודם, ותפליט תוך-מפרקי. אטרופיית שרירים במצב של טנדינופטיה כרונית יכולה להצביע לעתים קרובות על משך המחלה. אטרופיה, נפיחות, אודם ואסימטריה הם סימנים אופייניים בטנדינופטיות. תפליטים תוך-פרקיים אופייניים פחות ויכולים להצביע על בעיה אינטרה-ארטיקולרית. טווח התנועות לרוב מוגבל בצד הסימפטומטי, מישוש הגידים המעורבים יכול לגרום לרגישות מקומית אשר דומה לרגישות מקומית שמופיעה במהלך הפעילות. האבחנה של טנדינוזיס מתבססת על בדיקה ומבחנים ספציפיים המדמים טעינת גיד ומשחזרים את הכאב של המטופל.
 +
 +
===הדמיה===
 +
 +
צילומי רנטגן רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופטיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים, כגון loose bodies או דלקת מפרקים ניוונית אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לערוך בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן למקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או להערכה לפני הניתוח. בדיקות אולטרסאונד ותהודה מגנטית יכולות להראות שינויים אופייניים לטנדינוזיס,{{הערה|שם=הערה1|}}, {{הערה|שם=הערה2|}}, {{הערה|שם=הערה3|}}, {{הערה|שם=הערה4|}}, {{הערה|שם=הערה5|}}, {{הערה|שם=הערה6|}}, {{הערה|שם=הערה7|}}, {{הערה|שם=הערה8|}}, {{הערה|שם=הערה9|}} אמנם שינויים במורפולוגיית הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים.{{הערה|שם=הערה1}}
 +
 +
==גישה לטיפול==
 +
 
==דגלים אדומים==
 
==דגלים אדומים==
  

גרסה מ־10:40, 20 בפברואר 2016

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פגיעות כרוניות בגידי הגפה העליונה - גישה טיפולית
Chronic injuries of tendons in the upper extremity – treatments
יוצר הערך ד"ר ריטה משוב
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת גידים

גישה כללית לאבחון

אנמנזה

הביטוי האופייני לטנדינופטיה הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות פיזית הכולל התחלת כאב והחמרה הדרגתית בו. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד, בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר של הטנדינופטיה הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות אינטנסיבית, ולעתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.

בדיקה פיזית

הבדיקה כוללת בדיקה של אטרופיית שרירים, אסימטריה, נפיחות, אודם, ותפליט תוך-מפרקי. אטרופיית שרירים במצב של טנדינופטיה כרונית יכולה להצביע לעתים קרובות על משך המחלה. אטרופיה, נפיחות, אודם ואסימטריה הם סימנים אופייניים בטנדינופטיות. תפליטים תוך-פרקיים אופייניים פחות ויכולים להצביע על בעיה אינטרה-ארטיקולרית. טווח התנועות לרוב מוגבל בצד הסימפטומטי, מישוש הגידים המעורבים יכול לגרום לרגישות מקומית אשר דומה לרגישות מקומית שמופיעה במהלך הפעילות. האבחנה של טנדינוזיס מתבססת על בדיקה ומבחנים ספציפיים המדמים טעינת גיד ומשחזרים את הכאב של המטופל.

הדמיה

צילומי רנטגן רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופטיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים, כגון loose bodies או דלקת מפרקים ניוונית אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לערוך בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן למקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או להערכה לפני הניתוח. בדיקות אולטרסאונד ותהודה מגנטית יכולות להראות שינויים אופייניים לטנדינוזיס,[1], [2], [3], [4], [5], [6], [7], [8], [9] אמנם שינויים במורפולוגיית הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים.[1]

גישה לטיפול

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4
  5. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה5
  6. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה6
  7. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה7
  8. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה8
  9. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה9

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ריטה משוב



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מס' 181, מדיקל מדיה